Shabbat 146a — La souillure du serpent ; ouvrir un tonneau et percer un trou le Chabbat

Shabbat 146a

Sougya : Le daf achève un passage aggadique : la souillure (zouhama) introduite par le serpent chez Hava a cessé pour Israël au mont Sinaï, et Rabbi Abba bar Kahana la fait cesser dès Yaakov et ses douze tribus. Commence ensuite la michna : on peut briser un tonneau pour en manger des figues sèches, sans intention de faire un récipient ; Rabbi Yehouda et les Hakhamim discutent de percer le bouchon (mégufa), et on ne recouvre pas un trou de cire.

La Guemara restreint la michna aux figues pressées selon Rabbi Nehemia (Rabbi Ochaya), examine le percement d'un tonneau avec une lance (Rav Chechet), la portée du désaccord sur le bouchon (Rav Houna et Rav Hisda), puis la baraita sur le nouveau trou, l'élargissement et l'ancien trou, que Rabba explique par la gezera du poulailler.

Du texte de la michna à Rabbi Nehemia : le raisonnement de Rabbi Ochaya

Percer le bouchon : les deux lectures de Rav Houna et Rav Hisda

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, ישראל שעמדו על הר סיני — פסקה זוהמתן, גוים שלא עמדו על הר סיני — לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו. דכתיב: ״את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה׳ א-להינו ואת אשר איננו פה וגו׳״.

(Car lorsque) le serpent est venu sur Hava, il a jeté en elle une souillure (zouhama). Israël, qui s'est tenu au mont Sinaï : leur souillure a cessé.

Les nations, qui ne se sont pas tenues au mont Sinaï : leur souillure n'a pas cessé. Rav Aha fils de Rava dit à Rav Ashi : Et les convertis (guerim), qu'en est-il ?

Il lui dit : Bien qu'eux-mêmes n'y aient pas été, leur mazal (ange, étoile tutélaire) y était, comme il est écrit : "Avec celui qui est ici avec nous, se tenant aujourd'hui devant Hachem notre D.ieu, et avec celui qui n'est pas ici etc." (Devarim 29, 14).

📜 Rachi (3)

כשבא נחש על חוה כשנתן לה עצה לאכול מן העץ בא עליה דכתיב (בראשית ג׳:י״ג) הנחש השיאני לשון נשואין:

Lorsque le serpent est venu sur Hava : lorsqu'il lui a donné le conseil de manger de l'arbre, il est venu sur elle, comme il est écrit (Berechit 3, 13) : "Le serpent m'a séduite (hichiani)", terme d'union conjugale (nissouin).

גרים מאי שלא היו על הר סיני מהיכן פסקה זוהמא:

Les convertis, qu'en est-il : eux qui n'étaient pas au mont Sinaï, d'où leur souillure a-t-elle cessé ?

מזלייהו הוו בסיני וכל שעמדו על הר סיני נתקדשו ונטהרו ונתרפאו מכל מום ואף עורים ופסחים שהיו בישראל כדתניא בספרי:

Leur mazal y était : au Sinaï. Et tous ceux qui se sont tenus au mont Sinaï ont été sanctifiés, purifiés et guéris de tout défaut, même les aveugles et les boiteux qui se trouvaient en Israël, comme il est enseigné dans le Sifri.

🪔 Ben Yehoyada (1)

ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זהמתן. יש להקשות למה תלה פסיקת הזוהמא במעמד הר סיני, והוה ליה למימר ישראל שקבלו התורה פסקה זהמתן? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דהאש מגרש ארס הנחש הנדבק בפירות וכל מיני מאכל, ולכן כל פרי המתבשל אף על פי שנאכל כשהוא חי בלאו הכי הנה הוא יהיה נקי על ידי הבישול מן חלק הזוהמה והוא משובח בכך טפי מן החי, כי טבע האש לגרש ארסו של נחש. גם ידוע דמעמד הר סיני היה בו דבר פלא, כי האש שירדה מן השמים גירשה את האויר של כל אותו המקום שהיו עומדים בו כל ישראל ונעשה החלל ריקן מן האויר, והיו ישראל חיים אותה עת בנס, כי אי אפשר לבריה לחיות בלתי שאיבתה האויר, ולכן כתיב (שמות כ, טו) וכל העם ראים את הקולת, שראו את הקולת ממש מהלכין בתוך חלל אותו מקום ומגיעים ודופקים בתוף שבאזניהם, כי מניעת האדם מראיית הקולות הוא מכח שהחלל מלא אויר עד שנדבק בעינים ממש, לכך אין רואין הקולות העוברים בתוכו, וכמו שכתב הרב אפיקי יהודה בזה באורך. ועל כן אם אש גשמי מגרש ארס הנחש שהוא הזוהמה הנזכרת, כל שכן אש קדוש שהיה במעמד הר סיני באותו מקום שעמדו בו ישראל ולכן פסקה זהמתם, נמצא פסיקת הזוהמה לא היתה מכח קבלת התורה שאמרו נעשה ונשמע, אלא היתה מחמת עמידתם אצל הר סיני ששם ירד אש של מעלה וגירש את האויר וממילא פירש ודחה ארס של נחש שהיה דבוק בהם, לכך תלו הדבר במעמד הר סיני, ולכך יש מצות עשה בזכר מעמד הר סיני בכל יום .

Israël, qui s'est tenu au mont Sinaï, leur souillure a cessé. On peut demander : pourquoi a-t-on rattache la cessation de la souillure à la station au mont Sinaï (maamad har Sinaï) ? Il aurait fallu dire : Israël, qui a reçu la Torah, leur souillure a cessé. Il me semble, avec l'aide du Ciel, (répondre) d'après ce qu'a écrit le Gaon Maharay, de mémoire bénie, dans Yore Dea : le feu chasse le venin du serpent qui s'attache aux fruits et à toutes sortes d'aliments. C'est pourquoi tout fruit qui est cuit, même s'il se mange aussi cru, devient par la cuisson net de la part de souillure, et il en est d'autant plus louable que le cru, car la nature du feu est de chasser le venin du serpent. Il est connu aussi que le maamad du mont Sinaï comportait une chose prodigieuse : le feu descendu du ciel a chassé l'air de tout l'endroit où se tenait tout Israël, et l'espace est devenu vide d'air ; Israël vivait alors par miracle, car une créature ne peut vivre sans aspirer l'air. C'est pourquoi il est écrit (Chemot 20, 15) : "Et tout le peuple voyait les voix" : ils voyaient réellement les voix avancer dans cet espace, arriver et frapper le tympan de leurs oreilles. Car ce qui empêche l'homme de voir les voix, c'est que l'espace est rempli d'air au point de coller aux yeux mêmes ; c'est pourquoi on ne voit pas les voix qui le traversent, comme l'a écrit longuement le Rav Afikei Yehouda. Dès lors, si un feu matériel chasse le venin du serpent, qui est la souillure mentionnée, à plus forte raison le feu saint qui était au maamad du mont Sinaï, à l'endroit où se tenait Israël ; c'est pourquoi leur souillure a cessé. Il en ressort que la cessation de la souillure n'est pas venue de la réception de la Torah, lorsqu'ils ont dit naassé ve-nichma (nous ferons et nous entendrons), mais de leur station près du mont Sinaï, là où est descendu le feu d'en haut qui a chassé l'air ; et par là-même le venin du serpent qui leur était attaché s'est séparé et a été repoussé. Voilà pourquoi on a rattaché la chose au maamad du mont Sinaï, et voilà pourquoi il existe une mitsva positive de se souvenir chaque jour du maamad du mont Sinaï.

💡 Explication

Fin d'un passage aggadique commencé au daf précédent. La zouhama (souillure, impureté morale) entrée en Hava par le serpent a été retirée à Israël lors du maamad har Sinaï. Pour les guerim (convertis), Rav Ashi répond que leur mazal, l'ange ou l'étoile qui préside à leur âme, était présent : le verset inclut "celui qui n'est pas ici avec nous aujourd'hui".

🖼️ Schéma

Deux enseignements sur la fin de la zouhama

ופליגא דרבי אבא בר כהנא. דאמר רבי אבא בר כהנא: עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו: אברהם הוליד את ישמעאל, יצחק הוליד את עשו, יעקב הוליד שנים עשר שבטים שלא היה בהן שום דופי.

Et cela diverge de (l'avis de) Rabbi Abba bar Kahana, car Rabbi Abba bar Kahana a dit : Pendant trois générations, la souillure n'a pas cessé de nos pères : Avraham a engendré Ichmael, Yitshak a engendré Essav, Yaakov a engendré douze tribus en qui il n'y avait aucun défaut.

📜 Rachi (1)

ופליגא הא דאמרן דלא פסקה זוהמא עד סיני:

Et cela diverge : de ce que nous avons dit, que la souillure n'a pas cessé avant le Sinaï.

💡 Explication

Ufligua : la Guemara note une divergence. Selon Rabbi Abba bar Kahana, la souillure a cessé avec Yaakov, puisque toute sa descendance était sans défaut ; selon l'enseignement précédent, elle n'a cessé qu'au Sinaï.

מתני׳ שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. ואין נוקבין מגופה של חבית, דברי רבי יהודה. וחכמים מתירין, ולא יקבנה מצדה. ואם היתה נקובה, לא יתן עליה שעוה, מפני שהוא ממרח. אמר רבי יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב, ואמר: חוששני לו מחטאת.

MICHNA. Un homme peut briser le tonneau (havît) pour en manger des figues sèches (guérogerot), à condition qu'il n'ait pas l'intention de faire un récipient (kli).

Et on ne perce pas le bouchon (mégufa) du tonneau, paroles de Rabbi Yehouda ; et les Hakhamim permettent. Et il ne le percera pas sur son côté.

Et s'il était (déjà) percé, il ne mettra pas de cire dessus, parce qu'il étale (memaréah). Rabbi Yehouda dit : Un cas vint devant Rabban Yo'hanan ben Zakai à Arav, et il dit : Je crains pour lui (qu'il ne soit passible) d'un hatat.

📜 Rachi (8)

מתני'. שובר אדם חבית מליאה גרוגרות בסכין או בסייף לאכול ממנה גרוגרות דאין במקלקל שום איסור בשבת:

MICHNA. Un homme peut briser un tonneau : rempli de figues sèches, avec un couteau ou un sabre, pour en manger des figues sèches, car il n'y a aucun interdit dans (un acte) destructeur (mekalkel) le Chabbat.

ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי לנוקבה יפה בפתח נאה:

À condition qu'il n'ait pas l'intention de faire un récipient : en le perçant proprement d'une belle ouverture.

אין נוקבין מגופה הדבוקה בפה החבית לעשות נקב אלא נוטל את כולה אבל כי נקיב לה מתקן פתחא:

On ne perce pas le bouchon : qui est collé à l'ouverture du tonneau, pour y faire un trou ; on retire plutôt le tout. Car s'il y perce (un trou), il aménage une ouverture.

וחכמים מתירין דאין דרך פתח לחבית בכך:

Et les Hakhamim permettent : car ce n'est pas ainsi qu'on fait une ouverture à un tonneau.

ולא יקבנה מצידה בגמרא מפרש לה:

Et il ne le percera pas sur son côté : la Guemara l'explique.

שהוא ממרח ויש כאן משום ממחק:

Parce qu'il étale : et il y a là (l'interdit) de memahek (lisser).

בערב מדינה:

À Arav : (nom d'une) ville.

מחטאת שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב:

D'un hatat : de peur qu'il n'ait étalé la cire pour la coller aux parois du récipient autour du trou.

🗂️ Tossefot (1)

שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות בגמרא מוקי לה בדרוסות לרבי נחמיה אבל לרבנן דרבי נחמיה שרי אפילו מפורדות ותימה לרבי מהא דתנן בפרק בכל מערבין (עירובין דף לד: ושם) גבי עירוב נתנו במגדל ונועל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ופריך בגמרא אמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא ומשני רב ושמואל דאמרי תרווייהו הכא במגדל של בנין עסקינן ור"מ היא כו' ואמאי מבעי ליה לאוקמא הכי ומעיקרא נמי מאי קאמר והלא יכול לשבר ולפתוח את המגדל וליטול את העירוב כי היכי דהכא שרי לשבר החבית וליטול הגרוגרות ואם באת לחלק בין נטילת העירוב לנטילת הגרוגרות א"כ קשה היכי מוקי לה התם כר' מאיר ונראה דהתם אסור לשבר את המגדל והכא דשרי לשבר את החבית משום דמיירי במוסתקי כדמוקי לה בביצה פרק המביא כדי יין (ביצה דף לג: ושם) ומפ' רש"י התם דהיינו חבית שבורה ומדבקין שבריה בשרף של עץ. שעושה ממנו זפת וקורין ריישנ"א ומש"ה דוקא חבית שרי דמחמת גריעותו לא חייס עליה וליכא למיחש שמא יתכוין לעשות כלי וכן כולה שמעתא דהכא במוסתקי ואע"ג דהתם בביצה לא מוקמינן הכי אלא לר"א דפריך ולית ליה לר"א הא דתנן שובר אדם את החבית כו' ועלה משני מתני' במוסתקי מ"מ אפילו לרבנן מיבעי לאוקמי הכי דרבנן לא פליגי אדר"א דקאמר לא יקטמנו פי' לא יקטום את ההדס להריח בו אלא משום דאיהו סבירא ליה דבקטימת קיסם חייב חטאת כשקוטמו לחצות בו שיניו וא"כ אי לא מוקמינן לה במוסתקי עלייהו איכא למיפרך ולית להו הא דתנן כו' הלכך מיבעי לן למימר דאליבא דכולהו מיירי מתניתין במוסתקי והשתא אתיא שמעתא שפיר. מ"ר. ובגמ' ירושלמי בפרק בכל מערבין מצאתי הדא דתימא במגדל של אבן אבל במגדל של עץ נעשה כשובר החבית לאכול ממנה גרוגרות:

Un homme peut briser le tonneau pour en manger des figues sèches : dans la Guemara on l'établit pour des (figues) pressées (dérousot) selon Rabbi Nehemia ; mais selon les Rabbanan qui s'opposent à Rabbi Nehemia, c'est permis même pour des (figues) séparées. Et mon maître s'étonne de ce que nous avons appris au chapitre Bekhol méaarvin (Erouvin 34b), au sujet de l'erouv : s'il l'a placé dans une armoire (migdal), l'a fermée et a perdu la clé, c'est un erouv (valide). La Guemara objecte : pourquoi ? Lui est en un endroit et son erouv en un autre ! Et Rav et Chmouel répondent tous deux : nous traitons ici d'une armoire construite (fixée), et c'est (l'avis de) Rabbi Meir etc. Pourquoi faut-il l'établir ainsi ? Et au départ aussi, que demandait-on ? Ne peut-il pas briser et ouvrir l'armoire et prendre l'erouv, de même qu'ici il est permis de briser le tonneau et de prendre les figues sèches ? Et si tu veux distinguer entre prendre l'erouv et prendre les figues, il devient difficile (de comprendre) comment on l'établit là-bas selon Rabbi Meir. Il semble que là-bas il est interdit de briser l'armoire, et qu'ici il est permis de briser le tonneau parce qu'il s'agit de moustaki, comme on l'établit dans Beitsa, chapitre Hamevi kadei yayin (Beitsa 33b). Rachi y explique qu'il s'agit d'un tonneau brisé dont on a recollé les morceaux avec de la résine d'arbre, dont on fait la poix, et qu'on appelle "reisne" (résine). C'est pourquoi seul (un tel) tonneau est permis : à cause de sa médiocrité on ne le ménage pas, et il n'y a pas à craindre qu'on ait l'intention de faire un récipient. Et de même toute la sougya ici traite de moustaki. Et bien que là-bas, dans Beitsa, on ne l'établisse ainsi que selon Rabbi Eliezer - on objecte : Rabbi Eliezer n'admet-il pas ce que nous avons appris, un homme peut briser le tonneau etc. ? et on répond : notre michna traite de moustaki - néanmoins, même selon les Rabbanan il faut l'établir ainsi. Car les Rabbanan ne s'opposent à Rabbi Eliezer, qui dit "il ne le coupera pas" (c'est-à-dire il ne coupera pas le myrte pour le sentir), que parce que lui estime qu'en coupant un copeau on est passible d'un hatat, lorsqu'on le coupe pour s'en curer les dents. Dès lors, si on ne l'établissait pas en moustaki, on pourrait objecter contre eux aussi : n'admettent-ils pas ce que nous avons appris etc. ? Il faut donc dire que, selon tous, notre michna traite de moustaki, et maintenant la sougya s'explique bien. (Enseignement de) mon maître. Et dans le Talmud de Jérusalem, au chapitre Bekhol méaarvin, j'ai trouvé : Cela vaut pour une armoire de pierre, mais pour une armoire de bois, cela devient comme celui qui brise le tonneau pour en manger des figues sèches.

⚖️ Rosh (2)

מתני' שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי. במסכת יו"ט פרק המביא דף לג: מוקי במוסתקי ופירש"י דהיינו חביות שבורים שמדבקין שבריהן בשרף של עץ שעושין ממנה זפת ומשום הכי שרי ומחמת גריעותא לא חייס עליה וליכא למיחש שמא יתכוין לעשות כלי ואף על גב דלא מוקי לה במוסתקי אלא לרבי אליעזר דפריך ולית ליה לרבי אליעזר הא דתנן שובר אדם את החבית וכו' ומשני מתני' במוסתקי. ומיהו גם לרבנן צריך לאוקמי במוסתקי דלא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בחיוב חטאת אבל מודו דאיסורא איכא והכא שריא לכתחלה אלא ע"כ גם לרבנן צריך לאוקומה במוסתקי. וכן מוכח בפרק בכל מערבין (עירובין דף לד:) גבי הא דתנן נתן עירובו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ופריך בגמרא ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. ומאי קפריך והלא יכול לשבור המגדל וליטול העירוב כדתנן הכא שובר אדם חבית וכו' ולמאי דפרישית דאיירי במוסתקי אפילו לרבנן ניחא:

MICHNA. Un homme peut briser le tonneau pour en manger des figues sèches, à condition qu'il n'ait pas l'intention de faire un récipient. Dans le traité Yom Tov (Beitsa), chapitre Hamevi, page 33b, on l'établit pour des moustaki, et Rachi explique qu'il s'agit de tonneaux brisés dont on recolle les morceaux avec de la résine d'arbre dont on fait la poix ; c'est pourquoi c'est permis : à cause de sa médiocrité on ne le ménage pas, et il n'y a pas à craindre qu'on ait l'intention de faire un récipient. Et bien qu'on ne l'établisse en moustaki que selon Rabbi Eliezer - on objecte : Rabbi Eliezer n'admet-il pas ce que nous avons appris, un homme peut briser le tonneau etc., et on répond : notre michna traite de moustaki - toutefois, même selon les Rabbanan il faut l'établir en moustaki. Car les Rabbanan ne s'opposent à Rabbi Eliezer que sur l'obligation d'un hatat, mais ils reconnaissent qu'il y a un interdit ; or ici c'est permis à priori (lekhatehila). Force est donc, même selon les Rabbanan, de l'établir en moustaki. Et cela ressort aussi du chapitre Bekhol méaarvin (Erouvin 34b), au sujet de ce que nous avons appris : s'il a placé son erouv dans une armoire, l'a fermée et a perdu la clé, c'est un erouv. La Guemara objecte : pourquoi ? Lui est en un endroit et son erouv en un autre ! Mais qu'objecte-t-elle ? Ne peut-il pas briser l'armoire et prendre l'erouv, comme nous l'avons appris ici : un homme peut briser le tonneau etc. ? Selon ce que j'ai expliqué, qu'il s'agit de moustaki, cela s'accorde même selon les Rabbanan.

מתני' אין נוקבין מגופה של חבית דברי רבי יהודה וחכמים מתירין ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח א"ר יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת:

MICHNA. On ne perce pas le bouchon du tonneau, paroles de Rabbi Yehouda, et les Hakhamim permettent ; et il ne le percera pas sur son côté. Et s'il était (déjà) percé, il ne mettra pas de cire dessus, parce qu'il étale. Rabbi Yehouda dit : Un cas vint devant Rabban Yo'hanan ben Zakai à Arav, et il dit : Je crains pour lui (qu'il ne soit passible) d'un hatat.

💡 Explication

Trois règles. (1) Briser un tonneau pour atteindre les figues est permis, car c'est un acte mekalkel (destructeur) ; l'interdit vise seulement celui qui veut faire une ouverture propre, ce qui serait aménager un récipient (tikoun kli). (2) Percer la mégufa (bouchon d'argile) : Rabbi Yehouda l'interdit, les Hakhamim le permettent. (3) Boucher un trou avec de la cire relève de memahek (lisser, étaler), l'une des 39 melakhot.

Tossefot et le Roch ajoutent, d'après Beitsa 33b, que la michna parle d'un tonneau de mauvaise qualité (moustaki), recollé à la résine, qu'on ne cherche pas à ménager.

גמ׳ אמר רבי אושעיא: לא שנו אלא דרוסות, אבל מפורדות — לא. ומפורדות לא?

GUEMARA. Rabbi Ochaya dit : On ne l'a enseigné que pour des (figues) pressées (dérousot), mais pour des (figues) séparées (méforadot), non.

Et pour des séparées, non ?

📜 Rachi (3)

גמ' לא שנו דשובר החבית ומטלטל הסייף לכך:

GUEMARA. On ne l'a enseigné : qu'on brise le tonneau et qu'on déplace le sabre à cet effet.

אלא בדרוסות שהגרוגרות דרוסות בעיגול וחותכין ממנו בקורדום או בסייף ואיידי דמטלטל סייף לחתוך גרוגרות תבר ביה נמי לחבית:

Que pour des pressées : lorsque les figues sèches sont pressées en une galette et qu'on en coupe avec une hache ou un sabre ; et puisqu'il déplace le sabre pour couper les figues, il brise aussi le tonneau avec.

אבל מפורדות שא"צ לחתכן לא יטלטל סייף לשבור החבית דמתני' ר' נחמיה דאמר אין כלי ניטל אלא לתשמיש המיוחד לו כדמוקי לקמן:

Mais pour des séparées : qu'il n'est pas nécessaire de couper, il ne déplacera pas un sabre pour briser le tonneau, car notre michna est (l'avis de) Rabbi Nehemia, qui dit qu'un ustensile ne se déplace que pour l'usage qui lui est propre, comme on l'établit plus loin.

💡 Explication

La difficulté porte sur le moukzé : pour briser le tonneau il faut prendre un sabre. Si les figues sont dérousot (tassées en bloc), le sabre sert de toute façon à les couper ; on peut alors aussi briser le tonneau avec. Si elles sont méforadot (séparées), le sabre ne servirait qu'à briser le tonneau.

מיתיבי, רבי שמעון בן גמליאל אומר: מביא אדם את החבית של יין ומתיז ראשה בסייף, ומניחה לפני האורחים בשבת ואינו חושש! ההיא רבנן, מתניתין רבי נחמיה היא.

On objecte : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Un homme peut apporter le tonneau de vin, en trancher le haut avec un sabre et le poser devant les invités le Chabbat, sans s'en soucier ! - Celle-là est (l'avis des) Rabbanan ; notre michna est (l'avis de) Rabbi Nehemia.

📜 Rachi (2)

ואינו חושש ואע"ג דיין לאו למחתכיה קאי:

Sans s'en soucier : bien que le vin ne soit pas destiné à être coupé.

רבנן היא דפליגי אדר' נחמיה ואמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך:

C'est (l'avis des) Rabbanan : qui s'opposent à Rabbi Nehemia et disent que tous les ustensiles peuvent être déplacés pour un besoin (de leur usage) ou pour un autre besoin.

💡 Explication

Rabbi Nehemia : un ustensile ne se déplace le Chabbat que le-tsorekh tachmicho, pour l'usage qui lui est propre. Les Rabbanan permettent de le déplacer aussi pour un autre usage. La baraita de Rabban Chimon ben Gamliel suit les Rabbanan, la michna suit Rabbi Nehemia.

ומאי דוחקיה דרבי אושעיא לאוקומי מתניתין כרבי נחמיה ובדרוסות, לוקמה במפורדות ורבנן! אמר רבא, מתניתין קשיתיה: מאי איריא דתני ״גרוגרות״? ליתני ״פירות״! אלא שמע מינה בדרוסות.

Et qu'est-ce qui a contraint Rabbi Ochaya à établir la michna selon Rabbi Nehemia et pour des (figues) pressées ? Qu'il l'établisse pour des séparées et selon les Rabbanan !

Rava dit : La michna lui faisait difficulté : pourquoi précisément enseigne-t-elle "des figues sèches" ? Qu'elle enseigne "des fruits" !

Déduis-en donc qu'il s'agit de (figues) pressées.

💡 Explication

Argument tiré de la formulation : si la michna parlait de tout fruit, elle aurait dit "fruits". Le choix des guérogerot, que l'on conservait tassées en bloc, indique un cas où il faut un instrument pour les couper.

תניא חדא: חותלות של גרוגרות ושל תמרים — מתיר ומפקיע וחותך. ותניא אידך: מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך! לא קשיא, הא — רבנן, הא — רבי נחמיה. דתניא, רבי נחמיה אומר: אפילו תרווד ואפילו טלית ואפילו סכין — אין ניטלין אלא לצורך תשמישן.

Il est enseigné dans une (baraita) : Des paniers (hotalot) de figues sèches et de dattes, on peut défaire (le nœud), on peut défaire le tressage (mafkia) et on peut couper. Et il est enseigné dans une autre : On peut défaire (le nœud), mais on ne défait pas le tressage et on ne coupe pas !

Ce n'est pas difficile : celle-ci est (l'avis des) Rabbanan, celle-là est (l'avis de) Rabbi Nehemia. Car il est enseigné : Rabbi Nehemia dit : Même une louche, même un manteau et même un couteau ne se prennent que pour leur usage (propre).

📜 Rachi (4)

חותלות כלי של כפות תמרים ועושין כמין סלים ונותנים לתוכן תמרים רעים להתבשל:

Hotalot : récipient fait de feuilles de palmier ; on en fait des sortes de paniers dans lesquels on met des dattes de mauvaise qualité pour qu'elles mûrissent.

מתיר אם הכסוי קשור בחבל:

On peut défaire : si le couvercle est attaché avec une corde.

אבל לא מפקיע סותר שרשרות החבל בכלי:

Mais on ne défait pas le tressage : il défait les tresses de la corde dans le récipient.

ולא חותך דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו וסכין אינו עשוי לכך:

Et on ne coupe pas : car un ustensile ne se déplace que pour son usage, et le couteau n'est pas fait pour cela.

🗂️ Tossefot (2)

מתיר ומפקיע וחותך אומר רבי מההיא דעירובין (דף לד:) יש ללמוד דהא דאמרינן (ביצה דף לא:) חותמות שבכלים מתיר ומפקיע וחותך היינו כגון דקטיר במיתנא אבל פותחת של עץ ושל מתכת אסור לשבר ולהפקיע מדקשיא ליה התם אמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר דפשיטא ליה שאינו יכול להפקיע הפותחת וליטול העירוב אע"פ שסתם מגדל שבכל הש"ס הוא כלי כמו הצד צבי לבית וצפור למגדל וכי ההיא דבריש כל הכלים (לעיל שבת קכב:) ובמסקנא נמי לא בעי לאוקומי אלא בקטיר במיתנא דהיינו דוקא חותמות שבכלים אבל דבר שהוא חזק כעין פותחת לא הוה שרי ת"ק. מ"ר:

On peut défaire, défaire le tressage et couper : Mon maître dit que de ce (passage) d'Erouvin (34b) on peut apprendre que ce que nous disons (Beitsa 31b) : les sceaux des récipients, on peut les défaire, les ouvrir en forçant et les couper, vaut par exemple lorsqu'on a attaché avec une corde ; mais une serrure (potahat) de bois ou de métal, il est interdit de la briser ou de la forcer. En effet, la-bas la Guemara objecte : pourquoi ? Lui est en un endroit et son erouv en un autre ! Il lui est donc évident qu'il ne peut pas forcer la serrure pour prendre l'erouv, bien que le migdal, dans tout le Talmud, désigne un récipient, comme (dans) : celui qui chasse un cerf vers la maison et un oiseau vers le migdal, et comme ce (passage) au début de Kol hakelim (plus haut, Chabbat 122b). Et dans la conclusion aussi, on ne cherche à l'établir que lorsqu'on a attaché avec une corde : ce sont précisément les sceaux des récipients (qui sont permis), mais une chose solide comme une serrure, le Tanna kamma ne la permettait pas. (Enseignement de) mon maître.

הא רבנן והא ר' נחמיה תימה לי אמאי לא מוקי תרוייהו כר' נחמיה והא דקתני מתיר מפקיע וחותך ביו"ט והא דקתני מתיר אבל לא מפקיע וחותך בשבת דאיכא תנא דס"ל הכי אליבא דר' נחמיה בביצה בפ' המביא כדי יין (ביצה לב:) י"ל דניחא ליה למימר חדא כרבנן מדנימא תרוייהו כר' נחמיה:

Celle-ci les Rabbanan, celle-là Rabbi Nehemia : Je m'étonne : pourquoi n'établit-on pas les deux selon Rabbi Nehemia, celle qui enseigne "on défait, on force et on coupe" pour Yom Tov, et celle qui enseigne "on défait mais on ne force pas et on ne coupe pas" pour Chabbat ? Car il y a un Tanna qui pense ainsi selon Rabbi Nehemia, dans Beitsa, chapitre Hamevi kadei yayin (Beitsa 32b). On peut répondre qu'il est préférable pour lui de dire que l'une suit les Rabbanan, plutôt que de dire que les deux suivent Rabbi Nehemia.

💡 Explication

Les hotalot sont des paniers tressés en feuilles de palmier. Matir : défaire le nœud (permis selon tous). Mafkia : défaire le tressage de la corde. Hotekh : couper avec un couteau. Pour Rabbi Nehemia, le couteau n'est pas destiné à couper des paniers, donc on ne le prend pas pour cela.

בעו מיניה מרב ששת: מהו למיברז חביתא בבורטיא בשבתא? לפיתחא קמיכוין, ואסיר, או דילמא: לעין יפה קמיכוין, ושרי? אמר ליה: לפיתחא קא מכוין, ואסיר.

On demanda à Rav Chechet : Est-il permis de percer un tonneau avec une lance (bourtia) le Chabbat ? A-t-il l'intention (de faire) une ouverture, et c'est interdit ; ou peut-être a-t-il l'intention (de faire preuve) d'œil généreux (ayin yafa), et c'est permis ?

Il leur dit : Il a l'intention (de faire) une ouverture, et c'est interdit.

📜 Rachi (2)

למיברז לתחוב פויינדור"א בלע"ז:

Percer (le-miberaz) : enfoncer un "poindor" (poinçon) en langue étrangère.

בבורטיא ברומח לתוחבו בדופניה לנקבו:

Avec une bourtia : avec une lance, pour l'enfoncer dans sa paroi et la percer.

💡 Explication

Ayin yafa (bon œil) : le geste généreux de l'hôte qui ouvre largement le tonneau pour ses invités, sans chercher à faire une ouverture durable. Si l'intention est de faire un petah (ouverture), c'est un aménagement du récipient, interdit.

מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: מביא אדם חבית של יין ומתיז ראשה בסייף? התם — ודאי לעין יפה קמיכוין, הכא — אם איתא דלעין יפה קמיכוין — לפתחיה מיפתח.

On objecte : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Un homme peut apporter un tonneau de vin et en trancher le haut avec un sabre ? - Là-bas, il a certainement l'intention (de faire preuve) d'œil généreux ; ici, s'il avait l'intention (de faire preuve) d'œil généreux, il n'avait qu'à l'ouvrir (en retirant le bouchon).

📜 Rachi (3)

לעין יפה להרחיב מוצא היין בנקב גדול מדלא נקיב ליה כדרך הנוקבין נקב עגול ויפה:

D'œil généreux : élargir la sortie du vin par un grand trou, puisqu'il ne l'a pas percé à la manière de ceux qui percent un trou rond et beau.

התם ודאי לעין יפה קמיכוין שמרחיב פיה למטה ממגופתה כדקתני מתיז את ראשה שפת פיה:

Là-bas il a certainement l'intention d'œil généreux : car il élargit son ouverture au-dessous de son bouchon, comme il est enseigné : il en tranche le haut, le bord de son ouverture.

לפתוחי מיפתח יטול מגופתה:

Qu'il l'ouvre : qu'il retire son bouchon.

⚖️ Rosh (1)

גמ' תניא רשב"ג אומר מביא חבית יין ומתיז ראשה בסייף ומניחה לפני האורחין בשבת ואינו חושש. תניא חותלות של תמרה מתיר ומפקיע וחותך בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטא בשבתא. לפיתחא קמיכוין ואסיר. או דלמא לעין יפה קמיכוין ושריא א"ל לפיתחא קמכוין ואסור:

GUEMARA. Il est enseigné : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Un homme peut apporter un tonneau de vin, en trancher le haut avec un sabre et le poser devant les invités le Chabbat, sans s'en soucier. Il est enseigné : Des paniers de dattes, on peut défaire (le nœud), défaire le tressage et couper. On demanda à Rav Chechet : Est-il permis de percer un tonneau avec une lance le Chabbat ? A-t-il l'intention (de faire) une ouverture, et c'est interdit ; ou peut-être a-t-il l'intention d'œil généreux, et c'est permis ? Il leur dit : Il a l'intention (de faire) une ouverture, et c'est interdit.

💡 Explication

Rav Chechet distingue selon ce que l'acte révèle de l'intention. Trancher le haut du tonneau détruit son ouverture : c'est un geste d'hospitalité. Percer un trou avec une lance, alors qu'on pouvait simplement retirer le bouchon, montre qu'on veut une ouverture à cet endroit.

אין נוקבין מגופה וכו׳. אמר רב הונא: מחלוקת למעלה, אבל מן הצד — דברי הכל אסור. והיינו דקתני: ״לא יקבנה מצדה״. ורב חסדא אמר: מחלוקת מן הצד, אבל על גבה — דברי הכל מותר. והא דקתני ״לא יקבנה מצדה״ — התם בגופה דחבית.

On ne perce pas le bouchon etc. Rav Houna dit : Le désaccord (porte sur un percement) par le haut ; mais sur le côté, selon tous c'est interdit.

Et c'est ce qu'il enseigne : "Il ne le percera pas sur son côté". Et Rav Hisda dit : Le désaccord (porte sur un percement) sur le côté ; mais par-dessus, selon tous c'est permis.

Et ce qu'il enseigne, "il ne le percera pas sur son côté", là-bas (il s'agit) du corps du tonneau.

📜 Rachi (4)

למעלה בראש המגופה התם הוא דשרו רבנן דלאו אורחא למיעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה:

Par le haut : au sommet du bouchon ; c'est là que les Rabbanan permettent, car on n'a pas l'habitude d'y faire une ouverture, on retire plutôt tout le bouchon.

אבל מצדה זמנין דעבדי לה משום פתחא ואינו רוצה לפותחה למעלה שלא יפול עפר או פסולת ביין:

Mais sur son côté : parfois on y fait une ouverture, lorsqu'on ne veut pas l'ouvrir par le haut, pour que la poussière ou des déchets ne tombent pas dans le vin.

היינו דקתני ולא יקבנה מצדה ואמגופה קאי ודברי הכל:

C'est ce qu'il enseigne, il ne le percera pas sur son côté : et cela se rapporte au bouchon, et (c'est l'avis) de tous.

מחלוקת מן הצד התם הוא דקאסר רבי יהודה משום דאיכא דעבדי ליה פתחא:

Le désaccord (porte sur) le côté : c'est là que Rabbi Yehouda interdit, parce qu'il y a des gens qui y font une ouverture.

💡 Explication

Deux lectures de la michna. Selon Rav Houna, le désaccord porte sur le haut du bouchon, et "on ne percera pas sur le côté" est l'avis unanime à propos du bouchon. Selon Rav Hisda, le désaccord porte sur le côté du bouchon ; le haut est permis selon tous, et la phrase "sur le côté" vise la paroi du tonneau. Critère commun : là où l'on fait habituellement une ouverture, percer revient à faire un petah. Le Roch tranche selon Rav Houna.

תנו רבנן: אין נוקבין נקב חדש בשבת, ואם בא להוסיף — מוסיף. ויש אומרים: אין מוסיפין. ושוין, שנוקבין נקב ישן לכתחילה. ותנא קמא: מאי שנא מנקב חדש דלא — דקא מתקן פיתחא, אוסופי נמי — קא מתקן פיתחא!

Les Rabbanan ont enseigné : On ne perce pas un nouveau trou le Chabbat ; et s'il vient à élargir (un trou existant), il élargit. Et certains disent (yech omrim) : on n'élargit pas.

Et ils s'accordent qu'on perce un ancien trou à priori. Et (selon) le Tanna kamma, en quoi est-ce différent d'un nouveau trou, qu'on ne (perce) pas parce qu'il aménage une ouverture ?

En élargissant aussi, il aménage une ouverture !

📜 Rachi (3)

אין נוקבין נקב חדש בכלי:

On ne perce pas un nouveau trou : dans un récipient.

נקב ישן שנסתם דכי חוזר ופותח לאו כעושה פתח הוא שהרי עשוי ועומד וסתימתו לאו כלום:

Un ancien trou : qui a été bouche ; car lorsqu'on le rouvre, ce n'est pas comme faire une ouverture, puisqu'elle est déjà faite et existe, et son bouchage n'est rien.

אוסופי נמי קמתקן פתחא שמרחיבו ויש כאן משום גמר מלאכה:

En élargissant aussi il aménage une ouverture : car il l'élargit, et il y a là (l'interdit) de gmar melakha (achever un ouvrage).

💡 Explication

Trois cas : nekev hadach (nouveau trou) interdit ; lehossif (élargir) discuté ; nekev yachan (ancien trou bouche) permis selon tous, car l'ouverture existe déjà. La Guemara demande au Tanna kamma pourquoi l'élargissement serait permis, puisqu'il améliore aussi l'ouverture.

🖼️ Schéma

Nouveau trou, élargissement, ancien trou : les trois cas de la baraita

אמר רבה: דבר תורה — כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא — אינו פתח, ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולין, דעביד לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא. ואם בא להוסיף — מוסיף, אוסופי ודאי בלול של תרנגולים — לא אתי לאוסופי

Rabba dit : Selon la Torah, toute ouverture qui n'est pas faite pour faire entrer et sortir n'est pas une ouverture ; ce sont les Rabbanan qui ont décrété (gazerou) à cause du poulailler (loul chel tarnegolin), qui est fait pour faire entrer l'air et faire sortir la chaleur (hevel). Et s'il vient à élargir, il élargit : élargir, certainement dans un poulailler on n'en viendra pas à élargir

📜 Rachi (2)

הבלא סרחון שלא ימותו התרנגולין:

La chaleur (hevla) : la puanteur, pour que les poules ne meurent pas.

ואם בא להוסיף מוסיף ולא גזרינן דילמא אתי לאוסופי בלול של תרנגולין דלא מוסיף איניש עליה:

Et s'il vient à élargir, il élargit : et nous ne décrétons pas de peur qu'il en vienne à élargir dans un poulailler, car on n'y élargit pas (un trou).

⚖️ Rosh (1)

גמ' אמר רב הונא מחלוקת למעלה אבל מן הצד ד"ה אסור. והיינו דקתני ולא יקבנה מצדה וכן הלכתא. ת"ר אין נוקבין נקב חדש לכתחלה בשבת ואם בא להוסיף מוסיף וי"א אין מוסיף. ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה: דרש רב נחמן בר יצחק משמיה דרבי יוחנן הלכה כי"א. ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה אמר רב יהודה אמר שמואל ל"ש אלא במקום העשוי לשמר אבל לחזק ד"ה אסור. ה"ד לשמר וה"ד לחזק. אמר רב חסדא למעלה מן היין זהו לשמר למטה מן היין לחזק. רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר וה"ד לחזק למטה מן השמרים וזהו גי' רש"י והלכתא כוותיה דרבא דתניא דמסייע ליה. גובתא פירוש שפופרת שנותנין איתה בנקב הברזא להוליך הקלוח למרחוק רב אסר. ושמואל שרי. למיחתך לכתחלה כ"ע לא פליגי דאסור. לאהדורי כ"ע לא פליגי דשרי. כי פליגי דחתיכא ולא מיתקנא. מאן דאסר סבר גזרינן דלמא אתי למיחתך לכתחלה. ומאן דשרי סבר לא גזרינן דלמא אתי למיחתך לכתחלה. כתנאי אין חותכין שפופרת ביום טוב ואין צ"ל בשבת. נפלה מחזירין אותה בשבת ואין צ"ל בי"ט. ר' יאשיה מיקל. אהייא אילימא ארישא הא קמתקן מנא אלא אסיפא ת"ק נמי מישרא שרי. אלא דחתיכא ולא מיתקנא איכא בינייהו. ת"ק סבר גזרינן ור' יאשיה סבר לא גזרינן. דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דרבי יוחנן הלכה כרבי יאשיה:

GUEMARA. Rav Houna dit : Le désaccord (porte sur) le haut, mais sur le côté, selon tous c'est interdit ; et c'est ce qu'il enseigne : il ne le percera pas sur son côté. Et telle est la halakha. Les Rabbanan ont enseigné : On ne perce pas un nouveau trou à priori le Chabbat ; et s'il vient à élargir, il élargit ; et certains disent : il n'élargit pas. Et ils s'accordent qu'on perce un ancien trou à priori. Rav Nahman bar Yitshak a enseigné au nom de Rabbi Yo'hanan : la halakha est selon "certains disent". Et ils s'accordent qu'on perce un ancien trou à priori : Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : On ne l'a enseigné que pour un endroit fait pour conserver (lichmor), mais pour renforcer (lehazek), selon tous c'est interdit. Qu'est-ce que conserver et qu'est-ce que renforcer ? Rav Hisda dit : au-dessus du vin, c'est conserver ; au-dessous du vin, (c'est) renforcer. Rava dit : au-dessous du vin aussi, c'est conserver ; et qu'est-ce que renforcer ? au-dessous de la lie (chemarim). Telle est la version de Rachi. Et la halakha est selon Rava, car une baraita le soutient. Un tube (gouvta) - c'est-à-dire un tuyau qu'on place dans le trou du robinet pour conduire le jet au loin - Rav l'interdit et Chmouel le permet. Le couper à priori, tous s'accordent que c'est interdit ; le remettre, tous s'accordent que c'est permis. Ils divergent lorsqu'il est (déjà) coupé mais pas (encore) ajusté. Celui qui interdit estime que nous décrétons, de peur qu'il en vienne à le couper à priori ; et celui qui permet estime que nous ne décrétons pas. C'est comme (un désaccord entre) Tannaim : On ne coupe pas un tube à Yom Tov, et à plus forte raison le Chabbat. S'il est tombé, on le remet le Chabbat, et à plus forte raison à Yom Tov. Rabbi Yochiya est indulgent. Sur quoi ? Si c'est sur la première partie, il aménage un récipient ! C'est donc sur la dernière partie ; mais le Tanna kamma aussi le permet ! Leur différence porte donc sur (un tube) coupé mais pas ajusté : le Tanna kamma estime que nous décrétons, et Rabbi Yochiya estime que nous ne décrétons pas. Rav Chicha fils de Rav Idi a enseigné au nom de Rabbi Yo'hanan : la halakha est selon Rabbi Yochiya.

💡 Explication

Principe de Rabba : selon la Torah, un petah (ouverture) est une ouverture qui sert à faire entrer et sortir. Le trou d'un tonneau sert seulement à faire sortir le vin : il n'est interdit que par une gezera (décret rabbinique), à cause du trou de poulailler, qui sert dans les deux sens (entrée de l'air, sortie de la chaleur) et constitue donc une ouverture selon la Torah. On n'élargit pas un trou de poulailler ; le décret ne s'étend donc pas à l'élargissement. La phrase se poursuit au daf suivant (146b).

Le Roch conclut : halakha selon Rav Houna ; pour l'élargissement, selon "yech omrim" (interdit).

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).