Shabbat 149b — Tirage au sort en famille et avec d'autres ; celui par qui son prochain est puni ; Nevoukhadnetsar

1

וכדברי בית הלל אף משום רבית.

Et selon les paroles de Beit Hillel, (ils transgressent) aussi (l'interdit) de ribit (intérêt).

📜 Rachi (1)

וכדברי (בית) הלל דחייש שמא יוקירו חיטי בהלואת ככרות אף משום רבית:

Et selon les paroles de (Beit) Hillel : qui craignent que le blé ne renchérisse dans le prêt de pains ; (on transgresse) aussi l'interdit de ribit.

💡 Explication

Suite de la baraita : celui qui tire au sort des portions avec d'autres transgresse plusieurs interdits. Selon Beit Hillel, prêter un pain contre un pain sans en fixer la valeur est interdit, car le prix peut monter et l'emprunteur rendrait plus qu'il n'a reçu : c'est de la ribit (intérêt). Des portions échangées au hasard posent le même problème.

2

אי הכי בניו ובני ביתו נמי! בניו ובני ביתו היינו טעמא — כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית.

S'il en est ainsi, (il devrait être interdit de tirer au sort) aussi (avec) ses enfants et les gens de sa maison ! Ses enfants et les gens de sa maison, voici la raison : comme (l'enseignement de) Rav Yehouda au nom de Rav.

Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : il est permis de prêter à ses enfants et aux gens de sa maison avec intérêt, afin de leur faire goûter le goût de l'intérêt.

📜 Rachi (4)

בניו ובני ביתו נמי ליחוש לרבית וכל הני:

Ses enfants et les gens de sa maison aussi : qu'on craigne (l'interdit de) ribit et tous ces (interdits).

בניו ובני ביתו הסמוכים על שלחנו דכיון דהכל משלו אין כאן רבית:

Ses enfants et les gens de sa maison : ceux qui sont nourris à sa table ; puisque tout est à lui, il n'y a pas ici de ribit.

להלוות משלו:

Prêter : de ce qui est à lui.

להטעימן טעם רבית שידעו כמה קשה אלמא כיון דמשלו הוא אין כאן איסור רבית והלכך גבי מדה ומשקל ומנין נמי לאו קפידא הוא אלא להשוותם בלא קנאה:

Leur faire goûter le goût de l'intérêt : pour qu'ils sachent combien c'est dur. On en déduit que, puisque (tout) est à lui, il n'y a pas ici d'interdit de ribit ; et de même pour la mesure, le poids et le compte, il n'y a pas d'exigence (kepida), mais seulement (le souci) de les égaliser sans jalousie.

💡 Explication

Les enfants et les gens de la maison sont somhim al choulhano (nourris à sa table) : tout ce qu'ils mangent appartient au père. Il n'y a donc ni vrai prêt, ni vraie ribit. Le tirage sert à répartir sans jalousie ; personne n'exige son dû (kepida), d'où l'absence des interdits de mesure et de compte.

3

אי הכי, מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי!

S'il en est ainsi, (il devrait être permis de tirer) aussi une grande portion contre une petite portion !

📜 Rachi (1)

אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי דמוקמינן טעמא לקמן משום קוביא ואפי' בחול אסור וכיון דהכל משלו אמאי אסור להטעימן טעמא קוביא בעלמא הוא:

S'il en est ainsi, une grande portion contre une petite aussi : car nous établissons plus loin la raison (de l'interdit) à cause du kouvia (jeu de hasard), et c'est interdit même en semaine ; or puisque tout est à lui, pourquoi serait-ce interdit ? Il ne fait que leur faire goûter le goût du kouvia.

4

אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מאי טעמא? — כדרב יהודה אמר רב. עם בניו ועם בני ביתו — אין, עם אחרים — לא. מאי טעמא? כדרב יהודה אמר שמואל. מנה גדולה כנגד מנה קטנה — אף בחול לאחרים אסור. מאי טעמא? — משום קוביא.

Oui, il en est bien ainsi, et (la mishna) est lacunaire et enseigne ceci : un homme tire au sort avec ses enfants et les gens de sa maison à table, même une grande portion contre une petite portion. Quelle en est la raison ?

Comme (l'enseignement de) Rav Yehouda au nom de Rav. Avec ses enfants et les gens de sa maison, oui ; avec d'autres, non.

Quelle en est la raison ? Comme (l'enseignement de) Rav Yehouda au nom de Chmouel.

Une grande portion contre une petite portion, même en semaine, c'est interdit avec d'autres. Quelle en est la raison ?

À cause du kouvia (jeu de hasard).

📜 Rachi (4)

מאי טעמא מותר ולא חייש לקוביא:

Quelle en est la raison, (pourquoi) est-ce permis : et on ne craint pas le kouvia ?

כדרב יהודה אמר רב דלהטעימן בעלמא הוא:

Comme Rav Yehouda au nom de Rav : ce n'est que pour leur faire goûter (le goût).

עם אחר לא כדרב יהודה אמר שמואל דכיון דמקפידין עוברין משום מדה ומשקל ומנין:

Avec d'autres non, comme Rav Yehouda au nom de Chmouel : puisqu'ils sont pointilleux (makpidin), ils transgressent (les interdits) de mesure, de poids et de compte.

משום קוביא דגזל הוא דאסמכתא לא קניא והא אסמכתא דסמיך על הגורל אם יפול גורל אמנה הגדולה אזכה בה ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק ואילו יודע מתחלה שכן לא היה מתרצה:

À cause du kouvia : c'est du vol, car l'asmakhta n'acquiert pas ; et voici une asmakhta : il compte sur le sort (en se disant) 'si le sort tombe sur la grande portion, je la gagnerai', et c'est pourquoi il s'expose même au sort de la petite, dans le doute ; s'il avait su d'avance qu'il en serait ainsi, il n'aurait pas consenti.

🗂️ Tossefot (1)

מאי טעמא משום קוביא היינו כרבי יהודה בשם רבי טרפון דאמר אין אחד מהן נזיר שלא נתנה נזירות אלא להפלאה וסבירא ליה דלא מחית אינש לספיקא ולית הלכתא הכי אלא כאידך דר' יהודה כדפסקינן בסנהדרין בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה. ושם). מ"ר:

Quelle en est la raison ? À cause du kouvia : cela suit Rabbi Yehouda au nom de Rabbi Tarfon, qui dit qu'aucun d'eux n'est nazir, car le naziriat n'a été donné qu'avec une déclaration explicite (hafla'a) ; il pense qu'un homme ne s'engage pas dans le doute. Or la halakha n'est pas ainsi, mais comme l'autre (opinion) de Rabbi Yehouda, comme nous l'avons tranché dans Sanhédrin, au chapitre Zeh borer (Sanhédrin 25a). (M.R.)

💡 Explication

La Guemara complète la mishna (hesourei mihasra). Trois règles : (1) en famille, tout est permis, même la grande portion contre la petite ; (2) avec d'autres, le tirage de portions égales est interdit le Chabbat (mesure, poids, compte) ; (3) la grande contre la petite est interdite avec d'autres même en semaine, car c'est du kouvia.

Rachi : le gain au jeu repose sur une asmakhta, un engagement pris en comptant sur un résultat favorable ; un tel engagement n'est pas ferme, et le gagnant prend ce qui n'est pas à lui. Tossefot note que cette analyse suit une opinion que la halakha ne retient pas (Sanhédrin 25a).

🖼️ Schéma

Le raisonnement de Rachi sur le kouvia.

5

מטילין חלשין על וכו׳. מאי ״אבל לא על המנות״? אמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: אבל לא על המנות של חול ביום טוב. פשיטא! מהו דתימא: הואיל וכתיב ״ועמך כמריבי כהן״, אפילו מנות דחול נמי. קא משמע לן.

'On tire au sort (halachim) sur (les sacrifices), etc.' Que signifie 'mais pas sur les portions' ? Rabbi Yaakov, fils de la fille de Yaakov, a dit : mais pas sur les portions de semaine (chol) le jour de fête (Yom tov).

C'est évident ! Tu aurais pu dire : puisqu'il est écrit 'et ton peuple est comme ceux qui querellent le kohen' (Hochea 4,4), (on permet) même les portions de semaine ; (la mishna) nous enseigne (qu'il n'en est rien).

📜 Rachi (3)

של חול של קדשים של אתמול:

De semaine : des sacrifices (kodachim) de la veille.

כמריבי כהן ככהנים אלו שהם בעלי מריבה:

Comme ceux qui querellent le kohen : comme ces kohanim, qui sont des gens de querelle.

אפי' דחול נמי לישתרי להו להפיס ביו"ט כי היכי דלא לינצו:

Même de semaine : qu'on leur permette de tirer au sort le jour de fête, afin qu'ils ne se disputent pas.

💡 Explication

La mishna permettait aux kohanim de tirer au sort le jour de fête les sacrifices du jour. Les chairs de sacrifices de la veille (chel chol) ne peuvent pas être tirées au sort le Yom tov. On aurait pu penser que, les kohanim étant querelleurs (Hochea 4,4), on leur permettrait même cela pour éviter les disputes ; la mishna précise que non.

6

ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו — אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. מנלן? אילימא משום דכתיב: ״ויאמר ה׳ מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה. ויצא הרוח ויעמוד לפני ה׳ ויאמר אני אפתנו וגו׳ ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן״,

Et Rabbi Yaakov, fils de la fille de Yaakov, a dit : quiconque par qui son prochain est puni, on ne le fait pas entrer dans l'enceinte (mehitsa) du Saint béni soit-Il. D'où le savons-nous ?

Si l'on dit, parce qu'il est écrit : 'Hachem dit : qui séduira Ahav pour qu'il monte et tombe à Ramot Guilad ? L'un dit ainsi, l'autre dit ainsi.

Et l'esprit (roua'h) sortit et se tint devant Hachem et dit : moi je le séduirai, etc. Et il dit : je sortirai et je serai un esprit de mensonge dans la bouche de tous ses prophètes.

Et Il dit : tu le séduiras et tu réussiras ; sors et fais ainsi' (Rois I 22,20-22),

📜 Rachi (1)

זה בכה אני אפתנו בכה:

L'un ainsi : moi je le séduirai de cette manière.

🪔 Ben Yehoyada (1)

כל שחברו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחצתו של הקדוש ברוך הוא. נראה לי בס"ד הכונה על עולם היצירה שהיא בסוד וא"ו דשמא קדישא, אלא ישאר בעשיה שהיא בסוד ה"א אחרונה שה"ס [שהוא סוד] מלכות ודו"ק.

Quiconque par qui son prochain est puni, on ne le fait pas entrer dans l'enceinte du Saint béni soit-Il. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que l'intention vise le monde de Yetsira, qui est dans le sod (secret) du Vav du Nom saint : il reste plutôt dans (le monde de) Assiya, qui est dans le sod du Hé final, lequel est le sod de Malkhout. Comprends bien.

💡 Explication

Nouveau principe : celui qui cause la punition d'autrui, même à bon droit, n'est pas admis dans la mehitsa (enceinte, proximité) de Hachem. La Guemara cherche un verset. Première tentative : l'épisode d'Ahav et du prophète Mikhayhou (Rois I 22).

7

ואמרינן: מאי ״רוח״, אמר רבי יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ״צא״ אמר רב: צא ממחיצתי. ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב ״דובר שקרים לא יכון״?!

et nous avons dit : qu'est-ce que 'l'esprit' ? Rabbi Yo'hanan a dit : c'est l'esprit de Navot.

Et que (signifie) 'sors' ? Rav a dit : sors de Mon enceinte.

Mais peut-être là, voici la raison : car il est écrit 'celui qui dit des mensonges ne se tiendra pas (devant Mes yeux)' (Tehilim 101,7) !

💡 Explication

L'esprit est celui de Navot, tué par Ahav (Rois I 21), venu obtenir la punition de son meurtrier. 'Sors' signifie 'sors de Mon enceinte'. Réfutation : l'esprit a été éloigné parce qu'il allait mentir, et non parce qu'il causait la punition d'Ahav.

8

אלא מהכא: ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל וגו׳״. ״שבעת קלון מכבוד״ — זה נבוכדנצר. ״שתה גם אתה והערל״ — זה צדקיה. חדא, דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב. ועוד: צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה, דאמר רבי יהודה אמר רב: בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו׳.

Mais (on l'apprend) d'ici : 'Tu t'es rassasié de honte plus que d'honneur ; bois toi aussi et découvre ton incirconcision (vehe-arel), etc.' (Habakouk 2,16). 'Tu t'es rassasié de honte plus que d'honneur' : c'est Nevoukhadnetsar. 'Bois toi aussi et découvre ton incirconcision' : c'est Tsidkiyahou. (Réfutation :) d'une part, tout le verset est écrit à propos de Nevoukhadnetsar.

Et de plus : Tsidkiyahou, le juste, que pouvait-il lui faire ? Car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : au moment où ce méchant voulut faire cela à ce juste, etc.

📜 Rachi (3)

שבעת קלון בנבוכדנצר משתעי שהיה מטיל משכב זכור על המלכים וכשהגיע יומו של צדקיהו נמשכה ערלתו ג' מאות אמה והיינו שבעת קלון:

Tu t'es rassasié de honte : (le verset) parle de Nevoukhadnetsar, qui soumettait les rois à la relation masculine (michkav zakhar) ; quand vint le jour de Tsidkiyahou, son prépuce s'allongea de trois cents coudées, et c'est cela 'tu t'es rassasié de honte'.

חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב שפיר מצית לאוקמי כוליה בנבוכדנצר וה"ק שתה גם אתה כאותם שהיית מקלה אותן והערל והתערל והתגנה:

D'une part, tout le verset est écrit à propos de Nevoukhadnetsar : on peut bien rapporter tout (le verset) à Nevoukhadnetsar, et voici ce qu'il dit : bois toi aussi, comme ceux que tu humiliais, 'vehe-arel' : sois découvert et déshonoré.

בשעה שעשה לו כו' לקמן היא מדקאמר לאותו צדיק ש"מ אנוס היה:

Au moment où il lui fit, etc. : cela vient plus loin ; puisqu'il dit 'à ce juste', on en déduit qu'il était contraint (anous).

🪔 Ben Yehoyada (1)

בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה. נראה לי בס"ד טעם למספר כמנין יצר [300] , וכמנין אותיות 'קר' דזיופא דסטרא אחרא כנזכר בזוהר הקדוש. ועוד נראה לי בזה דכתב מהרד"ף ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל ד נ בוכדנצר היה גלגול נ מרוד עיין שם, ונראה לי לכן שניהם ראשיהם שוה שהוא נו"ן המורה על 'נפילה' ולכן נמשכה ש' אמה כמנין נמרוד [300] . ונראה לי כי ראש שמו נו"ן מורה על נפילה ראשונה שנהפך לבהמה, ואחר נו"ן [נ בוכד נצר] יש אותיות כבוד , ירמוז על כבוד שהיה לו אחר נפילה זו שרכב על ארי וקשר לו תנין בראשו, וכמו שנאמר (דניאל ד, לג) ורבו יתירה הוספת לי. ואחר אותיות כבוד [נבוכד נצר ] יש אותיות נצר ירמוז על מפלתו האחרונה, דאחר שמת בכ"ה לחודש ונקבר בכ"ו לחודש אז אויל מרודך בנו בכ"ז לחודש הוציאו מקברו לקיים מה שנאמר (ישעיהו יד, יט) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב, כמו שכתב רש"י ז"ל בסוף מלכים, וזהו רמז אותיות נצר הנשארים בשמו שהושלך כנצר נתעב.

Au moment où ce méchant voulut faire cela à ce juste, son prépuce s'allongea de trois cents coudées. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que la raison du nombre est qu'il vaut la guematria de yetser [300], et la valeur des lettres 'kar', qui désignent la falsification de la sitra a'hra (l'autre côté, le mal), comme le mentionne le saint Zohar. Et il me semble encore à ce sujet : le Maharadaf a écrit au nom de notre maître le Ari que Nevoukhadnetsar était un guilgoul (réincarnation) de Nimrod, voir là-bas. Il me semble donc que leurs deux noms commencent de la même façon, par un Noun, qui indique la 'nefila' (chute) ; c'est pourquoi (le prépuce) s'allongea de trois cents coudées, valeur de Nimrod [300]. Et il me semble que le Noun en tête de son nom indique la première chute, quand il fut changé en bête ; après le Noun [Ne-voukhad-netsar] viennent les lettres de 'kavod' (honneur), allusion à l'honneur qu'il eut après cette chute, quand il montait un lion et lui attachait un serpent (tanin) sur la tête, comme il est dit (Daniel 4,33) : 'et une grandeur supplémentaire me fut ajoutée'. Après les lettres de kavod [Nevoukhad-netsar] viennent les lettres de 'netser', allusion à sa chute finale : après qu'il mourut le 25 du mois et fut enterré le 26, son fils Evil-Merodakh le sortit de sa tombe le 27, pour accomplir ce qui est dit (Yechaya 14,19) : 'et toi, tu as été jeté hors de ta tombe comme un rejeton (netser) abhorré', comme l'a écrit Rachi à la fin de (livre des) Rois ; c'est l'allusion des lettres 'netser' restant dans son nom, lui qui fut jeté comme un rejeton abhorré.

💡 Explication

Deuxième tentative : Habakouk 2,16. 'Tu t'es rassasié de honte' viserait Nevoukhadnetsar, 'bois toi aussi' viserait Tsidkiyahou, qui serait puni pour avoir été l'occasion de la punition de Nevoukhadnetsar. Deux réfutations : le verset entier peut s'appliquer à Nevoukhadnetsar ; et Tsidkiyahou était anous (contraint), on ne peut rien lui reprocher.

9

אלא מהכא: ״גם ענוש לצדיק לא טוב״, אין ״לא טוב״ אלא רע, וכתיב: ״כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע״ — צדיק אתה ה׳ ולא יגור במגורך רע.

Mais (on l'apprend) d'ici : 'Punir aussi, pour le juste, n'est pas bien' (Michle 17,26) ; 'pas bien' n'est autre que le mal. Et il est écrit : 'Car Tu n'es pas un D.ieu qui désire la méchanceté, le mal ne séjourne pas auprès de Toi' (Tehilim 5,5) : Tu es juste, Hachem, et le mal ne séjourne pas dans Ta demeure.

📜 Rachi (2)

ענוש לצדיק לא טוב צדיק המעניש לא טוב וכיון דאינו טוב הרי הוא רע:

Punir, pour le juste, n'est pas bien : le juste qui fait punir n'est pas bien ; et puisqu'il n'est pas bien, il est mal.

וכתיב לא יגורך רע אלמא אינו נכנס במחיצתו:

Et il est écrit : le mal ne séjourne pas auprès de Toi : on en déduit qu'il n'entre pas dans Son enceinte.

💡 Explication

Source retenue, par un raisonnement en deux temps : (1) Michle qualifie de 'pas bien' le juste qui fait punir ; 'pas bien' équivaut à ra (mal) ; (2) Tehilim 5,5 : le ra ne séjourne pas auprès de Hachem. Donc celui qui cause la punition d'autrui n'entre pas dans l'enceinte divine.

🖼️ Schéma

Parcours des trois preuves.

10

מאי משמע דהאי ״חלשים״ לישנא דפורא הוא? — דכתיב: ״איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו׳״, אמר רבה בר רב הונא: מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור. וכתיב: ״כל מלכי גוים כולם וגו׳״, אמר רבי יוחנן: שנחו ממשכב זכור.

D'où déduit-on que ce (mot) 'halachim' désigne le sort (pour) ? Car il est écrit : 'Comment es-tu tombé du ciel, astre brillant, fils de l'aurore, abattu à terre, toi qui tirais au sort (holech) sur les nations, etc.' (Yechaya 14,12).

Rabba bar Rav Houna a dit : cela enseigne qu'il tirait au sort sur les grands du royaume pour savoir de qui c'était le jour de la relation masculine. Et il est écrit : 'Tous les rois des nations, tous, etc.' (reposent dans l'honneur) (Yechaya 14,18) ; Rabbi Yo'hanan a dit : ils se reposèrent de la relation masculine.

📜 Rachi (1)

חולש על גוים בנבוכדנצר כתיב:

Toi qui tirais au sort sur les nations : c'est écrit à propos de Nevoukhadnetsar.

🪔 Ben Yehoyada (1)

שהיה מטל פור על גדולי מלכות, לידע אי זה בן יומו של משכב זכור. נראה לי בס"ד היה מתכוין בהטלת הגורל לעשות פרסום ואמבוהא לדבר הרע והמאוס הזה כאלו הוא עושה דבר ההגון לו, ואפשר כי היה בועל ונבעל ולכך היה מטיל גורל על אותם הבועלים אותו לידע יומו, וכל זה הוא מתוקף הטומאה שלו. ובזה פרשתי בס"ד הטעם שהיה אותו רשע אוכל ארנבת, ולא עוד אלא שהיה אוכל אותה חיה, כמה שנאמר בגמרא דנדרים (דף סה) שצדקיה המלך ע"ה ראה ופרסם קלונו עיין שם, והיינו כי איתא בשער הגלגולים לרבינו האר"י ז"ל שהחוטא במשכב זכור יתגלגל בשפן או בארנבת עיין שם, ולכך אותו רשע מרוב דבקותו בטומאת עון זה של משכב זכור היה אוכל הארנבת המוכנת לגלגול עון זה כשהיא חיה שהיא אכילה משונה.

Qu'il tirait au sort sur les grands du royaume pour savoir de qui c'était le jour de la relation masculine. Il me semble, avec l'aide du Ciel, qu'en tirant au sort il cherchait à donner de la publicité et du bruit à cette chose mauvaise et répugnante, comme s'il faisait une chose convenable. Il se peut aussi qu'il ait été actif et passif, et c'est pourquoi il tirait au sort sur ceux qui devaient avoir relation avec lui, pour connaître le jour de chacun ; tout cela vient de la force de son impureté. Par là j'ai expliqué, avec l'aide du Ciel, la raison pour laquelle ce méchant mangeait un lièvre (arnevet), et qui plus est le mangeait vivant, comme il est dit dans la Guemara de Nedarim (65a) que le roi Tsidkiyahou le vit et divulgua sa honte, voir là-bas. En effet, il est rapporté dans le Chaar ha-Guilgoulim de notre maître le Ari que celui qui faute par la relation masculine se réincarne en chafan (daman) ou en lièvre, voir là-bas. Ainsi ce méchant, par son grand attachement à l'impureté de cette faute, mangeait le lièvre, destiné à la réincarnation de cette faute, alors qu'il était vivant, ce qui est une manière de manger anormale.

💡 Explication

Retour à la mishna : 'on tire au sort (halachim)'. Le mot vient de Yechaya 14,12, holech al goyim, dit du roi de Bavel. Rabba bar Rav Houna explique que Nevoukhadnetsar tirait au sort parmi les rois vaincus ; le verset 14,18 montre qu'à sa mort ils furent délivrés de cette humiliation.

11

ואמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפי כל בריה, שנאמר: ״נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה״, מכלל דעד השתא לא הוה רנה.

Et Rabbi Yo'hanan a dit : durant tous les jours de ce méchant, on ne trouva pas de rire dans la bouche d'aucune créature, ainsi qu'il est dit : 'Toute la terre est en repos, tranquille, ils éclatent en chants' (Yechaya 14,7) ; on en déduit que jusque-là il n'y avait pas de chant.

12

ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בביתו של אותו רשע, שנאמר: ״ושעירים ירקדו שם״.

Et Rabbi Yitshak a dit au nom de Rabbi Yo'hanan : il est interdit de se tenir dans la maison de ce méchant, ainsi qu'il est dit : 'et des démons (se'irim) y danseront' (Yechaya 13,21).

📜 Rachi (1)

ושעירים ירקדו שם ולא אנשים ובשביל הבריות מסתלקין המזיקין ונמצא מבטל גזירת המלך:

Et des démons y danseront : et non des hommes ; or à cause des hommes les mazikin (êtres nuisibles) se retirent, et on se trouverait annuler le décret du Roi.

💡 Explication

Rachi : le verset décrète que ce lieu sera habité par les se'irim ; la présence humaine ferait fuir les mazikin et contredirait ce décret.

13

ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע, לעשות לאותו צדיק כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה. שנאמר: ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל״, ערל בגימטריא שלש מאות הוי.

Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : au moment où ce méchant voulut faire cela à ce juste, son prépuce s'allongea de trois cents coudées et fit le tour de toute l'assemblée (mesiba), ainsi qu'il est dit : 'Tu t'es rassasié de honte plus que d'honneur ; bois toi aussi et découvre ton incirconcision (vehe-arel)' ; 'arel' vaut en guematria trois cents.

📜 Rachi (1)

המסיבה מלכים שהיו מסובין ויושבין לפניו:

L'assemblée : les rois qui étaient accoudés et assis devant lui.

🪔 Ben Yehoyada (1)

בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה. נראה לי בס"ד טעם למספר כמנין יצר [300] , וכמנין אותיות 'קר' דזיופא דסטרא אחרא כנזכר בזוהר הקדוש. ועוד נראה לי בזה דכתב מהרד"ף ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל ד נ בוכדנצר היה גלגול נ מרוד עיין שם, ונראה לי לכן שניהם ראשיהם שוה שהוא נו"ן המורה על 'נפילה' ולכן נמשכה ש' אמה כמנין נמרוד [300] . ונראה לי כי ראש שמו נו"ן מורה על נפילה ראשונה שנהפך לבהמה, ואחר נו"ן [נ בוכד נצר] יש אותיות כבוד , ירמוז על כבוד שהיה לו אחר נפילה זו שרכב על ארי וקשר לו תנין בראשו, וכמו שנאמר (דניאל ד, לג) ורבו יתירה הוספת לי. ואחר אותיות כבוד [נבוכד נצר ] יש אותיות נצר ירמוז על מפלתו האחרונה, דאחר שמת בכ"ה לחודש ונקבר בכ"ו לחודש אז אויל מרודך בנו בכ"ז לחודש הוציאו מקברו לקיים מה שנאמר (ישעיהו יד, יט) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב, כמו שכתב רש"י ז"ל בסוף מלכים, וזהו רמז אותיות נצר הנשארים בשמו שהושלך כנצר נתעב.

Au moment où ce méchant voulut faire cela à ce juste, son prépuce s'allongea de trois cents coudées. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que la raison du nombre est qu'il vaut la guematria de yetser [300], et la valeur des lettres 'kar', qui désignent la falsification de la sitra a'hra (l'autre côté, le mal), comme le mentionne le saint Zohar. Et il me semble encore à ce sujet : le Maharadaf a écrit au nom de notre maître le Ari que Nevoukhadnetsar était un guilgoul (réincarnation) de Nimrod, voir là-bas. Il me semble donc que leurs deux noms commencent de la même façon, par un Noun, qui indique la 'nefila' (chute) ; c'est pourquoi (le prépuce) s'allongea de trois cents coudées, valeur de Nimrod [300]. Et il me semble que le Noun en tête de son nom indique la première chute, quand il fut changé en bête ; après le Noun [Ne-voukhad-netsar] viennent les lettres de 'kavod' (honneur), allusion à l'honneur qu'il eut après cette chute, quand il montait un lion et lui attachait un serpent (tanin) sur la tête, comme il est dit (Daniel 4,33) : 'et une grandeur supplémentaire me fut ajoutée'. Après les lettres de kavod [Nevoukhad-netsar] viennent les lettres de 'netser', allusion à sa chute finale : après qu'il mourut le 25 du mois et fut enterré le 26, son fils Evil-Merodakh le sortit de sa tombe le 27, pour accomplir ce qui est dit (Yechaya 14,19) : 'et toi, tu as été jeté hors de ta tombe comme un rejeton (netser) abhorré', comme l'a écrit Rachi à la fin de (livre des) Rois ; c'est l'allusion des lettres 'netser' restant dans son nom, lui qui fut jeté comme un rejeton abhorré.

💡 Explication

Enseignement annoncé au segment 7. Le miracle a protégé Tsidkiyahou et couvert Nevoukhadnetsar de honte devant les rois présents. La guematria de 'arel' (ayin 70, resh 200, lamed 30) donne 300.

🖼️ Schéma

Calcul de la guematria de 'arel'.

14

ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם, אמרו: שמא למשול עליהם הוא בא, או ליחלות כמותם הוא בא? שנאמר: ״גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת״, יצתה בת קול ואמרה: ״ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים״.

Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : au moment où ce méchant descendit au Guehinam, tous ceux qui étaient descendus au Guehinam tremblèrent. Ils dirent : vient-il pour régner sur eux, ou vient-il pour être affaibli comme eux ?

Ainsi qu'il est dit : 'Toi aussi tu es devenu faible comme nous, tu es devenu semblable à nous (elenou nimchalta)' (Yechaya 14,10). Une voix céleste (bat kol) sortit et dit : 'Qui surpasses-tu en agrément ?

Descends et couche-toi avec les incirconcis' (Ye'hezkel 32,19).

📜 Rachi (3)

גם אתה חולית כמונו אלינו וגו' ביורדי גיהנם כתיב דכתיב לעיל מיניה שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך וגו':

Toi aussi tu es devenu faible comme nous, etc. : c'est écrit au sujet de ceux qui descendent au Guehinam, car il est écrit juste avant : 'le Cheol en bas s'agite pour toi, à la rencontre de ta venue, etc.'

חולית כמונו אלינו נמשלת לשון ממשלה:

Tu es devenu faible comme nous, 'nimchalta' : terme de domination (memchala).

נעמת סבור אתה להיות בנועם מן האחרים:

Tu surpasses en agrément : tu penses être dans un agrément supérieur aux autres.

🪔 Ben Yehoyada (1)

שמא למשל עלינו הוא בא. נראה לי בס"ד אותם שרעשו בגיהנם בבואו הם אותם הגויים שהיה מתעסק עמהם במשכב זכור שמתו קודם ממנו וירדו לגיהנם, ובראותם שבא במחיצתם אמרו שמא למשול בם בא או ליחלש כמותם? כי ידוע מעובדא דאיתא בסדר אליהו זוטא (פרק ח) שהמתעסקים בעבירה זו כל אחד ילקט עצים לשרוף חבירו, וזה הנשרף חוזר לקדמותו ומלקט לשרוף לאותו שליקט בשבילו, וכן על זה הדרך, כי אף על פי שיש בגיהנם אש כך נגזר עליהם כנזכר שם, ולכן גם אלו חשבו שמא בא בשביל כך לעשות להם אש והם יעשו לו גם כן אש כהך עובדא.

Vient-il pour régner sur nous ? Il me semble, avec l'aide du Ciel, que ceux qui tremblèrent au Guehinam à son arrivée sont ces non-Juifs avec lesquels il pratiquait la relation masculine, morts avant lui et descendus au Guehinam. Le voyant arriver dans leur domaine, ils dirent : vient-il pour régner sur eux ou pour être affaibli comme eux ? Car on sait, par le récit rapporté dans le Seder Eliyahou Zouta (chapitre 8), que ceux qui pratiquent cette faute ramassent chacun du bois pour brûler son compagnon ; celui qui est brûlé revient à son état premier et ramasse (du bois) pour brûler celui qui en avait ramassé pour lui, et ainsi de suite ; car bien qu'il y ait du feu au Guehinam, ainsi fut-il décrété sur eux, comme il est mentionné là-bas. C'est pourquoi ceux-ci aussi pensèrent : peut-être vient-il pour cela, pour leur faire du feu, et eux lui feront aussi du feu, selon ce récit.

💡 Explication

Double lecture de nimchalta : 'tu es devenu semblable' (mechal, comparaison) ou 'tu es venu régner' (memchala). La bat kol tranche : Nevoukhadnetsar n'a aucun privilège au Guehinam.

15

״איך שבת נוגש שבתה מדהבה״, אמר רבי יהודה אמר רב: שבתה אומה זו שאמרה

'Comment l'oppresseur a-t-il cessé, à cessé (la cité) madhéva !' (Yechaya 14,4). Rav Yehouda a dit au nom de Rav : elle a cessé, cette nation qui disait :

💡 Explication

Le mot rare madhéva sera expliqué au daf suivant (150a), par un jeu sur les lettres : 'mesure et apporte' (mod ve-hava).