Pesachim 112a - Ruah ra'a, quatre coupes, ordres de Rabbi Akiva

Pesachim 112a

Sougya : La page poursuit les mises en garde liées à la ruah ra'a. Après une saignée, une coupe de cheveux ou d'ongles, on se lave les mains : sinon la peur dure sept jours, trois jours ou un jour.

On ne boit pas d'eau les nuits du quatrième jour ni les nuits de Chabbat, ni l'eau des rivières et des étangs la nuit. Le remède passe par les sept voix de David, une formule, ou le nom d'un compagnon.

La michna des quatre coupes revient : même le pauvre qui reçoit du tamhoui en a quatre, et Rabbi Akiva, qui refuse de dépendre des créatures pour honorer le Chabbat, en convient ici à cause de pirsoumei nissa. Viennent ensuite ses sept ordres à son fils Rabbi Yehochoua, puis les ordres donnés à Rabbi Chimon ben Yohai dans la prison.

Deux dangers de l'eau, puis l'échelle des remèdes avant de boire.

Les sept ordres de Rabbi Akiva à Rabbi Yehochoua, son fils.

Les quatre coupes restent dues, même là où Rabbi Akiva refuse de dépendre d'autrui pour le Chabbat.

דמסוכר ולא משי ידיה — מפחיד שבעה יומי. דשקיל מזייה ולא משי ידיה — מפחיד תלתא יומי. דשקיל טופריה ולא משי ידיה — מפחיד חד יומא, ולא ידע מאי קא מפחיד. ידא אאוסיא — דרגא לפחדא. ידא אפותא — דרגא לשינתא.

Celui qui se fait saigner et ne se lave pas les mains a peur pendant sept jours. Celui qui coupe ses cheveux et ne se lave pas les mains a peur pendant trois jours.

Celui qui coupe ses ongles et ne se lave pas les mains a peur pendant un jour, et il ne sait pas ce qui lui fait peur. La main sur les narines : un degré vers la peur.

La main sur le front : un degré vers le sommeil.

📜 Rachi (3)

דמסוכר מקיז דם מן הכתפיים לשון סיכורי:

Il fait couler le sang des épaules. C'est le langage de sikhourei (saigneurs).

ידא אאוסיא שרגיל להניח ידו אצל נחיריו על שפתיו:

Il à l'habitude de poser sa main près de ses narines, sur ses lèvres.

דרגא לפחדא דרך הוא להביא לו פחד רוח רעה:

C'est une voie pour lui amener la peur d'une ruah ra'a (esprit mauvais).

💡 Explication

Trois gestes sur le corps, et le même manque : ne pas se laver les mains. La durée de la peur suit le geste. Saignée : sept jours. Cheveux : trois jours. Ongles : un jour, et l'homme ne sait pas d'ou vient la peur.

Rachi lit messokher comme une saignée des épaules, langage des sikhourei. Deux habitudes ensuite : la main sur les narines mène à la peur ; la main sur le front mène au sommeil. Rachi : la première amene une peur de ruah ra'a.

🖼️ Schéma

Saignée, cheveux, ongles : sept jours, trois jours, un jour de peur, si les mains restent sans lavage.

תנא: אוכלין ומשקין תחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל — רוח רעה שורה עליהן. תנו רבנן: לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות, ואם שתה — דמו בראשו מפני סכנה. מאי סכנה? רוח רעה.

On a enseigné : des aliments et des boissons sous le lit, même couverts par des vases de fer, une ruah ra'a repose sur eux. Les rabbins ont enseigné : qu'un homme ne boive pas d'eau, ni les nuits du quatrième jour, ni les nuits de Chabbat.

S'il en a bu, son sang est sur sa tête, à cause du danger. Quel est le danger ?

Une ruah ra'a.

💡 Explication

Deux enseignements. Sous le lit, nourriture et boisson recoivent une ruah ra'a, même si des vases de fer les couvrent.

Puis l'eau à deux nuits : nuits du quatrième jour (leilei revi'ot : la nuit ouvre le mercredi, donc le mardi soir) et nuits de Chabbat (vendredi soir). S'il boit, son sang est sur sa tête : il porte lui-même le danger. Le danger nomme ici est la ruah ra'a.

ואם צחי מאי תקנתיה? (נימא) שבעה קולות שאמר דוד על המים, והדר נישתי, שנאמר: ״קול ה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳ על מים רבים קול ה׳ בכח קול ה׳ בהדר קול ה׳ שובר ארזים וישבר ה׳ את ארזי הלבנון קול ה׳ חוצב להבות אש קול ה׳ יחיל מדבר יחיל ה׳ מדבר קדש קול ה׳ יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד״.

Et s'il a soif, quel est son remède ? Qu'il dise les sept voix que David a dites sur les eaux, puis qu'il boive, comme il est dit : "La voix de Hachem est sur les eaux, El de gloire tonne, Hachem sur des eaux nombreuses.

La voix de Hachem est avec force. La voix de Hachem est avec splendeur.

La voix de Hachem brise les cèdres, et Hachem brise les cèdres du Liban. La voix de Hachem taille des flammes de feu.

La voix de Hachem fait trembler le désert, Hachem fait trembler le désert de Kadech. La voix de Hachem fait mettre bas les biches et dénude les forêts, et dans Son sanctuaire tout dit : gloire."

💡 Explication

S'il a soif malgre l'interdit, il y a un tikoun (remède), puis il boit. Il dit d'abord les sept voix que David a dites sur les eaux : sept fois l'expression kol Hachem dans Tehillim 29.

Le compte : sur les eaux ; avec force ; avec splendeur ; elle brise les cèdres ; elle taille des flammes ; elle fait trembler le désert ; elle fait mettre bas les biches. La reprise "Hachem fait trembler le désert de Kadech" ne porte pas le mot voix : elle reste dans la sixieme.

🖼️ Schéma

Les sept occurrences de "la voix de Hachem" dans le passage de Tehillim 29 cite ici.

ואי לא, (נימא) הכי: ״לול שפן אניגרון אנירדפין בין כוכבי יתיבנא, בין בליעי שמיני אזילנא״. ואי לא, אי איכא איניש בהדיה — ניתעריה ולימא ליה: ״פלניא בר פלנתא צחינא מיא״, והדר נישתי. ואי לא — מקרקש נכתמא אחצבא והדר נישתי. ואי לא — נישדי בה מידי, והדר נישתי.

Et sinon, qu'il dise ainsi : "Loul, Chafan, Anigron, Anirdafin, je siège parmi les étoiles, je marche parmi les maigres et les gras." Et sinon, s'il y a une personne avec lui, qu'il la réveille et lui dise : "Un tel, fils d'un tel, j'ai soif d'eau", puis qu'il boive. Et sinon, qu'il fasse claquer le couvercle contre la cruche, puis qu'il boive.

Et sinon, qu'il y jette quelque chose, puis qu'il boive.

📜 Rachi (3)

לול שפן אניגרון אנירדפי לחש הוא:

C'est un lahach (incantation).

בי בליעי ושמיני הנה סביבותי אנשים כחושים ושמנים ותניחוני:

Voici, autour de moi, des hommes maigres et des hommes gras : laissez-moi.

ונימא ליה צחינא מיא:

J'ai soif d'eau.

🪔 Ben Yehoyada (1)

"פלניא בר פלנתא צחינא מיא"! וכו'. פירוש כיון שקורא לחבירו בשמו תרגיש רוח רעה שיש אחר שם עמו ולא תתגרה להזיקו באותם מים. והא דצריך להזכיר שם אמו כי רוח שומעת שתי שמות של זכר ונקבה תחשוב שיש עמו שנים איש ואשה והרי נעשו בין הכל שלושה ובורחת מן אותם המים כי בשלושה בורחים דאמרו רבותינו ז"ל שלושה לא נראין ולא מזיקין.

"Un tel, fils d'une telle, j'ai soif d'eau", etc. Dès qu'il appelle son compagnon par son nom, la ruah ra'a perçoit qu'un autre est la avec lui, et elle ne s'en prend pas à lui pour le nuire par cette eau. Il faut mentionner le nom de sa mère : l'esprit qui entend deux noms, un masculin et un féminin, estime qu'un homme et une femme sont avec lui. Ils sont alors trois en tout, et elle fuit cette eau. A trois, ils fuient. Nos maîtres, de mémoire bénie, l'ont dit : trois, on ne les voit pas, et ils ne nuisent pas.

💡 Explication

S'il ne peut pas dire les sept voix, une échelle de remèdes. D'abord un lahach : quatre noms, puis "je siège parmi les étoiles, je marche parmi les maigres et les gras". Rachi lit la fin : des maigres et des gras sont autour de moi, laissez-moi.

Ensuite, s'il y a quelqu'un : le reveiller et dire le nom, "j'ai soif d'eau". Seul : faire claquer le couvercle (nakhtama) sur la cruche (hatsba). Dernier degré : jeter quelque chose dans l'eau. Chaque fois, il boit après le geste.

Le Ben Yehoayada : le nom du compagnon fait entendre une presence. Le nom de la mère ajoute un nom de femme : l'esprit compte trois, et à trois il ne nuit pas.

תנו רבנן: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה — דמו בראשו, מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת שברירי. ואי צחי מאי תקנתיה? אי איכא איניש בהדיה — לימא ליה: ״פלניא בר פלנתא, צחינא מיא״. ואי לא, (נימא) איהו לנפשיה: ״פלניא, אמרה לי אימי איזדהר משברירי שברירי ברירי רירי ירי רי — צחינא מיא בכסי חיורי״.

Les rabbins ont enseigné : qu'un homme ne boive pas d'eau, ni des rivières ni des étangs, la nuit. S'il en a bu, son sang est sur sa tête, à cause du danger.

Quel est le danger ? Le danger de chavrirei.

Et s'il a soif, quel est son remède ? S'il y a une personne avec lui, qu'il lui dise : "Un tel, fils d'un tel, j'ai soif d'eau." Et sinon, qu'il se le dise à lui-même : "Un tel, ma mère m'a dit : prends garde à chavrirei, chavrirei, berirei, rirei, yiri, ri.

J'ai soif d'eau dans des coupes blanches."

💡 Explication

Autre baraita, autre eau : rivières (neharot) et étangs (agamim), et cette fois toute nuit. Le danger a un nom : chavrirei, lie à la cecite.

Avec un compagnon : la même phrase, "un tel fils d'un tel, j'ai soif". Seul : il parle à lui-même. Sa mère lui a dit de prendre garde. Le nom se réduit : chavrirei, berirei, rirei, yiri, ri. Il achève par la soif dans des coupes blanches (kasei hivrei).

🖼️ Schéma

Chavrirei se raccourcit d'une attaque à chaque reprise, puis les coupes blanches.

ואפילו מן התמחוי וכו׳. פשיטא!

Et même du tamhoui, etc. C'est évident !

💡 Explication

Retour à la michna des quatre coupes : on n'en donne pas moins de quatre, même si le pauvre les reçoit du tamhoui (le plat de la quête).

La Guemara objecte : péchita, c'est évident. S'il y a une mitsva de quatre coupes, on les lui fournit.

לא נצרכא אלא אפילו לרבי עקיבא, דאמר: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות — הכא משום פרסומי ניסא (מודי).

Cela n'a été nécessaire que même selon Rabbi Akiva, qui a dit : fais de ton Chabbat un jour de semaine, et ne dépends pas des créatures. Ici, à cause de pirsoumei nissa (la publicité du miracle), il en convient.

🪔 Ben Yehoyada (1)

עשה שבתך חל ואל תצטרך לבריות. הא דאמר 'שבתך' ולא אמר 'שבת'? נראה לי כי ידוע דעונג שבת של אכילה ושתיה יתייחס לגוף האדם אך שמירת שבת במצות שבו תתייחס להשם יתברך, ואם היה אומר 'עשה שבת חל' היה איש שוגה ופתי מבין שיחלל השבת במלאכה בשכירות כדי שיקח בשכירותו אכילה ולא יצטרך לבריות וזה אינו! לכך אמר 'שבתך' רוצה לומר עונג אכילה ושתיה שזה יתייחס לך 'עשהו חול' רוצה לומר שתאכל בצמצום כמו בחול 'ואל תצטרך לבריות' ליקח בתורת צדקה כדי לאכול בהרווחה, אבל שבת המתייחס להשם יתברך שהוא שמירת מצותיו צריך לשומרו ולא תחללו אפילו אם אין לך מה לאכול.

"Fais de ton Chabbat un jour de semaine, et ne dépends pas des créatures." Pourquoi dit-il "ton Chabbat", là où il aurait pu dire "le Chabbat" ? Il me semble : on sait que l'oneg Chabbat du manger et du boire se rapporte au corps de l'homme, tandis que la garde du Chabbat dans les mitsvot qui s'y trouvent se rapporte à Hachem. S'il avait dit "fais du Chabbat un jour de semaine", un homme distrait et simple comprendrait qu'il peut profaner le Chabbat par un travail salarié, afin de prendre par ce salaire de quoi manger et de ne pas dépendre des créatures. Il en va autrement. C'est pourquoi il a dit "ton Chabbat" : l'oneg du manger et du boire, qui se rapporte à toi. "Fais-le jour de semaine" : mange avec mesure, comme en semaine. "Et ne dépends pas des créatures" : ne prends pas au titre de la tsedaka afin de manger dans l'aisance. Le Chabbat qui se rapporte à Hachem, la garde de Ses mitsvot, on doit le garder, et on ne le profane pas, même si l'on n'a rien a manger.

💡 Explication

La michna vise le cas où l'on aurait suivi Rabbi Akiva jusqu'au bout. Sa règle : fais de ton Chabbat un jour de semaine, et ne dépends pas des créatures. Mieux vaut un Chabbat sans depense d'honneur que de vivre aux depens d'autrui.

Pour les quatre coupes, il convient. Raison : pirsoumei nissa, faire connaître le miracle de la sortie d'Egypte. Le Ben Yehoayada serre le mot "ton" : l'oneg du corps peut être mesuré ; la garde des mitsvot du Chabbat reste entière.

תנא דבי אליהו, אף על פי שאמר רבי עקיבא: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו. מאי נינהו? אמר רב פפא: כסא דהרסנא. כדתנן, רבי יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

Le tanna de la maison d'Eliyahou a enseigné : bien que Rabbi Akiva ait dit : fais de ton Chabbat un jour de semaine, et ne dépends pas des créatures, il fait toutefois une petite chose dans sa maison. Qu'est-ce ?

Rav Pappa a dit : une coupe de harsana (petits poissons). Comme nous l'avons appris dans une michna, Rabbi Yehouda ben Teima dit : sois hardi comme le léopard et léger comme l'aigle, cours comme le cerf et fort comme le lion, pour faire la volonté de ton Père qui est aux cieux.

📜 Rachi (1)

הוי עז התחזק במצוה יותר משיכולת בידך:

Renforce-toi dans la mitsva au-delà de ce que ta main peut.

💡 Explication

Tanna devei Eliyahou garde la phrase de Rabbi Akiva, et ajoute un minimum : une petite chose dans la maison, pour que le Chabbat se distingue du jour de semaine. Rav Pappa : kasa deharsana, une coupe de petits poissons.

La michna de Rabbi Yehouda ben Teima (Pirqe Avot) vient ici sur le mot "sois hardi". Rachi : se renforcer dans la mitsva au-delà de ses moyens. Le peu que l'on fait chez soi entre dans cet effort.

תנו רבנן, שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: בני, אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים.

Les rabbins ont enseigné : sept choses que Rabbi Akiva a commandées à Rabbi Yehochoua, son fils. Mon fils, ne t'assieds pas sur la hauteur de la ville pour étudier, et n'habite pas une ville dont les chefs sont des talmidei hakhamim.

📜 Rachi (2)

אל תשב בגובהה של עיר ותשנה מקום שבני העיר עוברים ושבין שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך:

Un lieu où les gens de la ville passent et reviennent. Peut-être, quand ils passent et reviennent, t'empêcheront-ils et t'interrompront-ils dans ton étude.

ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא:

Car il est occupé par sa girsa (sa répétition), et non par les affaires du public.

🗂️ Tossefot (1)

צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו פירש רשב"ם דהוא ר' יהושע בן קרחה דר"ע קרח היה כדאמרינן [בבכורות] (דף נח.) שהיה בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ואין נראה שיהיה הגמרא קורא אותו בן קרחה דרך גנאי שהרי נענשו הנערים שקראו לאלישע עלה קרח (מלכים ב ב׳:כ״ג) ובן עזאי קראו כן דרך בדיחותא:

Le Rachbam a expliqué que c'est Rabbi Yehochoua ben Korha, car Rabbi Akiva était chauve, comme nous le disons à Bekhorot (58a) : Ben Azzai disait que tous les sages d'Israel sont devant lui comme une pelure d'ail, sauf ce chauve-la. Il est difficile d'admettre que la Guemara l'appelle ben Korha par manière de mépris, puisque les jeunes gens ont été punis pour avoir dit à Elicha : monte, chauve (II Rois 2, 23). Ben Azzai l'a appelé ainsi par manière de plaisanterie.

🪔 Ben Yehoyada (2)

אל תשב בגבהה של עיר ותשנה. עיין פירוש רש"י ז"ל [מקום שבני העיר עוברים ושבין שמא כשהן עוברין ושבין יבטלוך ויפסיקוך ממשנתך] . וקשה לי לפירושו אם כן למה תלה הדבר בגבהה של עיר לימא ליה 'אל תשב במקום עוברים ושבים ותשנה' דימצא עוברים ושבים גם בבקעה של עיר? ונראה לי בס"ד הכוונה דעל הרוב בעיר הבנויה בהר אין שטח שלה שבו בנין הבתים הוא שוה, אלא יש ג' הדרגות בקרקעיתה דהיינו בתים בנויים בשפולי קרקע העיר ואילו אין נח בדירתם כי יקבלו רוח מעופש מן העמק ששם יתקבץ ויאסף הזבל והסרחון ולחלוחית העמק והדרים בבתים ההם לא צילא דעתייהו, ויש בתים בנויים בגבהה של עיר דהיינו בשטח העליון של קרקע העיר ואילו ניצולים מן העיפוש וכיוצא אך לפעמים יזדמן רוח סערה קשה שמגיע להם יותר מן התחתונים ומבלבל דעתם, אבל אותם בתים הבנויים בשטח האמצעי דירתם טובה מכל צד כי הם רחוקים מן העיפוש של העמק וגם אין שולט בהם רוח קשה. ולכן כיון ד'שמעתתא בעיא צילותא' (עירובין סה.) לכך על דירה שהיא בשיפולי העיר לא הוצרך לצוות לו כי זה רואה כל אדם ברעתה מצד ריח העיפוש והסירחון המגיע שם תמיד מן הלחלוחית ומן האשפתות הזורקים חוץ לעיר בשיפול שלה, אך הוצרך לצוות על דירה שהיא בגבהה של עיר דהיינו בשטח העליון שלא ישב שם וישנה דאף על פי ששם האויר הוא טוב ונקי עם כל זה מחמת גובהו שולט בו לפעמים רוח קשה וחזק אשר יבלבל דעת האדם לכן ציוהו אל ישב שם וישנה אלא ישב בשטח האמצעי שהוא טוב תמיד בכל עת.

"Ne t'assieds pas sur la hauteur de la ville pour étudier." Voir le commentaire de Rachi, de mémoire bénie : un lieu où les gens de la ville passent et reviennent ; peut-être, en passant et en revenant, t'empêcheront-ils et t'interrompront-ils dans ton étude. J'ai une difficulté sur son explication. S'il en est ainsi, pourquoi a-t-il suspendu la chose à la hauteur de la ville ? Qu'il lui dise : ne t'assieds pas dans un lieu de passage pour étudier, puisqu'on trouve des passants aussi dans le bas de la ville. Il me semble, avec l'aide du Ciel : le plus souvent, dans une ville bâtie sur une montagne, la surface où sont bâties les maisons n'est pas plane. Il y a trois degrés dans son sol. Des maisons sont bâties dans le bas du sol de la ville : la demeure n'y est pas agréable, car on y reçoit un air vicié du vallon, où s'amassent l'ordure, la puanteur et l'humidité du vallon, et ceux qui habitent ces maisons n'ont pas l'esprit clair. Des maisons sont bâties sur la hauteur de la ville, la surface haute du sol : celles-la sont préservées de la corruption et de ce qui y ressemble, mais parfois un vent de tempête dur les atteint plus que les maisons basses, et trouble leur esprit. Les maisons bâties sur la surface du milieu ont une demeure bonne de tout côté : elles sont loin de la corruption du vallon, et un vent dur n'y domine pas. Puisque "une chemoua demande de la clarte" (Erouvin 65a), il n'a pas eu besoin de commander au sujet d'une demeure dans le bas de la ville : tout homme en voit le mal, par l'odeur de corruption et de puanteur qui y arrive toujours, de l'humidité et des dépotoirs que l'on jette hors de la ville, dans son bas. Il a eu besoin de commander au sujet d'une demeure sur la hauteur, la surface haute : qu'il ne s'y asseye pas pour étudier. L'air y est bon et pur ; avec cela, à cause de sa hauteur, un vent dur et fort y domine parfois, et trouble l'esprit de l'homme. Il lui a donc commandé de ne pas s'y asseoir pour étudier, et de s'asseoir sur la surface du milieu, qui est bonne en tout temps.

ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים. עיין פירוש רש"י ז"ל [דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא] . ועוד נראה לי בס"ד כיון שדרכם למנות את תלמידי חכמים לראשים אם כן יש חשש פן גם לו יסכימו עליו למנותו מן הראשים ואז יתבטל מלימודו. או יובן בס"ד דהטעם מפני שהראשים צריכים ליסר את המון העם ולהוכיחם במילי דשמייא ולכך המון העם שונאים אותם ומדברים אחריהם דברים של בזיון וכמו שאמרו בגמרא (כתובות קה:) 'האי צורבא מרבנן דרחמי ליה בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמייא' ואם הראשים האלה הם תלמידי חכמים אז יהיו כל התלמידי חכמים שנואים אצל המון העם ואפילו אותם שאין להם עסק עמהם, כי כן היא המדה והמנהג בעונותינו הרבים אם אדם עם הארץ יש לו איזה דבר עם אחד תלמיד חכם הוא יבזה וידבר סרה על כל החכמים, ולכן אל תדור בעיר זו פן תהיה שנוא ללצים אלו על חנם. או יובן בס"ד אם הראשים תלמידי חכמים מוכרח להרבות בתכשיטין לנשים שלהם מאחר שהם פרנסים של העיר צריך שיתכבדו נשיהם ואם כן אתה תרצה אשתך גם כן לעשות לה תכשיטין רבים כמותם באומרה כמו שאלו הם חכמים ועושין תכשיטין לנשיהם גם אתה תעשה לי תכשיטין כמותם אף על פי שאתה חכם.

"Et n'habite pas une ville dont les chefs sont des talmidei hakhamim." Voir le commentaire de Rachi, de mémoire bénie : il est occupé par sa girsa, et non par les affaires du public. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel : puisque leur usage est de nommer des talmidei hakhamim comme chefs, il y a à craindre qu'ils s'accordent aussi sur toi pour te nommer parmi les chefs, et alors tu seras interrompu de ton étude. On peut aussi comprendre, avec l'aide du Ciel : les chefs doivent corriger la foule et la reprendre dans les paroles du Ciel. La foule les hait donc, et dit derrière eux des paroles de mépris. Comme on l'a dit dans la Guemara (Ketoubot 105b) : ce jeune savant que les gens de la ville aiment, c'est parce qu'il ne les reprend pas dans les paroles du Ciel. Si ces chefs sont des talmidei hakhamim, tous les talmidei hakhamim seront haïs auprès de la foule, même ceux qui n'ont aucune affaire avec eux. Telle est la mesure et l'usage, à cause de nos fautes nombreuses : si un am ha-arets à quelque chose avec un talmid 'hakham, il méprise et dit du mal de tous les sages. N'habite donc pas cette ville, de peur d'être haï de ces moqueurs sans motif. On peut aussi comprendre, avec l'aide du Ciel : si les chefs sont des talmidei hakhamim, on est contraint de multiplier les parures de leurs femmes, puisqu'ils sont les parnassim de la ville et que leurs femmes doivent être honorées. Toi aussi, tu voudras faire à ta femme de nombreuses parures comme eux, car elle dira : ceux-la sont des sages et font des parures à leurs femmes ; toi aussi, fais-m'en autant, bien que tu sois un sage.

💡 Explication

Source des sept ordres. Ce segment en donne deux. Ne pas étudier sur la hauteur de la ville : Rachi, à cause des passants qui coupent la michna. Ne pas habiter une ville dont les chefs sont des talmidei hakhamim : Rachi, le chef est pris par sa girsa et laisse les affaires du public.

Les Tossefot rapportent le Rachbam : ce fils serait Rabbi Yehochoua ben Korha, Rabbi Akiva etant chauve, d'après le mot de Ben Azzai à Bekhorot 58a. Ils réservent ce surnom : l'insulte "monte, chauve" adressée à Elicha a été punie ; chez Ben Azzai, c'était une plaisanterie.

ואל תכנס לביתך פתאום, כל שכן לבית חבירך. ואל תמנע מנעלים מרגליך. השכם ואכול, בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצינה. ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו.

Et n'entre pas dans ta maison brusquement, à plus forte raison dans la maison de ton compagnon. Et ne refuse pas des chaussures à tes pieds.

Lève-toi tôt et mange : en été à cause du soleil, en hiver à cause du froid. Et fais de ton Chabbat un jour de semaine, et ne dépends pas des créatures.

Et applique-toi avec un homme pour qui l'heure joue.

🪔 Ben Yehoyada (2)

ואל תמנע מנעלים מרגליך. פירוש לאו מבעיא הילוך ד' אמות שלא ילך יחף אלא אפילו שיעור אמה אחת מזוית לזוית לא ילך יחף. אי נמי הזהירו על יום הכיפורים ויום ט' באב שהולכים יחפים עם כל זה לא ילך יחף לגמרי אלא ילבש מנעלים של בגד וכאשר הזהיר בזה הגאון ב"ח ושאר פוסקים:

"Et ne refuse pas des chaussures à tes pieds." L'avertissement porte déjà sur la marche de quatre amot : qu'on ne marche pas pieds nus. Il porte aussi sur la mesure d'une seule ama, d'un coin à l'autre : qu'on ne marche pas pieds nus. Autre lecture : il l'a averti au sujet de Yom Kippour et du 9 Av, où l'on marche pieds nus. Avec cela, on ne va pas entièrement pieds nus : on met des chaussures de tissu, comme l'a averti en cela le gaon, le Bah, et d'autres décisionnaires.

והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו. נראה לי בס"ד ' משחקת ' רוצה לומר 'משמחת' כי שחוק הוא לשון חדוה כמו (בראשית כא, ו) 'צחק עשה לי א-להים כל השמע יצחק לי' ותרגומו 'חדוא עבד לי יי כל דשמע יחדי לי' ויש אדם שיש לו הצלחה שאינו מפסיד אלא רק מרויח אך הרווחתו היא נהוגה וטבעית שקונה סחורה בעשרת אלפים דינרים שיש לו קרן מדודים ומרויח בה אלף דינרים שהוא עשרה למאה דהריוח הזה הוא נהוג וטבעי וזה האדם לא ישמח על אשר לא הפסיד וגם לא ישמח כל כך בריוח כזה שהוא עשרה למאה הנהוג אף על פי שהריוח הוא אלף דינרים, אבל אם קנה סחורה במאה דינר והרויח בה אלף דינר הוא שמח שמחה גדולה, ואדם כזה דהרווחים שלו אינם כפי הנהוג אלא על חד עשר הנה זה נקרא שעה משחקת לו פירוש 'משמחתו'. או יובן משחקת מלשון טפח שוחק שיראה ימיו כפלים באיכותם מחמת רוב טובה ומנוחה שרואה מכל צד.

"Et applique-toi avec celui pour qui l'heure joue." Il me semble, avec l'aide du Ciel : "joue" veut dire "réjouit", car sehok est un langage de joie, comme en Bereshit 21, 6, où le verset parle de tsehkok, et le Targoum rend par hedva (joie) : tout entendeur se réjouira de moi. Il y a un homme qui réussit : il ne perd pas, il ne fait que gagner. Son gain est habituel et naturel. Il achète une marchandise pour dix mille dinars, il a un capital mesuré, et il y gagne mille dinars, soit dix pour cent. Ce gain est habituel et naturel. Cet homme ne se réjouit pas de n'avoir pas perdu, et il ne se réjouit pas beaucoup d'un tel gain de dix pour cent, bien que le gain soit de mille dinars. S'il a acheté une marchandise pour cent dinars et qu'il y a gagné mille dinars, il a une grande joie. Un homme dont les gains ne suivent pas l'usage, et vont au-delà, celui-là est appelé "une heure qui joue pour lui", c'est-à-dire qui le réjouit. Autre compréhension : "joue", du langage de tefah sohek (un empan qui déborderait) : on voit ses jours doubles dans leur qualité, à cause de l'abondance de bien et du repos qu'il voit de tout côté.

💡 Explication

Suite des sept, cinq ordres. Ne pas entrer brusquement chez soi, et kal va-homer chez le compagnon. Ne pas refuser des chaussures à ses pieds. Manger tôt : l'été, avant le soleil ; l'hiver, contre le froid. Puis la phrase déjà citee sur le Chabbat fait en semaine.

Dernier ordre : s'appliquer avec un homme pour qui l'heure joue (ha-cha'a mesaheket lo), un homme en temps de réussite. Rav Pappa, au segment suivant, précise le mode : l'association. Le Ben Yehoayada lit "joue" comme joie, d'après Bereshit 21, 6 et le Targoum hedva, ou comme un empan qui dépasse la mesure habituelle du gain.

אמר רב פפא: לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה, אלא למעבד שותפות בהדיה. והשתא דאמר רב שמואל בר יצחק: מאי דכתיב ״מעשה ידיו ברכת״ — כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך, אפילו למיזבן מיניה ולזבוני ליה שפיר דמי.

Rav Pappa a dit : non pour acheter de lui, ni pour lui vendre, mais pour faire une association avec lui. Et maintenant que Rav Chemuel bar Yitshak a dit : que signifie ce qui est écrit : "Tu as béni l'œuvre de ses mains" ?

Quiconque prend une perouta d'Iyov est béni. Même acheter de lui et lui vendre, c'est bien.

📜 Rachi (1)

לא למיזבן מיניה ולא לזבוני ליה דאיידי דעדיף מזליה נצח וזכי ליה להאי:

Parce que, du fait que son mazal est supérieur, il l'emporte, et celui-ci perd face à lui.

💡 Explication

Rav Pappa explique le dernier ordre. Avec l'homme pour qui l'heure joue : pas d'achat, pas de vente. Son mazal supérieur fait qu'il gagne sur toi. Rachi : il l'emporte, et l'autre perd. La voie indiquee : la choutafout (association).

Puis un autre enseignement déplace la limite. Rav Chemuel bar Yitshak lit "Tu as béni l'œuvre de ses mains" (Iyov 1, 10) : quiconque prend une perouta d'Iyov est béni, et cela vaut même pour acheter de lui ou lui vendre.

חמשה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורין. אמר לו: רבי, למדני תורה, אמר: איני מלמדך. אמר לו: אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות. אמר לו: בני, יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק. אמר לו: ומי בסכנה? והלא עגל בסכנה.

Cinq choses que Rabbi Akiva a commandées à Rabbi Chimon ben Yohai, quand il était enfermé dans la prison. Il lui dit : Rabbi, enseigne-moi la Torah.

Il dit : je ne t'enseigne pas. Il lui dit : si tu ne m'enseignes pas, je le dirai à Yohai mon père, et il te livrera à la royauté.

Il lui dit : mon fils, plus que le veau veut téter, la vache veut allaiter. Il lui dit : et qui est en danger ?

Le veau n'est-il pas en danger ?

📜 Rachi (1)

אמר ליה ר"ש בן יוחי ומי בסכנה והלא העגל בסכנה ומה לך בכך:

Le veau n'est-il pas en danger, et qu'est-ce que cela te fait ?

🪔 Ben Yehoyada (1)

אם אי אתה מלמדני, אני אומר ליוחאי אבא, ומוסרך למלכות. פשט המאמר קשה להולמו איך יוציא רשב"י דברים כאלה מפיו לרבו? ואפילו אם נאמר שהוא לשון גוזמא! ועוד והלא כבר נמסר למלכות שהוא חבוש בבית האסורים כדי להורגו, ומה יוסיף לו במסירה מחדש? ונראה לי בס"ד דאין כוונת רשב"י על מלכות הרשעה ח"ו אלא כוונתו על מדת המלכות שבקדושה אשר בעשר ספירות למעלה שבידה מסור פועל הדין והעונש כנודע. וידוע כי יוחאי אביו של רשב"י היה אדם גדול בתורה והתנאים הגדולים קורין אותו חברינו, וכוונתו לומר שאומר ליוחאי אבא שיעניש אותך על ידי כוונות הידועות לו בעבור 'שאין אתה מלמדני תורה' ומאחר דפעולת העונש היא נמשכת מן ספירת המלכות לכך אמר לו 'מוסרך למלכות'. וכן היו מענישים הצדיקים בנפילת אפיים שהיא בסוד המלכות, וכאשר עשה רבי אליעזר לרבן גמליאל שהענישו בנפילת אפיים שהיה עושה ביום, וכנזכר בגמרא דמציעא (בבא מציעא נט: 'אשכחתיה דנפל על אנפיה') .

"Si tu ne m'enseignes pas, je le dirai à Yohai mon père, et il te livrera à la royauté." Le sens simple de la parole est dur à porter : comment Rabbi Chimon ben Yohai ferait-il sortir de sa bouche de telles paroles envers son maître ? Et cela, même si l'on y voit un langage d'exagération. De plus, il était déjà livré à la royauté, enfermé dans la prison pour être mis à mort : que lui ajouterait une dénonciation nouvelle ? Il me semble, avec l'aide du Ciel : il écarte ici la royauté des méchants. La visee porte sur la mida de la malkhout dans la sainteté, parmi les dix sefirot d'en haut, à qui est remis l'exercice du din et du châtiment, comme on le sait. On sait que Yohai, père de Rabbi Chimon ben Yohai, était un homme grand dans la Torah, et les grands tannaim l'appelaient "notre collègue". Sa visee : je le dirai à Yohai mon père, pour qu'il te punisse par les kavvanot qui lui sont connues, parce que tu ne m'enseignes pas la Torah. Puisque l'action du châtiment se tire de la sefira de la malkhout, il lui a dit : il te livrera à la malkhout. C'est ainsi que les tsaddikim punissaient par la nefilat apayim, qui est dans le sod de la malkhout. Ainsi fit Rabbi Eliezer envers Rabban Gamliel : il le punit par la nefilat apayim qu'il faisait de jour, comme il est mentionné dans la Guemara de Bava Metsia (Bava Metsia 59b : "je l'ai trouvé tombé sur sa face").

💡 Explication

Autre série : cinq choses, données à Rabbi Chimon ben Yohai alors que Rabbi Akiva est en prison. Le dialogue precede les ordres. Rabbi Chimon demande la Torah. Rabbi Akiva refuse. Rabbi Chimon repond, sur le ton d'une pression : il le dira à Yohai son père, qui le livrera à la royauté.

Image de Rabbi Akiva : plus que le veau veut téter, la vache veut allaiter. Le maître veut enseigner plus encore que l'eleve veut recevoir. Rabbi Chimon retourne l'image : le danger est du côté du veau. Rachi : qu'est-ce que cela te fait, à toi ? Les cinq ordres commencent au segment suivant ; la page n'en achève qu'une partie.

🖼️ Schéma

La vache veut allaiter ; Rabbi Chimon repond que le veau est celui qui est en danger.

אמר לו: אם בקשת ליחנק — היתלה באילן גדול. וכשאתה מלמד את בנך — למדהו בספר מוגה. מאי היא? אמר רבא, ואיתימא רב משרשיא: בחדתא, שבשתא כיון דעל — על.

Il lui dit : si tu cherches à être étranglé, pends-toi à un grand arbre. Et quand tu enseignes ton fils, enseigne-lui dans un livre corrigé.

Qu'est-ce ? Rava a dit, et certains disent Rav Mecharcheya : dans un sujet nouveau.

Une erreur, une fois qu'elle est entrée, est entrée.

📜 Rachi (3)

אם בקשת ליחנק לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך:

Dire une chose qui sera entendue des créatures, et qu'elles l'acceptent de toi.

היתלה באילן גדול אמור בשם אדם גדול:

Dis-le au nom d'un homme grand.

בחדתא כשהתינוק למד בחדש כשהוא מתחיל ללמוד:

Quand l'enfant apprend du nouveau, au moment où il commence à apprendre.

🗂️ Tossefot (1)

שבשתא דעל על תימה דרבא גופא אית ליה בלא יחפור (ב"ב דף כא.) שבשתא ממילא נפקא ויש לומר דהיינו כשלומד קמי דגריס ולא דייק שיכול להבין מעצמו כשיגדל אבל כאן דאיירי בספר שאינו מוגה סומך על ספרו ואינו יוצא מידי טעותו:

Il y a lieu de s'étonner. Rava lui-même tient, dans Lo yahpor (Bava Batra 21a), qu'une erreur sort d'elle-même. On peut dire : cela vise le cas où l'on apprend devant quelqu'un qui répète et ne précise pas, de sorte que l'on peut comprendre de soi-même en grandissant. Ici, il s'agit d'un livre qui n'est pas corrigé : on s'appuie sur son livre, et l'on ne sort pas de son erreur.

🪔 Ben Yehoyada (2)

אם בקשת ליחנק, התלה באילן גדול. נראה לי בס"ד הכוונה אם בקשת למסור עצמך על קידוש השם כמו הרוגי מלכות, או שתרצה לשלוח נפשך לקליפות להוציא משם ניצוצי קדושה בסוד נפילת אפיים כנזכר בספר הכוונות לרבינו האר"י ז"ל אז התלה באילן גדול , 'אילן' [91] הוא סוד יחוד 'הוי"ה אדנ"י' [65+26=91] שהם מספר 'אילן' ורומזים לתו"מ [תפארת ומלכות] שהם קבה"ו [קודשא בריך הוא ושכינתיה] וזהו באילן גדול כלומר זו"ן [זעיר ונוקבא] דאצילות בסוד הגדלות ליחד קבה"ו. והנה רש " י ז"ל פירש אם בקשת לומר דבר שיהא נשמע לבריות ויקבלו ממך. וקשה איך יכנה לאמירה בדברי תורה בלשון חניקה? וראיתי להרב עיון יעקב ז"ל שנרגש בזה, ומה שרצה לתקן עדיין אינו מיושב בזה הלשון כי ליחנק משמע דקאי עליו ואינו פועל יוצא לאחרים דאם כן הוה ליה למימר לחנוק. ובערוך פירש אם רצית לשאול בדבר איסור בלימוד שאתה צריך לדון דין חמור כדין נפשות, שאל לחכם גדול ועשה כהוראתו עד כאן לשונו. וגם על זה קשה, והלא דיני נפשות ביטלו באותו זמן של הצוואה הזאת. ונראה לי בס"ד ליישב דרך הערוך ז"ל כך אם בא לידך דין אשת איש הן בענין גיטין הן בענין קדושין הן בענין עגונה ותרצה להתיר אותה לא תפסוק ההיתר שלה מדעתך בלבד אלא תתלה בחכם גדול שיהיה גם הוא מסכים בהיתר זה והואיל ואיסור אשת איש בחנק והמורה היתר אי אפשר בטעות גורם שיכשלו אחרים באיסור חנק לכן קרא להוראה זה שמורין היתר באי אפשר בלשון חנק, כן נראה לי ליישב דרכו של הרב הערוך ז"ל. ובדרך אחר נראה לי בס"ד לפי פשט המאמר דרבי עקיבא היה נמנע מללמדו. מפני שהיה ירא עליו פן יסתכן ביד העכו"ם מאחר שהוא נתפס להריגה בעבור תלמוד תורה ולכך עשה לו משל דהפרה מונעת חלבה מבנה אם חוששת שיחנק בו, ורשב"י השיב לו מי הוא זה בסכנת החנק? הוא העגל, והוא לא איכפת לו ורוצה לינק אפילו אם יחנק! ולכן כיון שראה שהוא מוסר עצמו בסכנת החנק על דברי תורה, לכך לימדו עיצה טובה כשיבא ללמוד תורה במקום גזירה אשר כינה במשל לסכנת חנק יתלה באדם גדול, כלומר ישתדל ללמוד תורה בזמן הסכנה מאדם גדול בתורה ומעשים כדי שזכותו יגן עליו שלא יהיה בסכנה בזה לימוד התורה שלומד ממנו, וכמו שנאמר (תהלים קיט, קסה) שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול מגזרות העכו"ם מחמת לימוד התורה.

"Si tu cherches à être étranglé, pends-toi à un grand arbre." Il me semble, avec l'aide du Ciel : si tu cherches à te livrer pour la sanctification du Nom, comme les tues par la royauté, ou si tu veux envoyer ton âme vers les kelipot pour en faire sortir des étincelles de sainteté, dans le sod de la nefilat apayim mentionné dans le Sefer HaKavanot de notre maître l'Ari, de mémoire bénie, alors pends-toi à un grand arbre. Ilan (arbre), dont la valeur est 91, est le sod de l'union du Nom, valeur 26, et d'Adni, valeur 65. Ils font allusion à Tiferet et Malkhout, qui sont le Saint, béni soit-Il, et Sa Chekhina. Tel est le grand arbre : Zeir et Noukva de l'Atsilout, dans le sod de la gadlout, pour unir le Saint, béni soit-Il, et Sa Chekhina. Rachi, de mémoire bénie, a expliqué : si tu cherches à dire une chose qui sera entendue des créatures, et qu'elles l'acceptent de toi. Difficulté : comment désigner une parole de Torah par le langage de l'étranglement ? J'ai vu que le rav Iyoun Yaakov, de mémoire bénie, s'en est ému, et ce qu'il a voulu corriger ne se tient pas encore dans ce langage. "Être étranglé" porte sur lui-même. Le verbe ne sort pas vers d'autres ; sinon il aurait fallu dire "étrangler". Dans l'Aroukh, on explique : si tu as voulu interroger sur une interdiction dans l'étude, là où tu dois juger un din grave à l'égal d'un din de vies, interroge un grand sage et fais selon son horaa. Jusque-la ses mots. Là aussi, une difficulté : les dinei nefachot etaient abolis au temps de cette tsavaa (ces ordres). Il me semble, avec l'aide du Ciel, de tenir la voie de l'Aroukh ainsi : si vient en ta main un din de femme mariée, en matière de guittin, de kiddouchin ou d'agouna, et que tu veuilles la permettre, ne tranche pas cette permission de ton seul avis. Attache-toi à un grand sage, pour qu'il soit lui aussi d'accord avec cette permission. L'interdiction d'une femme mariée est par henek (strangulation). Celui qui enseigne une permission, s'il se trompe, fait trébucher d'autres dans une interdiction de henek. Il a donc appelé cette horaa, là où l'on ne peut faire autrement, du langage du henek. Ainsi me semble-t-il, pour tenir la voie du rav, l'Aroukh, de mémoire bénie. Par une autre voie, il me semble, avec l'aide du Ciel, selon le sens simple : Rabbi Akiva s'abstenait de lui enseigner, parce qu'il craignait pour lui le danger de la main des idolâtres, puisqu'il était lui-même saisi pour être mis à mort à cause de l'étude de la Torah. Il lui a donc fait la parabole de la vache qui retient son lait de son petit, si elle craint qu'il s'étranglé avec. Rabbi Chimon ben Yohai lui à répondu : qui est dans le danger de l'étranglement ? C'est le veau. Cela lui est égal, et il veut téter même s'il doit s'étrangler. Dès qu'il a vu qu'il se livrait au danger de l'étranglement pour des paroles de Torah, il lui a enseigné un conseil : quand il viendra étudier la Torah dans un lieu de décret, que la parabole à designe comme un danger d'étranglement, qu'il se pende à un homme grand. Qu'il s'efforce d'étudier la Torah, au temps du danger, auprès d'un homme grand en Torah et en actes, afin que le mérite de cet homme le protège, et qu'il ne soit pas en danger dans cette étude qu'il tient de lui. Comme il est dit (Tehillim 119, 165) : "Grande paix à ceux qui aiment Ta Torah, et ils n'ont pour eux aucun achoppement", face aux décrets des idolâtres à cause de l'étude de la Torah.

וכשאתה מלמד את בנך תורה, למדהו בספר מגה, מאי היא. קשה מה שאלה זו הלא הטעם מובן מאליו כדי שלא ילמוד בטעות? ונראה לי בס"ד דקשה ליה למה צווהו על בנו ולא צווהו על עצמו? ולכן שואל 'מאי היא' מה לימוד יש שהקפיד בו על בנו ולא הקפיד על עצמו? ומשני בלימוד חדש, ולכך צווהו על בנו שעדיין לא למד והלימוד יהיה אצלו חדש אבל על עצמו לא צווהו שהוא כבר למד כל המקרא ומה דהוה הוה ומה יועיל לו עתה ספר מוגה? ודע כי הם לא היו לומדים מתוך הספר אלא המקרא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה.

"Et quand tu enseignes la Torah à ton fils, enseigne-la-lui dans un livre corrigé. Qu'est-ce ?" La question est difficile : la raison se comprend d'elle-même, afin qu'il n'etudie pas dans l'erreur. Il me semble, avec l'aide du Ciel : la difficulté est pourquoi il le lui a commandé au sujet de son fils, et ne le lui à pas commandé au sujet de lui-même. C'est pourquoi il demande "qu'est-ce" : quel est l'étude où il a été strict pour son fils, et ou il ne l'a pas été pour lui-même ? Il repond : un apprentissage nouveau. Il le lui a donc commandé au sujet de son fils, qui n'a pas encore appris, et pour qui l'apprentissage sera nouveau. Il ne le lui à pas commandé au sujet de lui-même, qui a déjà appris tout le Mikra : ce qui a été a été, et que lui servirait maintenant un livre corrigé ? Sache qu'ils n'apprenaient pas dans le livre, sauf le Mikra, Torah écrite, et non la Torah orale.

💡 Explication

Deux ordres, puis la Guemara explique le second. Si tu cherches à être étranglé, pends-toi à un grand arbre. Rachi : pour qu'une parole soit reçue, dis-la au nom d'un homme grand.

Enseigne ton fils dans un livre corrigé (sefer mogeh). Rava, et certains disent Rav Mecharcheya : cela vise le hadta, l'apprentissage neuf. Chevchta, dès qu'elle est entrée, est entrée : l'erreur prise au debut reste. Les Tossefot confrontent Bava Batra 21a, où Rava dit que l'erreur sort d'elle-même : là-bas, le maître répète sans préciser, et l'eleve corrigera en grandissant ; ici, le livre fautif devient l'appui, et l'erreur reste.

🖼️ Schéma

Grand arbre : s'appuyer sur un grand nom. Livre corrigé : l'erreur du debut reste.

לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך. מאי ניהו — גרושה בחיי בעלה, דאמר מר גרוש שנשא גרושה — ארבע דעות במטה. ואי בעית אימא: אפילו באלמנה, לפי

Ne cuis pas dans la marmite où ton compagnon a cuisiné. Qu'est-ce ?

Une divorcée du vivant de son mari. Car le maître a dit : un divorcé qui a épousé une divorcée, quatre pensées dans le lit.

Et si tu veux, dis : même une veuve, parce que

🪔 Ben Yehoyada (2)

ואל תבשל בקדרה שבשל בה חברך. קשה למה דיבר לו בזה ברמז יאמר לו בפירוש ' לא תשא גרושה '? ונראה לי בס"ד דבר עמו בלשון זה להודיעו טעמו של דבר משום ד'אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי' (סנהדרין כב:) , ולכן כינה את האשה בשם 'קדרה' כי בעלה הראשון עשאה קדרה שהיא כלי ולכן אליו דוקא כורתת ברית באמת ובאמונה, ולא לבעל שני! ומזה יבין דין אחר דגרושה מן האירוסין לית לן בה. ומה שאמר רב פפא בגרושה בחיי בעלה יש להקשות מה הפרש יש בזה בין אם בעלה הראשון חי או מת, והלא כיון דנשאת נאסרה על בעלה הראשון ולגבי דידה חשוב כמת שאין לה עוד תקוה לחזור אליו כדי שיהיה לבה נמשך אליו? ונראה לי בס"ד דאין החשש שמא יהיה לבה נוטה שתחזור אליו אלא הכוונה כי היא תזכור געגועין שהיה בינו לבינה בעת תשמיש, כי כאשר משמש עמה בעלה הב' זוכרת מה שהיה לה בתשמיש עם בעלה הראשון, ונמצא נעשה מחשבת פיגול וזרה נעשה בתשמיש של זה הב', וכל עוד שבעלה חי אפשר שתזכור, אבל אם מת כיון דגזרה היא מן השמים שהמת ישתכח מן הלב (פסחים נד:) אם כן לא תזכור אותו וממילא לא תזכור געגועין שלו ומחשבתה רק בבעלה השני. והנה הרב עיון יעקב ז"ל הקשה אמאי לא קא מזהיר להפך שאשה לא תשא איש שגירש את אשתו? ותירץ האיש מגרש לרצונו ואינו זוכרה עיין שם. ודבריו תמוהין דהא מייתי עלה אמר מר: ארבע דעות במטה. אך באמת אין התחלה לקושיא זו כי הוא עתה מצווהו דברים השייכים לעצמו שהוא איש ואינו מצווה לאשה.

"Et ne cuis pas dans une marmite où ton compagnon a cuisiné." Difficulté : pourquoi lui a-t-il parlé de cela par allusion ? Qu'il lui dise en clair : ne prends pas une divorcée. Il me semble, avec l'aide du Ciel : il a parlé dans ce langage pour lui faire connaître la raison. "Une femme ne conclut une alliance qu'avec celui qui l'a faite un ustensile" (Sanhedrin 22b). Il a donc designe la femme du nom de marmite : le premier mari l'a faite marmite, c'est-à-dire un ustensile, et c'est avec lui seul qu'elle conclut une alliance en vérité et en foi, et non avec le second mari. De la on comprend une autre règle : une divorcée depuis les eroussin (fiançailles), nous n'y trouvons pas de difficulté. Et ce que Rav Pappa a dit d'une divorcée du vivant de son mari, on peut objecter : quelle difference y a-t-il selon que le premier mari est vivant ou mort ? Une fois remariée, elle est interdite à son premier mari, et pour elle il compte comme mort : elle n'a plus d'espoir de revenir à lui, pour que son cœur soit tire vers lui. Il me semble, avec l'aide du Ciel : la crainte porte sur autre chose que le retour. Elle se souviendra de la nostalgie qu'il y avait entre eux au moment de l'union. Quand le second mari s'unit à elle, elle se souvient de ce qu'elle avait dans l'union avec le premier. Une pensee de pigoul, une pensee étrangère, entre alors dans l'union de ce second. Tant que son mari est vivant, il est possible qu'elle se souvienne. S'il est mort, puisqu'un décret du Ciel veut que le mort soit oublié du cœur (Pesachim 54b), elle ne se souviendra pas de lui, et d'elle-même elle ne se souviendra pas de sa nostalgie : sa pensee reste avec le second mari. Le rav Iyoun Yaakov, de mémoire bénie, à objecte : pourquoi n'averti-il pas dans l'autre sens, qu'une femme ne prenne pas un homme qui a divorcé sa femme ? Il a répondu : l'homme divorce de sa volonté, et il ne se souvient pas d'elle. Voir là-bas. Ses paroles étonnent, car on apporte sur cela la parole du maître : quatre pensées dans le lit. En vérité, cette objection n'a pas de point de départ : il lui commande maintenant des choses qui le concernent lui-même, lui qui est un homme, et il ne commande pas à la femme.

אי בעית אימא: אפלו באלמנה, לפי שאין כל האצבעות שוות. לפי פירוש רש"י ז"ל [אבר תשמיש שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון ותזלזל בו] קשה למה נקיט זה הטעם באלמנה והלא ישנו גם בגרושה שמת בעלה? ועוד דאיכא להפך שהשני טוב לה ותרבה בו אהבה? לכן נראה לי בס"ד הכוונה על פי מה שכתב הגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל (חלק ב' סימן יט) מעשה נורא שאירע בזמן רבינו הרש"ש ז"ל שכתב וז"ל, בא לפנינו רב אחד חסיד שנשא אלמנה משלש אנשים שהיתה אלמנה מרב אחד חסיד ובתחלה נשאת עם בחור אחד ומת במגפה ואחר כך נשאת לזקן אחד ומת, ואחר כמה שנים נשאת לרב אחד ואחריו נשאה הרב אשר בא לפנינו. ההוא אמר שחלם שבאו לו שלשה בעלי אשתו והזקן לא היה אומר כלום, והרב היה מוחל לו, אך הבחור התריס כנגדו ואמר שרוצה לדון עמו בדיני שמים. ונתפעל מאד מחלום זה ושאל מאתנו שנחרים לבחור הנזכר שלא יתבענו לדין! ואמרנו לו 'מי הוא אשר יחרים לשואל דין בשמים?!' ופייסנוהו כי יראנו ליטפל בזה, ולא היו ימים מועטים ונפטר הרב החסיד הנזכר, ונצטערנו מאד על ענין זה, ואמרנו כמה גדולים דברי חכמים וכו' עד כאן דבריו עיין שם. ועיין אמת ליעקב ניניו ז"ל (דף קיב) מה שכתב בדבר זה יעיין שם. נמצא בנשואי אלמנה יש חשש סכנה מצד בעלה הראשון אך אין כל הכוחות שוים בזה, יש קפיד כמו הבחור הנזכר עד שרוצה לבלעו מן העולם, ויש שותק אך אינו מוחל וכמו אותו זקן ויש שמוחל בפירוש כמו אותו הרב שמחל לו. ולזה אמר לא כל האצבעות שוות 'אצבעות' רוצה לומר כוחות, מלשון (שמות ח, טו) 'אצבע א-להים הוא' רוצה לומר לאו כל כוחות של רוחות בני אדם שוים בדבר זה וכאמור. ומאחר שיש קשה ומתגרה נמצא יש סכנה בדבר ולכך ראוי שיתרחק ממנה. ובזה ניחא דלא נאמר דבר זה בגרושה אף על פי שמת בעלה דכל דגירשה בגט נסתלק ההוא רוחא דשדי בגוה על ידי הגט, ואם כן אין לבעלה הראשון עוד קשר עמה כלל. וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער המצות בענין גירושין וחליצה, ורק באלמנה שנשאר בה ההוא רוחא דשדי בה בעלה בביאה ראשונה לכך יש טעם זה בה.

"Et si tu veux, dis : même une veuve, parce que tous les doigts ne sont pas egaux." Selon l'explication de Rachi, de mémoire bénie, le membre de l'union : que cette union ne soit pas bonne pour elle comme la première, et qu'elle le méprise. Difficulté : pourquoi prendre cette raison pour la veuve, alors qu'elle existe aussi pour une divorcée dont le mari est mort ? Et l'inverse existe : le second peut être bon pour elle, et l'amour pour lui augmente. C'est pourquoi il me semble, avec l'aide du Ciel, selon ce qu'a écrit le gaon Hida, de mémoire bénie, dans 'Hayim Chaal (deuxieme partie, siman 19) : un fait redoutable, au temps de notre maître le Rachach, de mémoire bénie. Il a écrit, et voici ses mots. Est venu devant nous un rav, un hassid, qui avait épousé une veuve de trois hommes. Elle avait été veuve d'un rav, un hassid. D'abord elle avait été mariée à un jeune homme, mort dans une épidémie. Ensuite elle avait été mariée à un vieillard, qui est mort. Après plusieurs annees, elle avait été mariée à un rav. Après lui, le rav qui est venu devant nous l'a epousee. Celui-la a dit qu'il avait rêvé : les trois maris de sa femme venaient à lui. Le vieillard ne disait rien. Le rav lui pardonnait. Le jeune homme se dressait contre lui et disait qu'il voulait le juger dans les dinei chamayim. Il fut tres ému de ce rêve, et il nous demanda de mettre au herem le jeune homme mentionné, afin qu'il ne le reclame pas en jugement. Nous lui avons dit : qui mettrait au herem celui qui reclame un din dans le Ciel ? Nous l'avons apaisé, car nous craignions de nous occuper de cela. Peu de jours passèrent, et le rav hassid mentionné mourut. Nous avons été tres peinés de cette affaire, et nous avons dit : combien sont grandes les paroles des sages. Jusque-la ses mots. Voir là-bas. Et voir Emet le-Yaakov, son petit-fils, de mémoire bénie (page 112), ce qu'il a écrit sur cela. Il se trouve que le mariage d'une veuve porte une crainte de danger du côté du premier mari. Tous les pouvoirs n'y sont pas egaux. Il y a celui qui est strict, comme le jeune homme mentionné, au point de vouloir l'engloutir hors du monde. Il y a celui qui se tait et ne pardonne pas, comme ce vieillard. Il y a celui qui pardonne en clair, comme ce rav qui lui a pardonné. C'est pour cela qu'il a dit : tous les doigts ne sont pas egaux. "Doigts" veut dire des pouvoirs, d'après le langage de Chemot 8, 15 : "c'est le doigt de D.ieu". Tous les pouvoirs des esprits des hommes ne sont pas egaux en cette chose, comme on l'a dit. Puisqu'il y en a un dur, qui s'en prend à l'autre, il y a un danger, et il convient de s'éloigner. Par là, il devient aisé que cette chose n'ait pas été dite d'une divorcée, même si son mari est mort. Toute femme qu'il a divorcée par un get : cette rouha qu'il a déposée en elle s'en va par le get. Le premier mari n'a donc plus de lien avec elle. Comme l'a dit notre maître l'Ari, de mémoire bénie, dans Chaar HaMitsvot, au sujet du divorce et de la halitsa. Chez la veuve seule reste cette rouha que le mari a déposée en elle lors de la première union : cette raison s'y trouve.

💡 Explication

Troisieme ordre, en image. Ne cuis pas dans la marmite où ton compagnon a déjà cuisiné. La Guemara : une divorcée du vivant de son mari. Parole du maître : un divorcé qui épouse une divorcée, quatre de'ot dans le lit, quatre pensées.

Autre lecture, ouverte ici et achevee au daf suivant : même une veuve, parce que tous les doigts ne sont pas egaux. Le mot lefi (parce que) reste en suspens à la fin de cette page.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).