Pesachim 118b : la vérité de ה' pour toujours, la mer et les présents au Machia'h

Pesachim 118b

Sougya : Le feuillet poursuit le Hallel. Gavriel, au sortir de la fournaise, dit : la vérité de ה' est pour toujours.

Rabbi Natan attribue ce verset aux poissons de la mer : la promesse faite au prince de la mer, une fois et demie, est payée par le torrent du Kishon quand Sisera tombe, neuf cents chars contre les six cents de Pharaon. Viennent les derachot de la Knesset Israël, placée comme la belette des fondations, aimée quand ה' entend sa voix, et le verset qui appelle les nations à louer.

Puis les présents futurs au Machia'h : l'Égypte et Kouch sont reçus, Rome est rabrouée. La richesse de Rome, trois cent soixante-cinq marchés, est dite réservée à ceux qui siègent devant ה'.

De l'armée de Pharaon au torrent du Kishon : la promesse d'une fois et demie.

Trois présents au Machia'h : Égypte et Kouch reçus, Rome rabrouée.

Deux attributions du verset, puis trois derachot envoyees au nom de Rabbi Yosse.

ואקדיח מבחוץ, ואעשה נס בתוך נס. אמר לו הקדוש ברוך הוא: רד! באותה שעה פתח גבריאל ואמר: ״ואמת ה׳ לעולם״.

Et je brûlerai par l'extérieur, et je ferai un miracle dans un miracle. Le Saint, béni soit-Il, lui dit : Descends !

À cette heure, Gavriel ouvrit et dit : Et la vérité de ה' est pour toujours.

📜 Rachi (2)

ואקדיח מבחוץ לשרוף את הזורקים אותן לתוך האור דכתיב (דניאל ג) גובריא אילך די הסיקו לשדרך מישך ועבד נגו קטיל הימון שביבא דנורא:

Pour brûler ceux qui les jettent dans le feu. Comme il est écrit (Daniel 3) : ces hommes qui ont chauffe pour Chadrakh, Mechakh et Aved-Nego, la flamme du feu les tua.

ואמת ה' לעולם שקיים לי דברו ושמר לי הבטחתו שהבטיחני להציל מבני בניו של אברהם:

Qu'Il a tenu pour moi Sa parole, et qu'Il m'a gardé Sa promesse, celle par laquelle Il m'avait promis de sauver parmi les fils des fils d'Abraham.

💡 Explication

Suite du récit de la fournaise. Gavriel parle : il veut brûler par l'extérieur ceux qui ont jeté Hanania, Mishaël et Azaria, pendant que les trois restent sauvés au-dedans. C'est un nes be-tokh nes, un miracle dans un miracle.

Le Saint, béni soit-Il, lui dit de descendre. Gavriel dit alors ve-emet Hachem le-olam. Rachi : la promesse de sauver la descendance d'Abraham est tenue.

🖼️ Schéma

Dedans, les trois sont sauvés. Dehors, Gavriel veut brûler ceux qui les ont jetés.

רבי נתן אומר: ״ואמת ה׳ לעולם״ — דגים שבים אמרוהו, כדרב הונא. דאמר רב הונא: ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו, וכדדרש רבה בר מרי: מאי דכתיב ״וימרו על ים בים סוף״ — מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולין מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר.

Rabbi Natan dit : Et la vérité de ה' est pour toujours, les poissons de la mer l'ont dit, comme Rav Houna. Car Rav Houna a dit : Israël de cette génération étaient de petite foi.

Et comme l'a exposé Rabba bar Mari : que signifie ce qui est écrit, ils se rebellèrent sur la mer, à la mer des Joncs ? Cela enseigne qu'Israël se rebellèrent à cette heure et dirent : de même que nous montons d'un côté, ainsi les Égyptiens montent de l'autre côté.

🪔 Ben Yehoyada (1)

כשם שאנו עולים מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר. קשה והלא כשנקרע הים היו ישראל הולכין תוך הבקיעה ביבשה ומצרים נכנסו אחריהם באותה הבקיעה שהיתה יבשה, וכאשר נתן משה רבינו ע"ה ידו על הים ושבו המים על מצרים דוקא שהוא חצי מקום הבקיעה שהיו עומדים בו מצרים נשאר החצי של הבקיעה שעומדים בו ישראל יבשה והיו רואין ישראל בעיניהם איך המים שבו על מצרים וטבעו בו ואיך חשבו שמצרים עולין מצד אחר והלא רואין הם בעיניהם דהמים שבו עליהם? ונראה לי דישראל חשבו כי המים לא שבו על כל חצי הבקיעה שהיו שם מצרים אלא שבו המים על מקצתם דהיינו על חלק הקרוב לישראל כדי שלא ילכו ויגיעו אצל ישראל, דמי הים מפסיקים ביניהם ונשארו מחצית מצרים או שלישיתם עומדים ביבשה כי לא שבו המים על כל חלק הבקיעה שהיו עומדים בו מצרים וחשבו כי עתה המצריים הנשארים בחלק הבקיעה שלא שב עליהם המים הם חוזרים לאחוריהם מצד אחר שנכנסו בו וחשבו שלא רצה הקב"ה לאבד כל מצרים אלא רק לדחותם מעל ישראל שיראו הנס ויחזרו לארצם. או נראה לי בס"ד דרך דרש הכוונה כמו שאנחנו עולין מן הצרה בטענה שהשיב הקב"ה אין אני דן שוגג כמזיד, כן מצרים עולין מצרת הטביעה בהאי טענה שהם היו שוגגים בדבר זה שבאו להלחם בישראל מפני שחשבו הליכתם עתה לארצם אינה ברצון הקב"ה כי הוא אמר ויחוגו לי במדבר דרך שלשת ימים נמצא לא רצה שיצאו לגמרי והם כוונתם לצאת לגמרי, ולכן ברחו אחריהם, והרי הם שוגגים בדבר הזה של הרדיפה שרדפו אחר בני ישראל. אי נמי שגגו בדבר זה של הרדיפה בשביל ממונם שהשאילום והשם יתברך לא אמר שיקחו לגמרי כי אם רק בתורת שאלה ועתה ראו שרוצים לברוח וליקח כל הממון שלהם לכך חשבו שמותר להם לרדוף אותם, ונמצא גם מצרים עולין בטענה זו שאין מענישין על השוגג כמו שעלו ישראל מן הדין בטענה זו.

De même que nous montons d'un côté, ainsi les Égyptiens montent de l'autre côté. Difficulté : quand la mer fut fendue, Israël marchait dans la brèche, sur le sec, et les Égyptiens entrèrent derrière eux dans cette même brèche, qui était sèche. Quand Moché notre maître, paix sur lui, posa sa main sur la mer et que les eaux revinrent sur l'Égypte précisément, c'est-à-dire sur la moitié de la brèche où se tenaient les Égyptiens, la moitié de la brèche où se tenait Israël resta sèche. Israël voyait de ses yeux comment les eaux revenaient sur l'Égypte et comment ils s'y noyaient. Comment ont-ils pensé que les Égyptiens montaient de l'autre côté, alors qu'ils voyaient de leurs yeux que les eaux étaient revenues sur eux ? Il me semble : Israël pensait que les eaux étaient revenues sur une partie de la moitié de la brèche où étaient les Égyptiens, la partie proche d'Israël, afin qu'ils n'aillent pas jusqu'à Israël, les eaux de la mer faisant séparation entre eux. La moitié des Égyptiens, ou leur tiers, restait debout sur le sec, car les eaux étaient revenues sur une partie seulement de la portion de brèche où se tenaient les Égyptiens. Ils pensaient qu'alors les Égyptiens restés dans la partie de la brèche sur laquelle les eaux n'étaient pas revenues retournaient en arrière, de l'autre côté par où ils étaient entrés. Ils pensaient que le Saint, béni soit-Il, voulait repousser les Égyptiens loin d'Israël, afin qu'ils voient le miracle et rentrent dans leur pays. Ou bien il me semble, avec l'aide du Ciel, par voie de derach. L'intention est celle-ci : de même que nous montons de la détresse par la revendication que le Saint, béni soit-Il, a répondue, Je ne juge pas le chogeg comme le mezid, ainsi l'Égypte monte de la détresse de la noyade par cette revendication. Ils étaient chogeg dans ceci : ils venaient combattre Israël parce qu'ils pensaient que leur marche actuelle vers leur pays se faisait hors de la volonté du Saint, béni soit-Il. Il avait dit : ils Me serviront dans le désert une route de trois jours. Il s'ensuit qu'Il voulait une sortie de trois jours. Leur intention à eux était une sortie complète. C'est pourquoi ils les ont poursuivis. Ils sont chogeg dans cette poursuite derrière les enfants d'Israël. Autre lecture : ils ont erré dans cette poursuite à cause de leur bien, qu'ils leur avaient prêté. Le Nom, béni soit-Il, avait parlé d'un prêt, d'une cheela, et ils voyaient maintenant qu'ils voulaient fuir et emporter tout leur bien. Ils ont donc pensé qu'il leur était permis de les poursuivre. L'Égypte aussi monte par cette revendication : on ne punit pas le chogeg, la même revendication par laquelle Israël est monté du din.

💡 Explication

Rabbi Natan donne le verset aux poissons de la mer. L'appui est Rav Houna : cette génération est ketanei emouna, de petite foi.

Rabba bar Mari lit vayamrou al yam be-yam souf (Tehilim 106, 7) : à l'heure de la mer, Israël dit que les Égyptiens montent, eux aussi, de l'autre bord.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים: פלוט אותן ליבשה! אמר לפניו: רבונו של עולם, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו? אמר לו: אתן לך אחד ומחצה שבהן.

Le Saint, béni soit-Il, dit au prince de la mer : Vomiss-les sur la terre sèche ! Il dit devant Lui : Maître du monde, y a-t-il un serviteur à qui son maître donne un cadeau, et qui le reprend ?

Il lui dit : Je te donnerai une fois et demie leur nombre.

📜 Rachi (1)

שנתן לו רבו מתנה פרנסה לדגים:

Une subsistance pour les poissons.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אני נותן לך אחד ומחצה שבהם. יש להקשות למה אחד ומחצה בכיוון? ונראה לי בס"ד דכל משפט ודין ונקמה שיהיה באויבי ישראל נעשה מן ה׳ גבורות מנצפ"ך שמספרם הוא בחשבון המאות, וידוע כי מקום חמשה גבורות הראשון הוא בחוטם ששם הוא אות מ"ם דמנצפ"ך ומקום האחרון הוא באצבעות ששם אות צד"י דמנצפ"ך ראש הגבורות ההם כפי סדר המקומות הנה אות מ"ם שמספרה ת"ר בראש ואות צד"י שמספר תת"ק בסוף כי ג' אותיות שהם פ"ה ונו"ן וכ"ף הם בפה ובזרוע ובכף דמקומות אלו הם באמצע. ומאחר דעל הים לקו 'שש מאות רכב' (שמות יד, ז) שהם היו כנגד מספר אות מ"ם שהיא מקום הראש לכך פרע לו תמורתם בחיל סיסרא ב'תשע מאות רכב ברזל' (שופטים ד, יג) שהם כנגד מספר אות צד"י שהוא מקום האחרון שפרע באחרית בעבור הראשית, ולכך אמר לו אתן לך אחד ומחצה שבהם ולכן בסיסרא היה רכב ברזל תשע מאות כמספר הצד"י שהוא אות האחרון כפי סדר המקום שאין אות גדול במספר כמוהו.

Je te donne une fois et demie leur nombre. On peut objecter : pourquoi une fois et demie, au juste ? Il me semble, avec l'aide du Ciel : tout jugement, tout din et toute vengeance qui atteindra les ennemis d'Israël se fait à partir des cinq gevurot de menatzpakh, dont le nombre se compte par centaines. On sait que le lieu de la première des cinq gevurot est le nez, la où se trouve la lettre mem de menatzpakh, et que le dernier lieu est les doigts, la où se trouve la lettre tsadi de menatzpakh. La tête de ces gevurot, selon l'ordre des lieux : la lettre mem, dont le nombre est 600, au commencement, et la lettre tsadi, dont le nombre est 900, à la fin. Car les trois lettres pe, noun et kaf sont dans la bouche, le bras et la paume, et ces lieux sont au milieu. Puisque, à la mer, ils ont été frappés, six cents chars (Chemot 14, 7), qui correspondaient au nombre de la lettre mem, lieu du commencement, Il les lui a donc payés en échange, dans l'armée de Sisera, par neuf cents chars de fer (Choftim 4, 13), qui correspondent au nombre de la lettre tsadi, lieu de la fin : Il a payé à la fin en raison du commencement. C'est pourquoi Il lui a dit : je te donnerai une fois et demie leur nombre. C'est pourquoi, chez Sisera, il y avait neuf cents chars de fer, selon le nombre du tsadi, dernière lettre selon l'ordre du lieu, aucune lettre n'ayant un nombre plus grand que le sien.

💡 Explication

Le sar chel yam, le prince de la mer, a reçu les Égyptiens morts : nourriture de ses poissons, dit Rachi. Les vomir sur le sec, c'est reprendre le cadeau.

La réponse tient en une mesure : ehad va-hetsi, une fois et demie leur nombre. Le garant et le paiement viennent dans les segments suivants.

אמר לו: רבונו של עולם, יש עבד שתובע את רבו? אמר לו: נחל קישון יהא לי ערב. מיד פלט אותן ליבשה ובאו ישראל וראו אותן. שנאמר: ״וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים״.

Il lui dit : Maître du monde, y a-t-il un serviteur qui réclame à son maître ? Il lui dit : Le torrent du Kishon sera garant pour Moi.

Aussitôt, il les vomit sur la terre sèche, et Israël vint et les vit, comme il est dit : Israël vit l'Égypte morte sur le bord de la mer.

💡 Explication

La mer demande un arev, un garant, avant de rendre les corps. Le nahal Kishon est désigne. Elle vomit alors les Égyptiens.

Le verset (Chemot 14, 30) dit qu'Israël les vit morts sur le rivage. La vue des corps est le but du vomissement.

מאי אחד ומחצה שבהן? דאילו בפרעה כתיב: ״שש מאות רכב בחור״, ואילו בסיסרא כתיב: ״תשע מאות רכב ברזל״.

Qu'est-ce qu'une fois et demie leur nombre ? Car, chez Pharaon, il est écrit : six cents chars d'élite.

Et chez Sisera, il est écrit : neuf cents chars de fer.

💡 Explication

Ehad va-hetsi se compte sur les chars. Pharaon : six cents chars d'élite (Chemot 14, 7). Sisera : neuf cents chars de fer (Choftim 4, 13).

Six cents et leur moitié font neuf cents. Le paiement promis à la mer passe par l'armée de Sisera.

כי אתא סיסרא [אתא עלייהו בדקרי דפרזלא, הוציא הקדוש ברוך הוא עליהם כוכבים ממסילותם, דכתיב:] ״מן שמים נלחמו הכוכבים״. כיון דנחיתו כוכבי שמים עלייהו, אקדירו הני דקרי דפרזלא. נחיתו לאקרורי למיסחי נפשייהו בנחל קישון,

Quand Sisera vint, il vint sur eux avec des lances de fer. Le Saint, béni soit-Il, fit sortir contre eux les étoiles de leurs voies, comme il est écrit : Du ciel les étoiles combattrent.

Dès que les étoiles du ciel furent descendues sur eux, ces lances de fer s'échauffèrent. Ils descendirent pour se rafraîchir, pour laver leurs personnes dans le torrent du Kishon.

📜 Rachi (1)

ה"ג כיון דנחיתו כוכבי שמיא עלייהו נחיתו לאקורי נפשייהו בנחל קישון:

Voici la version : dès que les étoiles du ciel furent descendues sur eux, ils descendirent pour rafraîchir leurs personnes dans le torrent du Kishon.

🗂️ Tossefot (1)

מן שמים נלחמו הכוכבי' ממסילותם במקומן היו עומדים וראשן מגיע עד לארץ וכן פירש"י בנימוקי מקרא ותימה למ"ד בפ' מי שהיה (לעיל פסחים דף צד.) כל העולם כולו תחת כוכב א' עומד האיך ירדו הכוכבים הלא מאחד נתמלא העולם י"ל דלא איירי אלא בכוכבים של גלגל שהן מזלות קבועים אבל שאר כוכבים קטנים הם:

Du ciel les étoiles ont combattu, depuis leurs voies. Elles se tenaient à leur place, et leur tête atteignait la terre. Ainsi Rachi l'explique dans son commentaire du verset. Selon l'avis rapporte au chapitre Mi che-haya (plus haut, Pessahim 94a), le monde entier se tient sous une seule étoile. Comment les étoiles sont-elles descendues ? D'une seule, le monde serait rempli. On peut dire : ce propos vise les étoiles du galgal, qui sont les mazalot fixes. Les autres étoiles sont petites.

💡 Explication

Sisera vient avec des lances de fer. Les étoiles sortent de leurs mesilot, leurs voies (Choftim 5, 20). Les lances s'echauffent. L'armée descend se laver dans le Kishon.

Rachi a ici une girsa plus courte : dès la descente des étoiles, ils vont se rafraîchir. Tossefot lit le verset ainsi : les étoiles restent en place, leur tête touche la terre. L'avis de Pessahim 94a, le monde sous une seule étoile, vise les mazalot fixes du galgal. Les autres étoiles sont petites.

🖼️ Schéma

Tossefot : les étoiles restent en place. Pessahim 94a vise les mazalot fixes.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לנחל קישון: לך והשלם ערבונך. מיד גרפם נחל קישון והשליכן לים, שנאמר: ״נחל קישון גרפם נחל קדומים״, מאי ״נחל קדומים״? נחל שנעשה ערב מקדם. באותה שעה פתחו דגים של ים ואמרו: ״ואמת ה׳ לעולם״.

Le Saint, béni soit-Il, dit au torrent du Kishon : Va, et acquitte ta garantie. Aussitôt, le torrent du Kishon les balaya et les jeta à la mer, comme il est dit : Le torrent du Kishon les balaya, torrent des anciens.

Qu'est-ce que torrent des anciens ? Un torrent qui fut fait garant dès l'origine.

À cette heure, les poissons de la mer ouvrirent et dirent : Et la vérité de ה' est pour toujours.

📜 Rachi (1)

ואמת ה' לעולם ששילם לנו מתנותינו מחיל פרעה להתפרנס ממנו:

Qu'Il nous a payé nos présents, pris sur l'armée de Pharaon, pour que nous nous en nourrissions.

🪔 Ben Yehoyada (1)

מאי "נחל קדומים"? נחל שנעשה ערב מקדם. קשה הוה ליה לקרותו נחל ערב או נחל ערבים או ערבות? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב מהרש"א ז"ל דאף על גב דקיימא לן (בבא בתרא מז.) 'אין תובעין הערב תחלה' הכא שאני משום דאדעתא דהכי נעשה ערב כדי לתבוע ממנו תחלה עיין שם. ובזה מובן שנקרא ' נחל קדומים ' ולא נחל ערב או ערבים לומר הוא נחל שקבל שיהיה הוא נתבע מקדם. ונראה לי ראש וסוף נחל קישון גרפם עולה מספר ערב עם הכולל [273] . ונראה לי ודאי דכל כונת השר בענין בקשת הערב היתה לטובת ישראל כדי שאם יהיו ישראל אחר כך בצרה שצריך להם תשועה כיוצא בזה והם אין ראויים לנס באותו זמן אז הקב"ה יקיים הבטחתו זאת עמהם ויעשה להם נס ולא יוכלו המקטרגים לקטרג מצד עונות ישראל כיון דאיכא שנים תובעים כנגדם הוא והערב אשר מבקשים קיום ההבטחה ההיא.

Qu'est-ce que nahal kedumim ? Un torrent qui a été fait garant dès l'origine. Difficulté : il aurait dû l'appeler nahal arev, ou nahal aravim, ou aravot. Il me semble, avec l'aide du Ciel, selon ce qu'a écrit le Maharacha, de mémoire bénie : bien que nous tenions (Bava Batra 47) qu'on ne réclame pas le garant en premier, ici il a été fait garant dans cette intention : qu'on le réclame dès le début. Vois la. Par là on comprend le nom nahal kedumim. Ce nom dit : c'est un torrent qui a accepté d'être lui-même réclame dès l'origine, mi-kedem. Il me semble : le début et la fin de nahal Kishon grafam montent au nombre de arev, avec le kolel, 273. Et il me semble certain que toute l'intention du sar, dans la demande du garant, visait le bien d'Israël. Si Israël se trouvait ensuite dans une détresse qui appelle un salut de cette sorte, et qu'ils ne soient pas dignes d'un miracle en ce temps-là, alors le Saint, béni soit-Il, accomplirait avec eux cette promesse et leur ferait un miracle. Les accusateurs ne pourraient pas accuser du fait des fautes d'Israël, puisqu'il y a deux demandeurs en face d'eux : Lui, et le garant, qui réclament l'accomplissement de cette promesse.

💡 Explication

Le Kishon paie l'arevout : il balaye l'armée de Sisera et la jette à la mer. Nahal kedumim se lit : torrent qui s'est porté garant mi-kedem, dès l'origine, à la mer des Joncs.

Les poissons disent alors le verset. Rachi : la nourriture promise, tirée de l'armée de Pharaon, leur est versée par cette armée plus nombreuse.

אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב: ״מושיבי עקרת הבית״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים.

Rabbi Chimon ben Lakich dit : que signifie ce qui est écrit, Il fait habiter la stérile de la maison ? La Knesset Israël dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, Tes enfants m'ont placée comme cette belette qui habite dans les fondations des maisons.

📜 Rachi (2)

שמוני בניך מרוב חטאותם בגלות:

À cause de la multitude de leurs fautes, dans l'exil.

כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים והיינו עקרת הבית:

Et c'est la le sens de akeret ha-bayit.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמוני בניך כחלדה זו שדרה בעקרי בתים. פירש רש"י ז"ל 'הזקנים והחשובין שבהם אמרו על שאינן חשובין כל כך' הנה רש"י ז"ל היה מוכרח לפרש כן אף על פי שראה את פירושו זה דחוק מאד מפני כי בימיו עדיין לא נגלית חכמת האמת של זוהר הקדוש לכל אדם אך עתה דתהילות לאל נגלית חכמת האמת נמצא ביאור כנסת ישראל פשוט הוא דקאי על אור עליון הנחלק ונמשך ובא מאור ספירת המלכות דעולם האצילות שמשם נתהוו נשמות ישראל וזה האור נקרא 'כנסת ישראל' יען כי ספירת המלכות עצמה נקראת בשם זה של כנסת ונקראת גם כן בשם שכינה ונקראת גם כן בשם אדני ועוד כמה תוארים, וזה האור הנחלק ובא מאור ספירת המלכות דאצילות אשר גם הוא נקרא בשם כנסת ישראל הוא אשר אמר דברים אלו לפני הקב"ה שהוא סוד שם הוי"ה 'שמוני בניך' הם נשמות ישראל התחתונים 'כחלדה זו שדרה בעקרי בתים' כי חלק האור הזה הנקרא בשם כנסת ישראל הוא גם כן נקרא בשם שכינה והוא השורה על ישראל בבית המקדש ואחר שחטאו ישראל נסתלק אור השכינה הזה מבית המקדש וחנה בכותל המערבי וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה פרשה ב) שגם בחרבן לא זזה שכינה מכותל מערבי ועל זה אמרה שמוני בניך הדרה בעקרי בתים כי היא שורה בכותל המערבי בלבד. ועוד נראה לי בס"ד מה שהמשילה עצמה כחלדה כי אור זה הנקרא בשם 'כנסת ישראל' יש לו כמה כינויים ובכלל הוא שמכוונה בשם 'חוה' וגם מכוונה בשם 'דל' וענין זה הכינוי של 'דל' הוא מחמת עונות ישראל יען כי ידוע דשם אדני במילואו ומלוי מלואו הוא ל"ה אותיות אם תמלא אות התי"ו ביו"ד גם כן, וזו הארה שישנה בשבתות וימים טובים אבל מחמת העונות תתמעט ההארה בימי החול והתי"ו לא תתמלא ביו"ד אלא בוא"ו בלבד כזה ת"ו ולא תי"ו ולפי זה האותיות יהיו מספר 'דל' [34] וזה יורה על דלות ומיעוט וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בפסוק (במדבר יד, יז) 'ועתה יגדל נא כח אדני' עיין שם. נמצא אם אין עושין רצונו של מקום תתמעט ההארה ויהיה לה כינוי 'דל' ועם כינוי 'חוה' שיש לה הרי כאן צירוף חולדה שהוא ' חוה דל ' ולכן אמרה עשאוני כחולדה. ומה שאמר ' שדרה בעקרי בתים ' נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל דספירת המלכות יש בה עשר ספירות ועיקרה הוא נקודה קטנה והתשעה ספירות באים בסוד תוספת ועל ידי העוונות מסתלקים התשע שהן סוד תוספת ותשאר נקודה קטנה שהיא עיקרה עכ"ד ז"ל, ולזה אמר 'שדרה בעקרי בתים' עקרי דייקא. ובזה מובן סיום הכתוב (תהלים קיג, ט) 'אם הבנים שמחה' שנתקשה בו מהרש"א ודוק היטב. וגם לביאור הראשון שביארתי מה שאמר בעקרי בתים על כותל מערבי גם כן יבוא נכון סיום הנזכר והוא דעל ידי כותל זה שנשאר בו השראת שכינה שומרת כנסת ישראל שזה סימן שתחזור עטרה ליושנה וכמו שפירשנו בס"ד על פסוק 'ולתת לנו יתד במקום קדשו' (עזרא ט, ח) .

La Knesset Israël dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, Tes enfants m'ont placée comme cette belette qui habite dans les fondations des maisons. Rachi, de mémoire bénie, a expliqué : les anciens et les notables d'entre eux ont dit cela de ceux qui n'ont pas autant d'importance. Rachi était contraint d'expliquer ainsi, bien qu'il voyait ce commentaire très serré, parce qu'en ses jours la sagesse de vérité du Zohar saint n'avait pas encore été révélée à chacun. Maintenant, louange à la Puissance, la sagesse de vérité a été révélée. L'explication de Knesset Israël est simple : cela porte sur la lumière supérieure qui se divise, se prolonge et vient de la lumière de la sefira de malkhout de l'olam ha-atsilout, d'où sont venues à l'être les nechamot d'Israël. Cette lumière est appelée Knesset Israël, parce que la sefira de malkhout elle-même est appelée de ce nom de Knesset, et elle est aussi appelée du nom de Chekhina, et aussi du nom d'Adonai, et de plusieurs autres titres. Cette lumière qui se divise et vient de la lumière de la sefira de malkhout d'atsilout, appelée elle aussi du nom de Knesset Israël, est celle qui a dit ces paroles devant le Saint, béni soit-Il, qui est le sod du Nom ה'. Tes enfants m'ont placée : ce sont les nechamot d'Israël d'en bas. Comme cette belette qui habite dans les fondations des maisons : car cette part de lumière appelée Knesset Israël est aussi appelée Chekhina, et c'est elle qui résidait sur Israël dans le Beth ha-Mikdach. Après qu'Israël a fauté, cette lumière de la Chekhina s'est retirée du Beth ha-Mikdach et a campé au Mur occidental, comme l'ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Chemout Rabba, section 2) : même dans la destruction, la Chekhina ne s'est pas écartée du Mur occidental. C'est de cela qu'elle a dit : Tes enfants m'ont faite habitante des fondations des maisons, car elle réside au Mur occidental seul. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel, pourquoi elle s'est comparée à une belette. Cette lumière appelée Knesset Israël à plusieurs surnoms. En général on la vise par le nom de Hava, et aussi par le nom de dal. Ce surnom de dal vient des fautes d'Israël. On sait que le nom Adonai, dans son miloui et le miloui de son miloui, compte trente-cinq lettres si l'on remplit aussi la lettre tav par un yod. Cette illumination est présente les Chabbat et les jours de fête. À cause des fautes, l'illumination diminue les jours de semaine, et le tav se remplit par un vav seul, ainsi tav écrit tav-vav, et le tav-yod reste en dehors de ce remplissage. Selon cela, les lettres comptent dal, 34. Cela indique la pauvreté et la diminution, comme l'a écrit notre maître l'Ari, de mémoire bénie, sur le verset (Bamidbar 14, 17) et maintenant, que se grandisse donc la force d'Adonai, vois la. Si l'on ne fait pas la volonté du Lieu, l'illumination diminue, et elle reçoit le surnom dal. Avec le surnom Hava qu'elle a, il y a ici l'assemblage hulda, qui est Hava dal. C'est pourquoi elle a dit : ils m'ont faite comme une belette. Ce qu'il a dit, qui habite dans les fondations des maisons : il me semble, avec l'aide du Ciel, selon ce qu'a écrit notre maître l'Ari, de mémoire bénie. La sefira de malkhout a en elle dix sefirot, son ikar est un point petit, et les neuf sefirot viennent dans le sod du supplement. Par les fautes, les neuf, qui sont le sod du supplement, se retirent, et il reste un point petit, qui est son ikar. Fin de ses paroles. Pour cela il a dit : qui habite dans les fondations des maisons, fondations, au sens précis. Par là se comprend la fin du verset (Tehilim 113, 9), em ha-banim semeha, sur laquelle le Maharacha a buté. Examine bien. Selon la première explication aussi, celle qui lit dans les fondations des maisons le Mur occidental, la fin citée vient juste : par ce mur où demeure la présence de la Chekhina, la Knesset Israël est gardée. C'est un signe que la couronne reviendra à son état ancien, comme nous l'avons expliqué avec l'aide du Ciel sur le verset pour nous donner un piquet dans Son lieu saint (Ezra 9, 8).

💡 Explication

Rech Lakich lit mochivi akeret ha-bayit (Tehilim 113, 9). La Knesset Israël se dit placée comme la hulda, la belette, qui vit dans les ikarei batim, les fondations.

Rachi : cela vient de la multitude des fautes, dans l'exil. Le mot akeret est lu par les fondations de la maison.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״אהבתי כי ישמע ה׳״ — אמרה כנסת ישראל: רבונו של עולם אימת אני אהובה לפניך — בזמן שתשמע קול תחנוני. ״דלותי ולי יהושיע״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אף על פי שדלה אני במצות, לך אני ולי נאה להושיע.

Rava a exposé : que signifie ce qui est écrit, J'aime, car ה' entend ? La Knesset Israël dit : Maître du monde, quand suis-je aimée devant Toi ?

Au temps où Tu entends la voix de mes supplications. J'etais pauvre, et Il me sauve.

La Knesset Israël dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, bien que je sois pauvre en mitsvot, je suis à Toi, et il convient de me sauver.

💡 Explication

Rava lit deux versets de Tehilim 116. Ahavti ki yichma Hachem : la Knesset Israël est aimée au temps où Il entend ses tahanounim.

Daloti ve-li yehochia : elle est dal, pauvre en mitsvot, elle est à Lui, et le salut lui convient.

אמר רב כהנא: כשחלה רבי ישמעאל ברבי יוסי, שלח לו רבי: אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך.

Rav Kahana dit : quand Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yosse tomba malade, Rabbi lui envoya : Dis-nous deux ou trois choses que tu nous as dites au nom de ton père.

💡 Explication

Rabbi Yichmaël bar Rabbi Yosse est malade. Rabbi, Rabbi Yehouda ha-Nassi, lui demande deux ou trois enseignements dits mi-choum aviv, au nom de son père, Rabbi Yosse.

Les segments suivants sont la réponse envoyee.

שלח לו: כך אמר אבא, מאי דכתיב: ״הללו את ה׳ כל גוים״, אומות העולם מאי עבידתייהו? הכי קאמר: ״הללו את ה׳ כל גוים״ אגבורות ונפלאות דעביד בהדייהו, כל שכן אנו ד״גבר עלינו חסדו״.

Il lui envoya : Ainsi a dit mon père : que signifie ce qui est écrit, Louez ה', toutes les nations ? Les nations du monde, quelle est leur affaire ?

Voici ce que dit le verset : Louez ה', toutes les nations, pour les actes de puissance et les merveilles qu'Il a faits avec elles. À plus forte raison nous, car Sa bonté l'a emporté sur nous.

📜 Rachi (2)

אומות העולם מאי עבידתייהו לשבוחי משום דגבר עלינו חסדו הא עלן לשבוחי:

Pour louer, du fait que Sa bonté l'a emporté sur nous ? La louange est à notre charge.

אגבורות ונפלאות דחזיתו שעשה לי:

Que vous avez vues, qu'Il a faites pour moi.

💡 Explication

Halelou et Hachem kol goyim (Tehilim 117). La question : quelle affaire ont les nations à louer pour une bonté dite sur Israël ?

Rabbi Yosse : elles louent les gevourot et les niflaot faites avec elles. Rachi précise : ce qu'elles ont vu qu'Il a fait pour Israël. Israël loue à plus forte raison, car gavar aleinou hasdo.

ועוד: עתידה מצרים שתביא דורון למשיח. כסבור, אינו מקבל מהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשיח: קבל מהם! אכסניא עשו לבניי במצרים. מיד: ״יאתיו חשמנים מני מצרים״.

Et encore : l'Égypte est destinée à apporter un présent au Machia'h. Il estime qu'il n'accepte pas d'eux.

Le Saint, béni soit-Il, dit au Machia'h : Accepte d'eux ! Ils ont fait hospitalité à Mes enfants en Égypte.

Aussitôt : Des princes viendront d'Égypte.

💡 Explication

Second envoi, toujours au nom du père. L'Égypte apportera un doron au Machia'h. Il estime devoir le refuser.

Le Saint, béni soit-Il, dit d'accepter : ils ont fait akhsania, ils ont loge les enfants d'Israël en Égypte. Le verset (Tehilim 68, 32) suit : yatiou hashmannim mi-Mitsrayim.

נשאה כוש קל וחומר בעצמה: ומה הללו שנשתעבדו בהן כך, אני שלא נשתעבדתי בהן לא כל שכן. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קבל מהם. מיד ״כוש תריץ ידיו לא-להים״.

Kouch tira pour elle-même un kal va-homer : si ceux-la, chez qui l'on a été asservi, il en est ainsi, moi qui n'ai pas été asservie chez eux, à plus forte raison. Le Saint, béni soit-Il, lui dit : Accepte d'eux.

Aussitôt : Kouch tendra ses mains vers Elokim.

💡 Explication

Kouch voit le présent de l'Égypte accepte. Elle construit un kal va-homer : l'Égypte a asservi Israël, et son présent passe. Kouch n'a pas asservi.

Le Saint, béni soit-Il, dit au Machia'h d'accepter. Le verset suit : Kouch tarits yadeha.

נשאה מלכות (רומי) הרשעה קל וחומר בעצמה: ומה הללו שאין אחיהן כך, אנו שאנו אחיהן — לא כל שכן?! אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: ״גער חית קנה״ — געור חיה וקנה לך עדה.

Le royaume impie de Rome tira pour lui-même un kal va-homer : si ceux-la, qui ne sont pas leurs frères, il en est ainsi, nous qui sommes leurs frères, à plus forte raison ? Le Saint, béni soit-Il, dit à Gavriel : Gouris la bête du roseau.

Gouris la bête, et acquiers pour toi une assemblée.

📜 Rachi (1)

וקנה עדת ישראל בין הקנים ביער:

L'assemblée d'Israël, entre les roseaux, dans la forêt.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: "גער חית קנה". נראה לי בס"ד גער בהיפוך גרע כלומר תגרע ותחסר 'חית קנה' היא חיה שדרה בין הקנים רוצה לומר עשו וקליפתו שבזכות תורה שבכתב שהיא ז' ספרים יגרע ויחסר אות ז' מח ז יר שהוא קליפת עשו וישאר חרי לשון 'חרי אף', ובזכות תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים יחסר אות וא"ו מן עש ו וישאר עש ואז יתקיים כי 'עש יאכלם' (ישעיה נ, ט) ושני אותיות אלו שהם ז " ו יקחום ישראל שנקראים 'עם זו' דכתיב (שמות טו, טז) 'עם זו קנית' וכתיב (ישעיה מג, כא) עם זו יצרתי לי. ומה שאמר ' גער חית קנה ' שדרה בין הקנים , נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרב מאורי אור ז"ל קסם כינוי לנוקבה דקליפה עיין שם. וידוע כי הם שתים בסוד שתים זוגות שהם אחד כנגד לאה דקדושה, ואחד כנגד רחל דקדושה ואם כן עשו שהוא דבק בקליפת הזכר הוא דר בין האי קסם דנוקבא ובין האי קסם דנוקבא, ולזה אמר שדרה בין הקנים כי 'קסם' מספרו 'קנים' [200] . ולכן כתיב (בראשית לג, א) 'והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו', כי תרי קסם הם כאמור לעיל. ונראה לי בס"ד מה שנדמה עשו לקליפת 'חזיר' דכתיב (תהלים פ, יד) 'יכרסמנה חזיר מיער' כי הוא רצה ליקח ברכה מאביו ואחר כך בא יעקב אבינו ע"ה בעצת רבקה אמנו ע"ה ולקח ממנו הברכה על ידי שני גדיי עזים טובים שאמרה לו (בראשית כז, ט) 'לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים' שהקפידה להביא לה שנים אף על פי שהיה מספיק לאכילת יצחק אבינו ע"ה עשירית של גדי אחד, אך רצתה לעשות פועל דמיוני שעל ידי שני גדיי עזים אלו שהם מספר ב' יחסר מן ב רכה שמבקש עשו לעצמו אות ב' וישאר רכה כמנין חזיר [225] , ובזה נדמה עשו לקליפת חזיר. והא דאמר השם יתברך דבר זה של מפלת אדום לגבריאל ולא למיכאל? נראה לי על פי מה שפירש רבינו האר"י ז"ל בפסוק (ישעיה נב, ג) 'ולא בכסף תגאלו' דגאולת מצרים היתה בחסד שהוא סוד כסף וגאולה העתידה להיות מאדום תהיה על פי מדת הגבורה שהוא סוד יצחק יעוין שם, ולכן אמר זה לגבריאל שהוא סוד הגבורה. ועוד נראה לי בס"ד דמצינו על שליטת פרס בא גבריאל ולימד זכות על ישראל והועיל חצי נחמה ובשליטת יוון צווח ולא אשגחו ביה, ולכן עבור זאת מסר הקב"ה הכנעת אדום בידו. ועוד נראה לי על פי מה שכתוב בקהילת יעקב בשם סודי רזא דגבריאל הוא הדיין לפני כסא הכבוד, וכמו שאמרו בגמרא (סוטה יב:) 'בא מלאך וחבטן בקרקע' והיה מלאך גבריאל. ועוד כתב שם דמלאך גבריאל מראה גבורתו לשרי אומות העולם פעם אחת בשנה כדי להתיש כוחם ולא יזיקו את ישראל עיין שם. ובזה מובן היטב מה שאמר הקב"ה דברים אלו לגבריאל ולא למלאך אחר.

Le Saint, béni soit-Il, dit à Gavriel : G'ar hayat kaneh. Il me semble, avec l'aide du Ciel : g'ar est l'inverse de gara, c'est-à-dire diminue et retranche. Hayat kaneh est une bête qui habite entre les roseaux, c'est-à-dire Essav et sa kelipa. Par le mérite de la Torah écrite, qui est sept livres, on diminuera et on retranchera la lettre zayin de hazir, qui est la kelipa d'Essav, et il restera hari, langue de hari af, l'embrasement de la colère. Par le mérite de la Torah orale, qui est six ordres, on retranchera la lettre vav de Essav, et il restera ach. Alors s'accomplira : la teigne les mangera (Yechaya 50, 9). Ces deux lettres, qui sont zayin et vav, Israël les prendra, eux qui sont appelés am zou, comme il est écrit (Chemot 15, 16) le peuple zou que Tu as acquis, et il est écrit (Yechaya 43, 21) le peuple zou que J'ai formé pour Moi. Ce qu'il a dit, G'ar hayat kaneh, qui habite entre les roseaux : il me semble, avec l'aide du Ciel, selon ce qu'a écrit le rav Meorei Or, de mémoire bénie : kesem est un surnom pour le féminin de la kelipa, vois la. On sait qu'elles sont deux, dans le sod de deux paires : l'une en face de Lea de la kedoucha, l'autre en face de Rahel de la kedoucha. Dès lors Essav, qui adhère à la kelipa masculine, habite entre ce kesem du féminin et ce kesem du féminin. Pour cela il a dit qu'elle habite entre les roseaux, car kesem a le même nombre que kanim, 200. C'est pourquoi il est écrit (Berechit 33, 1) : et voici Essav vint, et quatre cents hommes avec lui, car les deux kesem sont comme il a été dit plus haut. Il me semble, avec l'aide du Ciel, pourquoi Essav est comparé à la kelipa du sanglier, comme il est écrit (Tehilim 80, 14) le sanglier de la forêt la ronge. Il voulait prendre la berakha de son père. Ensuite Yaakov notre père, paix sur lui, vint, par le conseil de Rivka notre mère, paix sur elle, et prit de lui la berakha au moyen de deux bons chevreaux, comme elle lui dit (Berechit 27, 9) : va donc vers le troupeau et prends-moi de là deux bons chevreaux. Elle a tenu à lui en apporter deux, bien qu'un dixième d'un seul chevreau ait suffi au repas de Yitshak notre père, paix sur lui. Elle voulait faire un acte symbolique : par ces deux chevreaux, qui sont le nombre 2, on retrancherait de berakha, que Essav demande pour lui-même, la lettre bet, et il resterait rakha, qui est le nombre de hazir, 225. Par là, Essav est assimilé à la kelipa du sanglier. Pourquoi le Nom, béni soit-Il, a-t-Il dit cette chose, la chute d'Edom, à Gavriel plutôt qu'à Mikhael ? Il me semble, selon ce qu'a expliqué notre maître l'Ari, de mémoire bénie, sur le verset (Yechaya 52, 3) vous ne serez pas rachetés par l'argent : la délivrance d'Égypte fut dans le hesed, qui est le sod de l'argent, et la délivrance future, celle qui viendra d'Edom, sera selon la mida de gevoura, qui est le sod de Yitshak, vois la. C'est pourquoi Il a dit cela à Gavriel, qui est le sod de la gevoura. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel : nous trouvons que, à la domination de Paras, Gavriel vint, plaida le mérite d'Israël, et une demi-consolation porta fruit. À la domination de Yavan, il cria, et l'on ne fit pas attention à lui. Pour cela, le Saint, béni soit-Il, a remis entre ses mains l'abaissement d'Edom. Il me semble encore, selon ce qui est écrit dans Kehilat Yaakov au nom de Sodei Raza : Gavriel est le dayan devant le trône de gloire, comme ils ont dit dans la Guemara (Sota 12b) un ange vint et les frappa à terre, et c'était l'ange Gavriel. Il a écrit là aussi que l'ange Gavriel montre sa gevoura aux sarim des nations du monde une fois par an, afin d'affaiblir leur force et qu'ils ne nuisent pas à Israël, vois la. Par là se comprend bien que le Saint, béni soit-Il, a dit ces paroles à Gavriel.

💡 Explication

Rome, Edom, se dit frère d'Israël, à la différence de l'Égypte et de Kouch. Elle en tire un kal va-homer pour son présent.

Le verset (Tehilim 68, 31) est dit à Gavriel : g'ar hayat kaneh. La Guemara coupe : g'ar, gouris la bête, kene, acquiers l'assemblée. Rachi lit l'assemblée d'Israël entre les roseaux de la forêt.

🖼️ Schéma

G'ar, gouris la bête. Kaneh, acquiers l'assemblée. Autre lecture : la bête des roseaux.

דבר אחר: ״געור חית קנה״ שדרה בין הקנים, דכתיב: ״יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה״.

Autre explication : Gouris la bête du roseau, qui habite entre les roseaux, comme il est écrit : Le sanglier de la forêt la ronge, et ce qui se meut du champ la broute.

📜 Rachi (1)

חזיר מיער זה אדום שכתוב בה (שם ז) אכלה ומדקה ושארא ברגלה רפסה וזה דרכו של חזיר:

C'est Edom. Il est écrit d'elle, au chapitre 7 : elle a mangé, elle a broyé, et le reste elle l'a foulé de son pied. Telle est la manière du sanglier.

💡 Explication

Davar aher : hayat kaneh est la bête qui habite bein ha-kanim, entre les roseaux. Le verset d'appui est hazir mi-yaar (Tehilim 80, 14).

Rachi : ce sanglier est Edom. Le chapitre 7, celui de Daniel, dit d'elle qu'elle mange, broie, et foule du pied. C'est la manière du sanglier.

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. ״עדת אבירים בעגלי עמים״ — ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים.

Rabbi Hiya bar Abba a dit, Rabbi Yo'hanan a dit : Gouris la bête dont tous les actes sont écrits avec un seul calame. L'assemblée des puissants, avec les veaux des peuples : ils ont égorgé les puissants comme des veaux qui n'ont pas de propriétaires.

📜 Rachi (1)

שכל מעשיה נכתבים בקולמוס אחד כלו' פה אחד להם להרע:

C'est-à-dire : ils ont une seule bouche, pour faire le mal.

🪔 Ben Yehoyada (2)

גער בחיה, שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. נראה לי בס"ד כי עשו אף על פי שיצא מיצחק אבינו ע"ה לא נתחבר עם יעקב אחיו שקיבל התורה שיש בה תרי"ג מצות אלא נתחבר עם בני נח דאין להם אלא ז' מצוות ומספר השבעה נכתב בקולמוס אחד רוצה לומר רשימה אחת של אחדים דוקא, וזהו שאמר 'מעשיה' רוצה לומר מצוותיה נכתבים בקולמוס אחד. מה שאין כן מספר תרי"ג מצוות שקבלו ישראל נכתב בשלושה קלמוסים רוצה לומר שלושה רשימות שהם רושם אחדים ורושם עשרות ורושם מאות הרי שלשה קולמוסים. ולכן אמר הקב"ה לישראל (שמות יט, ה) 'והייתם לי סגלה' דוגמת הסגול שהוא שלושה נקודות. ועוד נראה לי בס"ד מה שאמר ' מעשיה נכתבין בקולמוס אחד ' שיש לכל אדם שני ספרים למעלה אחת של זכיות ואחת של עוונות כמו שאמרו (משנה אבות ב, א) 'וכל מעשיך בספר נכתבין', ואם כן יש לו ב' קלמוסים קלמוס של מלאך רחמים הכותב הזכיות וקלמוס של מלאך הדין הכותב עונות כי אין מלאך הממונה על מעשה רחמים עושה מעשה דין ולא להפך כמו שאמרו הרא"ם ז"ל. והנה כל זה באדם שיש לו זכויות ויש לו עוונות, אבל רשע גמור מאד שאין לו זכויות כלל, אם כן אין לו קולמוס של זכויות אלא כל מעשיו נכתבים בקולמוס אחד של מלאך דין הכותב העוונות. ועוד נראה לי בס"ד דיש אומה כותבת גזרות רעות על ישראל, אך אחר כך תחזור בה ומחלפת כתב הגזרה מרעה לטובה, וכדהוה במלכות אחשורוש שכתב תחילה אגרות רעות וחזר וכתב אגרות טובות, אבל אלו קשים הם שמעשיהם נכתבים בקולמוס אחד שאין מחלפים קולמוסיהם מרעה לטובה אלא מה שנכתב בקולמוס רע ישאר ולא ישתנה הדבר ההוא לטוב. או נראה לי בס"ד כי המדקדקים אחר שכותבים כתב גזרה אין עושים זה הנכתב במושכל הראשון עיקר אלא חוזרים ומעיינים בו היטב ומתקנים בו כמה דברים שאינם עולים כראוי, אך אלו לרוע הנהגתם אין מדקדקים לתקן דברים שנכתבו במושכל הראשון אלא כל שפלט הקלמוס בראשונה הוא יקום ויהיה ולא ישתנה, דאין חוששים לתקן המעוות שנפל אצלם במושכל הראשון וזו רעה חולה מאד. או יובן בית המקדש נקרא אריאל שהוא מספר קולמוס [242] והם כתבו שטנה להרוס קולמוס אחד שהוא בית שני, ולכן מעשיהם יהיו נזכרים להנקם מהם באלף השישי שהוא בחינת היסוד הנקרא קולמוס כמו שאמרו בספר מא"א ז"ל, קולמוס כינוי ליסוד שכותב בספר המלכות יעוין שם, ולכן בו יהיה נקמה לעשו שהחריב את אריאל שהוא מספר קולמוס ויבנה בית שלישי שהיא גאון יעקב [242] שעולה מספר קולמוס.

Gouris la bête dont tous les actes sont écrits avec un seul calame. Il me semble, avec l'aide du Ciel : Essav, bien qu'il soit sorti de Yitshak notre père, paix sur lui, ne s'est pas joint à Yaakov son frère, qui a reçu la Torah où il y a six cent treize mitsvot. Il s'est joint aux fils de Noah, qui n'ont que sept mitsvot. Le nombre sept s'écrit avec un seul calame, c'est-à-dire une seule inscription, celle des unités. C'est ce qu'il a dit : ses actes, c'est-à-dire ses mitsvot, sont écrits avec un seul calame. Le nombre des six cent treize mitsvot qu'Israël a reçues s'écrit avec trois calames, c'est-à-dire trois inscriptions : l'inscription des unités, l'inscription des dizaines, et l'inscription des centaines. Voilà trois calames. C'est pourquoi le Saint, béni soit-Il, a dit à Israël (Chemot 19, 5) : vous serez pour Moi une segoula, à la ressemblance du segol, qui est trois points. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel, sur ce qu'il a dit : ses actes sont écrits avec un seul calame. Tout homme a en haut deux livres, un de mérites et un de fautes, comme ils ont dit (Michna Avot 2, 1) : toutes tes actions sont écrites dans un livre. Il a donc deux calames : le calame de l'ange de la miséricorde, qui écrit les mérites, et le calame de l'ange du din, qui écrit les fautes. Car l'ange préposé à un acte de miséricorde ne fait pas un acte de din, et l'inverse, comme l'a dit le Raam, de mémoire bénie. Tout cela vaut pour un homme qui a des mérites et qui a des fautes. Un racha complet, qui n'a aucun mérite, n'a pas de calame de mérites : tous ses actes sont écrits avec un seul calame, celui de l'ange du din qui écrit les fautes. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel : il est une nation qui écrit des décrets mauvais sur Israël, puis elle se rétracte et échange l'écrit du décret, du mal vers le bien, comme ce fut dans le royaume d'Ahachveroch, qui écrivit d'abord des lettres mauvaises et revint écrire des lettres bonnes. Ceux-ci sont durs : leurs actes sont écrits avec un seul calame. Ils n'échangent pas leurs calames du mal vers le bien. Ce qui a été écrit avec un calame mauvais demeure, et cette chose ne change pas vers le bien. Ou bien il me semble, avec l'aide du Ciel : ceux qui sont exacts, après avoir écrit un décret, ne font pas de ce qui a été écrit dans la première conception l'essentiel. Ils y reviennent, l'examinent bien, et y corrigent plusieurs choses qui ne sortent pas comme il convient. Ceux-ci, à cause du mal de leur conduite, ne sont pas exacts pour corriger des choses écrites dans la première conception. Tout ce que le calame a laissé échapper en premier tient et sera, et ne change pas. Ils ne prennent pas soin de corriger le travers tombe chez eux dans la première conception, et c'est un mal très malade. Ou bien on comprend : le Beth ha-Mikdach est appelé Ariel, qui est le nombre de kulmus, 242. Ils ont écrit une accusation pour détruire un kulmus, qui est le second Temple. C'est pourquoi leurs actes seront rappelés, pour tirer d'eux vengeance dans le sixième millénaire, qui est l'aspect du yesod, appelé kulmus, comme ils ont dit dans le livre Maor va-Chemech, de mémoire bénie : kulmus est un surnom du yesod, qui écrit dans le livre de la malkhout, vois la. C'est pourquoi en lui sera la vengeance d'Essav, qui a détruit Ariel, dont le nombre est kulmus, et le troisième Temple sera bâti, qui est gaon Yaakov, 242, lequel monte au nombre de kulmus.

"עדת אבירים בעגלי עמים"; ששחטו אבירים, כעגלים שאין להם בעלים. נראה לי בס"ד דריש עדת מלשון העברה וסילוק שהעבירום וסלקום מן העולם בהריגתם או מלשון (ישעיה מב, כב) 'היו לבז' תרגומו הוו לעדי. וכן (שם שם, כד) 'מי נתן למשסה יעקב' תרגומו מאן מסר לעדי יעקב, וכן (בראשית מט, כז) 'בבקר יאכל עד' וכנזכר בערוך ז"ל. ומה שאמר ' מתרפס ברצי כסף ', רמז בזה רעתם שתבוא להם לעתיד כי פלוני חציו ס"מ הוא רע וחציו א"ל הוא טוב, ולעתיד יתבער הס"ם שהוא פרס של שמו על ידי 'רצי כסף' היא הצדקה וזהו 'מתרפס' קרי בה 'מת פרס ברצי כסף'. ומה שאמר ואינן עושין רצון בעלים , כתב מהרש"א ז"ל אינו מפורש זה בקרא, ואפשר שהם דברי רבי יוחנן עיין שם, וזה דוחק. ונראה לי בס"ד דמפורש זה בקרא כי זה קאי על מה שנאמר (תהלים סח, לא) 'עדת אבירים בעגלי עמים' שדרש בזה ששחטו אבירים, כעגלים שאין להם בעלים ואף על פי שהוא בתחלה 'מתרפס ברצי כסף' שלקח שוחד ממון עם כל זה הם שוחטים אבירים כעגלים שלוקחים ממון לפטור וסוף הורגים ואין עושין רצון בעלים שלקחו מהם הממון.

L'assemblée des puissants, avec les veaux des peuples : ils ont égorgé les puissants, comme des veaux qui n'ont pas de propriétaires. Il me semble, avec l'aide du Ciel : il tire adat de la langue du passage et de l'écartement, ils les ont fait passer et les ont écartés du monde en les tuant. Ou bien de la langue de (Yechaya 42, 22) ils furent mis au pillage, dont le Targoum est : ils furent livrés à l'adi. De même (la, 24) qui a livré Yaakov au pillage, dont le Targoum est : qui a livré Yaakov à l'adi. De même (Berechit 49, 27) le matin il mange l'ad, comme c'est mentionné dans l'Aroukh, de mémoire bénie. Ce qu'il a dit, mitrapes be-ratsei kessef : il a visé par là le mal qui leur viendra dans l'avenir. Car Peloni, sa moitié samekh-mem est le mal, et sa moitié aleph-lamed est le bien. Dans l'avenir, le samekh-mem, qui est le paras, la moitié de son nom, sera consumé au moyen de ratsei kessef, qui est la tsedaka. C'est mitrapes : lis-y met paras be-ratsei kessef. Ce qu'il a dit, et ils ne font pas la volonté des propriétaires : le Maharacha, de mémoire bénie, a écrit que le verset ne l'explicite pas, et que ces mots peuvent être ceux de Rabbi Yo'hanan, vois la. Cette lecture reste forcée. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que cela est développé dans le verset. Cela porte sur ce qui est dit (Tehilim 68, 31) adat abirim be-eglei amim, qu'il a tiré ainsi : ils ont égorgé les puissants, comme des veaux qui n'ont pas de propriétaires. Bien qu'au début il soit mitrapes be-ratsei kessef, qu'il ait pris un pot-de-vin d'argent, avec tout cela ils égorgent les puissants comme des veaux : ils prennent de l'argent pour dispenser, et à la fin ils tuent, et ils ne font pas la volonté des propriétaires de qui ils ont pris l'argent.

💡 Explication

Rabbi Yo'hanan lit kaneh comme kulmus, le calame. Tous les actes de cette bête sont écrits d'un seul calame. Rachi : ils ont une seule bouche, pour le mal.

Adat abirim be-eglei amim : ils ont égorgé les abirim, les puissants, comme des veaux sans baalim, sans propriétaires.

״מתרפס ברצי כסף״ — שפושטין יד לקבל ממון, ואין עושין רצון בעלים. ״פיזר עמים קרבות יחפצון״ — מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם? קריבות שהיו חפצין בהן.

Qui s'aplatit pour des morceaux d'argent : ils tendent la main pour recevoir de l'argent, et ils ne font pas la volonté des propriétaires. Il a dispersé des peuples, des combats ils désirent : qu'est-ce qui a causé à Israël d'être dispersé parmi les nations du monde ?

Les rapprochements qu'ils désiraient.

📜 Rachi (2)

מתרפס מתיר פס פושט יד:

Il dénoue le lien, il tend la main.

ברצי כלומר מתנים עם ישראל לעשות רצונם בשוחד שהם מקבלים ואין מקיימין דבריהם:

C'est-à-dire : ils conviennent avec Israël de faire leur volonté, moyennant le pot-de-vin qu'ils recoivent, et ils n'exécutent pas leurs paroles.

🪔 Ben Yehoyada (1)

קרבות שהיו חפצין בהם. עיין מהרש"א ז"ל. ועוד נראה לי בס"ד הכוונה קרבות על דרגא דשקר, דאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (שבת קד.) 'מאי טעמא שקר מקרבן מיליה ואמת מרחקן מיליה' רוצה לומר אותיות שקר קרובים זה עם זה באלפ"א בית"א ואותיות אמת מרוחקים, ולזה אמר קרבות שהיו חפצין בהם דהיינו אותיות שקר דמקרבן להדדי שאינם חפצים באמת דמרחקן מיליה וזו דרגא דשקר שבחרו בה הביאתם לידי פיזור דמרחקן מיליה. ובזה פרשתי בס"ד (ירמיה לא, ב) 'מרחוק ה' נראה לי' כלומר בדרגא דאמת דמרחקן מיליה לכן אמר לי השם יתברך 'ואהבת עולם אהבתיך'. ולכן אצל אברהם כתוב (בראשית כב, ד) 'וירא את המקום מרחק' המקום קאי על הקב"ה שנקרא בשם מקום ראהו בדרגא דאמת.

Les rapprochements qu'ils désiraient. Vois le Maharacha, de mémoire bénie. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel : l'intention de keravot est le degré du cheker. Nos maîtres, de mémoire bénie, ont dit dans la Guemara (Chabbat 104a) : pourquoi les lettres de cheker sont-elles proches les unes des autres, et les lettres d'emet éloignées les unes des autres ? C'est-à-dire : les lettres de cheker sont proches l'une de l'autre dans l'aleph-bet, et les lettres d'emet sont éloignées. Pour cela il a dit : les rapprochements qu'ils désiraient, à savoir les lettres de cheker, qui se rapprochent l'une de l'autre. L'emet, dont les lettres s'éloignent, reste hors de leur désir. Ce degré du cheker qu'ils ont choisi les a amenés à la dispersion, dont les lettres s'éloignent. Par là j'ai expliqué, avec l'aide du Ciel, (Yirmeya 31, 2) de loin ה' m'est apparu : c'est-à-dire dans le degré de l'emet, dont les lettres s'éloignent. C'est pourquoi le Nom, béni soit-Il, m'a dit : d'un amour éternel Je t'ai aimée. C'est pourquoi, chez Avraham, il est écrit (Berechit 22, 4) il vit le lieu de loin : le lieu porte sur le Saint, béni soit-Il, qui est appelé du nom de Makom. Il L'a vu dans le degré de l'emet.

💡 Explication

Mitrapes be-ratsei kessef : la main se tend pour l'argent. La volonté de ceux qui paient reste inexécutée. Rachi : matir pas, il dénoue le lien et tend la main. Ils conviennent avec Israël, pour le pot-de-vin, et ils n'exécutent pas.

Pizer amim kravot yehefatzoun se lit keravot : les rapprochements désirés avec les nations ont dispersé Israël.

🖼️ Schéma

Kravot, les combats du verset, se lit keravot : les rapprochements qui dispersent Israël.

ועוד שלח לו: שלש מאות וששים וחמשה שווקים בכרך גדול של רומי, וכל אחד ואחד (היו) [יש] בו שלש מאות וששים וחמשה בירניות, וכל בירנית ובירנית (היו בו) [יש בה] שלש מאות וששים וחמשה מעלות, וכל מעלה ומעלה (היו בו) [יש בה] כדי לזון את כל העולם כולו.

Et il lui envoya encore : trois cent soixante-cinq marchés dans la grande ville de Rome, et chacun d'eux a en lui trois cent soixante-cinq tours, et chaque tour a en elle trois cent soixante-cinq degrés, et chaque degré a en lui de quoi nourrir le monde entier.

🪔 Ben Yehoyada (1)

שלש מאות וששים וחמשה שוקים יש בכרך גדול שברומי. כן הגרסא בעין יעקב ובודאי אגדה זו אינה כפשוטה כי למה צריכין לשמוע דברים אלו מפי רבי ישמעאל? הלא מכל אדם שהלך לשם יכולים לדעת זאת. ועוד היתכן דרבי ישמעאל בחליו יפנה דעתו לדבר בדברים חיצונים אלו להודיע מה שידע משווקים ורחובות של כרך רומי? על כן בודאי אגדה זו אינה כפשוטה! ונראה לי בס"ד כרך גדול שברומי הוא גוף האדם שנקרא 'עיר קטנה' ולכן גוף הצדיק יש לכנותו בתואר 'כרך גדול' שהוא ברום המעלות, ושס"ה שווקים רמז לשס"ה גידין. ומה שאמר כל אחד יש בו שלש מאות וששים וחמש בירניות רמז לפנימיות של שס"ה גידין שהוא חלק הרוחני שבהם שכל אחד כלול מכל השס"ה חלקי הרוחנית של שס"ה גידין ובכל אחד מאלו השס"ה חלקים שבשס"ה הגידין יש בו שס"ה מעלות רוצה לומר שס"ה אורות של שס"ה מצוות לא תעשה שמאירים אורות אלו בהם, ובכל אחת יש בה לזון את כל העולם כלומר בכל אור מצווה של שס"ה לא תעשה יש בו כדי סיפוק לזון את כל הגוף הנקרא 'עולם' שזכות מצווה אחת תספיק לזונו בעולם הזה. ושאל רבי שמעון הני למאן? פירוש למי ראוי שנאמר עליו דברים אלו? והשיב 'לך ולחברך ולחברי חברך' דאין דברים אלו ראוי להאמר אלא על צדיקים העוסקים בתורה בימים ובלילות בקדושה ובטהרה. והא דאמר לו שלושה חלוקות לך ולחברך ולחברי חברך כנגד העוסקים בתורה שבעל פה שהם מארי משנה מארי תלמוד מארי אגדה. ועוד נראה לי בס"ד על דרך הסוד, כרך גדול רמז לזעיר אנפין שהוא גדול מנוקבא ועומד ברום המעלות, ושס"ה שוקים רמז לסוד שס"ה ימות החמה שבו, וכל אחד יש בו שס"ה בירניות רמז לחמשה חסדים דאימא שהם חמשה פעמים ס"ג עם האותיות שלהם בסוד (דניאל ט, יט) 'אדני ש מעה אדני ס לחה אדני ה קשיבה' ראשי תיבות שס"ה כנודע, כלומר כל אחד מן שס"ה הנזכר מקבל ולוקח הארה מן חמשה חסדים דאימא שהם שס"ה, וגם עוד כל אחד מן שס"ה הנזכר מקבל עוד מן חמשה חסדים דאבא שהם חמשה פעמים חמשה. ושאל למאן תמשך הארתם והשפעתם? והשיב לך ולחברך ולחברי חברך כלומר לישראל דוקא שכוללים ג' מינים שהם חכמים ובעלי מצוות והמון העם וידוע כי בעלי מצוות נטפלים לחכמים שמחזיקים בידם והמון העם נטפלים לבעלי מצוות שהם העשירים.

Il y a trois cent soixante-cinq marchés dans la grande ville de Rome. Ainsi est la version dans l'Ein Yaakov. Cette aggada demande une lecture autre que le pchat. Pourquoi faudrait-il entendre ces choses de la bouche de Rabbi Yichmaël ? Tout homme qui est allé là-bas pourrait les faire connaître. Et Rabbi Yichmaël, dans sa maladie, tournerait-il son esprit vers ces choses extérieures, pour faire connaître ce qu'il savait des marchés et des rues de la ville de Rome ? Cette aggada demande donc une autre lecture. Il me semble, avec l'aide du Ciel : la grande ville de Rome est le corps de l'homme, qui est appelé une petite ville. Le corps du tsadik se désigne donc par le titre de grande ville, car il est à la hauteur des degrés. Trois cent soixante-cinq marchés visent les trois cent soixante-cinq giddim, les nerfs. Ce qu'il a dit, chacun a en lui trois cent soixante-cinq tours, vise l'intérieur des trois cent soixante-cinq nerfs, la part spirituelle qui est en eux : chacun est inclus de toutes les trois cent soixante-cinq parts spirituelles des trois cent soixante-cinq nerfs. Dans chacune de ces trois cent soixante-cinq parts qui sont dans les trois cent soixante-cinq nerfs, il y a trois cent soixante-cinq degrés, c'est-à-dire trois cent soixante-cinq lumières des trois cent soixante-cinq mitsvot négatives, et ces lumières luisent en eux. Dans chacune il y a de quoi nourrir le monde entier, c'est-à-dire : dans chaque lumière d'une mitsva des trois cent soixante-cinq interdits, il y a de quoi suffire à nourrir tout le corps, qui est appelé monde. Le mérite d'une seule mitsva suffit à le nourrir dans ce monde. Rabbi Chimon a demandé : ceux-ci, pour qui ? Sens : de qui convient-il que ces paroles soient dites ? Il a répondu : pour toi, pour ton collègue, et pour les collègues de ton collègue. Ces paroles conviennent à être dites des tsadikim qui s'occupent de Torah le jour et la nuit, dans la kedoucha et la tahara. Qu'il lui ait dit trois parts, pour toi, pour ton collègue et pour les collègues de ton collègue, correspond à ceux qui s'occupent de la Torah orale : les maîtres de Michna, les maîtres de Talmud, les maîtres d'aggada. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel, par voie de sod. Grande ville vise Zeir Anpin, qui est plus grand que la noukva et se tient à la hauteur des degrés. Trois cent soixante-cinq marchés visent le sod des trois cent soixante-cinq jours du soleil qui sont en lui. Chacun a en lui trois cent soixante-cinq tours : cela vise les cinq hassadim d'Ima, qui sont cinq fois sag, 63, avec leurs lettres, dans le sod de (Daniel 9, 19) Adonai, écoute, Adonai, pardonne, Adonai, sois attentif, dont les initiales sont 365, comme on le sait. C'est-à-dire : chacun des trois cent soixante-cinq mentionnes reçoit et prend une illumination des cinq hassadim d'Ima, qui sont 365. Et encore, chacun des trois cent soixante-cinq mentionnes reçoit encore des cinq hassadim d'Abba, qui sont cinq fois cinq. Il a demandé : vers qui se prolonge leur illumination et leur influence ? Il a répondu : pour toi, pour ton collègue et pour les collègues de ton collègue, c'est-à-dire pour Israël précisément, qui comprend trois sortes : les sages, les maîtres de mitsvot, et la foule du peuple. On sait que les maîtres de mitsvot s'attachent aux sages, qui les soutiennent de leur main, et que la foule du peuple s'attache aux maîtres de mitsvot, qui sont les riches.

💡 Explication

Troisieme envoi. La grande ville de Rome : 365 marchés, chaque marche 365 biraniyot, tours, chaque tour 365 maalot, degrés, chaque degré de quoi nourrir le monde entier.

La leçon entre crochets est yech, il y a. Le nombre 365 revient à chaque étage.

אמר רבי (ישמעאל) [שמעון ברבי] לרבי, ואמרי לה (ל)רבי ישמעאל בר יוסי [לרבי]: הני למן? לך ולחברך ולחברותך, שנאמר: ״סחרה ואתננה קודש לה׳ לא יאצר ולא יחסן כי ליושבים לפני ה׳ יהיה וגו׳״.

Rabbi Chimon fils de Rabbi dit à Rabbi, et certains disent : Rabbi Yichmaël bar Yosse à Rabbi : ceux-ci, pour qui ? Pour toi, pour ton collègue, et pour les collègues de ton collègue, comme il est dit : Son négoce et son salaire sont consacrés à ה', on ne l'entassera pas et on ne le mettra pas en réserve, car pour ceux qui siègent devant ה' il sera, etc.

💡 Explication

La leçon retenue nomme Rabbi Chimon fils de Rabbi. Certains disent : Rabbi Yichmaël bar Yosse, à Rabbi. La question : tout ce depôt, pour qui ?

Réponse : pour toi, pour ton collègue, pour les collègues de ton collègue. Le verset est Yechaya 23, 18, sur Tyr : le négoce sera pour ceux qui siègent devant ה'.

מאי ״לא יאצר״? תני רב יוסף: ״לא יאצר״ — זה בית אוצר, ״ולא יחסן״ — זה בית גניזה. מאי ״כי ליושבים לפני ה׳״? אמר רבי אלעזר:

Que signifie : on ne l'entassera pas ? Rav Yossef enseigne : on ne l'entassera pas, c'est la maison du magasin.

Et on ne le mettra pas en réserve, c'est la maison du dépôt. Que signifie : car pour ceux qui siègent devant ה' ?

Rabbi Elazar dit :

💡 Explication

Rav Yossef coupe le verset. Lo ye'atser : le beit otsar, la maison du magasin. Ve-lo yehasen : le beit gniza, la maison du dépôt.

La question sur yochvim lifnei Hachem est ouverte. Rabbi Elazar prend la parole. La suite est au feuillet suivant.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).