אָמַר רַב חִסְדָּא לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְהוֹצָאַת שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ לְאַלְתַּר. אָמַר ר' אַבָּא חַיָּיב אָדָם לִבְצֹועַ עַל שְׁתֵּי כִכָּרוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה. אָמַר רַב אָשֵׁי חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּנָקֵיט תַּרְתֵּי וּבָצַע חֲדָא. רַבִּי זֵירָא בָּצַע אַכּוּלֵּיהּ שֵׁירוּתָא א"ל רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי וְהָא מִיחְזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא א"ל כֵּיוָן דְּכָל יוֹמָא לָא עָבֵיד הָכִי וְהָאִידָּנָא עֲבִיד לָא מִיחְזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי כִּי מִיקְּלַע לְהוּ רִיפְתָּא דְעֵירוּבָא שָׁרוּ עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא אָמְרִי הוֹאִיל וְאִיתְעֲבִיד בַּהּ חֲדָא מִצְוָה נִיעַבֵּיד בָּהּ מִצְוָה אַחֲרִיתִי: כֵּיצַד נָפְלָה דְּלֵיקָה וְכוּ'. ת"ר כַּמָּה סְעוּדוֹת חַייָּב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּשַּׁבָּת שָׁלֹשׁ. ר' חַדְּקָא אוֹמֵר אַרְבַּע. א"ר יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻוהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻוהוּ וְגוֹ' רַבִּי חַדְּקָא סָבַר הָנָךְ תְּלָתָא דִּכְתִיבִי לְבַר מִדְּאֻורְתָּא וְרַבָּנַן סָבְרִי בַּהֲדֵי דְּאוּרְתָּא: ת"ר מְדִיחִין כֵּלִים בְּשַׁבָּת לְצֹורֶךְ שַׁבָּת כֵּיצַד קְעָרוֹת שֶׁאָכַל בָּהֶן עַרְבִית מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן שַׁחֲרִית שַׁחֲרִית מַדִּיחָן לֶאֱכוֹל בָּהֶן בַּמִּנְחָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה לֹא יְדִיחֵם. אֲבָל כּוֹסוֹת וְקִתּוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִית מַדִּיחַ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּולּוֹ לְפִי שֶׁאֵין קֶבַע לִשְׁתִייָּה מִכָּאן מוּכָח דִּקְבִיעַת זְמַן סְעוּדָה שְׁלִישִׁית הִיא מִשֶּׁתַּגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה וְלֹא קֹודֶם. וְאוֹתָן שֶׁמַּפְסִיקִין סְעוּדַת שַׁחֲרִית לִשְׁתַּיִם קֹודֶם זְמַן הַמִּנְחָה לֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂין. וְכֵן מַשְׁמַע בְּפ"ק דִּפְסָחִים דַּף יג. דְּתַנְיָא י"ד שֶׁחָל בְּשַׁבָּת מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וּמְשַׁיְּירִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת וּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית א"צ לְשַׁייֵּר דְּחָמֵץ אָסוּר מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה אַלְמָא שֶׁאֵין זְמַנָּהּ אֶלָּא בְּמִנְחָה וְהַךְ רְאָיָה אֵין נ"ל דְּאַף אִם יַחֲלֹוק סְעוּדָה אַחַת לִשְׁתַּיִם מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת הִיא: א"ר שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רִיבָּ"ל מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא כָּל הַמְקַיֵּים שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת נִצּוֹל מִשָּׁלֹשׁ פֻּורְעָנִיּוֹת מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כְּתִיב הָתָם לִפְנֵי בָּא יוֹם וּכְתִיב הָכָא יוֹם. וּמְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנָּם כְּתִיב הָכָא יוֹם וּכְתִיב הָתָם יוֹם עֶבְרָה. וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג כְּתִיב הָכָא יוֹם וּכְתִיב הָתָם בְּיוֹם בֹּא גּוֹג וְגוֹ'. א"ר יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר' יוֹסֵי כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים שֶׁנֶּאֱמַר אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ' וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב. לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְגוֹ' וְלֹא כְּיִצְחָק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹות הָאֵל אֶלָּא כְּיַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹונָה וָנֶגְבָּה רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אַף נִצּוֹל מִשִּׁעְבּוּד גָּלִיּוֹת כְּתִיב הָכָא וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ וּכְתִיב הָתָם עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִּדְרוֹךְ: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹות לִבֶּךָ עֹונֶג זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹונֶג הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עֹונֶג שַׁבָּת: בַּמֶּה מֵעָנְגּוֹ אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בְּתַבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִין וְדָגִים גְּדוֹלִים וְרָאשֵׁי שׁוּמִין. רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ דָּבָר מוּעָט וַעֲשָׂאוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת הָוֵי עֹונֶג. מַאי הִיא אָמַר רַב פָּפָּא כָּסָא דְהַרְסָנָא: א"ר חַייָּא בַּר אַבָּא א"ר יוֹחָנָן כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ אַפֵּי' עוֹבֵד ע"ז כַּדּוּר שֶׁל אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ אַל תִּקְרֵי מֵחַלְּלוֹ אֶלָּא מָחוּל לוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה לֹא שָׁלְטָה בָּהֶן אֻומָּה וְלָשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹוט וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וַיָּבֹא עֲמָלֵק. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אִלְמָלֵי מְשַׁמְּרִין. יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מִיָּד נִגְאָלִין שֶׁנֶּאֱמַר כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. א"ר יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מִגּוֹמְרֵי הַלֵּל בְּכָל יוֹם וְהָאָמַר מָר הָאוֹמֵר הַלֵּל בְּכָל יוֹם הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָא. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי עִם מַכְנִיסֵי שַׁבָּת בִּטְבֶרְיָא וְעִם מוֹצִיאֵי שַׁבָּת בְּצִיפּוֹרִי. ר' חֲנִינָא מְעַטֵּף וְקָאֵי אָפְנִיָּה דְּשַׁבְּתָא וְאוֹמֵר בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא. ר' יַנַּאי אָמַר בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה: רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַבָּה בַּר רַב נַחְמָן קָרִיבוּ לֵיהּ תְּלֵיסַר סְאֵי טָחֵי אָמַר לָהֶן מִי הֲוָה יָדְעִיתוּן דְּקָאָתֵינָא דְּטָרְחִיתוּן כֻּולֵּי הַאי אָמְרוּ לֵיהּ וּמִי עֲדִיפַת לָן מִינָּהּ. ר' אַבָּא הֲוָה זָבִין בִּשְׂרָא בִּתְלֵיסַר אִיסְתְּרִי פְּשִׁיטֵי מִתְּלֵיסַר טַבָּחֵי וּמְשַׁלֵּם לְהוּ אַצִּנּוֹרָא דְּדַשָּׁא וַאֲמַר לְהוּ אַשּׁוּר הַאי אַשּׁוּר הַאי. ר' אֲבָהוּ הֲוָה יָתֵיב אַתַּכְתָּקָא דְשִׁינָּא וּמְשַׁיֵּף נוּרָא. רַב עָנָן לָבֵישׁ גֻּונְדָּא דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ לֹא יִמְזֹוג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ. רַב סָפְרָא מְחָרֵיךְ רֵישָׁא. רָבָא מִלַּת שִׁיבּוּטָא. רַב הוּנָא מַדְלִיק שְׁרָגָא. רַב פָּפָּא גָּדֵיל פְּתִילָתָא. רַב חִסְדָּא פָּרֵים סִילְקָא. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף מְצַלְּחִי צִיבֵי. רַבִּי זֵירָא מְצַתֵּת צַתּוֹתֵי. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מְכַתֵּף וְעָיֵיל מְכַתֵּף וְנָפֵיק אָמַר אִלּוּ מִיקַּלְעָן לִי ר' אַמִּי וְר' אַסִּי מִי לָא מְכַתֵּיפְנָא קַמַּייְהוּ. אִיכָּא דְאָמְרִי ר' אַמִּי וְר' אַסִּי הָווּ מְכַתְּפִי וְעָיְילִי מְכַתְּפִי וְנָפְקִי אָמְרִי אִילּוּ מִיקְלַע ר' יוֹחָנָן מִי לָא מְכַתְּפִינַן קַמֵּיהּ. בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי מַר' יִשְׁמָעֵאל בַּר' יוֹסֵי עֲשִׁירִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּמָּה הֵן זוֹכִין. בִּשְׁבִיל שֶׁמְּעַשְּׂרִין דִּכְתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. עֲשִׁירִים שֶׁבְּבָבֶל בַּמָּה הֵן זוֹכִין בִּזְכוּת שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה. בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת בַּמָּה הֵן זוֹכִין בִּזְכוּת שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַשַּׁבָּת: א"ר חַיָּיא בַּר אַבָּא א"ר יוֹחָנָן פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּלוּדְקִיָּא וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו שֻׁולְחָן שֶׁל זָהָב מַשּׂוֹי שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל כֶּסֶף קְבוּעוֹת בּוֹ וּקְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ וְעָלָיו כָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּכְשֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וּכְשֶׁהָיוּ מְסַלְּקִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי בַּמֶּה זָכִיתָ לְכָךְ אָמַר לִי קַצָּב הָיִיתִי וְכָל בְּהֵמָה נָאָה שֶׁמָּצָאתִי אָמַרְתִּי זוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת. אָמַרְתִּי לוֹ אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁזִּיכְּךָ לְכָךְ. גָּרְסִי' בְּפֶרֶק י"ט שֶׁחָל לִהְיוֹת בע"ש דַּף טו: תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא אֲחוּהּ דְּרַבְנַאי חוֹזָאָה כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁאִם פִּיחֵת פּוֹחֲתִין לוֹ וְאִם מוֹסִיף מוֹסִיפִין לוֹ. תַּנְיָא אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁכָּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת. מָצָא בְּהֵמָה נָאָה אוֹמֵר זוֹ לִכְבוֹד שַׁבָּת מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ כָּל מַעֲשָׂיו הָיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם: אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הַמְנוּנָא מַאי דִּכְתִיב וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכֻובָּד אֲמַר לֵיהּ זֶהוּ יוֹם כִּפּוּרִים שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אָמְרָה תּוֹרָה כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה וּכְתִיב בְּאוּרִים כִּבְּדוּ ה' וּמְתַרְגְּמִינַן בְּפַנָּסַיָּא יְקָרוּךָ. עַל כֵּן נָהֲגוּ לְכַבְּדוֹ בְּנֵרוֹת יָפִים. וְכִבַּדְתּוֹ רַב אָמַר לְהַקְדִּים וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר לְאַחֵר: א"ל רַב פָּפָּא בַּר אַבָּא לְרַב סָפְרָא כְּגוֹן אֲנַן דִּשְׁכִיחַ לַן בִּשְׂרָא וְחַמְרָא כָּל יוֹמָא בְּמַאי נִשַׁנְּיֵיהּ. אָמַר לְהוּ אִי. רְגִילִיתוּ לְאַקְדּוֹמֵי אַחֲרוּהָ וְאִי רְגִילִיתוּ לַאֲחוֹרֵי אַקְדִּימוּהָ. רַב שֵׁשֶׁת בְּקַיְיטָא מוֹתֵיב לְהוּ לְרַבָּנַן לְהֵיכָא דְּמָטֵי שִׁמְשָׁא. וּבְסִתְוָא הֵיכָא דְּמָטֵי טֻולָּא. ר' זֵירָא הֲוָה מַהְדַּר אַזּוּגֵי דְּרַבָּנַן אֲמַר לְהוּ בְּמָטוּתָא מִינַּייְכוּ לָא תְּחַלְּלוּנֵיהּ. אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רִיבָּ"ל אֲפִילּוּ יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת צָרִיךְ לוֹמַר וַיְכֻולּוּ. וְאָמַר רַב הַמְנוּנָא כָּל הַמִּתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר וַיְכֻולּוּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁותָּף לְהַקָּבָּ"ה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁנֶּאֱמַר וַיְכֻולּוּ אַל תִּקְרֵי וַיְכֻולּוּ אֶלָּא וַיְכַלּוּ כְּלוֹמַר הקב"ה וְהוּא. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עֻוקְבָא כָּל הַמִּתְפַּלֵּל בע"ש וְאוֹמֵר וַיְכֻולּוּ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ וּמַנִּיחִין יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמְרִים וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻופָּר. וְתִקְּנוּ לוֹמַר וַיְכֻולּוּ בִּתְפִלַּת אַתָּה קִדַּשְׁתָּ. וּמַה שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ אַחַר הַתְּפִלָּה מִשּׁוּם יו"ט שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת נָהֲגוּ כֵּן לְפִי שֶׁלֹּא אֲמָרוּהוּ בִּתְפִלָּה. וְרָאִיתִי בְּסֵדֶר תְּפִלּוֹת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים וַיְכֻולּוּ בְּאַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא כָּךְ סִיגְנוֹן הַבְּרָכָה וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹותוֹ וְגוֹ'. וּמַה שֶׁאוֹמֵר אוֹתוֹ גַּם עַל הַכּוֹס כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי הַבַּיִת. תַּנְיָא ר' יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי מַלְאָכִים מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵיתוֹ אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רָע. כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמֹצֵא נֵר דָּלוּק וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻוצַּעַת מַלְאָךְ טוֹב אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא כֵּן לְשַׁבָּת אַחֶרֶת וּמַלְאָךְ רַע בְּעַל כָּרְחוֹ עוֹנֶה אָמֵן. וְאִם לָאו מַלְאָךְ רַע אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא לַשַּׁבָּת הַבָּאָה כָּךְ וּמַלְאָךְ טוֹב בְּעַל כָּרְחוֹ עוֹנֶה אָמֵן. א"ר אֶלְעָזָר לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁולְחָנוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אע"פ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִכְזַיִת. א"ר חֲנִינָא לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁולְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אע"פ שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא לְכַזַּיִת. ר' אָבָהוּ הָווּ עָבְדִין לֵיהּ כָּל אִפּוּקֵי שַׁבְּתָא עִגְלָא תִּילְתָּא וַהֲוָה אָכֵיל מִינֵּיהּ כֻּולְייְתָא כִּי גְדַל אַבְדִּימִי בְּרֵיהּ א"ל לָמָּה לֵיהּ לְמַר לְאַפְסוֹדֵי כֻּולֵּי הַאי לְיַשְׁבֵּיק כּוֹלְייָתָא מִמַּעֲלֵי שַׁבְּתָא. שַׁבְקֵיהּ. אֲתָא אֲרִי אַכְלֵיהּ לְעִגְלָא אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אֵין הַדְּלֵיקָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁמְּחַלְּלִין בּוֹ אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַים וְלֹא תִכְבֶּה. מַאי לֹא תִּכְבֶּה אָמַר רַב נַחְמָן בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצֻוִּין לְכַבּוֹתָהּ:
Rav Hisda a dit : Que l'homme se lève toujours tôt pour les dépenses du Chabbat, car il est dit : "Et il arrivera le sixième jour, ils prépareront" - aussitôt. Rabbi Abba a dit : L'homme est obligé de rompre [le pain] sur deux pains le Chabbat, car il est dit : "Ils recueillirent un pain double (le'hem michne)". Rav Achi a dit : J'ai vu Rav Kahana qui en prenait deux et en rompait un. Rabbi Zeira rompait [un morceau] pour tout le repas. Ravina dit à Rav Achi : Mais cela a l'air de gloutonnerie ! Il lui répondit : Puisque les autres jours il ne fait pas ainsi et qu'aujourd'hui il le fait, cela n'a pas l'air de gloutonnerie. Rabbi Ami et Rabbi Assi, lorsqu'ils avaient sous la main le pain de l'erouv, disaient sur lui Hamotsi ; ils disaient : puisqu'on a accompli avec lui une mitsva, accomplissons avec lui une autre mitsva. Comment ? Si un incendie se déclare, etc. Les Sages ont enseigné : Combien de repas l'homme est-il obligé de manger le Chabbat ? Trois. Rabbi Hidka dit : quatre. Rabbi Yo'hanan a dit : Tous deux ont interprété le même verset : "Moche dit : Mangez-le aujourd'hui, car aujourd'hui c'est Chabbat pour Hachem ; aujourd'hui vous ne le trouverez pas", etc. Rabbi Hidka pense : ces trois qui sont écrits [visent des repas] en dehors de celui du soir ; et les Rabbanan pensent : y compris celui du soir. Les Sages ont enseigné : On rince les ustensiles le Chabbat pour les besoins du Chabbat. Comment ? Les bols dans lesquels on a mangé le soir, on les rince pour y manger le matin ; [ceux du] matin, on les rince pour y manger à Minha ; à partir de Minha et au-delà, on ne les rince pas. Mais les coupes, les cruches et le flacon, on les rince tout au long de la journée, car il n'y a pas de temps fixe pour boire. D'ici il est prouvé que le temps fixé du troisième repas commence quand arrive le temps de Minha, et pas avant. Et ceux qui divisent le repas du matin en deux avant le temps de Minha ne font pas bien. C'est aussi ce qui ressort du premier chapitre de Pessahim (13a), où il est enseigné : [le] 14 [Nissan] qui tombe un Chabbat, on élimine tout avant le Chabbat et on laisse la nourriture de deux repas ; et le troisième repas il n'est pas nécessaire de le laisser, car le hamets est interdit à partir de la sixième heure ; il en ressort que son temps n'est qu'à Minha. Mais cette preuve ne me paraît pas [valable], car même si l'on divise un repas en deux, c'est la nourriture d'un seul repas. Rabbi Chimon ben Pazi a dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Levi au nom de Bar Kappara : Quiconque accomplit trois repas le Chabbat est sauvé de trois calamités : des douleurs du Machiah, du jugement de la Géhenne et de la guerre de Gog et Magog. Des douleurs du Machiah : il est écrit là-bas "avant que vienne le jour", et il est écrit ici "jour". Du jugement de la Géhenne : il est écrit ici "jour", et il est écrit là-bas "jour de colère". De la guerre de Gog et Magog : il est écrit ici "jour", et il est écrit là-bas "au jour où viendra Gog", etc. Rabbi Yo'hanan a dit au nom de Rabbi Yossi : Quiconque fait du Chabbat un délice, on lui donne un héritage sans limites, car il est dit : "Alors tu te délecteras en Hachem, etc., et Je te nourrirai de l'héritage de Yaakov". Pas comme Avraham, à propos duquel il est dit : "Lève-toi, parcours le pays", etc. ; ni comme Yitshak, à propos duquel il est dit : "À toi et à ta descendance Je donnerai tous ces pays" ; mais comme Yaakov, à propos duquel il est dit : "Tu te répandras à l'ouest et à l'est, au nord et au sud". Rav Nahman bar Yitshak a dit : Il est aussi sauvé de l'asservissement des exils ; il est écrit ici "Je te ferai chevaucher sur les hauteurs de la terre", et il est écrit là-bas "et toi, tu fouleras leurs hauteurs". Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Quiconque fait du Chabbat un délice, on lui accorde les souhaits de son cœur, car il est dit : "Délecte-toi en Hachem et Il te donnera les souhaits de ton cœur". Ce délice, je ne sais pas ce qu'il est ; lorsqu'il dit : "Et tu appelleras le Chabbat délice", dis donc : c'est le délice du Chabbat. Avec quoi le rend-on délicieux ? Rav Yehouda fils de Rav Chmouel bar Chilat a dit au nom de Rav : avec un plat de bettes, de gros poissons et des têtes d'ail. Rav Hiya bar Achi a dit : Même une petite chose, si on l'a faite en l'honneur du Chabbat, c'est un délice. Qu'est-ce ? Rav Papa a dit : un plat de petits poissons frits (kassa de-harsena). Rabbi Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo'hanan : Quiconque garde le Chabbat selon sa halakha, même s'il pratique l'idolâtrie comme la génération d'Enoch, on lui pardonne, car il est dit : "Heureux l'homme (enoch) qui fait cela ... qui garde le Chabbat sans le profaner (mehalelo)" ; ne lis pas mehalelo, mais mahoul lo (il lui est pardonné). Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Si Israël avait gardé le premier Chabbat, aucune nation ni langue n'aurait dominé sur eux, car il est dit : "Et ce fut le septième jour, [certains] du peuple sortirent pour ramasser", et il est écrit ensuite : "Amalek vint". Rabbi Yo'hanan a dit au nom de Rabbi Chimon bar Yohai : Si Israël gardait deux Chabbatot, ils seraient aussitôt délivrés, car il est dit : "Ainsi a dit Hachem aux eunuques qui garderont Mes Chabbatot", et il est écrit ensuite : "Je les amènerai à Ma montagne sainte". Rabbi Yossi a dit : Que ma part soit avec ceux qui mangent trois repas le Chabbat. Et Rabbi Yossi a dit : Que ma part soit avec ceux qui achèvent le Hallel chaque jour. Mais le Maître n'a-t-il pas dit : Celui qui dit le Hallel chaque jour outrage et blasphème ? Lorsque Rabbi Yossi a dit cela, [il parlait] des Psouké de-Zimra. Et Rabbi Yossi a dit : Que ma part soit avec ceux qui font entrer le Chabbat à Tibériade et avec ceux qui font sortir le Chabbat à Tsippori. Rabbi Hanina s'enveloppait, se tenait [debout] à l'approche du Chabbat et disait : Venez, sortons à la rencontre du Chabbat la reine. Rabbi Yannai disait : Viens, fiancée ! Viens, fiancée ! Rabba bar Rav Houna se rendit chez Rabba bar Rav Nahman ; on lui présenta trois se'a de galettes (tahi). Il leur dit : Saviez-vous que j'allais venir, pour vous donner tant de peine ? Ils lui dirent : Es-tu plus important pour nous que lui (le Chabbat) ? Rabbi Abba achetait de la viande pour treize istira ordinaires chez treize bouchers, les payait au gond de la porte et leur disait : Dépêchez-vous, dépêchez-vous. Rabbi Abbahou s'asseyait sur un siège d'ivoire et attisait le feu. Rav Anan revêtait un tablier, [selon ce] qu'a enseigné l'école de Rabbi Ichmael : les vêtements dans lesquels on a cuit une marmite pour son maître, on ne doit pas y verser une coupe pour son maître. Rav Safra grillait une tête [d'animal]. Rava salait un poisson chibouta. Rav Houna allumait la lampe. Rav Papa tressait la mèche. Rav Hisda coupait des bettes. Rabba et Rav Yossef fendaient du bois. Rabbi Zeira allumait de petits morceaux de bois. Rav Nahman bar Yitshak portait sur l'épaule en entrant et en sortant ; il disait : Si Rabbi Ami et Rabbi Assi venaient chez moi, ne porterais-je pas [des charges] devant eux ? Certains disent : Rabbi Ami et Rabbi Assi portaient sur l'épaule en entrant et en sortant ; ils disaient : Si Rabbi Yo'hanan venait chez nous, ne porterions-nous pas devant lui ? Rabbi demanda à Rabbi Ichmael fils de Rabbi Yossi : Les riches de la terre d'Israël, par quoi le méritent-ils ? Parce qu'ils prélèvent la dîme, car il est écrit : "asser teasser" : prélève la dîme (asser) afin de t'enrichir (titacher). Les riches de Babylonie, par quoi le méritent-ils ? Par le mérite d'honorer la Torah. Dans les autres pays, par quoi le méritent-ils ? Par le mérite d'honorer le Chabbat. Rabbi Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo'hanan : Une fois, je fus l'hôte d'un maître de maison à Laodicée ; on apporta devant lui une table d'or, chargé de seize hommes, à laquelle étaient fixées seize chaînes d'argent, et des bols, des coupes et des flacons y étaient fixés, et dessus toutes sortes de mets et de boissons. Quand on la posait, on disait : "À Hachem la terre et ce qui la remplit" ; et quand on l'enlevait, on disait : "Les cieux sont les cieux de Hachem, et la terre Il l'a donnée aux fils de l'homme". Je lui dis : Mon fils, par quoi as-tu mérité cela ? Il me dit : J'étais boucher, et toute belle bête que je trouvais, je disais : celle-ci pour l'honneur du Chabbat. Je lui dis : Heureux es-tu d'avoir mérité, et béni soit le Makom qui t'a fait mériter cela. Nous lisons au chapitre Yom tov che-hal lihyot be-erev Chabbat (Beitsa 15b) : Rav Tahlifa, frère de Rabbanai de Houzai, a enseigné : Toute la subsistance de l'homme lui est fixée de Roch Hachana a Roch Hachana, sauf les dépenses du Chabbat et du Yom tov et les dépenses pour l'étude de la Torah de ses enfants : s'il diminue, on lui diminue ; s'il ajoute, on lui ajoute. Il est enseigné : On a dit de Chammai l'Ancien que tous ses jours il mangeait en l'honneur du Chabbat. Trouvait-il une belle bête, il disait : celle-ci pour l'honneur du Chabbat ; en trouvait-il une autre plus belle, il mettait de côté la seconde et mangeait la première. Mais Hillel l'Ancien avait une autre mesure : toutes ses actions étaient pour le Ciel, car il est dit : "Béni soit Hachem jour après jour". L'Exilarque dit à Rav Hamnouna : Que signifie ce qui est écrit : "Le saint de Hachem honoré" ? Il lui répondit : C'est Yom Kippour, où il n'y a ni manger ni boire ; la Torah a dit : honore-le par un vêtement propre. Et il est écrit : "Par les lumières (ourim) honorez Hachem", ce que nous traduisons : "par des lanternes, honorez-Le". C'est pourquoi on a l'usage de l'honorer par de belles lumières. "Et tu l'honoreras" : Rav dit : [en avançant le repas] ; Chmouel dit : [en le retardant]. Rav Papa bar Abba dit à Rav Safra : Pour nous, qui avons de la viande et du vin chaque jour, en quoi le changerons-nous ? Il leur dit : Si vous avez l'habitude d'avancer [le repas], retardez-le ; et si vous avez l'habitude de le retarder, avancez-le. Rav Chechet, en été, installait les Rabbanan là où atteignait le soleil, et en hiver là où atteignait l'ombre [pour qu'ils se lèvent vite]. Rabbi Zeira cherchait les paires de Rabbanan et leur disait : Je vous en prie, ne le profanez pas. Rav a dit, et certains disent Rabbi Yehochoua ben Levi : Même un particulier qui prie la veille de Chabbat doit dire Vaykhoulou. Et Rav Hamnouna a dit : Quiconque prie et dit Vaykhoulou, le verset le considère comme s'il devenait associé du Saint béni soit-Il dans l'œuvre de la création, car il est dit : "Vaykhoulou" ; ne lis pas vaykhoulou, mais vaykhalou, c'est-à-dire le Saint béni soit-Il et lui. Rav Hisda a dit au nom de Mar Oukva : Quiconque prie la veille de Chabbat et dit Vaykhoulou, deux anges de service l'accompagnent, posent leurs mains sur sa tête et disent : "Ta faute s'en va et ton péché est expié". On a institué de dire Vaykhoulou dans la prière Ata kidachta. Et si on le dit après la prière, c'est à cause du Yom tov qui tombe un Chabbat : on en a pris l'usage parce qu'on ne l'a pas dit dans la prière. Et j'ai vu dans l'ordre des prières des anciens qu'on ne dit pas Vaykhoulou dans Ata kidachta, mais que la formule de la bénédiction est ainsi : "Tu l'as béni plus que tous les jours et Tu l'as sanctifié plus que tous les temps, comme il est écrit dans Ta Torah : Et D.ieu bénit le septième jour et le sanctifia", etc. Et si on le dit aussi sur la coupe, c'est afin d'acquitter les gens de la maison. Il est enseigné : Rabbi Yossi bar Yehouda dit : Deux anges accompagnent l'homme la veille de Chabbat de la synagogue à sa maison, un bon et un mauvais. Quand il arrive à sa maison et trouve la lampe allumée, la table dressée et le lit fait, le bon ange dit : Qu'il en soit ainsi un autre Chabbat ; et le mauvais ange, malgré lui, répond amen. Et sinon, le mauvais ange dit : Qu'il en soit ainsi le Chabbat prochain ; et le bon ange, malgré lui, répond amen. Rabbi Elazar a dit : Que l'homme dresse toujours sa table la veille de Chabbat, même s'il n'a besoin que d'un kazayit. Rabbi Hanina a dit : Que l'homme dresse toujours sa table à la sortie du Chabbat, même s'il n'a besoin que d'un kazayit. Pour Rabbi Abbahou, on préparait à chaque sortie de Chabbat un veau de trois ans, et il en mangeait un rein. Quand son fils Avimi grandit, il lui dit : Pourquoi le maître gaspille-t-il autant ? Laissons un rein de la veille de Chabbat. Ils le laissèrent ; un lion vint et dévora le veau. Rav Yehouda fils de Rav Chmouel bar Chilat a dit au nom de Rav : L'incendie ne se trouve que dans une maison où l'on profane le Chabbat, car il est dit : "Et si vous ne M'écoutez pas pour sanctifier le jour du Chabbat ... J'allumerai un feu à ses portes, il dévorera les palais de Jérusalem et ne s'éteindra pas". Que signifie "ne s'éteindra pas" ? Rav Nahman a dit : à un moment où les gens ne sont pas là pour l'éteindre.