Pesachim 8à - Le ner de la bedika, les lieux dispensés, le danger

Pesachim 8a

Sougya : La baraita achève la raison du ner : sa lumière convient à la bedika, et les versets n'en sont qu'un zecher. La Guemara écarte le soleil, sauf les côtés d'une chambre éclairée par une arouba, puis l'abouka, malgré une lumière plus forte : quatre Amoraim en donnent la raison.

Le mot kol de la michna inclut les trous hauts et bas, certains toits, l'étable et les réservés. Deux baraitot, sur les trous et sur le lit, sont accordées.

Le vin puise en cours de repas se vérifie, l'huile non, faute d'une mesure fixe. On n'enfoncé pas la main dans un éboulis à cause du scorpion, tant qu'un chien peut encore atteindre le hametz.

Rav Ashi : une aiguille perdue retire la protection des sheluhei mitsva.

Quatre raisons d'écarter l'abouka. Le ner entre dans les fentes, éclaire devant soi, ne fait pas craindre l'incendie, et sa flamme tient.

Le kol de la michna : la où l'on n'apporte pas de hametz, pas de bedika. On vérifie la où l'on peut encore y entrer en cours d'usage.

Trous hauts où bas, et lit bas : pas de bedika. Trous du milieu, et lit surélevé : bedika.

מפני שאור הנר יפה לבדיקה. ואף על פי שאין ראיה לדבר — זכר לדבר, שנאמר: ״שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם״, ואומר: ״ויחפש בגדול החל״, ואומר: ״בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות״, ואומר: ״נר ה׳ נשמת אדם חפש כל חדרי בטן״.

Parce que la lumière du ner convient à la bedika. Bien qu'il n'y ait pas de preuve de la chose, il y a un zecher (allusion) de la chose, comme il est dit : Sept jours, du seor ne se trouvera pas dans vos maisons.

Et il dit : Il fouilla, en commençant par l'aîné. Et il dit : En ce temps-la, je fouillerai Yerouchalayim aux nerot.

Et il dit : Un ner de Hachem, l'âme de l'homme, fouille toutes les chambres du ventre.

📜 Rachi (1)

מפני שאור הנר יפה לבדיקה לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

Plus loin, on explique quel avantage il à sur l'abouka.

⚖️ Rosh (1)

בודקין את החמץ לאור הנר כו' מפני שאור הנר יפה לבדיקה. ת"ר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם ואומר ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא ואומר בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר נר ה' נשמת אדם חופש. ואכסדרה דנפישא נהורא נבדקת לאורה אם היה טרוד ולא בדק בלילה כדאיתא בירושלמי הל' א וכי יש חמה בלילה תיפתר בשלא בדק כדתנן לא בדק אור ארבעה עשר בודק ארבעה עשר שחרית הדא אמר אפילו ביום צריך לבדוק לאור הנר ואפילו בבית שיש בו אורה. ולא לאור האבוקה ואע"ג דאבוקה נפיש נהורא דידה דאמר רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר אפילו הכי אין בודקין לאורה מפני שאין יכול להכניסו לחורין ולסדקין וגם משום דבעית שמא ישרוף הבית ונהגו באשכנז שאין בודקין אלא בנר של שעוה אבל לא בנר של חלב שהוא ירא שמא יטיף על הכלים וגם לא בנר של שומן שהוא ירא שמא יטיף על כלי החלב וגם לא בנר של שמן שהוא מתיירא שמא יטיף על הבגדים ויטנפם וגם אין יכול להכניסו לחורין ולסדקין.

On vérifie le hametz à la lumière du ner, etc., parce que la lumière du ner convient à la bedika. Les Sages ont enseigné : on ne vérifie ni à la lumière du soleil, ni à la lumière de la lune, ni à la lumière de l'abouka, mais à la lumière du ner, parce que la lumière du ner convient à la bedika. Bien qu'il n'y ait pas de preuve de la chose, il y a un zecher de la chose, comme il est dit : sept jours, du seor ne se trouvera pas dans vos maisons. Et il dit : il fouilla, en commençant par l'aîné et en finissant par le plus jeûne, et il trouva. Et il dit : en ce temps-la, je fouillerai Yerouchalayim aux nerot. Et il dit : un ner de Hachem, nishmat adam, fouille. Une akhsadra dont la lumière est abondante se vérifie à sa propre lumière, s'il était occupé et n'a pas vérifié de nuit, comme il est au Yerushalmi, halakha 1. Y a-t-il du soleil la nuit ? Le cas se résout de celui qui n'a pas vérifié, comme la michna l'enseigne : s'il n'a pas vérifié la nuit du quatorze, il vérifie le quatorze au matin. Cela enseigne : même de jour, il faut vérifier à la lumière du ner, même dans une maison où il y a de la lumière. La lumière de l'abouka est plus abondante, puisque Rava à dit : une abouka pour la havdala est la mitsva la plus choisie. On ne vérifie pas à sa lumière, parce qu'on ne peut pas l'introduire dans les trous et les fentes, et aussi parce qu'on craint qu'elle ne brûle la maison. L'usage d'Ashkenaz : on ne vérifie qu'avec un ner de cire. On écarte le ner de suif, crainte qu'il ne coule sur les ustensiles. On écarte le ner de graisse, crainte qu'il ne coule sur les ustensiles de lait. On écarte le ner d'huile, crainte qu'il ne coule sur les vêtements et ne les salisse, et aussi parce qu'on ne peut pas l'introduire dans les trous et les fentes.

💡 Explication

La baraita, ouverte à la fin de 7b, donne ici sa raison : la lumière du ner convient à la bedika. Les quatre versets sont un zecher, une allusion, et la baraita le dit elle-même : il n'y a pas de preuve.

Rachi renvoie plus loin : l'avantage du ner sur l'abouka sera dit par les quatre Amoraim. Le Roch fixe l'usage : même de jour, dans une maison déjà claire, le ner reste requis, sauf l'akhsadra à lumière abondante quand la bedika de nuit à été manque. En Ashkenaz, le ner de bedika est un ner de cire.

האי אור החמה היכי דמי? אי נימא בחצר, האמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבין מצויין שם. אלא באכסדרה, האמר רבא: אכסדרה לאורה נבדקת!

Cette lumière du soleil, de quel cas s'agit-il ? Si tu dis : dans une cour, Rava à dit : une cour n'a pas besoin de bedika, parce que les corbeaux s'y trouvent.

Alors, dans une akhsadra ? Rava à dit : une akhsadra se vérifie à sa propre lumière !

📜 Rachi (1)

לאורה נבדקת לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

Elle se vérifie à sa lumière : à sa propre lumière. On n'a pas à lui apporter la lumière du ner la nuit. On la vérifie de jour.

💡 Explication

La baraita écarte la lumière du soleil. Deux cas où cette lumière pourrait servir tombent : la cour, que les corbeaux dispensent de bedika, et l'akhsadra (portique), que l'on vérifie de jour à sa propre lumière, sans ner.

לא צריכא, לארובה דבחדר. ודהיכא? אי לבהדי ארובה — היינו אכסדרה. אלא לצדדין.

Cela ne vise que l'arouba d'une chambre. Et où ?

Si c'est en face de l'arouba, c'est une akhsadra. Alors, sur les côtés.

📜 Rachi (3)

ודהיכא באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

En quel endroit de la chambre la lumière de l'arouba ne suffit-elle pas.

אי נימא להדי ארובה נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:

Si tu dis, en face de l'arouba : juste en face du trou. Pourquoi pas ? C'est une akhsadra.

לצדדין של חור:

Sur les côtés du trou.

💡 Explication

Le soleil écarte par la baraita vise une arouba, une ouverture au toit d'une chambre. En face du trou, la lumière est celle d'une akhsadra : le jour suffit. Sur les côtés, cette lumière n'atteint pas, et le ner reste requis.

🖼️ Schéma

En face de l'arouba, le jour suffit. Sur les côtés, il faut le ner.

ואבוקה לא? והאמר רבא, מאי דכתיב: ״ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזו״, למה צדיקים דומין בפני שכינה — כנר בפני האבוקה. ואמר רבא: אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר!

Et l'abouka, non ? Rava à dit : que signifie ce qui est écrit : Une clarté comme la lumière sera, des rayons de Sa main pour lui, et la se cache Sa force.

À quoi les tsaddikim sont-ils comparables devant la Chekhina ? À un ner devant l'abouka.

Et Rava à dit : une abouka pour la havdala, c'est la mitsva la plus choisie !

📜 Rachi (2)

ונוגה של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

La clarté de l'avenir pour les tsaddikim sera comme la lumière des sept jours du commencement.

קרנים מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

Du langage de : car la peau de son visage rayonnait (Shemot 34). Dès rayons, de la main du Saint, béni soit-Il, vers le tsaddik : du rayonnement du Saint, béni soit-Il, des rayons iront faire rayonner le visage des tsaddikim. Leur lumière sera à Sa lumière comme un ner devant l'abouka.

🪔 Ben Yehoyada (1)

למה צדיקים דומים בפני השכינה? כנר בפני האבוקה. נראה לי בס"ד דודאי וברור הוא דאור השכינה אין לו ערך ודמיון ולא גבול שיוכל השכל להגבילו, אך הענין הוא אף על גב דכתיב (ישעיה מ, יח) 'ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו' עם כל זה כתיב (הושע יב, יא) 'וביד הנביאים אדמה' והיינו כי בודאי עצם אור שכינתו יתברך אי אפשר להגבילו ולדמותו ורק מפני שאין לנבראים יכולת להשיג אור שכינתו יתברך הגדול והעצום והנורא לכן יתגלה לעיניהם שיעור מוגבל לכל אחד כפי כוחו שיוכל להשיג, וזהו שנאמר 'וביד הנביאים אדמה' וכמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת בא (זהר חלק ב' מב, ב) כד נחית לאמלכא על בריין ויתפשט עלייהו יתחזי לון לכל חד כפום מראה וחזיון ודמיון דילהון והאי איהו וביד הנביאים אדמה יעוין שם. ולפי זה גם המלאכים כל אחד ישיג אור השכינה שיעור כפי יכולתו אבל עצמות אור השכינה כפי מה שהיא אי אפשר לשום מלאך ולשום נשמה להשיגו ואי אפשר לתת לו דמיון וערך. נמצא לפי זה אור השכינה דנקיט הכא שעושה לו דמיון וערך אין זה על עצם האור אלא הוא על שיעור אשר ישיגו המלאכים והנביאים ונשמות הצדיקים כפי כוחם שעל זה נאמר וביד הנביאים אדמה, ועל זה קאמר הצדיקים אורם ידמה בעיני המלאכים ובעיניהם לפני אור השכינה הוא אור אשר ידמה בעיני המלאכים והנביאים כפי כוחם כערך אור הנר בפני האבוקה ואף על גב דבאמת אין השגת הכל שוה בזה האור של השכינה הנדמה לעיני הנבראים עם כל זה יכון הדמיון הזה שעשה רבא בנר ואבוקה כי באמת דאין כל הנרות שוים באורם ואין כל האבוקות שוים באורם ודוק היטב.

À quoi les tsaddikim ressemblent-ils devant la Chekhina ? À un ner devant l'abouka. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que la chose est sûre et claire : la lumière de la Chekhina n'a ni valeur de comparaison, ni ressemblance, ni limite que l'intellect puisse lui fixer. Voici l'objet. Il est écrit (Yeshaya 40, 18) : À qui Me comparerez-vous, et quelle image Lui rangerez-vous. Il est aussi écrit (Hoshea 12, 11) : et par la main des prophètes Je serai ressemble. L'essence de la lumière de Sa Chekhina, béni soit-Il, ne se laisse ni borner ni comparer. Les créatures n'ont pas la force d'atteindre la lumière de Sa Chekhina, grande, puissante et redoutable. Elle se révèle donc à leurs yeux selon une mesure limitée, à chacun selon la force qu'il peut atteindre. C'est ce qui est dit : et par la main des prophètes Je serai ressemble. Comme il est écrit dans le Ra'aya Meheimna, parashat Bo (Zohar, partie II, 42b) : quand Il descend pour régner sur les créatures et qu'Il s'étend sur elles, Il apparaît à chacun selon l'aspect, la vision et la ressemblance qui sont les siens, et c'est cela : par la main des prophètes Je serai ressemble. Vois la-bas. Selon cela, les anges aussi : chacun atteint la lumière de la Chekhina selon une mesure à la mesure de sa capacité. L'essence de la lumière de la Chekhina, telle qu'elle est, aucun ange et aucune nechama ne l'atteint, et l'on ne peut lui donner ressemblance ni mesure. Il suit de la que la lumière de la Chekhina prise ici, à laquelle il donne ressemblance et mesure, vise la mesure que saisissent les anges, les prophètes et les nechamot des tsaddikim selon leur force, celle dont il est dit : par la main des prophètes Je serai ressemble. Sur cela il dit : la lumière des tsaddikim sera comparée, aux yeux des anges et à leurs propres yeux, devant la lumière de la Chekhina, à cette lumière qui est comparée aux yeux des anges et des prophètes selon leur force, au rapport de la lumière du ner devant l'abouka. En vérité, l'atteinte de tous n'est pas égale dans cette lumière de la Chekhina ressemblee aux yeux des créatures. La comparaison que Rava à faite du ner et de l'abouka tient, car en vérité tous les nerot ne sont pas égaux dans leur lumière, et toutes les aboukot ne sont pas égales dans leur lumière. Examine bien.

💡 Explication

L'abouka éclaire plus qu'un ner. Rava le dit deux fois : devant la Chekhina, les tsaddikim sont un ner devant une torche, et pour la havdala l'abouka est la mitsva la plus choisie. La question reste : pourquoi la bedika refuse-t-elle cette lumière ?

Rachi lit Habakouk 3, 4 sur la lumière à venir, à la mesure des sept jours du commencement. Le visage des tsaddikim rayonnera de ce rayonnement, et restera à Sa lumière comme le ner à l'abouka. Le Ben Yehoyada borne la comparaison à la mesure que chaque créature peut saisir. L'essence de la lumière de la Chekhina reste hors de toute ressemblance. Le verset d'Hoshea, par la main des prophètes Je serai ressemble, vise cette mesure révélée, et le Zohar (II, 42b) : chacun selon son aspect.

אמר רב נחמן בר יצחק: זה — יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה — אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין. רב זביד אמר: זה — אורו לפניו, וזה — אורו לאחריו. רב פפא אמר: האי — בעית, והאי — לא בעית. רבינא אמר: האי — משך נהורא, והאי — מיקטף איקטופי.

Rav Nahman bar Yitshak à dit : celui-ci, on peut l'introduire dans les trous et les fentes, et celui-là, on ne peut pas l'introduire dans les trous et les fentes. Rav Zevid à dit : celui-ci, sa lumière est devant lui, et celui-là, sa lumière est derrière lui.

Rav Papa à dit : celui-ci, on craint, et celui-là, on ne craint pas. Ravina à dit : celui-ci, sa lumière se prolonge, et celui-là, elle s'interrompt sans cesse.

📜 Rachi (4)

אורו לאחריו ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:

Sa lumière est derrière lui : l'homme qui la tient est devant elle pendant qu'il vérifie. C'est pourquoi elle ne convient pas à la bedika.

בעית מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:

On craint : il craint de mettre le feu à la maison, et son esprit n'est pas bien à la bedika.

האי משיך נהוריה אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:

Celui-ci, sa lumière se prolonge : la lumière du ner se prolonge et dure à sa place. Elle ne brûle pas par sauts. Elle repose en un seul endroit.

מיקטף איקטופי נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלוח (איוב ל):

Elle se coupe en sautant : elle s'interrompt et saute sans cesse. Langage de ceux qui cueillent le mauve (Iyov 30).

💡 Explication

Quatre réponses, et la halakha n'en choisit pas une seule. Rav Nahman bar Yitshak : le ner entre dans les horin et les sedakin, l'abouka non. Rav Zevid : le ner éclaire devant soi, l'abouka éclaire derrière celui qui la tient. Rav Papa : devant l'abouka on craint l'incendie, et l'esprit quitte la bedika. Ravina : le ner tient une flamme stable, l'abouka saute et se coupe. Rachi rattache ce verbe à Iyov 30, ceux qui cueillent le mauve.

Chez Rav Nahman, Rav Zevid et Ravina, le premier terme est le ner. Chez Rav Papa, le premier terme est l'abouka, celle qui fait craindre le feu. Rachi le dit sur la flamme du ner : elle dure en un seul endroit.

כל מקום שאין מכניסין כו׳. ״כל מקום״ לאתויי מאי? לאתויי הא דתנו רבנן: חורי בית העליונים והתחתונים, וגג היציע, וגג המגדל, ורפת בקר, ולולין, ומתבן, ואוצרות יין ואוצרות שמן — אין צריכין בדיקה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת — צריכה בדיקה.

Tout endroit où l'on n'introduit pas, etc. Tout endroit, pour inclure quoi ?

Pour inclure ce qu'ont enseigné les Sages : les trous de la maison, les hauts et les bas, le toit de la yatsia, le toit du migdal, l'étable à bétail, les poulaillers, le grenier à paille, les réservés de vin et les réservés d'huile, n'ont pas besoin de bedika. Rabban Shimon ben Gamliel dit : un lit qui divise à l'intérieur de la maison et qui sépare à besoin de bedika.

📜 Rachi (11)

כל לאיתויי מאי דלא תנא מקום שמכניסין בו כו':

Tout, pour inclure quoi : car il n'a pas enseigné un endroit où l'on introduit, etc.

חורי שבכותל:

Les trous qui sont dans le mur.

העליונים והתחתונים הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:

Les hauts et les bas : trop hauts, et trop bas. Leur usage n'est pas commode. On n'a pas à vérifier.

וגג היציע אע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:

Le toit de la yatsia : bien qu'il soit bas, étant en pente, on n'a pas à vérifier. Leurs autres toits n'étaient pas en pente.

יציע אנפרי"ץ:

Yatsia : appentis.

גג המגדל משטיי"ר של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:

Le toit du migdal : un mestier de bois, où l'on met des ustensiles et des aliments. Son intérieur à besoin de bedika, et son toit, non.

ורפת בקר שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:

L'étable à bétail : s'il y avait la du hametz, les bêtes l'auraient mange.

ולולין מקום דירת תרנגולין:

Les poulaillers : le lieu où logent les poules.

ומתבן בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:

Le grenier à paille : la maison de la paille. Quel usage du hametz y aurait-il, et de même pour les réservés de vin et d'huile.

החולקת מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:

Qui divise : on le dresse à la place d'une cloison, pour séparer les usages de la maison. Il prend le cas ordinaire.

ומפסקת יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:

Qui sépare : il y a un espace entre son dessous et le sol, par exemple si ses pieds sont hauts vers le bas.

🗂️ Tossefot (1)

מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת פרש"י דלענין תחתיה מיירי וקשה דלפי' לא ה"ל למימר החולקת אלא מפסקת ותו לא אלא י"ל חולקת בתוך הבית ומפסקת היינו שמונחת באמצע הבית וחולקת היינו שמגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור מצד אחר אלא על גבי המטה או ישוח ויעבור תחתיה וקאמר דאין צריך בדיקה לצד הפנימי וכן משמע בירושל' ובתוספתא דקאמר רשב"ג אומר מטה שהיא חוצצת החולקת בתוך הבית ועצים ואבנים מונחים תחתיה בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי ומתוך הירושלמי משמע דברייתא דקתני בה עצים ואבנים גרס אין צריך בדיקה והא דלא משני הכא שיש עצים ואבנים משום דלא משמע ליה שבשביל כך אין צריך בדיקה [אלא] משום דאין דרך לשוח ולעבור תחת המטה ומשני הא דמידליא התם צריך בדיקה לפי שרגליה גבוהין ויכול לעבור תחתיה בלא שחייה אי נמי במידליא א"צ דלא ניחא לעלות על גבה ולעבור וי"ס דגרסי אין צריך בקמייתא ובבתרייתא צריך ולפי גירסא זו נקט עצים ואבנים סדורים תחתיה לרבותא ור"ח גרס בתרוייהו אין צריך ופריך מהא דבקמייתא לא בעינן עצים סדורים ובבתרייתא בעינן:

Un lit qui divise à l'intérieur de la maison et qui sépare. Rachi explique que le sujet est l'espace du dessous. Difficulté : selon cette explication, qui sépare suffisait, et le mot qui divise est de trop. On expliquera ainsi : qui divise dans la maison et qui sépare signifie qu'il est posé au milieu de la maison. Qui divise signifie qu'il joint un mur à l'autre, et l'on ne peut passer de l'autre côté qu'en passant sur le lit, où en se baissant pour passer dessous. Il dit qu'il n'y a pas de bedika à faire du côté intérieur. De même il ressort du Yerushalmi et de la Tossefta, où Rabban Shimon ben Gamliel dit : un lit qui fait séparation, qui divise dans la maison, et des bois et des pierres posés dessous : on vérifie le côté extérieur, et l'on ne vérifie pas le côté intérieur. Du Yerushalmi il ressort que la baraita qui mentionne des bois et des pierres à pour leçon : elle n'a pas besoin de bedika. La Guemara ne répond pas ici par le fait qu'il y a des bois et des pierres, car cela ne lui paraît pas dispenser de bedika à soi seul. La raison est qu'il n'est pas d'usage de se baisser et de passer sous le lit. Elle répond : celui qui est surélevé, la-bas il faut une bedika, car ses pieds sont hauts et l'on peut passer dessous sans se baisser. Autre lecture : pour le surélevé, pas de bedika, car monter dessus pour passer n'est pas commode. Certains livres lisent n'a pas besoin dans la première, et à besoin dans la seconde. Selon cette leçon, il mentionné des bois et des pierres rangés dessous à titre de le-rabbeta. Rabbeinou Hananel lit dans les deux n'a pas besoin, et il objecte de ce que la première n'exige pas des bois rangés, et la seconde les exige.

⚖️ Rosh (1)

כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה. תנו רבנן חורי הבית העליונים והתחתונים וגג היציע וגג המגדל ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן אין צריכין בדיקה. והתניא אוצרות יין צריכין בדיקה הכא במאי עסקינן במסתפק מהן. תני ר' חייא עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק. אמר רב חסדא בי דגים אין צריכין בדיקה והתניא צריכין בדיקה לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי. אמר רבה בר רב הונא בי מילחי ובי קירי צריכין בדיקה. אמר רב פפא בי תמרי ובי ציבי צריכין בדיקה.

Tout endroit où l'on n'introduit pas de hametz n'a pas besoin de bedika. Les Sages ont enseigné : les trous de la maison, les hauts et les bas, le toit de la yatsia, le toit du migdal, l'étable, les poulaillers, le grenier à paille, les réservés de vin et les réservés d'huile n'ont pas besoin de bedika. On a enseigné : les réservés de vin ont besoin de bedika. Ici, de quoi s'agit-il ? De celui qui s'approvisionne à partir d'elles. Rabbi Hiya à enseigné : on a rendu les réservés de shekhar en Babylonie comme les réservés de vin en Erets Israël, pour celui qui s'approvisionne. Rav Hisda à dit : un beit dagim n'a pas besoin de bedika. On a enseigné : ils ont besoin de bedika. Il n'y a pas de difficulté : l'un vise les gros, l'autre les petits. Rabba bar Rav Houna à dit : un beit milha et un beit kira ont besoin de bedika. Rav Papa à dit : un beit tamrei et un beit tziva ont besoin de bedika.

💡 Explication

Le kol de la michna, tout endroit où l'on n'apporte pas de hametz, inclut une liste : trous trop hauts où trop bas, toit en pente de la yatsia (appentis), toit du migdal (l'intérieur de l'armoire se vérifie, le toit non), étable, poulailler, paille, vin, huile. La où l'usage du hametz n'a pas de place, la bedika tombe.

Rabban Shimon ben Gamliel : un lit dresse comme cloison, avec un espace sous les pieds, à besoin de bedika. Rachi lit cela sur l'espace du dessous. Tossefot : le mot qui divise vise un lit de mur à mur. Le côté intérieur, celui où l'on ne passe qu'en se baissant où en montant, est dispensé. Le Yerushalmi et la Tossefta parlent du côté extérieur, que l'on vérifie, et du côté intérieur, que l'on laisse.

ורמינהו: חור שבין אדם לחבירו — זה בודק עד מקום שידו מגעת, וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מטה החולקת בתוך הבית, ועצים ואבנים סדורים תחתיה, ומפסקת — אינה צריכה בדיקה.

On oppose : un trou entre un homme et son prochain, celui-ci vérifie jusqu'où sa main atteint, et celui-là vérifie jusqu'où sa main atteint, et le reste, il l'annule dans son cœur. Rabban Shimon ben Gamliel dit : un lit qui divise à l'intérieur de la maison, des bois et des pierres rangés dessous, et qui sépare, n'a pas besoin de bedika.

📜 Rachi (2)

עד מקום שידו מגעת כגון שהכותל עב הרבה:

Jusqu'où sa main atteint : par exemple si le mur est très épais.

ומפסקת יש אויר בין שוליה לעצים:

Qui sépare : il y a de l'air entre son dessous et les bois.

⚖️ Rosh (1)

תניא חור שבין אדם לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו. תניא חור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו פלימו אומר כל עיקר אינו בודק מפני הסכנה שמא יאמר הנכרי כשפים הוא עושה לי ואע"ג דשלוחי מצוה אין ניזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני וכיון דאיכא סכנה עבדינן כפלימו. אמר רבא חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבים מצויין שם.

On a enseigné : un trou entre un homme et son prochain, celui-ci vérifie jusqu'où sa main atteint, et celui-là vérifie jusqu'où sa main atteint, et le reste, il l'annule dans son cœur. On a enseigné : un trou entre un Juif et un Araméen, il vérifie jusqu'où sa main atteint, et le reste, il l'annule dans son cœur. Pelimo dit : il ne vérifie rien du tout, à cause du danger, de peur que le nokhri ne dise : il me fait des keshafim. Bien que les sheluhei mitsva ne subissent pas de dommage, la où le hezek est fréquent, le cas est à part. Puisqu'il y a un danger, nous agissons comme Pelimo. Rava à dit : une cour n'a pas besoin de bedika, parce que les corbeaux s'y trouvent.

💡 Explication

Deux contradictions. Les trous entre deux maisons se vérifient jusqu'à la main, puis bitoul ba-lev. La première baraita dispensait les trous. Le lit de Rabban Shimon ben Gamliel, ici avec bois et pierres dessous, n'a pas besoin de bedika. La première baraita le soumettait à la bedika.

Le Roch ajoute le trou entre un Juif et un Araméen. Pelimo dispense toute la bedika de ce trou : le nokhri peut y voir des keshafim. La où le dommage est fréquent, la règle des sheluhei mitsva ne couvre pas, et l'on suit Pelimo.

קשיא מטה אמטה, קשיא חורין אחורין!

Difficulté d'un lit à un lit. Difficulté de trous à des trous !

📜 Rachi (1)

קשיא חורין אחורין דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:

Difficulté de trous à des trous : car on enseigné ici que les trous ont besoin de bedika.

💡 Explication

La Guemara nomme les deux tensions. Sur les trous, Rachi précise : la seconde baraita les soumet à la bedika, la première les en dispense.

חורין אחורין לא קשיא: הא — בעילאי ובתתאי, והא — במיצעי. מטה אמטה לא קשיא: הא — דמידליא, הא — דמיתתאי.

Trous contre trous, il n'y a pas de difficulté : l'un vise les hauts et les bas, l'autre le milieu. Lit contre lit, il n'y a pas de difficulté : l'un vise celui qui est surélevé, l'autre celui qui est bas.

📜 Rachi (3)

הא דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:

L'un : celui qui enseigne plus haut qu'ils n'ont pas besoin, vise les hauts et les bas, dont l'usage n'est pas commode, comme il l'enseigne en clair. L'autre vise le milieu, dont l'usage est commode.

דמדליא שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:

Qui est surélevé : très haut, avec beaucoup d'air dessous. Son usage est commode.

דמיתתאי אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:

Qui est bas : bien qu'il y ait un peu d'air, son usage n'est pas commode.

💡 Explication

La réponse sépare les cas. Trous ilaei et tataei : trop hauts où trop bas, pas de bedika. Trous emtsaei : à hauteur d'usage, chacun vérifie jusqu'à sa main. Lit midla : haut, on s'en sert dessous, bedika. Lit mitata : bas, l'espace ne sert pas, pas de bedika.

ואוצרות יין אין צריך בדיקה?! והתניא: אוצרות יין — צריך בדיקה, אוצרות שמן — אין צריך בדיקה! הכא במאי עסקינן — במסתפק. אי הכי, שמן נמי!

Et les réservés de vin n'ont pas besoin de bedika ?! On a enseigné : les réservés de vin ont besoin de bedika, les réservés d'huile n'ont pas besoin de bedika !

Ici, de quoi s'agit-il ? De celui qui s'approvisionne.

S'il en est ainsi, l'huile aussi !

📜 Rachi (1)

במסתפק אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:

De celui qui s'approvisionne : une réserve d'où l'on prend du vin pour sa table à besoin de bedika. Parfois le serviteur entre pour apporter du vin quand il vient à manquer sur la table, et son pain est dans sa main.

💡 Explication

Une autre baraita exige la bedika des réservés de vin, et dispense l'huile. La première visait un cellier où l'on ne puise pas pendant le repas. Mistapek : on y prend de quoi remplir la table. Le serviteur peut y entrer le pain à la main. L'objection : l'huile puisée de la même façon devrait suivre.

שמן — יש קבע לאכילה. יין — אין קבע לשתיה.

L'huile : il y a une mesure fixe pour le repas. Le vin : il n'y a pas de mesure fixe pour la boisson.

📜 Rachi (1)

יש קבע לאכילה יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:

Il y a une mesure fixe pour le repas : il sait combien d'huile il faut pour tant et tant de personnes, et il l'apporte avant le repas. Il n'a pas à se lever de la table pour en apporter. Le vin n'a pas de mesure fixe pour la boisson : parfois la boisson du repas dépasse celle de la veille, et le serviteur n'est pas au fait.

💡 Explication

Le critère est le keva, la mesure fixe. L'huile du repas se calcule d'avance. Le vin varie d'un repas à l'autre. On peut donc entrer au cellier en cours de seoudah, et y porter du pain.

🖼️ Schéma

Huile et gros poissons : mesure fixe, pas de bedika. Vin, shekhar et petits poissons : on y retourne le pain à la main.

תני רבי חייא: עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל, במסתפק.

Rabbi Hiya à enseigné : on a rendu les réservés de shekhar en Babylonie comme les réservés de vin en Erets Israël, pour celui qui s'approvisionne.

📜 Rachi (1)

עשו אוצרות שכר בבבל להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:

On a rendu les réservés de shekhar en Babylonie tenues à la bedika, pour celui qui s'approvisionne, comme les réservés de vin en Erets Israël. Puisqu'on en a l'habitude, sa boisson n'a pas de mesure fixe.

💡 Explication

En Babylonie, le shekhar (bière) tient la place du vin d'Erets Israël. La où l'on en puise pendant le repas, la réserve se vérifie.

אמר רב חסדא: בי דגים אין צריך בדיקה. והתניא צריכין בדיקה! לא קשיא: הא — ברברבי, הא — בזוטרי.

Rav Hisda à dit : une maison de poissons n'a pas besoin de bedika. On a enseigné : elles ont besoin de bedika !

Il n'y a pas de difficulté : l'un vise les gros, l'autre les petits.

📜 Rachi (2)

הא ברברבי אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:

L'un, les gros : pas de bedika. Ils ont une mesure fixe et une estimation. On n'a pas à se lever pour en apporter au milieu du repas.

זוטרי אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:

Les petits : ils n'ont ni mesure fixe ni estimation. On a à se lever pour en apporter.

💡 Explication

Même partage que l'huile et le vin. Les rabrabei, gros poissons, se comptent d'avance. Les zutrei, petits, ne se laissent pas estimer : on retourne à la réserve en cours de repas.

אמר רבה בר רב הונא: בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה. אמר רב פפא: בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה.

Rabba bar Rav Houna à dit : une maison de sel et une maison de cire ont besoin de bedika. Rav Papa à dit : une maison de bois et une maison de dattes ont besoin de bedika.

📜 Rachi (2)

בי מלחי בית המלח:

Maison du sel.

ובי קירי שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:

Et maison de cire : de la cire. Elle à besoin de bedika, parce qu'on se lève au milieu du repas pour apporter du sel et des nerot.

💡 Explication

Milha (sel) et kira (cire, pour les nerot) manquent en cours de repas : on y va. Tziva (bois) et tamrei (dattes) suivent, dit Rav Papa, pour la même raison.

תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק — מפני הסכנה. מאי סכנה? אי נימא מפני סכנת עקרב — כי משתמש, היכי אישתמש? לא צריכא, דנפל.

On a enseigné : on ne l'oblige pas à introduire sa main dans les trous et les fentes pour vérifier, à cause du danger. Quel danger ?

Si tu dis : à cause du danger d'un scorpion, quand il s'en sert, comment s'en sert-il ? Cela ne vise que le cas où c'est tombé.

📜 Rachi (1)

דנפל אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

C'est tombé : si le bâtiment est tombé, on ne l'oblige pas à vérifier le tas de pierres, sinon à vue d'œil, et non en introduisant sa main entre elles. Au début, quand le mur tenait, on s'est servi de ses trous. Maintenant il est tombé, et il y a un danger de scorpions, dont l'habitude est de se trouver dans les décombres et les tas.

💡 Explication

La tosefta dispense d'enfoncer la main dans les trous, mipnei ha-sakana. Un scorpion dans un trou dont on se sert déjà ne tient pas : on s'en est servi. Le cas vise est un mur tombe. On a usé des trous quand il tenait. Dans le tas, les scorpions ont leur place. On regarde. On n'y met pas la main.

אי נפל, למה לי בדיקה? והתנן: חמץ שנפלה עליו מפולת — הרי הוא כמבוער! התם שאין הכלב יכול לחפש אחריו, הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו.

S'il est tombé, pourquoi me faut-il une bedika ? Nous avons appris : du hametz sur lequel une mappolet est tombée, le voici comme élimine !

La-bas, c'est quand le chien ne peut pas fouiller à sa suite. Ici, c'est quand le chien peut fouiller à sa suite.

📜 Rachi (1)

בשאין הכלב יכול לחפש אחריו הכי מפרש לה ר"ש בפ"ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:

Quand le chien ne peut pas fouiller à sa suite : ainsi l'explique Rabbi Shimon au chapitre 2. Et l'on a enseigné : combien est la fouille du chien ? Trois tefahim.

🗂️ Tossefot (1)

הכא כשהכלב יכול לחפש אחריו ולכך אינו פטור אלא מפני הסכנה והא דמשמע גבי מפולת דאם הכלב יכול לחפש אינו כמבוער וצריך לבערו ולא מיפטר מפני סכנת עקרב אור"י שאני התם דודאי איכא חמץ הטריחוהו חכמים להשכיר פועלים במרא וחצינא אבל הכא שאין החמץ ידוע לא הטריחוהו:

Ici, quand le chien peut fouiller à sa suite. C'est pourquoi il n'est dispensé qu'à cause du danger. Il ressort, au sujet de la mappolet, que si le chien peut fouiller, le hametz n'est pas ke-mevoar : il faut l'éliminer, et le danger du scorpion ne dispense pas. Le Ri répond : la-bas, il y a à coup sur du hametz, et les Sages lui ont imposé d'engager des ouvriers avec une pioche et une hache. Ici, le hametz n'est pas connu, et ils ne lui ont pas imposé cela.

💡 Explication

La michna du chapitre 2 : du hametz sous une mappolet est ke-mevoar, tenu pour élimine. Rachi, au nom de Rabbi Shimon : la fouille du chien est de trois tefahim. En dessous, le chien n'atteint plus, et le hametz est comme brûle. Au-dessus, il peut le sortir, et la bedika à un objet.

Tossefot, le Ri : la où le hametz est certain, on engage des ouvriers, pioche et hache, et le scorpion ne dispense pas. Ici le hametz du tas n'est pas connu. On dispense d'y mettre la main, à cause du danger, et l'on ne va pas jusqu'à cette peine.

והא אמר רבי אלעזר: שלוחי מצוה אינן ניזוקין? אמר רב אשי: שמא תאבד לו מחט, ואתי לעיוני בתרה.

Or Rabbi Elazar à dit : les envoyés d'une mitsva ne sont pas atteints ! Rav Ashi à dit : de peur qu'une aiguille ne se perde pour lui, et qu'il en vienne à la chercher.

📜 Rachi (1)

שמא תאבד לו מחט קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:

De peur qu'une aiguille ne se soit perdue pour lui : auparavant. Et il vient maintenant à la chercher. Puisqu'il vise aussi l'aiguille, il n'est pas un envoyé de mitsva, et il peut être atteint.

💡 Explication

Rabbi Elazar : les sheluhei mitsva ne subissent pas de dommage pendant la mitsva. La bedika devrait donc couvrir le danger du scorpion. Rav Ashi : une aiguille à pu se perdre au même endroit. En la cherchant avec le hametz, il vise aussi son affaire. Rachi : cette intention le sort du statut d'envoyé de mitsva.

🖼️ Schéma

La bedika seule protège. L'aiguille cherche en même temps retire le statut de sheliah mitsva.

וכהאי גוונא לאו מצוה הוא?! והתניא: האומר ״סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני״ או ״שאהיה בן העולם הבא״ —

Et un cas de cette sorte n'est-il pas une mitsva ?! On a enseigné : celui qui dit : ce sela pour la tsedaka, afin que mon fils vive, où : afin que je sois un fils du monde à venir,

📜 Rachi (1)

וכה"ג דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:

Et un cas de cette sorte : où il vise la mitsva et son propre besoin. N'est-il pas un envoyé de mitsva ? En ton d'étonnement.

🪔 Ben Yehoyada (1)

על מנת שיחיה בני. הא דלא אמר 'על מנת שאחיה אני' משום דהאי בקשה היא צורך עולם הזה אבל 'שיחיה בני' הוא צורך עולם הבא שיחיה ויעשה מצות דאז ברא מזכה אבא לעולם הבא. ודייקינן כיון דנקיט בדברים אלו 'הרי זה צדיק גמור' שמע מינה אי הוה מבקש צורך עולם הזה אף על גב דאינו נקרא צדיק גמור הנה הוא נקרא צדיק סתם ואם כן שמע מינה דמצוה על כל פנים. כב: כיון שהגיע ל"את ה' א-להיך תירא" (דברים י, כ) , פרש אין להקשות למה לא דרש 'את' לרבות מורא אב ואם או לרבות מקדש? דזה אינו מאחר דבהני כתיב להדיא (ויקרא יט, ג) אמו ואביו תיראו (ויקרא יט, ל) ומקדשי תיראו למה הוצרך הכתוב לרבותם בתיבת 'את'?! אמנם קשה הוה ליה לדרוש 'את' לרבות 'מלאך מט"ט שר הפנים' דכתיב ביה (שמות כג, כ) הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך וכו' השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי שמי בקרבו, ודרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין לח:) זה מט"ט ששמו כשם רבו, שמספר שמו עולה 'שדי' [314] . ונראה לי בס"ד דאמרו ביבמות דף וא"ו ומקדשי תיראו (ויקרא יט, ל) יכול יתיירא אדם ממקדש וכו', וכתבו התוספות שלא הוצרך ללמדנו דבר זה במורא אב ואם דהתם ודאי אין לטעות ולחשוב שיהיה המורא מהם לשם אלהות, אבל במקדש כיון דהוא דבר שבקדושה איכא למטעי, להכי הוצרך לפרש שלא יהיה המורא מן המקדש לשם אלהות. ועיין בקרבן אהרן פרשת קדושים מה שכתב בזה יעוין שם. ולכן לא רצה לדרוש 'את' לרבות מלאך מט"ט כדי שלא יטעו לחשוב שיהיה לו מורא ממנו לשם אלהות כיון שהוא מלאך קדוש ואמר עליו כי שמי בקרבו ואיכא למטעי ביה טפי ממקדש, אך רבי עקיבא דפירש 'לרבות תלמידי חכמים' דהוא אדם דמי להך דאב ואם שכתבו התוס' דלא שייך למטעי בהו. אמנם קשה הוה ליה לפרוש כשהגיע לפסוק 'ועבדתם את ה' א-להיכם' (שמות כג, כה) דקדים? ונראה לי בס"ד דהתם דרש לרבות שמוש הרב דחייב אדם לשמש את רבו דגדולה שמושה יותר מלמודה. והנה מהרש"א הקשה מן פסוק וייראו העם את ה' (שמות יד, לא) יעוין שם. ונראה לי בס"ד דהוא פירש בפסוק 'את ה' א-להיך תירא' (דברים י, כ) מפני שהוא דבר צווי שמצוה את האדם בכך, אך פסוק וייראו העם את ה' הוא סיפור מעשה שהיה, ויש לדרשו לרבות שנתייראו מן מלאכים הממונים שהם פועלי הדין שהכו את המצריים וחבלו בהם ונתייראו שמא יפגעו בהם גם כן.

À condition que mon fils vive. Ce qu'il n'a pas dit, à condition que moi je vive : cette demande est un besoin de ce monde. Que mon fils vive est un besoin du monde à venir : qu'il vive et accomplisse des mitsvot, car alors le fils fait mériter le père pour le monde à venir. Nous précisons : puisqu'il tient, dans ces paroles, celui-ci est un tsaddik gamour, on apprend que s'il demandait un besoin de ce monde, tout en n'étant pas appelé tsaddik gamour, il est appelé tsaddik sans autre précision, et l'on apprend que c'est une mitsva dans tous les cas. 22b. Quand il arriva à : Tu craindras ה' ton אֱ-לֹהִים (Devarim 10, 20). Explication : on n'objecte pas pourquoi il n'a pas derache le mot et pour inclure la crainte du père et de la mère, où pour inclure le Mikdash. Cette objection tombe, puisque pour ceux-là il est écrit en clair (Vayikra 19, 3) : vous craindrez sa mère et son père, (Vayikra 19, 30) : et vous craindrez Mon sanctuaire. Le verset n'avait pas à les inclure par le mot et. La difficulté qui reste : il aurait eu à deracher et pour inclure l'ange Metat, sar ha-panim, car il est écrit à son sujet (Shemot 23, 20) : Voici, J'envoie un ange devant toi pour te garder en chemin, etc., garde-toi devant lui, écoute sa voix, ne te rebelle pas contre lui, car Mon Nom est en lui. Nos maîtres ont derache (Sanhédrin 38b) : c'est Metat, dont le nom est comme le nom de son Maître, et le compte de son nom équivaut à Shaddai, 314. Il me semble, avec l'aide du Ciel : ils ont dit à Yevamot, daf 6, sur et vous craindrez Mon sanctuaire (Vayikra 19, 30) : on pourrait croire qu'un homme craindrait le sanctuaire, etc. Les Tossefot ont écrit qu'il n'était pas besoin d'enseigner cela pour la crainte du père et de la mère : la, on ne se trompe pas jusqu'à prendre cette crainte au titre d'elohut. Pour le Mikdash, chose de kedousha, l'erreur à une place, et il à fallu expliquer que la crainte venue du Mikdash ne le soit pas au titre d'elohut. Vois le Korban Aharon, parashat Kedoshim, ce qu'il à écrit sur cela. Vois la-bas. C'est pourquoi il n'a pas voulu deracher et pour inclure l'ange Metat, afin qu'on ne se trompe pas jusqu'à avoir de lui une crainte au titre d'elohut : il est un ange saint, et il est dit de lui car Mon Nom est en lui, et l'erreur y a plus de place que pour le Mikdash. Rabbi Akiva, qui a expliqué pour inclure les talmidei hakhamim, vise un homme, semblable au père et à la mère, cas où les Tossefot ont écrit que l'erreur n'a pas de place. La difficulté qui reste : il aurait eu à l'expliquer en arrivant au verset et vous servirez ה' votre אֱ-לֹהִים (Shemot 23, 25), qui vient avant. Il me semble, avec l'aide du Ciel : la-bas, il à derache pour inclure le service du rav. Un homme est tenu de servir son rav, le service étant plus grand que l'étude. Le Maharsha à objecte à partir du verset et le peuple craignit ה' (Shemot 14, 31). Vois la-bas. Il me semble, avec l'aide du Ciel : il à expliqué le verset Tu craindras ה' ton אֱ-לֹהִים (Devarim 10, 20) parce que c'est une parole de commandement, qui enjoint cela à l'homme. Le verset et le peuple craignit ה' est le récit d'un fait qui eut lieu. On peut le deracher pour inclure qu'ils ont craint les anges préposés, agents du din, qui ont frappe les Égyptiens et les ont blessées, et qu'ils ont craint d'en être atteints eux aussi.

💡 Explication

La question reste ouverte sur ce daf : viser à la fois la mitsva et son besoin propre laisse-t-il le statut de mitsva ? La baraita du sela donne à la tsedaka pour que le fils vive, où pour être ben olam ha-ba, continue au daf suivant.

Rachi lit la question sur le ton de l'étonnement : celui qui vise la mitsva et son besoin reste un envoyé de mitsva. Le Ben Yehoyada distingue la vie du fils, besoin du monde à venir parce que le fils fera mériter le père, et une demande pour soi, besoin de ce monde. La suite de la glose, marquée 22b, porte sur le derach du mot et dans Tu craindras ה' ton אֱ-לֹהִים : père et mère, Mikdash, ange Metat, talmidei hakhamim, service du rav.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).