Shabbat 140b — Mouktse des objets suspendus, conseils de Rav Hisda et mangeoire du Chabbat

Shabbat 140b

Sougya : Le daf achève la discussion sur la chemise mise à sécher : on peut la retirer de sa tige, mais la tige, simple roseau, est mouktse, sauf s'il s'agit d'un outil de tisserand. Rav Hisda et Rav traitent ensuite de la botte de légumes et du crochet à viande ou à poissons.

Suit une longue série de conseils de Rav Hisda à l'étudiant pauvre et à ses filles : économie, nourriture, vêtements, pudeur. La Guemara revient alors aux Michnayot : le tri des vesces, puis la discussion entre Rabbi Dossa et les Sages sur la mangeoire du bœuf à l'engrais, que Rav Hisda limite à la mangeoire-ustensile, et enfin le fourrage passe d'une bête à l'autre, qu'Abaye explique par la différence entre l'âne et le bœuf.

Tige, botte de légumes, crochet : le critère est l'usage possible de l'objet le Chabbat.

Rabbi Dossa et les Sages : la version retenue de Rav Hisda place la discussion sur la mangeoire-ustensile.

Selon Abaye, les deux baraitot permettent de l'âne vers le boeuf, jamais l'inverse.

משלפא לדידה מקניא — שרי, קניא מינה — אסיר. אמר רבא: ואם כלי קיואי הוא — מותר.

La retirer de la tige (kanya) : c'est permis ; retirer la tige d'elle : c'est interdit. Rava a dit : et si c'est un ustensile de tisserand (kli kiyouei), c'est permis.

📜 Rachi (2)

משלפא לדידה מקניא כששוטחין אותה לנגבה תוחבים קנה מבית יד לבית יד וכשנוטלה בשבת ישלפנה מן הקנה ולא הקנה ממנה דלא חזי לטלטולי דלהסקה קאי:

La retirer de la tige : quand on l'étend pour la sécher, on passe une tige d'une manche à l'autre ; et quand on la prend le Chabbat, on la retire de la tige, et non la tige d'elle, car la tige n'est pas bonne à déplacer : elle est destinée à être brûlée.

ואם כלי קיואי היא קנה של אורגים דתורת כלי עליו שרי:

Et si c'est un ustensile de tisserand : une tige de tisserands, qui a statut d'ustensile : c'est permis.

💡 Explication

Fin de la question de la chemise frottée (140a). La chemise étendue à sécher est enfilée sur une tige de roseau. Le roseau ordinaire est du bois de chauffage : il n'a pas statut d'ustensile, il est mouktse et on ne le déplace pas. On fait donc glisser la chemise hors de la tige, sans toucher à celle-ci. Rava ajoute : si la tige est un outil de tisserand, c'est un kli, on peut la déplacer.

אמר רב חסדא: האי כישתא דירקא, אי חזיא למאכל בהמה — שרי לטלטולה, ואי לא — אסיר.

Rav Hisda a dit : cette botte de légumes (kichta dyarka), si elle convient comme nourriture pour le bétail, il est permis de la déplacer ; sinon, c'est interdit.

💡 Explication

Critère général du mouktse : un objet que l'on peut utiliser le Chabbat se déplace. Une botte de légumes que le bétail peut manger à un usage ; sinon elle est mise de côté.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: האי תליא, דבשרא — שרי לטלטולה, דכוורי — אסיר.

Rav Hiya bar Achi a dit au nom de Rav : ce crochet (talya), s'il est pour la viande, il est permis de le déplacer ; s'il est pour les poissons, c'est interdit.

📜 Rachi (3)

תליא דבשרא בשר מליח התלוי לייבשו ומלא החבל קרי תליא:

Talya de viande : de la viande salée suspendue pour sécher ; une corde pleine s'appelle talya.

שרי דנאכל חי באומצא:

Permis : car elle se mange crue, en omtsa (viande crue).

דכוורי אין נאכלין חיין:

De poissons : ils ne se mangent pas crus.

🗂️ Tossefot (1)

תלא דבישרא כו' לא כפירוש הקונטרס דפי' בשר מליח שתלו ליבשו דהל"ל הא בפרק מפנין דמה שייך הכא ועוד למה מזכיר תלא ועוד מוכח לעיל בפרק מפנין (שבת דף קכח.) דדג מליח נמי חזי לאומצא ועוד דהכא בטלטול איירי ואמרינן לעיל דרב במוקצה לטלטל סבר לה כר"ש ונראה כפי' הערוך דמשום תלא נקטיה ובלא בשר אלא תלא דבשרא לא ממאיס ושרי לטלטולי ושל דגים מאיס והוי מוקצה מחמת מיאוס והשתא אתי שפיר באיסור דתלא כעין כישא דירקא ור' פי' לנו דלתלא דבשרא רגיל להיות בו תורת כלי אבל של דגים לא ולא משום מוקצה מחמת מיאוס דלא איירי שמעתין במוקצה מחמת מיאוס. מ"ר:

Talya de viande, etc. : on n'explique pas comme le Kountres (Rachi), qui a expliqué : de la viande salée suspendue pour sécher. Car il aurait fallu dire cela au chapitre Mefanin : quel rapport ici ? Et encore, pourquoi mentionner talya ? Et de plus, il est prouvé plus haut au chapitre Mefanin (Chabbat 128a) que le poisson salé aussi convient en omtsa. Et encore, ici on parle de déplacer, et nous avons dit plus haut que Rav, pour le mouktse relatif au déplacement, suit Rabbi Chimon. Il semble donc qu'il faille expliquer comme le Aroukh : on parle du crochet lui-même, sans la viande ; un crochet à viande n'est pas répugnant et on peut le déplacer, alors que celui des poissons est répugnant : c'est un mouktse en raison de sa répugnance (mouktse mehamat miouss). Ainsi l'interdit du crochet va bien avec la botte de légumes. Et notre maître nous a expliqué qu'un crochet à viande a d'habitude statut d'ustensile, mais pas celui des poissons, et non pour une raison de mouktse mehamat miouss, car notre enseignement ne traite pas de mouktse mehamat miouss. (M.R., mon maître.)

💡 Explication

Deux lectures. Pour Rachi, talya désigne la viande salée pendue : la viande se mange crue, le poisson non. Pour Tossefot (avec le Aroukh), il s'agit du crochet lui-même : celui des poissons sent mauvais et devient mouktse mehamat miouss (mis de côté par répugnance) ; ou, selon un autre maître, seul le crochet à viande a statut d'ustensile.

אמר רב קטינא: העומד באמצע המטה, כאילו עומד בכריסה של אשה. ולאו מילתא היא.

Rav Ketina a dit : celui qui se tient au milieu du lit est comme s'il se tenait sur le ventre d'une femme. Mais ce n'est pas un enseignement retenu.

📜 Rachi (2)

באמצע מטה שאיש ואשתו רגילין בה לישן:

Au milieu du lit : où l'homme et sa femme ont l'habitude de dormir.

כאילו עומד כו' דמהרהר:

Comme s'il se tenait, etc. : car il en vient à des pensées (impures).

💡 Explication

Remarque incidente. Selon Rachi, se tenir debout sur le lit conjugal éveille des pensées déplacées. La Guemara conclut : velav milta hi, l'enseignement n'est pas retenu.

ואמר רב חסדא: בר בי רב דזבין ירקא — ליזבין אריכא, כישא כי כישא, ואורכא ממילא.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant de la maison d'étude (bar bei Rav) qui achète des légumes, qu'il achète des longs : une botte vaut une botte, et la longueur vient d'elle-même.

📜 Rachi (3)

לזבין אריכא אגודה ארוכה של כרוב ארוך ושל כרישין ארוכים:

Qu'il achète du long : une botte longue de chou long et de poireaux longs.

כישא כי כישא שכל אגודות הגנין שוות בעובין שלכולן מדה אחת לחבל שהוא אגוד בו:

Une botte vaut une botte : toutes les bottes des jardiniers sont égales en épaisseur, elles ont toutes la même mesure pour la corde qui les lie.

ואורכא ממילא כלומר ארכו של זה שהוא ארוך מחבירו הוא משתכר בו:

Et la longueur vient d'elle-même : c'est-à-dire que la longueur de celle-ci, plus longue que l'autre, est son gain.

💡 Explication

Début des conseils de Rav Hisda à l'étudiant pauvre. Le prix d'une botte dépend de son tour, mesuré par la corde ; la longueur n'est pas comptée. Acheter long, c'est avoir plus pour le même prix.

🖼️ Schéma

Les conseils pratiques de Rav Hisda (segments 4 à 13).

ואמר רב חסדא: בר בי רב דזבין קניא — ליזבין אריכא, טונא כי טונא, ואורכא ממילא.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui achète des roseaux, qu'il achète des longs : un fagot vaut un fagot, et la longueur vient d'elle-même.

📜 Rachi (1)

קניא חבילי קנים לעצים:

Roseaux : des fagots de roseaux pour le bois (de chauffage).

ואמר רב חסדא: בר בי רב [דלא נפישא ליה ריפתא] — לא ליכול ירקא, משום דגריר. ואמר רב חסדא: אנא לא בעניותי אכלי ירקא, ולא בעתירותי אכלי ירקא. בעניותי — משום דגריר. בעתירותי — דאמינא: היכא דעייל ירקא, ליעול בשרא וכוורי.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui n'a pas beaucoup de pain, qu'il ne mange pas de légumes, parce qu'ils ouvrent l'appétit. Et Rav Hisda a dit : moi, ni dans ma pauvreté je ne mangeais de légumes, ni dans ma richesse je ne mangeais de légumes.

Dans ma pauvreté, parce qu'ils ouvrent l'appétit ; dans ma richesse, car je disais : là où entrent les légumes, que la viande et les poissons entrent.

📜 Rachi (2)

לא ליכול ירקא ירק חי כרישין צירפו"ל ושחליים:

Qu'il ne mange pas de légumes : des légumes crus, poireaux, cerfeuil et cresson.

משום דגריר ליבא ומאכילו לחם הרבה ואין לו:

Parce qu'ils ouvrent le cœur (l'appétit) : et cela lui fait manger beaucoup de pain, qu'il n'a pas.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אמר רב חסדא: אנא, לא בעניותי אכלי ירקא, ולא בעתירותי אכלי ירקא. הנה מרן רבינו האר"י פירש סוד המאמר על אמיתות בשער טעמי המצות יעויין שם. ואנא עבדא נראה לי בס"ד על דרך הפשט דרב חסדא לא היה חפץ להכניס ירקות שדרכם להתליע לתוך ביתו, מפני שתולעים נמצאים בהם, ובפרט בארצות החמים במדינת בבל ואגפיה, ואף על פי שאפשר בבדיקה, לא היה רוצה לסמוך על בדיקת הנשים והמשרתים, אך ודאי בני ביתו תאבים הרבה לירקות כדרך העולם שמתאוין לאכול ירקות בתוך הסעודה, ואף על פי שאוכלין תבשלין מעדנים אין מושכין ידיהם מירקות. ואם היה אומר להם 'אין אני מכניס הירקות לביתי מחשש תולעים' יאמרו 'הנה אור עינינו אתנו נבדוק ונאכל כמנהג העולם' לכן מה היה עושה להפיס דעתם של בניו ובני ביתו על אשר היה מונע מלהכניס ירקות לביתו, בזמן עניותו תלה הסיבה משום דגריר, ובזמן עושרו היה אומר להם אם אביא ירקות לבית תאכלו הרבה לחם עם הירקות ותמלאו הכרס בלחם ואז לא תאכלו מן הבשר המבושל החשוב הנותן כח באדם אלא רק שיעור מועט, ולכן אני מונע הירקות כדי שתהיו שבעים מתבשילין של בשר וממנו תמלאו הכרס ובזה תוסיפו כח ובריאות בגוף, ולכן על זמן עניותו לא אמר אמינא משום דגריר, כי זה לא צריך למימר שהוא סיבה ידועה להם, כיון דגריר והוא עני אין לו יכולת להביא כדי סיפוק, אבל על זמן עשרות אמר אמינא כי זאת הסיבה אין מרגישים בה מאליהם ואצטריך למימר. גם רצונו לומר אמינא כלומר אמינא כך אבל באמת הסיבה העקרית אינה זאת.

Rav Hisda a dit : moi, ni dans ma pauvreté je ne mangeais de légumes, ni dans ma richesse je ne mangeais de légumes. Notre maître le Ari a expliqué le sod de cet enseignement selon sa vérité dans le Chaar Taamei haMitsvot, voir là-bas. Et moi, le serviteur, il me semble, avec l'aide du Ciel, selon le pchat, que Rav Hisda ne voulait pas faire entrer dans sa maison des légumes qui ont l'habitude d'être infestés de vers, car on y trouve des insectes, surtout dans les pays chauds comme la Babylonie et ses environs. Et bien qu'on puisse les vérifier, il ne voulait pas se fier à la vérification des femmes et des serviteurs. Mais certainement, les gens de sa maison désiraient beaucoup les légumes, comme tout le monde, qui a envie de manger des légumes pendant le repas : même quand on mange des plats cuisinés raffinés, on ne retire pas la main des légumes. Et s'il leur avait dit : je ne fais pas entrer de légumes chez moi par crainte des vers, ils auraient dit : voici, nous avons nos yeux, nous vérifierons et nous mangerons selon l'usage de tous. Que faisait-il donc pour apaiser ses fils et les gens de sa maison, puisqu'il s'abstenait de faire entrer des légumes ? Au temps de sa pauvreté, il attribuait la raison au fait qu'ils ouvrent l'appétit ; et au temps de sa richesse, il leur disait : si j'apporte des légumes à la maison, vous mangerez beaucoup de pain avec les légumes et vous remplirez votre ventre de pain, et alors vous ne mangerez de la viande cuite, importante, qui donne de la force à l'homme, qu'une petite quantité. C'est pourquoi j'empêche les légumes, pour que vous soyez rassasiés de plats de viande et que vous en remplissiez votre ventre : ainsi vous ajouterez force et santé au corps. C'est pourquoi, pour le temps de sa pauvreté, il n'a pas dit amina (je disais) à propos de l'appétit, car il n'avait pas besoin de le dire : c'est une raison qu'ils connaissaient, puisque les légumes ouvrent l'appétit et qu'il est pauvre et n'a pas les moyens d'apporter assez. Mais pour le temps de sa richesse il a dit amina, car cette raison, ils ne la perçoivent pas d'eux-mêmes et il fallait la dire. Il veut aussi dire par amina : c'est ainsi que je le disais, mais en vérité la raison principale est autre.

💡 Explication

Les légumes crus ouvrent l'appétit (garir) : pour qui manque de pain, c'est une souffrance de plus. Riche, Rav Hisda préférait garder la place pour la viande et le poisson, plus nourrissants.

Le Ben Yehoyada propose une raison cachée : la crainte des insectes dans les légumes, que Rav Hisda ne disait pas à sa famille.

ואמר רב חסדא: בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא — לא ליבצע בצועי. (ואמר רב חסדא: בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא — לא ליבצע. מאי טעמא? — דלא עביד בעין יפה.) ואמר רב חסדא: אנא מעיקרא לא הואי בצענא עד דשדאי ידי בכולי מנא, ואשכחי [ביה כל צרכי].

Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui n'a pas beaucoup de pain, qu'il ne le rompe pas en petits morceaux. (Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui n'a pas beaucoup de pain, qu'il ne rompe pas le pain (pour les convives).

Pour quelle raison ? Parce qu'il ne le fera pas d'un œil généreux.) Et Rav Hisda a dit : moi, au début, je ne rompais pas le pain avant d'avoir porté la main dans tout le panier et d'y avoir trouvé tout ce dont j'avais besoin.

📜 Rachi (3)

לא ליבצע בצועי מורשיליונ"ט בלע"ז לא יאכל עכשיו מעט פת שימצא לו ולאחר שעה מעט מפני שאין לו דרך שביעה אלא יצרף ויאכל יחד:

Qu'il ne rompe pas en petits morceaux : morseler (émietter) en langue vernaculaire : qu'il ne mange pas maintenant un peu du pain qu'il trouve, et une heure plus tard un peu, car il n'a pas ainsi de quoi se rassasier ; qu'il rassemble et mange tout ensemble.

מעיקרא קודם שנתעשרתי:

Au début : avant que je m'enrichisse.

עד דשדאי ידי בכולא מנא כשהייתי ממשמש בסל ומוצא בו פת הרבה הייתי מברך המוציא:

Jusqu'à ce que je porte la main dans tout le panier : quand je tâtais le panier et y trouvais beaucoup de pain, je récitais Hamotsi.

💡 Explication

Manger son peu de pain par petits morceaux, à intervalles, ne rassasie jamais : mieux vaut le manger d'un coup. La phrase entre parenthèses ajoute : l'étudiant pauvre ne doit pas être celui qui rompt le pain pour la table, il le ferait d'une main avare. Rav Hisda, pauvre, vérifiait d'abord qu'il avait assez de pain avant de réciter Hamotsi.

ואמר רב חסדא: האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי קעבר משום ״בל תשחית״. ואמר רב פפא: האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא — עובר משום ״בל תשחית״. ולאו מילתא היא — ״בל תשחית״ דגופא עדיף.

Et Rav Hisda a dit : celui qui peut manger du pain d'orge et mange du pain de blé transgresse l'interdit de bal tachhit (ne pas détruire). Et Rav Papa a dit : celui qui peut boire de la bière et boit du vin transgresse bal tachhit.

Mais ce n'est pas retenu : le bal tachhit du corps passe avant.

💡 Explication

Bal tachhit : l'interdit de gaspiller un bien. Rav Hisda et Rav Papa l'étendent à la dépense superflue. La Guemara rejette : nourrir correctement son corps prime, car le priver est aussi une forme de destruction.

ואמר רב חסדא: בר בי רב דלית ליה משחא — נימשי במיא דחריצי.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui n'a pas d'huile, qu'il se frotte avec l'eau des fosses (mia dahritsei).

📜 Rachi (2)

דלית ליה משחא שהיו סכין ידיהן שמן קודם מים אחרונים להעביר את הזוהמא:

Qui n'a pas d'huile : car ils s'enduisaient les mains d'huile avant les mayim aharonim (ablution de fin de repas) pour enlever la graisse.

במיא דחריצי הנקוים יחד וגדל עליהם ירקרוקית עבה ונוחה כשמן:

Avec l'eau des fosses : des eaux rassemblées, sur lesquelles pousse une mousse verdâtre épaisse, douce comme de l'huile.

ואמר רב חסדא: בר בי רב דזבין אומצא — ליזבין אונקא, דאית ביה תלתא מיני בישרא.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui achète de la viande, qu'il achète le cou (ounka), car il y a la trois sortes de viande.

📜 Rachi (2)

אונקא צואר:

Ounka : le cou.

תלתא מיני בשרא יטעום בו ג' מיני מטעמים שמן וכחוש וגיד הצואר:

Trois sortes de viande : il y goûtera trois saveurs : le gras, le maigre et le tendon du cou.

ואמר רב חסדא: בר בי רב דזבין כיתוניתא — ליזבן מדנהר אבא, וניחוורה כל תלתין יומין, דמפטיא ליה תריסר ירחי שתא, ואנא ערבא. מאי ״כיתוניתא״? — כיתא נאה.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant qui achète une chemise de lin (kitonita), qu'il l'achète de Nehar Abba, et qu'il la lave tous les trente jours : elle le dispensera (d'en acheter) pendant les douze mois de l'année, et moi, j'en suis garant. Que signifie kitonita ?

Kita naa, une belle compagnie.

📜 Rachi (3)

מדנהר אבא מאותו מקום שפשתנו יפה:

De Nehar Abba : de cet endroit dont le lin est beau.

דמפטיא ליה תריסר ירחי שתא ואנא ערבא אני ערב בדבר שתתקיים לו שנה שלימה ותפטיהו שלא יצטרך לקנות חלוק:

Elle le dispensera les douze mois de l'année, et je suis garant : je garantis la chose, qu'elle lui durera une année entière et le dispensera, et il n'aura pas besoin d'acheter une chemise.

כיתא נאה כת נאה ראויה להושיב בעליה בכת נאה:

Kita naa : une belle compagnie ; elle rend son propriétaire digne de siéger en belle compagnie.

💡 Explication

Jeu de mots : kitonita (chemise) est lue kita naa, une belle compagnie. Un vêtement convenable fait admettre l'étudiant parmi les gens honorables.

ואמר רב חסדא: בר בי רב לא ליתיב אציפתא חדתא, דמכליא מאניה.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant ne doit pas s'asseoir sur une natte neuve, car elle abîme ses vêtements.

📜 Rachi (1)

אציפתא חדתא מחצלת חדשה של גמי לח ולחלוחית הגמי מבלה הבגדים:

Natte neuve : une natte neuve de jonc humide, et l'humidité du jonc use les vêtements.

ואמר רב חסדא: בר בי רב לא לישדר מאניה לאושפיזיה לחווריה ליה, דלאו אורח ארעא, דילמא חזי ביה מידי ואתי למגניא.

Et Rav Hisda a dit : un étudiant ne doit pas envoyer ses vêtements à son hôte pour qu'il les lave, car ce n'est pas convenable : peut-être verra-t-il quelque chose dessus, et il en viendra à le mépriser.

📜 Rachi (2)

לאושפיזא לפונדקית שלו לא ישלח חלוקו ללבן:

À son hôte : à son aubergiste, qu'il n'envoie pas sa chemise à blanchir.

דילמא חזיא בהו קרי ומגניא עליה:

Peut-être verra-t-elle dessus : une souillure nocturne (keri), et il sera méprisé à ses yeux.

⚖️ Rosh (1)

מסתמיך ואזיל רב חייא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה א"ל כי מטי לבי רב חסדא עיילן. כי מטא עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כתונתא בשבתא לרכוכי קמיכוין ושרי. או דלמא לאולודי חוורא קמיכוין ואסיר. א"ל לרכוכי קמיכוין ושפיר דמי. כי נפק אמר ליה מאי בעי מר מיניה. א"ל בעי מיניה מהו לכסכוסי כיתונא בשבת ואמר לי שפיר דמי. א"ל ותיבעי מר מיניה סודרא. א"ל סודרא לא מיבעיא לי דבעי מיניה דרב הונא ופשט לי לאיסורא. ותיפשוט ליה למר מסודרא. התם מיחזי כאולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא א"ר חסדא האי כיתונא למישלפא דידה מקניא שרי קניא ממנה אסור. דקניא לאו מנא הוא. אמר רבא ואם כלי קיואי הוא מותר פי' כלי קיואי כלי של אורג. אמר רבא האי הוצא דירקא אי חזי למאכל בהמה שרי לטלטולי ואם לאו אסור. אמר רב חייא בר אשי האי תליא דבשרא שרי לטלטולי פי' עץ שתולין בו בשר. דכוורי אסור דסני ריחא אסוחי אסחיה לדעתיה מיניה והוה ליה מוקצה מחמת מיאוס ורב לטעמיה דסבירא ליה כרבי יהודה אבל לרבי שמעון אפילו מוקצה מחמת מיאוס לית ליה והלכתא כוותיה. אמר רב חסדא בר בי רב לא לישדר מאניה לאושפיזא לחווריה ליה משום דלאו אורח ארעא:

Rav Hiya bar Yossef marchait en s'appuyant sur l'épaule de Rav Nahman bar Yitshak, le fils de sa sœur. Il lui dit : quand nous arriverons chez Rav Hisda, fais-moi entrer. Quand il arriva, il le fit entrer. Il lui demanda : peut-on frotter une chemise le Chabbat ? Vise-t-on a l'assouplir, et c'est permis ? Ou peut-être vise-t-on a la faire blanchir, et c'est interdit ? Il lui répondit : on vise à l'assouplir, c'est permis. Quand il sortit, il lui dit : qu'as-tu demandé au maître ? Il lui dit : je lui ai demandé s'il est permis de frotter une chemise le Chabbat, et il m'a dit que c'est permis. Il lui dit : et le maître aurait dû lui demander pour un foulard (soudara). Il lui dit : le foulard ne fait pas question pour moi, car je l'ai demandé à Rav Houna et il a tranché pour l'interdit. Et que le maître tranche donc à partir du foulard ? Là-bas, cela semble faire blanchir ; ici, cela ne semble pas faire blanchir. Rav Hisda a dit : pour cette chemise, la retirer de la tige est permis ; retirer la tige d'elle est interdit, car la tige n'est pas un ustensile. Rava a dit : et si c'est un ustensile de tisserand, c'est permis. Explication : kli kiyouei, un ustensile de tisserand. Rava a dit : cette botte de légumes, si elle convient comme nourriture pour le bétail, il est permis de la déplacer, et sinon c'est interdit. Rav Hiya bar Achi a dit : ce crochet à viande, il est permis de le déplacer. Explication : le bois auquel on suspend la viande. Celui des poissons est interdit, car son odeur est mauvaise : on en a détourné son esprit, et c'est un mouktse mehamat miouss (mis de côté par répugnance). Et Rav suit sa propre opinion, car il pense comme Rabbi Yehouda ; mais selon Rabbi Chimon, il n'y a pas même de mouktse mehamat miouss, et la halakha suit Rabbi Chimon. Rav Hisda a dit : un étudiant ne doit pas envoyer ses vêtements à son hôte pour qu'il les lave, car ce n'est pas convenable.

💡 Explication

Rachi comprend ouchpiza comme l'hôtesse qui blanchit le linge. Le Roch récapitule ici toute la sougya de la chemise et tranche : la halakha suit Rabbi Chimon, qui ne reconnaît pas le mouktse par répugnance ; le crochet à poissons serait donc permis à déplacer.

אמר להו רב חסדא לבנתיה: תיהויין צניען באפי גברייכו, לא תיכלון נהמא באפי גברייכו.

Rav Hisda dit à ses filles : soyez pudiques devant vos maris ; ne mangez pas de pain devant vos maris.

📜 Rachi (1)

לא תיכלון נהמא באפי גברייכו פעמים תאכל הרבה ותתגנה עליו:

Ne mangez pas de pain devant vos maris : parfois elle mangera beaucoup et se rendra déplaisante à ses yeux.

🪔 Ben Yehoyada (1)

לא תיכלון נהמא בהדי גבריכו. נקיט נהמא לרבותא אף על פי שהוא עיקר ואינו מותרות וגם אין בו לכלוך ידים כמו תבשיל. אי נמי לכל האכילה של סעודתם קרי לה נהמא, כמו עבד לחם רב בדניאל (ה, א) שכל הסעודה נקראת לחם, וכן (שמואל א' כ, כז) מדוע לא בא בן ישי אל הלחם.

Ne mangez pas de pain avec vos maris. Il cite le pain comme un à fortiori : bien que ce soit l'aliment principal et non un superflu, et qu'il ne salisse pas les mains comme un plat cuisiné. Ou bien : il appelle pain tout ce qu'on mange au repas, comme (Daniel 5, 1) "il fit un grand festin (le'hem, pain)", ou tout le repas est appelé pain ; et de même (I Samuel 20, 27) "pourquoi le fils de Ichaï n'est-il pas venu au pain (au repas) ?".

לא תיכלון ירקא בליליא, לא תיכלון תמרי בליליא, ולא תשתון שיכרא בליליא, ולא תיפנון היכא דמפנו גברייכו.

Ne mangez pas de légumes la nuit, ne mangez pas de dattes la nuit, ne buvez pas de bière la nuit, et ne vous soulagez pas là où se soulagent vos maris.

📜 Rachi (3)

לא תיכלון ירקא בלילה מפני ריח הפה:

Ne mangez pas de légumes la nuit : à cause de l'odeur de la bouche.

שיכרא ותמרי משלשלין ומביאין לידי הפחה:

Bière et dattes : elles relâchent (les intestins) et provoquent des gaz.

היכא דמפני גברייכו בגילוי בפניהם בשדות ואפילו שלא בפניהם שמכיר מקומו ומקומכם ונמאסת' לו בזוכרו:

Là où se soulagent vos maris : à découvert devant eux dans les champs ; et même hors de leur présence, car il reconnaît son endroit et le vôtre, et vous lui déplairez quand il s'en souviendra.

וכי קא קארי איניש אבבא — לא תימרון ״מנו״, אלא ״מני״.

Et quand quelqu'un appelle à la porte, ne dites pas : manou (qui est-il ?), mais : mani (qui est-ce ?).

📜 Rachi (2)

לא תימרון מנו מי הוא לשון זכר לא תרגילו לשונכם לדבר עם זכרים:

Ne dites pas manou : qui est-il, au masculin ; n'habituez pas votre langue à parler avec des hommes.

אלא מני מי היא:

Mais mani : qui est-elle.

💡 Explication

En araméen, manou suppose que l'on attend un homme ; mani suppose une femme. La tournure elle-même doit montrer qu'on n'attend pas de visite masculine.

נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה. מרגניתא — אחוי להו, וכורא — לא אחוי להו עד דמיצטערן, והדר אחוי להו.

Il tenait une perle (marganita) dans une main et une motte (koura) dans l'autre main. La perle, il la leur montrait ; la motte, il ne la leur montrait pas avant qu'elles ne soient impatientes, et ensuite il la leur montrait.

📜 Rachi (3)

נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה כשבעליך ממשמש ביך להתאוות ליך לתשמיש ואוחז הדדים בידו אחת והאחרת עד אותו מקום:

Il tenait une perle dans une main et une motte dans l'autre : quand ton mari te touche pour te désirer en vue de l'union, et qu'il tient la poitrine d'une main et l'autre (main) jusqu'à cet endroit-là.

מרגניתא אחוין ליה הדדין המציאי לו שתתרבה תאותו ומקום תשמיש אל תמציאי לו מהר כדי שיתרבה תאותו וחיבתו ויצטער הדר אחוי ליה:

La perle, montrez-la-lui : la poitrine, présentez-la-lui pour que son désir augmente ; mais le lieu de l'union, ne le lui présentez pas vite, afin que son désir et son affection augmentent et qu'il soit impatient ; ensuite montrez-le-lui.

כורא לשון כור צורפין (לעיל שבת דף עח.) לשון אחר בור לשון בור שוחה:

Koura : de la famille de kour tsorfin, le creuset des orfèvres (plus haut, Chabbat 78a) ; autre explication : bor, au sens de fosse.

🪔 Ben Yehoyada (1)

נקוט מרגניתא בחדא ידא. פירש רבינו המאירי ז"ל כלומר אם את אוחזת מרגלית ביד אחת וצרור ביד אחת ובעליך שואל בשתיהם, אחוי ליה המרגלית מיד והצרור לא תראה לו עד שתצטרך להראותו, ומתוך שבאה לו ראיית הצרור דרך כיסף אף הוא יהיה חשוב בעיניו, והוא משל שאף הכעורה שבכעורות אם עומדת בצניעות ומייקרה עצמה אצל בעלה אף היא תהיה חשובה בעיניו ולא תתגנה לו. ויש מפרשים בד"א וזה עיקר עד כאן לשונו והוא נכון ויציב.

Il tenait une perle dans une main. Rabbenou haMéiri l'a expliqué ainsi : si tu tiens une perle dans une main et un caillou dans l'autre, et que ton mari demande à voir les deux, montre-lui la perle tout de suite ; le caillou, ne le lui montre pas avant qu'il n'ait besoin de le voir. Et puisque la vue du caillou lui vient après une attente, lui aussi aura de la valeur à ses yeux. C'est une image : même la moins belle, si elle se conduit avec pudeur et se rend précieuse auprès de son mari, sera elle aussi importante à ses yeux et ne lui déplaira pas. Et certains expliquent d'une autre façon, et c'est l'essentiel. Fin de citation. Et c'est juste et solide.

💡 Explication

Rav Hisda enseigne par un geste. Rachi le lit comme une allusion à la vie intime : faire attendre augmente le désir. Le Méiri, cité par le Ben Yehoyada, en fait une image générale : ce que l'on retient avec pudeur gagne du prix, même s'il vaut peu.

אין שולין את הכרשינין. מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: אין משגיחין בכברה כל עיקר.

On ne trempe pas les vesces (kirchinin). Notre Michna n'est pas selon ce Tanna, car il est enseigné : Rabbi Eliezer ben Yaakov dit : on ne regarde pas du tout le tamis (kevara).

📜 Rachi (1)

מתניתין דקתני אבל נותנין לתוך הכברה:

Notre Michna : qui enseigne : mais on (la paille) met dans le tamis.

💡 Explication

Retour à la Michna de 140a : elle permet de poser la paille dans un tamis. Rabbi Eliezer ben Yaakov interdit tout usage du tamis le Chabbat, de crainte du borer (trier). La Michna ne suit donc pas son avis.

מתני׳ גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי, דברי רבי דוסא, וחכמים אוסרין. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת.

MICHNA. On balaie (la mangeoire) devant le bœuf à l'engrais (patam), et on écarte (la paille) sur les côtés à cause des excréments : paroles de Rabbi Dossa ; et les Sages interdisent.

On prend devant une bête et on donne devant une autre bête le Chabbat.

📜 Rachi (4)

מתני' גורפין מלפני הפטם שור שמפטמין אותו גורפין אבוס שלפניו בשבת לתת לתוכו התבן והשעורין ולא יתערב בהן עפרורית ויקוץ במאכלו:

Michna. On balaie devant le patam : un bœuf que l'on engraisse, on balaie devant lui la mangeoire le Chabbat pour y mettre la paille et l'orge, afin qu'il ne s'y mêle pas de poussière et qu'il ne se dégoûte pas de sa nourriture.

ומסלקין תבן שלפניו לצדדין כשהוא רב כדי שלא ידרסנו ברעי:

Et on écarte : la paille qui est devant lui, sur les côtés, quand elle est abondante, pour qu'il ne la piétine pas avec ses excréments.

וחכמים אוסרים מפ' בגמ' אהיא:

Et les Sages interdisent : on explique dans la Guemara sur quoi.

ונוטלין מלפני בהמה זו שעורין ותבן ונותנין לפני זו ולא אמרינן טלטול דלא חזי הוא אלא ודאי חזי הוא דאין בהמה קצה במאכל הניטל מלפני חבירתה:

Et on prend devant une bête : l'orge et la paille, et on les donne devant l'autre ; et on ne dit pas que c'est déplacer une chose qui ne convient pas : elle convient certainement, car une bête ne répugne pas à la nourriture prise devant sa compagne.

⚖️ Rosh (1)

מתני' גורפין מלפני הפטם ומסלקו לצדדין מפני הרעי דברי רבי דוסא וחכמים אוסרים. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני אחרת:

Michna. On balaie devant le bœuf à l'engrais et on (l')écarte sur les côtés à cause des excréments : paroles de Rabbi Dossa ; et les Sages interdisent. On prend devant une bête et on donne devant une autre.

💡 Explication

Deux gestes pour le bœuf à l'engrais : balayer la mangeoire (pour que la nourriture reste propre) et écarter la paille en trop (pour qu'elle ne soit pas souillée). Rabbi Dossa permet, les Sages interdisent. Le dernier cas (donner le fourrage d'une bête à une autre) est permis : ce fourrage reste une nourriture, il n'est pas mouktse.

גמ׳ איבעיא להו: רבנן ארישא פליגי, או אסיפא פליגי, או אתרוייהו פליגי?

GUEMARA. Ils ont demandé : les Sages sont-ils en désaccord sur la première partie, ou sur la seconde, ou sur les deux ?

📜 Rachi (2)

גמ' ארישא פליגי אגורפין ואסרי לגרוף משום דפעמים שהאבוס של קרקע וקא מכוין לאשוויי גומות שלא יפלו השעורים לתוכו:

Guemara. Sont-ils en désaccord sur la première partie : sur balayer, et ils interdisent de balayer, car parfois la mangeoire est de terre, et on vise à égaliser les trous, pour que l'orge n'y tombe pas.

או אסיפא פליגי ומשום דלא חזי שיש בו שנמאס במדרס רגליו:

Ou sur la seconde partie : parce que (la paille) ne convient pas, puisqu'elle est rendue répugnante par le piétinement de ses pattes.

⚖️ Rosh (1)

גמ' איבעיא להו רבנן ארישא פליגי או אסיפא פליגי. ת"ש דתניא וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה לא יסלקנו לצדדים שמע מיניה אתרווייהו פליגי אמר רב חסדא מחלוקת באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע ד"ה אסור משום אשוויי גומות:

Guemara. Ils ont demandé : les Sages sont-ils en désaccord sur la première partie ou sur la seconde ? Viens et entends, car il est enseigné : et les Sages disent : l'un comme l'autre, qu'on ne l'écarte pas sur les côtés. On en déduit qu'ils sont en désaccord sur les deux. Rav Hisda a dit : la discussion porte sur une mangeoire-ustensile, mais pour une mangeoire de terre, tous s'accordent que c'est interdit, à cause de l'égalisation des trous (achvouye goumot).

💡 Explication

Rachi donne la raison possible de chaque interdit : balayer risque d'égaliser des trous (travail de construction) ; écarter la paille souillée revient à déplacer une chose devenue mouktse. Le Roch recopie la conclusion : désaccord sur les deux, et la version finale de Rav Hisda.

תא שמע, דתניא: וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה — לא יסלקנו לצדדין.

Viens et entends, car il est enseigné : et les Sages disent : l'un comme l'autre, qu'on ne l'écarte pas sur les côtés.

📜 Rachi (2)

תא שמע דאתרוייהו פליגי:

Viens et entends : qu'ils sont en désaccord sur les deux.

אחד זה ואחד זה אחד גריפת האבוס ואחד תבן שלפניו לא יסלקנו לצדדין:

L'un comme l'autre : aussi bien balayer la mangeoire que la paille devant lui, qu'on ne les écarte pas sur les côtés.

אמר רב חסדא: מחלוקת באיבוס של קרקע, אבל באיבוס של כלי — דברי הכל מותר. ואיבוס של קרקע מי איכא למאן דשרי?! הא קא משוי גומות! אלא, אי איתמר הכי איתמר: אמר רב חסדא מחלוקת באיבוס של כלי, אבל באיבוס של קרקע — דברי הכל אסור.

Rav Hisda a dit : la discussion porte sur une mangeoire de terre, mais pour une mangeoire-ustensile, tous s'accordent que c'est permis. Une mangeoire de terre, y a-t-il quelqu'un qui le permette ?!

Il égalise des trous ! Mais s'il a été dit, voici ce qui a été dit : Rav Hisda a dit : la discussion porte sur une mangeoire-ustensile, mais pour une mangeoire de terre, tous s'accordent que c'est interdit.

📜 Rachi (2)

של קרקע כעין שעושין גדר קטן לפני בהמה ונותנין מאכל לפנים ממנו דאיכא למיחש לאשוויי גומות:

De terre : comme on fait une petite clôture devant la bête et on met la nourriture à l'intérieur ; il faut craindre l'égalisation des trous.

מחלוקת באבוס של כלי וגזרו רבנן גזרה אטו של קרקע:

La discussion porte sur une mangeoire-ustensile : et les Sages ont décrété (gezera) à cause de celle de terre.

🗂️ Tossefot (1)

אבל באיבוס של קרקע דברי הכל אסור אע"ג דמרבץ שרינן לרבי שמעון (לעיל שבת דף צה.) הכא רגילות הוא להתכוין לאשוויי גומות וחיישינן טפי שמא יתכוין:

Mais pour une mangeoire de terre, tous s'accordent que c'est interdit : bien que nous permettions d'asperger (le sol) selon Rabbi Chimon (plus haut, Chabbat 95a), ici on a l'habitude de viser à égaliser les trous, et nous craignons davantage qu'il n'en ait l'intention.

💡 Explication

La première formulation est rejetée : sur la terre, balayer égalise le sol, personne ne peut le permettre. Version retenue : la discussion porte sur la mangeoire-ustensile, où les Sages interdisent par gezera (décret) à cause de la mangeoire de terre.

Tossefot : Rabbi Chimon permet un acte non intentionnel (davar cheeno mitkaven), comme asperger le sol. Ici, l'intention d'aplanir est fréquente : on ne peut la présumer absente.

ונוטלין מלפני בהמה. תנא חדא: נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה ונותנין לפני בהמה שפיה רע. ותניא אידך: נוטלין מלפני בהמה שפיה רע ונותנין לפני בהמה שפיה יפה!

Et on prend devant une bête. Il est enseigné dans une (baraita) : on prend devant une bête dont la bouche est belle et on donne devant une bête dont la bouche est mauvaise.

Et il est enseigné dans une autre : on prend devant une bête dont la bouche est mauvaise et on donne devant une bête dont la bouche est belle !

📜 Rachi (1)

שפיה יפה לקמיה מפרש:

Bouche belle : on l'explique plus loin.

💡 Explication

Deux baraitot en contradiction apparente sur le sens du transfert.

אמר אביי: אידי ואידי מקמי חמרא לקמי תורא — שקלינן, מקמי תורא לקמי חמרא — לא שקלינן. והא דקתני ״נוטל מלפני בהמה שפיה יפה״ — בחמור, דלית ליה רירי. ״ונותנין לפני בהמה שפיה רע״ — בפרה,

Abaye a dit : l'une comme l'autre (pensent que) de devant l'âne vers le bœuf, on prend ; de devant le bœuf vers l'âne, on ne prend pas. Et ce qui est enseigné : on prend devant une bête dont la bouche est belle, c'est l'âne, qui n'a pas de bave ; et on donne devant une bête dont la bouche est mauvaise, c'est la vache,

📜 Rachi (3)

אידי ואידי שתיהן המשניות סבירא להו:

L'une comme l'autre : les deux enseignements pensent (ainsi).

מקמי חמרא לקמי תורא שקלינן שאינו מטיל רירין ואין מה שלפניו נמאס וראוי לתתו לפני שור:

De devant l'âne vers le bœuf, on prend : car il ne bave pas, et ce qui est devant lui n'est pas rendu répugnant ; il convient donc de le donner au bœuf.

מקמי תורא לקמי חמרא לא שקלינן דאית לה רירי ואימאיס והא דקרי לה הכא פיה יפה והכא פיה רע כדמפרש ואזיל פיה יפה דלית ליה רירי פיה רע דלא דייק ואכיל שאוכל קוצים וברקנים:

De devant le bœuf vers l'âne, on ne prend pas : car il a de la bave, et (le fourrage) devient répugnant. Et si on l'appelle ici bouche belle et la bouche mauvaise, c'est comme il l'explique à la suite : bouche belle, qui n'a pas de bave ; bouche mauvaise, qui ne mange pas avec soin et mange épines et ronces.

💡 Explication

Abaye accorde les deux baraitot : le seul transfert permis va de l'âne au bœuf. L'âne ne bave pas, son reste est propre ; le bœuf bave, et l'âne ne voudrait plus du fourrage. Chaque baraita qualifie l'animal selon un critère différent ; la suite (141a) expliqué la seconde.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).