Eruvin 25b - Toit en pente, brèche du karpef, verger du palais

Eruvin 25b

Sougya : Le daf reprend le karpef dont un se'a est couvert. Si le toit était une akhsadra plate, le bord du plafond descendrait et boucherait ; le cas est une urzila, toit en pente, sans bord.

Rabbi Zeira accorde qu'un karpef percé en plein vers une cour est interdit : l'emplacement des cloisons le met en excédent. La cour, habitée, reste permise.

Rav Yossef et Abaye discutent selon quel avis cette objection se pose. Un verger appuyé au mur d'un apadna perd ce mur : Rav Bibi veut le mur intérieur, Rav Papi le refuse.

Le Rech Galouta demande un aménagement pour manger dans son avourneka : Rav Houna dresse des roseaux à moins de trois, et Rava s'en va.

Akhsadra, toit plat : le bord descend et bouche, même Rabba l'accorde. Urzila, pente sans bord : cas du daf. Tossefot lit une arsala ouverte des quatre côtés.

Karpef percé en plein vers une cour : le karpef est interdit, la cour reste permise. L'emplacement des cloisons fait l'excédent. Les guippoufei se retournent.

Verger : le mur extérieur tombe, le mur intérieur ne sert pas au dehors. Avourneka : Rav Houna dresse des roseaux à moins de trois ; Rava s'en va.

אי דעבידא כי אכסדרה הכי נמי. הכא במאי עסקינן, דעבדה כי אורזילא.

Si elle était faite comme une akhsadra, certes, il en serait ainsi. Ici, de quoi s'agit-il ?

D'un cas où on l'a faite comme une urzila.

📜 Rachi (2)

ה"נ אפי' רבה מודה כרב דפי תקרה יורד וסותם:

Certes, il en serait ainsi : même Rabba accorde, comme Rav, que pi tikra yored ve-sotem (le bord du plafond descend et bouche).

והכא דפליג רבה דעביד קירוי כי אורזילא יציע גג משופע דליכא פה:

Et ici : là où Rabba diverge, c'est qu'on a fait la couverture comme une urzila, un yatsia (appentis), toit en pente, qui n'a pas de bord.

🗂️ Tossefot (2)

אי דעבידא כי אכסדרה הכי נמי פירוש שהיתה מוקפת משלש או משתי רוחותיה:

Si elle était faite comme une akhsadra, certes : explication, elle était entourée de trois de ses côtés, ou de deux.

הכא במאי עסקינן דעביד כי ערסלא שהיתה פרוצה מד' רוחות וערסלא מטה דתרגום כמלונה במקשה כערסלא (ישעיהו א׳:ח׳) והם חבלין המתוחין מאילן לאילן כסדר המטה והשומר שוכב עליה בלילה ויושב בצלו ביום ורש"י גרס כי ארזילא משופע דלית לה פה ולא אמרי' פי תקרה יורד וסותם:

Ici, de quoi s'agit-il, qu'on l'a faite comme une arsala : elle était ouverte de ses quatre côtés. Arsala, c'est un lit : le Targoum de comme une hutte dans un champ de concombres (Yeshaya 1, 8) est ke-arsala. Ce sont des cordes tendues d'arbre à arbre, à la manière d'un lit : le gardien s'y couche la nuit et s'assied à son ombre le jour. Rachi lit comme une arzila, en pente, qui n'a pas de bord, et l'on ne dit pas que le bord du plafond descend et bouche.

⚖️ Rosh (1)

קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונתמלא מים כנטועה דמי ושרי אמר אמימר לא אמרן אלא דחזו לתשמישא אבל לא חזו לתשמישא אסור. וכי חזו לתשמישא נמי לא אמרן אלא שאין בעומקן יותר מבית סאתים אבל יש בעומקן יותר מבית סאתים אסור ולאו מלתא היא מידי דהוה אכריא דפירי. ואי לא חזו לתשמישתא אפילו אין בעומקן יותר מבית סאתים אסור כי משמע שנתמלא כל הקרפף מים אלא שמקצתו יש בעומקו עשרה ומקצתו אין בעומקו עשרה ובחזו לתשמישתא הוה בעי לפלוגי בין יש בעומקו יותר מבית סאתים לאין בעומקו יותר מבית סאתים. אבל כי לא חזו לתשמישתא לאמפליג משום דאפילו אותן שאין עומקן עשרה מבטלין הדירה כיון דלא חזו לתשמישתא וגם אין יכול להשתמש במקום המים: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו ומעטו באילנות לא הוי מיעוט. בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה הוי מיעוט. פחות משלשה לא הוי מיעוט. מג' ועד ד' רבה אמר הוי מיעוט רבא אמר לא הוי מיעוט. רבה אמר הוי מיעוט דהא נפיק מתורת לבוד. רבא אמר לא הוי מיעוט כיון דליכא מקום ד' לא חשיב. הרחיק מן הכותל ד' ועשה מחיצה להקיפו לדירה על ידי מחיצה זו הועיל. נ"ל דאין צריך לעשות מחיצה אלא ביותר מעשר. דבבנין מחיצה חדשה סותר את הישנה והוה ליה כעין פרץ אמה וגדר אמה. וכן משמע הא דקאמר הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה משמע דיש לקרפף שלש מחיצות מצד אחד ובאותה מחיצה שעשה לפני התל הוקף כולו לדירה. וכן כשעשה מחיצה על התל די לו ביותר מעשר. פחות מג' אינו מועיל. מג' ועד ד' רבה אמר מועיל. ורבא אמר אינו מועיל וכו'. רבה בר שימי מתני לקולא דמג' ועד ד' לכ"ע מועיל ופליגי בפחות מג'. ופסק ר"מ ז"ל דלית הלכתא כרבה בר שימי אלא כלישנא קמא משום דלישנא קמא סתמא דגמ' קאמר ליה. ואי משום דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב. הני מילי בפלוגתא דתנאי אבל בפלוגתא דאמוראי ליתא להאי כללא מדפריך בפ' מי שהוציאוהו לקמן (עירובין דף מז:) גבי הנהו דכרי דאתו למברכתא והא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן אע"ג דשמואל מיקל. ועוד הא דאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב דילמא בעירוב אמרו ולא במחיצות. וכי האי גונא אמר לקמן בסוף פרק כל גגות (עירובין דף צה.) ובפ' חלון (עירובין דף פא:) אמר רב יהודה אמר שמואל כל מקום שאמר רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו וקאמר עלה בעירובין ולא במחיצות. טחו בטיט ויכול לעמוד בפ"ע הוי מיעוט. א"י לעמוד בפ"ע רבה אמר הוי מיעוט רבא אמר לא הוי מיעוט. רבה אמר הוי מיעוט דהשתא מיהא קאי ורבא אמר לא הוי מיעוט כיון דלא יכול למיקם לאו כלום הוא. ר"מ והראב"ד והר"ז הלוי ז"ל פסקו כרבא ורמב"ם ז"ל פי"ו מהל' שבת הלכה ט פסק כרבה. וכן נראה דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ומאביי ורבא ואילך הוא דקי"ל כבתראה ולא כאביי ורבא כנגד רבן: הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה מועיל. פחות משלשה או שעשאה על שפת התל פליגי בה רב חסדא ורב המנונא. חד אמר מועיל. וחד אמר אין מועיל והלכתא כמאן דאמר אין מועיל דקאי רב ששת בשיטתיה. והלכתא כרב ששת דאתמר עשה מחיצה על גבי מחיצה רב חסדא אמר בשבת מועול. בנכסי הגר לא קנה. רב ששת אמר בשבת נמי אין מועיל ואמר רב חסדא מודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל פירוש שהתל הוא הקרפף שהועיל שבאויר המחיצות העליונות הוא דר. בעא רב חנן נבלעו המחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו. ואסיקנא דבנכסי הגר לא קנה. ובשבת הויא מחיצה דכל מחיצה הנעשית בשבת בשוגג שמה מחיצה אפילו לטלטל וכל שכן דנעשית מאיליה. קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה. רבה אמר אויר קרויו מייתרו. ור' זירא אומר אין אויר קרויו מייתרו ואוקימנא דעבידא כי ארזילא ופירש רש"י משופע כעין גג היציע. וכתב ר"ח ז"ל וקיימא לן כר' זירא ובא"ז פסק כרבה דמיקל בעירובין. וכתב רבינו מאיר ז"ל מדבריו למדתי דסבירא ליה הלכתא כדברי המיקל בעירובין אפילו בפלוגתא דאמוראי. ואם תאמר תקשי ליה הא דפריך לקמן פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מז:) הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן והא שמואל מיקל. וי"ל דודאי הואיל ואיתמר כללא דשמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן אף לגבי עירובין אייתינן להאי כללא. אבל היכא דלא איתמר כללא כגון הכא דפליגי רבה ור' זירא אמרינן הלכה כדברי המיקל בעירובין אף במחיצות כגון הכא. אמר רבי זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במלואו לחצר שאסור הואיל ואויר מחיצות החצר מייתרו וע"י אויר המחיצות נעשה הקרפף יותר מבית סאתים. דאמר רב חסדא קרפף שנפרץ במלואו לחצר וגם החצר נפרץ במלואו. חצר מותרת וקרפף אסור. זה אויר מחיצות מייתרו וזה אין אויר מחיצות מייתרו. דחצר אפילו בת עשרת כורין מותרת:

Un karpef de plus d'un beit se'atayim, entouré pour l'habitation et rempli d'eau, est comme un lieu planté, et c'est permis. Ameimar a dit : nous ne l'avons dit que lorsqu'elles sont propres à l'usage ; si elles ne sont pas propres à l'usage, c'est interdit. Et même lorsqu'elles sont propres à l'usage, nous ne l'avons dit que si leur profondeur ne dépasse pas un beit se'atayim ; si leur profondeur dépasse un beit se'atayim, c'est interdit. Et cette parole n'est pas retenue, à l'instar d'un tas de fruits. Et si elles ne sont pas propres à l'usage, même si leur profondeur ne dépasse pas un beit se'atayim, c'est interdit. Car le sens est que tout le karpef s'est rempli d'eau, sauf que dans une partie la profondeur est de dix, et dans une partie la profondeur n'est pas de dix. Et lorsqu'elles sont propres à l'usage, il aurait voulu distinguer entre une profondeur de plus d'un beit se'atayim et une profondeur qui ne dépasse pas un beit se'atayim. Mais lorsqu'elles ne sont pas propres à l'usage, on ne distingue pas, parce que même celles dont la profondeur n'est pas de dix annulent l'habitation, puisqu'elles ne sont pas propres à l'usage, et qu'on ne peut pas non plus se servir à l'endroit de l'eau. Un karpef de plus d'un beit se'atayim qui n'a pas été entouré pour l'habitation, et que l'on vient réduire : si on le réduit par des arbres, ce n'est pas une réduction. S'il y a bâti une colonne haute de dix tefahim et large de quatre tefahim, c'est une réduction. Moins de trois tefahim : ce n'est pas une réduction. De trois jusqu'à quatre, Rabba dit que c'est une réduction, Rava dit que ce n'est pas une réduction. Rabba dit que c'est une réduction, car elle est sortie de la catégorie du lavud (jonction). Rava dit que ce n'est pas une réduction : puisqu'il n'y a pas une place de quatre tefahim, elle ne compte pas. S'il s'est écarté de quatre tefahim du mur et a fait une cloison pour l'entourer en vue de l'habitation, par cette cloison il a abouti. Il me semble qu'il n'a à faire une cloison que de plus de dix amot. Car en bâtissant une cloison nouvelle il annule l'ancienne, et c'est du même ordre que percer une ama et clôturer une ama. Et c'est aussi le sens de ce qu'il dit : il s'est écarté de quatre du tertre et a fait une cloison. On entend que le karpef a trois cloisons d'un côté, et par cette cloison faite devant le tertre, le tout a été entouré pour l'habitation. De même, lorsqu'il a fait une cloison sur le tertre, plus de dix amot lui suffit. Moins de trois ne vaut pas. De trois tefahim jusqu'à quatre, Rabba dit que cela vaut, et Rava dit que cela ne vaut pas, etc. Rabba bar Chimi l'enseigne dans le sens indulgent : de trois jusqu'à quatre, selon tous cela vaut, et ils divergent en deçà de trois. Rabbeinou Meir zal a tranché que la halakha ne suit pas Rabba bar Chimi, mais la première version, parce que la première version, c'est la Guemara anonyme qui la dit. Et si l'on s'appuie sur ce que nous tenons, la halakha suit l'avis indulgent en matière d'érouv : ces paroles valent pour une divergence de tannaïm ; dans une divergence d'amoraïm, cette règle ne s'applique pas. Puisque la Guemara objecte au chapitre Mi che-hotsiouhou, plus loin (Eruvin 47b), au sujet de ces tas arrivés à Mavrakhta : or Chmouel et Rabbi Yo'hanan, la halakha suit Rabbi Yo'hanan, bien que Chmouel soit indulgent. Et encore, ce qu'on a dit, la halakha suit l'avis indulgent en matière d'érouv : peut-être l'a-t-on dit pour l'érouv, et non pour les cloisons. Et de la même manière on dit plus loin, à la fin du chapitre Kol Gagot (Eruvin 95a), et au chapitre Halon (Eruvin 81b) : Rav Yehouda a dit que Chmouel a dit : partout où Rabbi Yehouda a parlé dans Eruvin, la halakha suit son avis. Et l'on dit à ce sujet : dans les érouvin, et non dans les cloisons. S'il l'a enduit de mortier et qu'elle peut tenir seule, c'est une réduction. Si elle ne peut pas tenir seule, Rabba dit que c'est une réduction, Rava dit que ce n'est pas une réduction. Rabba dit que c'est une réduction, car pour l'instant du moins elle tient. Rava dit que ce n'est pas une réduction : puisqu'elle ne peut pas tenir, elle n'est rien. Rabbeinou Meir, le Raavad et Rabbeinou Zerahya HaLevi zal ont tranché comme Rava. Le Rambam zal, chapitre 16 des Hilkhot Chabbat, halakha 9, a tranché comme Rabba. Et c'est ainsi que cela paraît : la halakha ne suit pas l'élève en présence du maître. C'est depuis Abaye et Rava que nous tenons comme le dernier en date, et non comme Abaye et Rava face à leur maître. S'il s'est écarté de quatre du tertre et a fait une cloison, cela vaut. Moins de trois, ou s'il l'a faite au bord du tertre : Rav Hisda et Rav Hamnouna divergent à ce sujet. L'un dit que cela vaut. L'autre dit que cela ne vaut pas. Et la halakha suit celui qui dit que cela ne vaut pas, car Rav Chechet se tient dans son avis. Et la halakha suit Rav Chechet. Car il a été enseigné : s'il a fait une cloison sur une cloison, Rav Hisda a dit : le Chabbat, cela vaut ; pour les biens du ger, prosélyte mort sans héritier, il n'a pas acquis. Rav Chechet a dit : le Chabbat non plus, cela ne vaut pas. Et Rav Hisda a dit : Rav Chechet m'accorde que, s'il a fait une cloison sur le tertre, l'explication étant que le tertre est le karpef, cela a valu, car il habite dans l'espace des cloisons supérieures. Rav Hanan a demandé : si les cloisons inférieures ont été englouties et que les supérieures tiennent, qu'en est-il ? Et nous concluons : pour les biens du ger, il n'a pas acquis. Le Chabbat, c'est une cloison, car toute cloison faite le Chabbat par inadvertance (chogeg) porte le nom de cloison, même pour transporter, et à plus forte raison celle qui s'est faite d'elle-même. Un karpef d'une surface de trois se'a (beit chaloch), et il a couvert d'un toit un beit se'a à l'intérieur. Rabba dit : l'espace de sa toiture le met en excédent. Rabbi Zeira dit : l'espace de sa toiture ne le met pas en excédent. Et nous établissons le cas : elle est faite comme une arzila. Rachi explique : en pente, à la manière du toit de la yatsia (appentis). Rabbeinou Hananel zal a écrit : nous tenons comme Rabbi Zeira. Et dans l'Or Zaroua, il a tranché comme Rabba, qui est indulgent en matière d'érouvin. Rabbeinou Meir zal a écrit : de ses paroles j'ai appris qu'il tient que la halakha suit l'avis indulgent en matière d'érouvin, même dans une divergence d'amoraïm. Et si tu dis : que lui fasse difficulté ce que la Guemara objecte plus loin, chapitre Mi che-hotsiouhou (Eruvin 47b) : or Chmouel et Rabbi Yo'hanan, la halakha suit Rabbi Yo'hanan, et Chmouel est indulgent. On peut répondre : certes, puisqu'une règle a été énoncée, Chmouel et Rabbi Yo'hanan, la halakha suit Rabbi Yo'hanan, nous appliquons cette règle même aux érouvin. Mais là où aucune règle n'a été énoncée, comme ici où Rabba et Rabbi Zeira divergent, nous disons que la halakha suit l'avis indulgent en matière d'érouvin, même pour les cloisons, comme ici. Rabbi Zeira a dit : et nous accordons, pour un karpef percé sur toute sa longueur vers une cour, qu'il est interdit, puisque l'espace des cloisons de la cour le met en excédent, et par l'espace des cloisons le karpef devient plus grand qu'un beit se'atayim. Car Rav Hisda a dit : un karpef percé sur toute sa longueur vers une cour, et la cour aussi percée sur toute sa longueur. La cour est permise, et le karpef est interdit. Pour celui-ci, l'espace des cloisons le met en excédent ; pour celui-là, l'espace des cloisons ne le met pas en excédent. Car une cour, même de dix kor, est permise.

💡 Explication

Suite du toit posé sur un se'a. La Guemara écarte le rapprochement avec Rav et Chmouel. Sur une akhsadra, toit plat, même Rabba accorde, comme Rav, que pi tikra yored ve-sotem (le bord du plafond descend et bouche).

Le cas est une urzila : toit en pente, sans bord. Un bord absent ne descend pas. Tossefot lit arsala : lit de cordes d'arbre à arbre, ouvert des quatre côtés, d'après le Targoum de Yeshaya 1, 8.

Le Roch reprend ici le digest du karpef : l'eau, la réduction, la cloison, le tertre, le toit en pente, et la brèche en plein sur une cour.

🖼️ Schéma

Toit plat : le bord bouche. Pente sans bord : cas retenu. Tossefot : ouvert des quatre côtés.

אמר רבי זירא: ומודינא בקרפף שנפרץ במלואו לחצר שאסור. מאי טעמא? הואיל ואויר חצר מייתרו.

Rabbi Zeira a dit : et j'accorde, pour un karpef percé sur toute sa largeur vers une cour, qu'il est interdit. Quelle est la raison ?

Puisque l'espace de la cour le met en excédent.

📜 Rachi (2)

ומודינא בקרפף בית סאתים:

Et j'accorde, pour un karpef : d'un beit se'atayim.

שנפרץ במלואו לחצר שאויר חצר מייתרו ועושהו יותר מבית סאתים ואסור וגבי קירוי דשרינא משום פי תקרה יורד וסותם:

Percé sur toute sa largeur vers une cour : l'espace de la cour le met en excédent et le fait plus grand qu'un beit se'atayim, et c'est interdit. Pour la toiture, que nous permettons, c'est à cause de pi tikra yored ve-sotem (le bord du plafond descend et bouche).

💡 Explication

Rabbi Zeira accorde un cas d'interdit. Un karpef d'un beit se'atayim exact, percé sur toute sa largeur vers une cour, dépasse : l'avir (espace) de la cour s'ajoute à lui.

Rachi sépare ce cas de la toiture. Là, le bord du plafond isole le se'a couvert. Ici, la brèche ouvre, et l'espace voisin entre dans le compte.

מתקיף לה רב יוסף: וכי אויר המותר לו אוסרו?

Rav Yossef lui objecte : un espace qui lui est permis viendrait-il l'interdire ?

📜 Rachi (1)

וכי אויר המותר לו אוסרו והרי חצר זו מתחילה היתה מותרת לטלטל הימנה לקרפף כר' שמעון ועכשיו שנפרץ למקום המותר לו נאסר לו ומשום ייתור ליכא למימר דהא כל חצר מוקפת לדירה הוי:

Un espace qui lui est permis viendrait-il l'interdire : or cette cour, au départ, il était permis d'en transporter vers le karpef, selon Rabbi Chimon. Et maintenant qu'elle est percée vers un lieu qui lui est permis, cela lui serait interdit ? Et l'on ne peut pas parler d'excédent, car toute cour est entourée pour l'habitation.

🗂️ Tossefot (1)

וכי אויר המותר לו אוסרו הרי נפרץ במלואו למקום המותר לו ויתור נמי ליכא דהא כל חצירות מוקפות לדירה הם א"ל אביי כמאן כר' שמעון דלרבנן דאמרי שתי רשויות הן נפרץ במלואו למקום האסור לו ולדידהו נמי אויר החצר האסור לו מייתרו אע"ג דחצר מוקף לדירה דהיינו למה שבתוכו אבל לקרפף שהוא רשות אחרת לא חשיב מוקף לדירה ומייתרו אבל לר"ש שפיר דמי דחדא רשותא היא והוי אויר מותר וא"ת מדקאמר כמאן כר"ש לר"ש נמי כו' משמע דמילתיה דר' זירא אתי בפשיטות כרבנן ואי אתי כרבנן אמאי נקט הואיל ואויר חצרו מייתרו תיפוק ליה משום דנפרץ במלואו למקום האסור לו וי"ל דאשמעינן דאסור נמי משום דאויר חצר מייתרו ונפקא מינה שאם נפרץ מצד אחד לרה"ר צריך צורת הפתח מכאן ולחי מכאן אבל מטעמא דנפרץ במלואו למקום האסור לו לא הוה צריך אלא לחי לצד רה"ר כדמשמע בפ"ק (דף ז:) דמבוי שנפרץ במלואו לחצר אין צריך כלום אפי' לא עירבו אי נמי אשמעינן דמייתרו והוי כרמלית ואם נפרץ לכרמלית אחר מותר לטלטל ב' אמות מזה וב' אמות מזה אבל אם לא היה מייתרו אע"ג דנפרץ למקום האסור לו לא חשיב כרמלית ואסור לטלטל הימנו לכרמלית אחר כו' וכן פי' רש"י פרק כל גגות (לקמן עירובין דף צ:) גבי הא דפריך לשמואל אליבא דרבנן לטלטל מגג לקרפף:

Un espace qui lui est permis viendrait-il l'interdire. Il est percé sur toute sa largeur vers un lieu qui lui est permis, et il n'y a pas non plus d'excédent, car toutes les cours sont entourées pour l'habitation. Abaye lui a dit : selon qui, selon Rabbi Chimon ? Car selon les Sages, qui disent que ce sont deux domaines, il est percé sur toute sa largeur vers un lieu qui lui est interdit. Et selon eux aussi, l'espace de la cour qui lui est interdit le met en excédent, bien que la cour soit entourée pour l'habitation : cela vise ce qui est à l'intérieur d'elle. Pour le karpef, qui est un autre domaine, elle ne compte pas comme entourée pour l'habitation, et elle le met en excédent. Selon Rabbi Chimon, la chose se tient : c'est un seul domaine, et c'est un espace permis. Et si tu dis : de ce qu'il dit selon qui, selon Rabbi Chimon, selon Rabbi Chimon aussi, on entend que la parole de Rabbi Zeira vient simplement selon les Sages. Et si elle vient selon les Sages, pourquoi a-t-il pris puisque l'espace de sa cour le met en excédent ? Qu'il en sorte parce qu'il est percé sur toute sa largeur vers un lieu qui lui est interdit. On peut répondre : il nous apprend qu'il est interdit aussi parce que l'espace de la cour le met en excédent. Conséquence : s'il est percé d'un côté vers la reshout ha-rabim (domaine public), il faut une tsourat ha-petah (forme de porte) d'un côté et un lehi (poteau) de l'autre. Pour la seule raison qu'il est percé sur toute sa largeur vers un lieu qui lui est interdit, il n'aurait fallu qu'un lehi du côté de la reshout ha-rabim, comme il ressort au premier chapitre (7b) : un mabouï percé sur toute sa largeur vers une cour n'a besoin de rien, même s'ils n'ont pas fait d'érouv. Autre réponse : il nous apprend qu'il le met en excédent et que c'est une karmelit. S'il est percé vers une autre karmelit, il est permis de transporter deux amot de celui-ci et deux amot de celui-là. S'il ne le mettait pas en excédent, bien qu'il soit percé vers un lieu qui lui est interdit, il ne compterait pas comme une karmelit, et il serait interdit d'en transporter vers une autre karmelit. Et c'est ainsi que Rachi l'explique au chapitre Kol Gagot (plus loin, Eruvin 90b), au sujet de l'objection faite à Chmouel selon les Sages, pour transporter d'un toit vers un karpef.

💡 Explication

Rav Yossef : selon Rabbi Chimon, on transportait déjà de la cour vers le karpef. La cour est entourée pour l'habitation. Elle n'a pas de plafond d'un beit se'atayim.

Tossefot en tire la nafka mina (conséquence pratique). L'interdit tient aussi de l'excédent. Une brèche vers la reshout ha-rabim demanderait alors une tsourat ha-petah d'un côté et un lehi de l'autre. Autre lecture : le karpef devient une karmelit, et l'on transporte deux amot de chaque côté vers une autre karmelit.

אמר ליה אביי: כמאן, כרבי שמעון? לרבי שמעון נמי, הא איכא אויר מקום מחיצות.

Abaye lui a dit : selon qui ? Selon Rabbi Chimon ?

Selon Rabbi Chimon aussi, il y a l'espace de l'emplacement des cloisons.

📜 Rachi (2)

כמאן הוי אויר המותר לו כר"ש:

Selon qui : l'espace qui lui est permis, c'est selon Rabbi Chimon.

לר"ש נמי מיתסר קרפף משום מקום מחיצות שניטלו וניתוסף על האויר ועושהו יותר מבית סאתים שבתחילה היתה בית סאתים מצומצם: ונפרצה חצר כנגדו לא גרס בכולה שמעתתא:

Selon Rabbi Chimon aussi : le karpef est interdit à cause de l'emplacement des cloisons qui ont été ôtées. Il s'ajoute à l'espace et le fait plus grand qu'un beit se'atayim, car au départ c'était un beit se'atayim exact. Et la cour a été percée en face de lui : on ne lit pas ces mots dans toute cette sougya.

💡 Explication

Abaye ramène l'objection à Rabbi Chimon : cour et karpef sont un seul domaine, l'espace de la cour était donc permis. Selon les Sages, ce sont deux domaines, et la brèche ouvre vers un lieu interdit.

Même selon Rabbi Chimon, l'emplacement des cloisons ôtées s'ajoute. Le karpef, beit se'atayim exact au départ, dépasse. Rachi signale une leçon absente de toute la sougya : et la cour a été percée en face de lui.

דאמר רב חסדא: קרפף שנפרץ במלואו לחצר — חצר מותרת וקרפף אסור.

Car Rav Hisda a dit : un karpef percé sur toute sa largeur vers une cour, la cour est permise et le karpef est interdit.

🗂️ Tossefot (1)

קרפף שנפרץ במלואו לחצר חצר מותרת וקרפף אסור ושלא נפרץ ביתר מעשר דביתר מעשר חצר נמי אסורה וקשה למהר"י דעל כרחך בקרפף בית סאתים איירי מדקאמרי' הואיל ואויר מחיצה מייתרו א"כ הוה ליה ארכה יותר הרבה על פי שנים ברחבה וזה לא מצינו שום תנא דמתיר וי"ל דבמקום שנפרצה לא הוי יותר מעשר אבל מכאן ואילך מתרחבת והולכת א"נ בית סאתים לא שרינא ארכה יותר על פי שנים ברחבה אבל במשהו פחות מבית סאתים שרי טפי:

Un karpef percé sur toute sa largeur vers une cour, la cour permise et le karpef interdit : et à condition qu'il ne soit pas percé de plus de dix, car au-delà de dix la cour aussi est interdite. Et c'est difficile pour le Mahari : forcément il s'agit d'un karpef d'un beit se'atayim, puisque nous disons puisque l'espace de la cloison le met en excédent. Dès lors sa longueur dépasserait de beaucoup le double de sa largeur, et nous ne trouvons aucun tanna qui le permette. On peut répondre : à l'endroit de la brèche, il n'y a pas plus de dix, et à partir de là il va en s'élargissant. Autre réponse : pour un beit se'atayim, nous ne permettons pas une longueur supérieure au double de la largeur ; pour un peu moins d'un beit se'atayim, on permet davantage.

💡 Explication

Rav Hisda fixe le partage : cour permise, karpef interdit. Tossefot borne la brèche à dix amot. Au-delà, la cour tombe aussi.

Difficulté du Mahari : ajouter l'emplacement du mur à un beit se'atayim donnerait une longueur bien supérieure au double de la largeur, mesure qu'aucun tanna ne permet. Réponse : la brèche elle-même ne dépasse pas dix, puis l'enclos s'élargit. Autre réponse : la limite du double vise le beit se'atayim plein. Un peu en dessous, une longueur plus grande reste permise.

🖼️ Schéma

Brèche en plein. La cour, plus étroite, garde les guippoufei. Si le karpef est plus large, les saillies changent de côté.

חצר מאי טעמא? דאית ליה גיפופי? והא זמנין דמשכחת לה איפכא.

La cour, quelle est la raison ? C'est qu'elle a des guippoufei ?

Or parfois on trouve l'inverse.

📜 Rachi (1)

דאיכא גיפופי ואי לאו הכי אסרי אהדדי וכרבנן דפליגי אדר' שמעון נקט לה ובשאין הפרצה יתירה על עשר אמאי נקט היתר בחצר ואיסור בקרפף והא מצי למימר נמי איפכא כגון שקרפף גדול מן החצר דהוי לחצר מילואה ובקרפף איכא גיפופי:

C'est qu'il y a des guippoufei : sinon ils s'interdiraient l'un l'autre. Et il prend le cas selon les Sages qui divergent de Rabbi Chimon, et lorsque la brèche ne dépasse pas dix. Pourquoi a-t-il pris la permission pour la cour et l'interdit pour le karpef ? Il pourrait dire aussi l'inverse, par exemple si le karpef est plus grand que la cour : pour la cour ce serait toute sa largeur, et dans le karpef il y aurait des guippoufei.

🗂️ Tossefot (1)

זימנין דמשכחת לה איפכא אי אתי כרבנן וכגון שהקרפף גדול מן החצר ומדנקט איסור בקרפף ש"מ דכר"ש אתיא דמשום שתי רשויות לא מיתסר אלא משום ייתור אויר דבמקום מחיצות דבחצר לא אסר ובקרפף אסר ולא מצי למנקט איפכא דאי הוה בחצר מלואו ובקרפף גיפופי תרויהו משתרו דר"ש סבר דכולהו רשות אחד הן ויתור בקרפף נמי ליכא הואיל ואיכא גיפופי כך פי' רש"י וא"ת ולוקמה לעולם כרבנן והא דלא אמרי' איפכא משום דבחצר ליכא איסור משום ייתור אלא פירצת מלואו וי"ל דא"כ היה לו לפרש דקרפף אסור משום דאויר חצר מייתרו אי כרבנן אתי ולא מצי למימר איפכא ולכך הוצרך לאתויי דרב חסדא דהוי כר"ש דממילתיה דר' זירא אין להוכיח דהוי כר"ש מדלא אמרינן איפכא משום דבעי למימר אע"ג דבקירה בה בית סאה לא הוי ייתור מודינא הכא דהוי ייתור משום הכי לא מצי למימר איפכא:

Parfois on trouve l'inverse. Si cela venait selon les Sages, par exemple lorsque le karpef est plus grand que la cour. De ce qu'il a pris l'interdit pour le karpef, on apprend que cela vient selon Rabbi Chimon. À cause de deux domaines, cela ne s'interdit pas. L'interdit vient de l'excédent de l'espace de l'emplacement des cloisons : dans la cour il n'interdit pas, dans le karpef il interdit. Et il ne pourrait pas prendre l'inverse : si la cour avait toute sa largeur et le karpef des guippoufei, tous deux seraient permis, car Rabbi Chimon tient que le tout est un seul domaine, et il n'y a pas non plus d'excédent dans le karpef, puisqu'il y a des guippoufei. C'est ainsi que Rachi l'explique. Et si tu dis : établissons-le dans tous les cas selon les Sages, et si l'on ne dit pas l'inverse, c'est que dans la cour il n'y a pas d'interdit pour cause d'excédent, seulement la brèche sur toute sa largeur. On peut répondre : s'il en était ainsi, il aurait dû expliquer que le karpef est interdit parce que l'espace de la cour le met en excédent, si cela vient selon les Sages, et qu'on ne peut pas dire l'inverse. C'est pourquoi il a eu besoin d'apporter la parole de Rav Hisda, qui suit Rabbi Chimon. De la parole de Rabbi Zeira, on ne prouve pas qu'elle suit Rabbi Chimon du seul fait qu'on ne dit pas l'inverse : il veut dire que, bien que, lorsqu'on a couvert d'un toit un beit se'a, il n'y ait pas d'excédent, j'accorde ici qu'il y a un excédent. C'est pour cela qu'il ne peut pas dire l'inverse.

💡 Explication

La Guemara essaie les guippoufei (saillies de mur aux côtés de la brèche). La cour les aurait, le karpef non. Dès que le karpef est plus large, les saillies passent de son côté, et la phrase de Rav Hisda se retourne.

Tossefot, avec Rachi : l'impossibilité d'inverser montre l'avis de Rabbi Chimon. Un seul domaine. L'interdit du karpef vient de l'excédent de l'emplacement des murs. Avec des guippoufei du côté du karpef, les deux resteraient permis. La parole de Rav Hisda est nécessaire : celle de Rabbi Zeira, seule, oppose le toit au cas présent, et ne peut pas s'inverser.

אלא, משום דאמרינן: זה — אויר מחיצות מייתרו, וזה — אין אויר מחיצות מייתרו.

Plutôt, parce que nous disons : celui-ci, l'espace des cloisons le met en excédent, et celui-là, l'espace des cloisons ne le met pas en excédent.

📜 Rachi (4)

אלא מדנקט איסור בקרפף ש"מ כר"ש ס"ל דמשום שתי רשויות לא מיתסר וטעמא משום ייתור בית סאתים הוא דמקום מחיצות מייתרן דבחצר לא אסר ובקרפף אסר ולא מצי למינקט איפכא דכי הוי חצר מלואו ובקרפף גיפופי תרוייהו משתרו דכר"ש ס"ל דכולהו רשות אחת הן וייתור בקרפף נמי ליכא הואיל ואיכא גיפופי:

Plutôt : de ce qu'il a pris l'interdit pour le karpef, on apprend qu'il tient comme Rabbi Chimon. À cause de deux domaines, cela ne s'interdit pas. La raison est l'excédent du beit se'atayim : l'emplacement des cloisons met en excédent. Dans la cour cela n'interdit pas, dans le karpef cela interdit. Et il ne pourrait pas prendre l'inverse : lorsque la cour a toute sa largeur et le karpef des guippoufei, tous deux sont permis, car il tient comme Rabbi Chimon que le tout est un seul domaine, et il n'y a pas non plus d'excédent dans le karpef, puisqu'il y a des guippoufei.

זה אויר מחיצות מייתרו וקרפף ייתור קאסר ביה ייתור דמקום מחיצה ואילו ייתור דאויר חצר לא אסר ליה דחצר מוקפת לדירה הוי ולא הוי ייתור:

Celui-ci, l'espace des cloisons le met en excédent : et le karpef, c'est l'excédent qui l'interdit, l'excédent de l'emplacement de la cloison. L'excédent de l'espace de la cour ne l'interdit pas, car la cour est entourée pour l'habitation, et cela ne fait pas excédent.

וזה חצר:

Et celui-là : la cour.

אין אויר מחיצות מייתרו כלומר אין ייתור אוסר בו דחצר אית ביה דיורא הלכך אי נקיט איפכא לא מיתסר חצר כר"ש:

L'espace des cloisons ne le met pas en excédent : c'est-à-dire qu'aucun excédent ne l'interdit, car la cour a une habitation. C'est pourquoi, s'il prenait l'inverse, la cour ne serait pas interdite, selon Rabbi Chimon.

💡 Explication

Raison retenue. Pour le karpef, l'emplacement des cloisons tombées est un yitour (excédent) : il dépasse le beit se'atayim. Pour la cour, qui a une habitation, un excédent n'interdit pas.

L'espace de la cour elle-même ne fait pas excédent pour le karpef : une cour est entourée pour l'habitation. Seul l'emplacement des murs entre dans le compte. Rachi : inverser la brèche laisserait la cour permise, selon Rabbi Chimon.

ההוא בוסתנא דהוה סמיך לגודא דאפדנא. נפל אשיתא ברייתא דאפדנא. סבר רב ביבי למימר ליסמוך אגודא גוויאתא.

Un certain boustana était adjacent au mur d'un apadna. Le mur extérieur de l'apadna est tombé.

Rav Bibi pensait dire : qu'on s'appuie sur le mur intérieur.

📜 Rachi (3)

בוסתנא פרדס דהוי נטוע אילנות:

Boustana : un verger planté d'arbres.

דהוי סמוך לגודא דאפדנא והיא היתה לו היקף לדירה אההוא גודא שהיה בו פתח פתוח לצד פרדס סמכו היקף הפרדס דהוי מוקף לדירה ויותר מבית סאתים הוה:

Qui était adjacent au mur de l'apadna : et celui-ci lui servait d'enceinte pour l'habitation. Sur ce mur, où il y avait une ouverture du côté du verger, ils ont appuyé l'enceinte du verger. Il était donc entouré pour l'habitation, et il faisait plus d'un beit se'atayim.

אגודא גוואי הרי יש עוד מחיצות פנימות לבית והן יהו מחיצות לפרדס:

Le mur intérieur : il y a encore d'autres cloisons intérieures à la maison, et elles seront les cloisons du verger.

🗂️ Tossefot (1)

ההוא בוסתנא דהוה סמוך לאגודא דאפדנא והוקף ולבסוף פתח והרחיקו ד' ועשו אשיתא והיה בה נמי פתח לבוסתנא נפל אשיתא וסבר רב ביבי דכיון דפעם אחת היתה מוקפת לדירה אע"פ שנפלה שרי הואיל ופתוחה נמי לאפדנא ואע"ג דפתח דאפדנא הוי לאחר שהוקף דלא יצא מהיתרו ומסיק דגודא דאפדנא אינו מועיל ורש"י לא פירש כן:

Ce boustana qui était adjacent au mur de l'apadna : on a entouré, puis ensuite ouvert. Ils se sont écartés de quatre et ont fait un mur, et il y avait aussi en lui une ouverture vers le verger. Le mur est tombé. Rav Bibi pensait : puisqu'une fois il a été entouré pour l'habitation, même après la chute, c'est permis, puisqu'il est ouvert aussi vers l'apadna, bien que l'ouverture de l'apadna soit postérieure à l'enceinte, car il n'est pas sorti de sa permission. Et l'on conclut que le mur de l'apadna ne vaut pas. Rachi ne l'explique pas ainsi.

⚖️ Rosh (1)

ההוא בוסתנא דהוה סמוך לגודא דאפדנא נפל אשיתא ברייתא. פירש ר"ח ז"ל הבוסתנא היתה יתירה מבית סאתים שהוקף ולבסוף פתח האפדנא ועשו גודא להקיפה לדירה ברחוק ד' טפחים מגודא דאפדנא. וגם היה באותה גודא פתח ללכת מאפדנא לבוסתנא. ונפל ההיא גודא. וסבר רב ביבי למיסמך אגודא גווייתא דאפדנא הואיל והותרה על ידי מחיצה שעשו להקיפה לדירה ואע"ג דנפלה ההיא מחיצה רצה לסמוך אגודא גווייתא דהואיל והותרה הותרה. ותועיל ההיא גודא דאפדנא אע"ג שנעשית קודם שפתח האפדנא לבוסתנא. ומסיק דכיון דלדירה גוואי נעשית המחיצה ולא לדירת בראי דבשעה שנעשית לא היה פתח בין אפדנא לבוסתנא ולא הוקף בוסתנא לדירה באותה אשיתא לא תועיל כאילו עכשיו הקיפה לדירה:

Ce boustana (verger) qui était adjacent au mur de l'apadna (palais) : le mur extérieur est tombé. Rabbeinou Hananel zal explique : le verger faisait plus d'un beit se'atayim. On a entouré, puis ensuite l'apadna a ouvert. Ils ont fait un mur pour l'entourer en vue de l'habitation, à quatre tefahim du mur de l'apadna. Dans ce mur il y avait aussi une ouverture pour aller de l'apadna au verger. Ce mur est tombé. Rav Bibi pensait s'appuyer sur le mur intérieur de l'apadna : puisqu'il avait été permis par la cloison qu'ils avaient faite pour l'entourer en vue de l'habitation, bien que cette cloison soit tombée, il voulait s'appuyer sur le mur intérieur, car une fois permis, cela reste permis. Et ce mur de l'apadna vaudrait, bien qu'il ait été fait avant que l'apadna s'ouvre vers le verger. Et l'on conclut : puisque la cloison a été faite pour l'habitation intérieure et non pour l'habitation extérieure, car au moment où elle a été faite il n'y avait pas d'ouverture entre l'apadna et le verger, et que le verger n'a pas été entouré pour l'habitation par ce mur, il ne vaudra pas comme s'il l'entourait maintenant pour l'habitation.

💡 Explication

Cas. Un boustana (verger) de plus d'un beit se'atayim s'appuyait sur le mur d'un apadna (palais), avec une ouverture : enceinte pour l'habitation. Le mur extérieur tombe. Rav Bibi veut le mur intérieur du palais.

Rachi : les cloisons intérieures de la maison deviendraient celles du verger. Tossefot lit un autre ordre : écart de quatre, mur neuf, ouverture ensuite. Une fois permis, le statut tiendrait encore. La Guemara conclut que le mur de l'apadna ne vaut pas.

Le Roch, selon Rabbeinou Hananel : ce mur a été fait pour l'habitation du dedans, à une heure où aucune ouverture ne joignait le palais au verger.

🖼️ Schéma

Le mur extérieur tombe. Rav Bibi prend le mur intérieur. Rav Papi : il a été fait pour le dedans.

אמר ליה רב פפי: משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מולייאתא. הנך מחיצות, לגואי — עבידן, לבראי — לא עבידן.

Rav Papi lui a dit : parce que vous venez des Moulaï, vous dites des paroles tronquées. Ces cloisons ont été faites pour l'intérieur ; pour l'extérieur, elles n'ont pas été faites.

📜 Rachi (2)

ממולאי מקוטעים מבית עלי דאביי אבוה דרב ביבי מבית עלי אתא כדאמרי' במסכת ר"ה (דף יח.) מולייתא קטועות בלא רגלים:

Des Moulaï : tronqués, de la maison d'Eli. Car Abaye, père de Rav Bibi, venait de la maison d'Eli, comme nous le disons dans le traité Roch Hachana (18a). Mouliata : coupées, sans pieds.

לבראי לא עבידן ונהי דפירצה ליכא היקף דירה מיהא ליתא בפרדס דהוי יותר מבית סאתים:

Pour l'extérieur elles n'ont pas été faites : et l'on accorde qu'il n'y a pas de brèche. Une enceinte d'habitation, en tout cas, manque au verger, qui fait plus d'un beit se'atayim.

💡 Explication

Rav Papi écarte le mur intérieur. Ces cloisons ont été faites pour le dedans du palais. Elles ne sont pas l'enceinte du verger.

Le mot Moulaï vise des gens tronqués, de la maison d'Eli. Abaye, père de Rav Bibi, en vient, comme à Roch Hachana 18a. Mouliata : paroles coupées, sans pieds. Rachi : même sans brèche, le verger de plus d'un beit se'atayim n'a pas d'enceinte d'habitation.

ההיא אבוורנקא דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה. אמר ליה לרב הונא בר חיננא: ליעביד מר תקנתא, דלמחר נאכול נהמא התם.

Il y avait un avourneka qui appartenait au Rech Galouta dans son verger. Il dit à Rav Houna bar Hinana : que le maître fasse un aménagement, pour que demain nous mangions du pain là-bas.

📜 Rachi (3)

אבוורנקי אילן שצילו מרובה ונוטעין אותו השרים ועושין אצטבאות תחתיו סביבותיו להתלונן תחתיו בימות החמה ולשמח שם:

Avourneki : un arbre dont l'ombre est abondante. Les princes le plantent et font des banquettes sous lui, tout autour, pour s'abriter à son ombre aux jours de chaleur et s'y réjouir.

בבוסתנא ויותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה היה הפרדס:

Dans le verger : et le verger faisait plus d'un beit se'atayim, sans avoir été entouré pour l'habitation.

נאכול נהמא התם תחת האילן:

Nous mangerons du pain là-bas : sous l'arbre.

🗂️ Tossefot (1)

ההוא אבוורנקא פירש רש"י לשון שני שמצא בהלכות גדולות ונראה לו עיקר דאבוורנקא כמין אכסדרה או קובה שעושין למלכים בתוך הפרדס אזל רב הונא עבד קנה קנה פחות משלשה ולא רצה לסמוך אאבוורנקא משום דהוקף ולבסוף ישב ומשום דהויא מחיצה העשויה לנחת ולצניעות כדמסיק ועביד שביל דקנה קנה פחות מג' מפתח הבוסתנא עד אבוורנקי אם האבוורנקא היתה עומדת בתוך הפרדס אבל אם היתה עומדת מצד הפרדס לא היה צריך לעשות שביל אלא לחלק הבוסתנא ולמעטה מסאתים אע"ג דהיקף האבוורנקי היה עשוי לנחת ולצניעות היה מותר לטלטל כלים ששבתו בו והנהו פירי דבי תורי היו יותר מבית סאתים משום הכי הוצרכו לערב ערסייתא או לא יכלו לערב יחד לכלים ששבתו בבית ורבא שלפינהו והיה סבור שהיקף האבוורנקי חשוב כמוקף לדירה אף על גב דהוקף ולבסוף ישב וצריך לומר שידעו שרבא היה מתיר מחמת האבוורנקי ולא מחמת שהוקף ולבסוף פתח מהני כיון דהקשו לו מאדרכלין והמחיצות העשויות לנחת דהא לא שייך למיפרך אהוקף ולבסוף פתח או שמא לא היה פתוח שם שום בית א"נ נוכל לומר אבוורנקא ישב ולבסוף הוקף היה והם לא ידעו אם רבא סמך על הוקף ולבסוף פתח ובית היה פתוח לו או על האבוורנקא והקשה לו מעיר חדשה דהוקף ולבסוף ישב לא מהני כל שכן הוקף ולבסוף פתח ואחרי כן הקשה לו (דאם כן) דאבוורנקא לא חשיב מחיצה משום דעשוי לנחת ולצניעות ורבינו נתנאל מפרש דעביד קנה קנה פחות משלשה היינו שהרחיק מן הכותל ארבע להתיר כל הבוסתנא והיה הבית פתוח לו דהשתא הוי כפתח ולבסוף הוקף ורבא סבר דלא צריך כלום משום אבוורנקא אע"ג דהוקף ולבסוף פתח לא מהני הוקף ולבסוף ישב מהני:

Cet avourneka. Rachi explique selon une seconde leçon qu'il a trouvée dans les Halakhot Gedolot, et qui lui paraît principale : l'avourneka est une sorte d'akhsadra ou de kouba que l'on fait pour les rois à l'intérieur du verger. Rav Houna alla et fit roseau par roseau à moins de trois. Il ne voulut pas s'appuyer sur l'avourneka, parce que c'est houkaf ve-lav sof yachav (on a entouré, et ensuite on a habité), et parce que c'est une cloison faite pour le nahat (agrément) et la tseniout (pudeur), comme on conclut. Et il fit un sentier, roseau par roseau à moins de trois, depuis l'ouverture du verger jusqu'à l'avourneki, si l'avourneka se tenait à l'intérieur du verger. Si elle se tenait sur le côté du verger, il n'avait pas à faire un sentier : seulement à partager le verger et à le réduire en deçà de deux se'a. Bien que l'enceinte de l'avourneki ait été faite pour l'agrément et la pudeur, il était permis de transporter les ustensiles qui y avaient reposé. Et ces fruits de Bei Touri faisaient plus d'un beit se'atayim : c'est pourquoi ils ont eu besoin de faire un érouv par lits, ou bien ils ne pouvaient pas faire ensemble l'érouv pour les ustensiles qui avaient reposé dans la maison. Et Rava les a ôtés. Et il tenait que l'enceinte de l'avourneki compte comme entourée pour l'habitation, bien que ce soit houkaf ve-lav sof yachav. Et il faut dire qu'ils savaient que Rava permettait à cause de l'avourneki, et non parce que houkaf ve-lav sof patah (entouré, puis ensuite ouvert) vaudrait : puisqu'on lui a objecté depuis les adrakhalin (architectes) et depuis les cloisons faites pour l'agrément, objection qui ne porte pas sur houkaf ve-lav sof patah. Ou bien aucune maison n'était ouverte là. Autre réponse : on peut dire que l'avourneka était yachav ve-lav sof houkaf (habité, puis ensuite entouré), et qu'ils ne savaient pas si Rava s'appuyait sur houkaf ve-lav sof patah, une maison lui étant ouverte, ou sur l'avourneka. Et on lui a objecté depuis une ville neuve : houkaf ve-lav sof yachav ne vaut pas, à plus forte raison houkaf ve-lav sof patah. Et ensuite on lui a objecté que, s'il en est ainsi, l'avourneka ne compte pas comme cloison, parce qu'elle est faite pour l'agrément et la pudeur. Et Rabbeinou Netanel explique : faire roseau par roseau à moins de trois, c'est qu'il s'est écarté du mur de quatre, pour permettre tout le verger, et la maison lui était ouverte. Dès lors c'est comme patah ve-lav sof houkaf (ouvert, puis ensuite entouré). Et Rava tient qu'il ne faut rien du tout à cause de l'avourneka. Bien que houkaf ve-lav sof patah ne vaille pas, houkaf ve-lav sof yachav vaut.

💡 Explication

Le Rech Galouta a un avourneka dans son verger, plus d'un beit se'atayim, sans enceinte d'habitation. Il demande à Rav Houna bar Hinana un aménagement pour y manger le lendemain.

Rachi : arbre à l'ombre large, banquettes des princes. Tossefot retient une leçon des Halakhot Gedolot : akhsadra ou kouba royale. Rav Houna ne s'y appuie pas. Deux motifs : houkaf ve-lav sof yachav (entouré, habité ensuite), et cloison faite pour l'agrément et la pudeur.

אזל עבד קנה קנה פחות משלשה, אזל רבא

Il alla et fit roseau par roseau à moins de trois. Rava alla

📜 Rachi (1)

עבד קנה קנה פחות משלשה טפחים היקף כגון מחיצות קנים ד' מחיצות כחדר להניח שם בלילה המאכל ולדור שם השומר ולמחר יטלטלנו בכל הפרדס דהא אית ביה שומירה ובית דירה:

Il fit roseau par roseau à moins de trois tefahim : une enceinte, comme des cloisons de roseaux, quatre cloisons en forme de chambre, pour y déposer la nuit la nourriture et pour que le gardien y habite, et le lendemain on le transportera dans tout le verger, puisqu'il y a là une guérite et une maison d'habitation.

💡 Explication

Rav Houna dresse des roseaux écartés de moins de trois tefahim. Le lavud (jonction : un intervalle de moins de trois compte comme continu) en fait une cloison. Rachi : quatre cloisons en chambre, pour la nourriture de la nuit et le logement du gardien. Le lendemain, le transport vaut dans tout le verger.

La phrase s'arrête sur Rava alla. La suite est au daf suivant.

🖼️ Schéma

Intervalle de moins de trois : lavud. Quatre côtés forment la chambre du gardien.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).