Shabbat 156a — Pétrir avec modification, puis le mazal du jour et de l'heure

Shabbat 156a

Sougya : Le daf achève la discussion sur le pétrissage du son et de la chetita le Chabbat : la baraita suit Rabbi Yossi bar Yehouda, et le geste n'est permis qu'avec une modification (chinouy), dont la Guemara donne plusieurs formes. Les carnets (pinkassim) de Zeiri et de Levi rapportent des décisions de Rabbi Hiya et de Rabbi.

Le carnet de Rabbi Yehochoua ben Levi ouvre ensuite une longue aggada : le caractère dépend du jour de naissance ; Rabbi Hanina répond qu'il dépend de la planète de l'heure. Le daf se termine sur la mahloket : y a-t-il un mazal pour Israël ?

Rabbi Yo'hanan et Rav le nient, en s'appuyant sur Yirmeyahou et sur l'histoire d'Avraham.

Pétrir le son ou la chetita le Chabbat : permis selon Rabbi Yossi bar Yehouda, à condition de modifier le geste habituel.

Le carnet de Rabbi Yehochoua ben Levi (jour de naissance) et la réponse de Rabbi Hanina (planète de l'heure).

La discussion sur le mazal d'Israël, avec les lectures de Rachi, Tossefot et du Ben Yehoyada.

רבי יוסי ברבי יהודה היא. והני מילי הוא דמשני. היכי משני? אמר רב חסדא: על יד על יד.

C'est (l'avis de) Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda. Et cela seulement quand on modifie.

Comment modifie-t-on ? Rav Hisda dit : petit à petit (al yad al yad).

📜 Rachi (1)

רבי יוסי בר יהודה היא (דאי רבי לא מהני ליה שינוי דמנתינת מים מיחייב אפילו במידי דלאו בר גיבול כדאמרינן גבי מורסן אבל לרבי יוסי בר יהודה) דאמר עד שיגבל הכא גובלין כלאחר יד כדמפרש ואזיל והנ"מ הוא דקא משני:

C'est Rabbi Yossi bar Yehouda : (car selon Rabbi, la modification ne sert à rien, puisqu'on est passible dès qu'on met l'eau, même pour une chose qui ne se pétrit pas, comme nous l'avons dit à propos du son ; mais selon Rabbi Yossi bar Yehouda) qui dit : pas avant d'avoir pétri, ici on pétrit de manière inhabituelle (kilahar yad), comme la Guemara l'explique ensuite ; et cela seulement quand on modifie.

⚖️ Rosh (1)

ושווין שבוחשין את השתית ושותין זיתום המצרי ודוקא ברכה אבל בעבה לא. ורכה נמי והוא דמשני. והיכי משני אמר רב יוסף בחול נותן את החומץ ואחר כך נותן את השתית. בשבת נותן את השתית ואחר כך נותן את החומץ לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשא דגביל וספי לתורי פירוש המורסן. בטש ביה אתא אבוה אשכחיה אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב ומנו רב ירמיה בר אבא גובלין ולא מוסיפין. ודלא נקיט בלישניה מהלקיטין יתיה וה"מ הוא דמשני והיכי משני. אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי שתי וערב. והא לא מערבא שפיר. אמר רב יהודה מנערו לכלי אחר. כתב אפינקסא דזעירי אמרית קמיה רבי ומנו ר' חייא מהו לגבל. אמר לי אסור. מהו לפרק לכלי אחר. אמר לי מותר. אמר רב יהודה מנשיא חד קמי חד תרין קמי תרין שפיר דמי תלתא קמי תרין אסיר. רב יוסף אמר אפילו קב ואפילו קביים. עולא אמר אפילו כור ואפילו כוריים. והלכתא כעולא:

Et ils sont d'accord qu'on remue la chetita et qu'on boit le zitom égyptien ; et seulement (quand le mélange est) liquide, mais pas quand il est épais. Et même liquide, à condition qu'on modifie. Et comment modifie-t-on ? Rav Yossef dit : en semaine on met le vinaigre puis on met la chetita ; le Chabbat on met la chetita puis on met le vinaigre. Levi fils de Rav Houna bar Hiya trouva le pétrisseur de la maison de ses parents qui pétrissait et donnait à manger aux bœufs - explication : le son. Il le frappa. Son père vint et le trouva ; il lui dit : ainsi a dit le père de ta mère au nom de Rav - et qui est-ce ? Rav Yirmeya bar Abba - : on pétrit mais on ne gave pas ; et celui (le veau) qui ne prend pas avec sa langue, on lui met (la nourriture) en bouche. Et cela seulement quand on modifie. Et comment modifie-t-on ? Rav Yeimar bar Chelamya dit au nom d'Abaye : en long et en large. Mais cela ne mélange pas bien ! Rav Yehouda dit : on le secoue dans un autre récipient. Il était écrit dans le carnet de Zeiri : j'ai dit devant mon maître - et qui est-ce ? Rabbi Hiya - : peut-on pétrir ? Il m'a dit : c'est interdit. Peut-on vider dans un autre récipient ? Il m'a dit : c'est permis. Rav Yehouda (lire : Rav Menachya) dit : une devant une, deux devant deux, c'est permis ; trois devant deux, c'est interdit. Rav Yossef dit : même un kav et même deux kav. Oula dit : même un kor et même deux kor. Et la halakha est comme Oula.

💡 Explication

Fin de la baraita de 155b : on pétrit le son (morsan) le Chabbat. La Guemara l'attribue à Rabbi Yossi bar Yehouda, pour qui l'interdit de lach (pétrir) n'existe qu'au moment du pétrissage lui-même, et non dès l'ajout de l'eau. Il permet donc de pétrir, mais avec un chinouy (modification du geste). Rav Hisda : on pétrit al yad al yad, par petites portions.

Le Roch résume toute la sougya de ce daf et tranche comme Oula (seg. 4).

ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותים זיתום המצרי. והאמרת ״אין גובלין״! לא קשיא: הא בעבה, הא ברכה. והני מילי הוא דמשני.

Et ils sont d'accord qu'on remue la chetita le Chabbat et qu'on boit le zitom égyptien. Mais tu as dit : on ne pétrit pas !

Ce n'est pas difficile : l'une (la règle interdisant) concerne un mélange épais, l'autre (celle qui permet) un mélange liquide. Et cela seulement quand on modifie.

📜 Rachi (3)

שבוחשין בתרווד דהיינו גובלין:

Qu'on remue : avec une louche, ce qui revient à pétrir.

ושותים זיתום המצרי דבלאו רפואה נמי משקה הוא דתנן כל המשקין שותה אדם לרפואה (לעיל שבת דף קט:):

Et qu'on boit le zitom égyptien : car même sans but médical c'est une boisson, et nous avons appris : toutes les boissons, on les boit comme remède (plus haut, Chabbat 109b).

בעבה אין גובלין ברכה בוחשין שאין זו לישה:

Épais : on ne pétrit pas ; liquide : on remue, car ce n'est pas un pétrissage.

💡 Explication

La chetita est une farine de grains grillés délayée (voir 155b). Le zitom égyptien est une boisson à base d'orge, de sel et de safran. La Guemara distingue : un mélange ava (épais) est un pétrissage, un mélange rakha (liquide) ne l'est pas. Même le liquide demande un chinouy.

היכי משני? אמר רב יוסף: בחול נותן את החומץ ואחר כך נותן את השתית, בשבת נותן את השתית ואחר כך נותן את החומץ. לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה. בטש ביה. אתא אבוה אשכחיה, אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב, ומנו — רבי ירמיה בר אבא: גובלין ולא מספין, ודלא לקיט בלישניה — מלקיטין ליה. והני מילי הוא דמשני.

Comment modifie-t-on ? Rav Yossef dit : en semaine, on met le vinaigre et ensuite on met la chetita ; le Chabbat, on met la chetita et ensuite on met le vinaigre.

Levi fils de Rav Houna bar Hiya trouva le pétrisseur de la maison de ses parents qui pétrissait (du son) et le donnait à manger à son bœuf. Il le frappa.

Son père vint et le trouva ; il lui dit : ainsi a dit le père de ta mère au nom de Rav - et qui est-ce ? Rabbi Yirmeya bar Abba - : on pétrit mais on ne gave pas ; et celui qui ne prend pas avec sa langue, on lui met (la nourriture) en bouche.

Et cela seulement quand on modifie.

📜 Rachi (8)

בחול נותן החומץ כו' כלומר כן דרכו בחול:

En semaine on met le vinaigre, etc. : c'est-à-dire que tel est l'usage en semaine.

לגבלא דבי נשיה שומר בהמות אביו ומגבל מאכלן:

Le pétrisseur de la maison de ses parents : le gardien des bêtes de son père, qui pétrit leur nourriture.

דקא גביל מורסן ע"י שינוי:

Qui pétrissait : du son, avec modification.

בטש ביה דהא לכולי עלמא אבל לא גובלין תנן:

Il le frappa : car selon tous nous avons appris 'mais on ne pétrit pas'.

גובלין מורסן ע"י שינוי כדמפרש ואזיל והוא דקא משני:

On pétrit : du son avec modification, comme la Guemara l'explique ensuite, et à condition de modifier.

ולא מספין לתורי אין מאמירין אותן:

Mais on ne gave pas : les bœufs, on ne les engraisse pas (on ne leur fait pas avaler de force).

ודלא לקיט בלישניה עגל קטן שעדיין לא לומד לאכול:

Et celui qui ne prend pas avec sa langue : un petit veau qui n'a pas encore appris à manger.

והני מילי דאמרן דמותר לגבל מורסן:

Et cela seulement : ce que nous avons dit, qu'il est permis de pétrir du son.

💡 Explication

Premier exemple de chinouy : inverser l'ordre habituel des ingrédients. Puis un récit : Levi croit que le pétrissage est interdit à tous et frappe le serviteur. Son père lui rappelle l'enseignement de son grand-père maternel : on peut pétrir (avec modification), mais on ne gave pas l'animal (ein mamirin) ; un veau qui ne sait pas encore manger seul, on peut lui mettre la nourriture dans la bouche.

היכי משני? אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי: שתי וערב. והא לא מערב שפיר? אמר רב יהודה: מנערו לכלי.

Comment modifie-t-on ? Rav Yeimar bar Chelamya dit au nom d'Abaye : en long et en large (chti va-erev).

Mais cela ne mélange pas bien ! Rav Yehouda dit : on le secoue dans un récipient.

📜 Rachi (2)

שתי וערב פעם אחת מוליך המקל שתי ופעם אחת ערב:

En long et en large : une fois on conduit le bâton dans le sens de la longueur, une fois dans le sens de la largeur.

מנערו לכלי והוא מתערב מאליו:

On le secoue dans un récipient : et il se mélange de lui-même.

💡 Explication

Deuxième forme de chinouy pour le son : au lieu de tourner en rond, on remue en traits droits croisés (comme la chaîne et la trame d'un tissu). Objection : le mélange sera mauvais. Rav Yehouda : on transvase et on secoue, le mélange se fait alors seul.

כתיב אפינקסיה דזעירי: אמרית קדם רבי, ומנו — רבי חייא: מהו לגבל? אמר: אסור. מהו לפרק? אמר: מותר. אמר רב [מנשיא]: חד קמי חד, תרי קמי תרי — שפיר דמי. תלתא קמי תרי — אסיר. רב יוסף אמר: קב ואפילו קביים. עולא אמר: כור ואפילו כוריים.

Il était écrit dans le carnet (pinkas) de Zeiri : j'ai dit devant mon maître - et qui est-ce ? Rabbi Hiya - : peut-on pétrir ?

Il a dit : c'est interdit. Peut-on vider (lefarek) ?

Il a dit : c'est permis. Rav Menachya dit : une devant une, deux devant deux, c'est permis ; trois devant deux, c'est interdit.

Rav Yossef dit : un kav, et même deux kav. Oula dit : un kor, et même deux kor.

📜 Rachi (5)

אפינקסיה לוחות קשורות זו עם זו כאותן של סוחרים:

Pinkas : des tablettes attachées l'une à l'autre, comme celles des marchands.

אמרית קמיה רבי רבי לוי משתעי דהוא אמר קדם רבי על הנך אינשי דגבלין שתיתא:

J'ai dit devant mon maître : c'est Rabbi Levi qui raconte qu'il a parlé devant Rabbi au sujet de ces gens qui pétrissaient la chetita.

מהו לפרק לתת מתוך כלי שלפני בהמה זו ולתת לפני חברתה:

Peut-on vider : prendre dans le récipient qui est devant une bête et le mettre devant une autre.

חדא קמי חדא מילתא באפי נפשה היא חדא מדה שרגילין לתת לפני בהמה מותר לתת לפניה בשבת וכן תרתי קמי תרתי האוכלות באבוס אחד:

Une devant une : c'est un enseignement à part. Une mesure qu'on a l'habitude de mettre devant une bête, il est permis de la mettre devant elle le Chabbat ; de même deux devant deux qui mangent à la même mangeoire.

אבל תלתא קמי תרתי הואיל ובחול לא יהיב להו כי האי הוי טרחא דלא צריך וכ"ש תרתי קמי חדא:

Mais trois devant deux : puisqu'en semaine on ne leur donne pas ainsi, c'est une peine inutile ; et à plus forte raison deux devant une.

🗂️ Tossefot (1)

מהו לפרק פירש בקונטרס לפרק מלפני בהמה זו וליתן לפני אחרת וכן פירש בערוך בערך פרק וקשה לר"י דהיינו מתניתין גבי בהמה (לעיל שבת דף קמ:) ונראה לר"י לפרק היינו להריק המים וגם המורסן מכלי אל כלי שתגבל היטב ובערוך פירש כמה לשונות:

Peut-on vider : Rachi (le Kountres) explique : vider de devant une bête et donner devant une autre ; ainsi l'explique aussi le Aroukh à la racine perek. Le Ri objecte que c'est déjà notre Michna sur les bêtes (plus haut, Chabbat 140b). Il semble au Ri que lefarek signifie verser l'eau et le son d'un récipient dans un autre, pour que ce soit bien pétri. Le Aroukh donne plusieurs explications.

💡 Explication

Lefarek : selon Rachi, déplacer la nourriture d'une bête à une autre ; selon le Ri (Tossefot), transvaser le mélange d'un récipient à l'autre pour le pétrir - ce qui rejoint la modification de Rav Yehouda au seg. 3.

Puis la mesure de nourriture qu'on peut mettre devant les bêtes. Rav Menachya interdit plus que la quantité habituelle (tirha, peine inutile). Rav Yossef et Oula élargissent : un kav, un kor (30 seas), et même le double. Le Roch tranche comme Oula.

🖼️ Schéma

Trois avis sur la quantité de nourriture qu'on peut mettre devant les bêtes le Chabbat.

כתיב אפינקסיה דלוי: אמרית קדם רבי, ומנו — רבינו הקדוש, על דהוו גבלין שתיתא בבבל, והוה צוח רבי (ומנו? — רבינו הקדוש, על דהוו גבלין שתיתא), ולית דשמע ליה, ולית חילא בידיה למיסר מדרבי יוסי ברבי יהודה.

Il était écrit dans le carnet de Levi : j'ai dit devant mon maître - et qui est-ce ? Notre saint maître - au sujet de ceux qui pétrissaient la chetita à Bavel ; et mon maître criait (contre cela) - et qui est-ce ?

Notre saint maître, au sujet de ceux qui pétrissaient la chetita -, mais personne ne l'écoutait, et il n'avait pas le pouvoir de l'interdire, à cause de (l'avis de) Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda.

📜 Rachi (1)

מדר' יוסי בר יהודה בר פלוגתיה דהוה שרי לעיל אף בעבה ועל ידי שינוי והיו נוהגין כמותו:

À cause de Rabbi Yossi bar Yehouda : son contradicteur, qui permettait plus haut même (le mélange) épais, avec modification ; et on se conduisait selon lui.

💡 Explication

Rabbi (Rabbi Yehouda Hanassi) est en désaccord avec Rabbi Yossi bar Yehouda (155b). Il protestait contre ceux qui pétrissaient la chetita à Bavel, mais l'usage suivait Rabbi Yossi bar Yehouda, et un avis tannaitique établi ne pouvait pas être annulé.

כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא, יהי גבר ולא חדא ביה.

Il était écrit dans le carnet de Rabbi Yehochoua ben Levi : celui (qui est né) le premier jour de la semaine sera un homme et il n'y aura pas 'une' en lui.

📜 Rachi (2)

האי מאן דבחד בשבא הנולד באחד בשבת:

Celui (qui est né) le premier jour de la semaine : celui qui naît le dimanche.

יהא גבר ולא חדא ביה יהא אדם שלם במדה אחת יהא ולא אחת בו ממדה אחרת ולקמן מפרש לה ואזיל:

Sera un homme et il n'y aura pas 'une' en lui : il sera un homme entier dans un seul trait, et il n'y aura pas en lui un seul (élément) d'un autre trait ; la Guemara l'explique ensuite.

💡 Explication

Transition : après les carnets de Zeiri et de Levi, un troisième pinkas, celui de Rabbi Yehochoua ben Levi, cite une série d'enseignements aggadiques sur l'influence du jour de naissance. Chaque trait est rattaché à ce qui fut créé ce jour-là lors du maasse berechit.

מאי [״ולא חדא ביה״]? אילימא: ולא חד לטיבו, והאמר רב אשי: אנא בחד בשבא הואי! אלא לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי: אנא ודימי בר קקוזתא הוינן בחד בשבא, אנא מלך, והוא הוה ריש גנבי! אלא: אי כוליה לטיבו, אי כוליה לבישו. מאי טעמא? דאיברו ביה אור וחושך.

Que signifie 'il n'y aura pas une en lui' ? Si l'on dit : pas une (qualité) pour le bien - mais Rav Achi a dit : moi, je suis né le premier jour de la semaine !

Mais alors : pas une pour le mal - or Rav Achi a dit : moi et Dimi bar Kakouzta, nous sommes nés le premier jour de la semaine ; moi je suis devenu roi, et lui est devenu chef de voleurs ! Mais (cela signifie) : ou bien entièrement pour le bien, ou bien entièrement pour le mal.

Quelle en est la raison ? Parce que la lumière et les ténèbres ont été créées ce jour-là.

📜 Rachi (1)

והוא ריש גנבי דמאן דבחד בשבא יהא ראש כמו שהיום ראש למעשה בראשית מיהו שמע מינה דנולדים בו צדיקים ורשעים:

Et lui chef de voleurs : car celui qui naît le dimanche sera chef (roch), comme ce jour est le premier (roch) de l'œuvre de la création ; toutefois on en déduit que naissent ce jour-là des justes et des méchants.

💡 Explication

La Guemara teste deux lectures de 'pas une en lui' par le témoignage de Rav Achi, né un dimanche, devenu 'roi' (chef de la yechiva de Soura). Conclusion : le né du dimanche est tout d'une pièce, entièrement bon ou entièrement mauvais, comme le premier jour où furent créées la lumière et les ténèbres. Rachi ajoute : il sera 'chef' dans un sens ou dans l'autre.

האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן. מאי טעמא? משום דאיפליגו ביה מיא. האי מאן דבתלתא בשבא — יהי גבר עתיר וזנאי יהא. מאי טעמא? משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא — יהי גבר חכים ונהיר. מאי טעמא? משום דאיתלו ביה מאורות.

Celui (qui est né) le deuxième jour de la semaine sera un homme colérique. Quelle en est la raison ?

Parce que les eaux y ont été séparées. Celui (qui est né) le troisième jour de la semaine sera un homme riche et débauche.

Quelle en est la raison ? Parce que les herbes y ont été créées.

Celui (qui est né) le quatrième jour de la semaine sera un homme sage et lumineux. Quelle en est la raison ?

Parce que les luminaires y ont été suspendus.

📜 Rachi (5)

דאיפליגו מיא כך הוא יבדל מכל אדם:

Les eaux ont été séparées : ainsi lui sera séparé de tout homme.

זנאי נואף:

Débauché (zanaï) : adultère.

דאיברו ביה עשבים דכתי' (בראשי' א) תדשא הארץ והוא דבר שפרה ורבה מאד וממהר לגדל ולצמוח דהוא ענין פריצות אשווי"א בלע"ז [ל"א] דלא כתיב למינהו בעשבים בצוויים (ועוד) שיוצאין בערבוביא ויונקין זו מזו:

Parce que les herbes y ont été créées : comme il est écrit (Berechit 1) : 'que la terre fasse pousser l'herbe' ; c'est une chose qui fructifie et se multiplie beaucoup, qui se hâte de grandir et de pousser, ce qui évoque le débordement (en langue étrangère : achvia) ; [autre explication :] il n'est pas écrit 'selon leur espèce' pour les herbes dans les ordres (de la création), car elles sortent mélangées et se nourrissent l'une de l'autre.

ונהיר זיותן:

Et lumineux : d'un visage rayonnant.

דאיתלו ביה מאורות וכתיב ותורה אור:

Les luminaires ont été suspendus : et il est écrit : 'et la Tora est lumière'.

💡 Explication

Même schéma pour chaque jour : un trait et une raison tirée du maasse berechit. Lundi : la séparation des eaux supérieures et inférieures donne la division, la colère. Mardi : les herbes, abondantes et mélangées, donnent richesse et absence de limites. Mercredi : les luminaires donnent la sagesse, comparée à la lumière.

האי מאן דבחמשה בשבא — יהי גבר גומל חסדים. מאי טעמא? משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא — יהי גבר חזרן. אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהי — בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא. אמר רבא בר רב שילא: וקדישא רבא יתקרי.

Celui (qui est né) le cinquième jour de la semaine sera un homme qui fait des actes de bonté (gomel hassadim). Quelle en est la raison ?

Parce que les poissons et les oiseaux y ont été créés. Celui (qui est né) la veille du Chabbat sera un homme qui recherche (hazran).

Rav Nahman bar Yitshak dit : qui recherche les mitsvot. Celui qui (est né) le Chabbat mourra le Chabbat, parce qu'on a profane pour lui le grand jour du Chabbat.

Rava bar Rav Chila dit : et il sera appelé grand saint.

📜 Rachi (4)

דאיברו ביה דגים ועופות שאין טורחין לאוכלין אלא ניזונים בחסדו של הקב"ה:

Parce que les poissons et les oiseaux y ont été créés : qui ne peinent pas pour leur nourriture mais sont nourris par la bonté du Saint béni soit-Il.

חזרן מחזר אחר מצות:

Qui recherche : qui court après les mitsvot.

חזרן במצות שכן דרך ע"ש לחזר אחר מצות שבת:

Qui recherche les mitsvot : car tel est l'usage de la veille du Chabbat, de rechercher les mitsvot du Chabbat.

וקדישא רבה יתקרי שיהא פרוש וקדוש דכתיב (שמות כ) ויקדשהו:

Et il sera appelé grand saint : il sera séparé et saint, comme il est écrit (Chemot 20) : 'et Il le sanctifia'.

🪔 Ben Yehoyada (1)

האי מאן דבמעלי שבתא, יהא גבר חזרן. אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצוות. פירוש לא תימא חזרן רצונו לומר מחזר על הפתחים, שכן המנהג בערב שבת לחזר על הפתחים כל עני וחסר לחם, לכך פירש חזרן במצוות, וכן בכוכב צדק נמי אצטריך לפרש צדקן במצוות, דלא תימא צדקן רצונו לומר בעל צדקה בלבד, לכך פירש צדקן במצוות, לשון צדקות הכולל על כל המצות כולם.

Celui (qui est né) la veille du Chabbat sera un homme qui recherche. Rav Nahman bar Yitshak dit : qui recherche les mitsvot. Explication : ne dis pas que 'hazran' veut dire qui fait le tour des portes (pour mendier), puisque l'usage à la veille du Chabbat est que tout pauvre qui manque de pain fait le tour des portes ; c'est pourquoi il a expliqué 'qui recherche les mitsvot'. De même, pour la planète Tsedek (Jupiter), il a fallu expliquer 'tsadkan dans les mitsvot', pour qu'on ne dise pas que tsadkan signifie seulement celui qui donne la tsedaka ; c'est pourquoi il a expliqué 'tsadkan dans les mitsvot', au sens de tsedakot, qui englobe toutes les mitsvot.

💡 Explication

Jeudi : poissons et oiseaux vivent de la bonté divine, d'où le 'hessed. Vendredi : hazran, que Rav Nahman bar Yitshak précise : il recherche les mitsvot, comme on court le vendredi pour préparer le Chabbat. Le né du Chabbat mourra un Chabbat, car on a profane le Chabbat pour lui (pour l'accouchement). Rava bar Rav Chila ajoute un trait positif : il sera appelé kadicha raba, grand saint.

Le Ben Yehoyada explique pourquoi Rav Nahman doit préciser : sans cela, 'hazran' pourrait désigner le mendiant qui fait le tour des portes le vendredi.

אמר להו רבי חנינא, פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה — יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין, אם גניב — לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה — יהי גבר עתיר וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב — יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה — יהי גבר סביל מרעין, בני וסתר, סתר ובני, אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב — מצלח. האי מאן דבשבתאי — יהי גבר מחשבתיה בטלין. ואית דאמרי: כל דמחשבין עליה בטלין. האי מאן דבצדק — יהי גבר צדקן. אמר רב נחמן בר יצחק: וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים — יהי גבר אשיד דמא. אמר רב אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מהולא. אמר רבה: אנא במאדים הואי. אמר אביי: מר נמי עניש וקטיל.

Rabbi Hanina leur dit : sortez et dites au fils de Levi : ce n'est pas le mazal du jour qui détermine, c'est le mazal de l'heure qui détermine. Celui (qui est né) sous le soleil sera un homme rayonnant ; il mangera du sien et boira du sien, et ses secrets seront découverts ; s'il vole, il ne réussira pas.

Celui (qui est né) sous l'étoile Noga (Vénus) sera un homme riche et débauche. Quelle en est la raison ?

Parce que le feu y est né. Celui (qui est né) sous Kokhav (Mercure) sera un homme lumineux et sage, parce que c'est le scribe du soleil.

Celui (qui est né) sous la lune sera un homme qui supporte les maux, qui bâtit et détruit, détruit et bâtit ; il mangera ce qui n'est pas à lui et boira ce qui n'est pas à lui, et ses secrets seront cachés ; s'il vole, il réussira. Celui (qui est né) sous Chabtai (Saturne) sera un homme dont les projets échouent ; et certains disent : tout ce qu'on projette contre lui échoue.

Celui (qui est né) sous Tsedek (Jupiter) sera un homme juste (tsadkan). Rav Nahman bar Yitshak dit : juste dans les mitsvot.

Celui (qui est né) sous Maadim (Mars) sera un homme qui verse le sang. Rav Achi dit : ou saigneur, ou voleur, ou boucher, ou mohel.

Rabba dit : moi, je suis né sous Maadim. Abaye (lui) dit : le maître aussi punit et met à mort.

📜 Rachi (17)

אמר להו רבי חנינא לתלמידים שקראו פנקסו של ר' יהושע:

Rabbi Hanina leur dit : aux élèves qui avaient lu le carnet de Rabbi Yehochoua.

מזל שעה ז' מזלות הן המשמשין את השעות חנכ"ל שצ"ם חמה היינו חמה ממש והוא אחד מן המזלות וכן לבנה והשאר הוויין כוכבים:

Le mazal de l'heure : il y a sept mazalot (planètes) qui servent les heures, (dans l'ordre) Hanakhal Chatsam ; hama est le soleil lui-même, qui est l'un des mazalot, de même la lune (levana), et les autres sont des étoiles.

זיותן כשמש המאיר:

Rayonnant : comme le soleil qui éclaire.

אכיל מדיליה כשמש שאינו מסיג גבול רעהו למשול בלילה:

Il mange du sien : comme le soleil qui n'empiète pas sur le domaine de son voisin pour régner la nuit.

ורזוהי גליין אין לו רשות לכסות סודו ונסתרותיו אלא כשמש הזה שהוא פומבי לכל:

Et ses secrets sont découverts : il n'a pas la possibilité de couvrir son secret et ses choses cachées, mais (il est) comme ce soleil qui est public pour tous.

דתלי ביה נורא אש תלוי באותו מזל יצר של תשמיש בוער כתנור:

Le feu y est suspendu : le feu est lié à ce mazal ; le penchant du rapport conjugal brûle comme un four.

מזל כוכב הוא סופר של מזל חמה לכתוב דרך הילוכו ותקופותיו ומצוי אצלו תמיד:

Mazal Kokhav : c'est le scribe du mazal du soleil, qui écrit le chemin de sa marche et ses cycles, et il se trouve toujours auprès de lui.

סביל מרעין כלבנה זו שמתנוונה והולכת:

Qui supporte les maux : comme cette lune qui dépérit peu à peu.

בנאי וסתיר כלבנה זו שגדילה ומתמעטת:

Qui bâtit et détruit : comme cette lune qui grandit et diminue.

אכיל לא דיליה כלבנה המסגת גבול החמה למשול אף ביום:

Il mange ce qui n'est pas à lui : comme la lune qui empiète sur le domaine du soleil pour régner aussi le jour.

ורזוהי כסיין כלבנה שאינה מאירה:

Et ses secrets sont cachés : comme la lune qui n'éclaire pas.

דבשבתאי מזל כוכב ששמו שבתאי:

Sous Chabtai : le mazal de l'étoile nommée Chabtai.

בטלין כמו לא ישבותו (בראשיח ח):

Échouent (batlin) : comme (Berechit 8) 'ne cesseront pas' (lo yichbotou).

צדקן במצות צדקה לעניים דקרי ליה מצוה (בכל) לשון אגדה:

Juste dans les mitsvot : la tsedaka aux pauvres, qu'on appelle 'mitsva' dans la langue de l'aggada.

גנבא ליסטים ההורג נפשות:

Voleur : un brigand qui tue des gens.

אומנא מקיז דם:

Saigneur (oumana) : celui qui fait les saignées.

עניש בני אדם העוברין על דבריו:

Il punit : les gens qui transgressent ses paroles.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אמר אביי: מר נמי, עניש וקטיל. אף על גב דעניש וקטיל אינו מוציא דם ומאדים מורה על דם, עם כל זה יש במאדים הנראה על דבר זה, כי מאדים מורה על אודם שהוא דין, ועניש וקטיל הורג בתגבורת הדין, ועוד כל מי שהוא עניש וקטיל תמצא עיניו אדומים תמיד, והרי הוא מסתכל באודם על אותו אדם שמענישו.

Abaye dit : le maître aussi punit et met à mort. Bien que celui qui punit et met à mort ne fasse pas couler le sang, alors que Maadim désigne le sang, il y a néanmoins en Maadim ce qui se voit en cela : car Maadim désigne le rouge, qui est le din (la rigueur), et celui qui punit et met à mort tue par la force du din. De plus, tu trouveras que celui qui punit et met à mort a toujours les yeux rouges, et il regarde avec rougeur celui qu'il punit.

💡 Explication

Rabbi Hanina conteste le carnet : le caractère dépend de la planète qui gouverne l'heure de naissance. Rachi donne l'ordre des sept planètes par le moyen mnémotechnique Chatsam Hanakhal : Chabtai (Saturne), Tsedek (Jupiter), Maadim (Mars), Hama (soleil), Noga (Vénus), Kokhav (Mercure), Levana (lune). Chaque trait découle de la nature de l'astre : le soleil brille par lui-même et se voit de tous ; la lune emprunte sa lumière, croît et décroît.

Pour Maadim (Mars, 'le rouge'), Rav Achi précise que la tendance à verser le sang peut s'exercer dans un métier permis : saigneur, boucher, mohel. Rabba, juge, fait de même en punissant.

איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל? שנאמר: ״כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה״ — הם יחתו, ולא ישראל.

Il a été dit : Rabbi Hanina dit : le mazal rend sage, le mazal rend riche, et il y a un mazal pour Israël. Rabbi Yo'hanan dit : il n'y a pas de mazal pour Israël.

Et Rabbi Yo'hanan suit son raisonnement, car Rabbi Yo'hanan a dit : d'où (sait-on) qu'il n'y a pas de mazal pour Israël ? Car il est dit : 'Ainsi parle Hachem : n'apprenez pas la voie des nations, et ne soyez pas effrayés par les signes du ciel, car les nations sont effrayées par eux' (Yirmeyahou 10,2) : eux seront effrayés, et non Israël.

📜 Rachi (2)

מזל מחכים לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים ויש מזל לישראל שאין תפלה וצדקה משנה את המזל:

Le mazal rend sage : la sagesse est selon le mazal, comme il a dit : (celui qui est né) sous le soleil sera lumineux et sage. Et il y a un mazal pour Israël : car la prière et la tsedaka ne changent pas le mazal.

אין מזל לישראל דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:

Il n'y a pas de mazal pour Israël : car par la prière et le mérite, son mazal change en bien.

🗂️ Tossefot (1)

אין מזל לישראל והא דאמר רבא בשילהי מו"ק (דף כח. ושם) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא מכל מקום על ידי זכות גדול משתנה אבל פעמים שאין המזל משתנה כדאמר ביבמות פרק החולץ (יבמות דף נ. ושם) זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו (דאין מזל לישראל):

Il n'y a pas de mazal pour Israël : et ce que dit Rava à la fin de Moed Katan (28a) : 'enfants, vie et subsistance ne dépendent pas du mérite mais du mazal' - (on répondra que) de toute façon, par un grand mérite (le mazal) change ; mais parfois le mazal ne change pas, comme on dit dans Yevamot, chapitre Ha-holets (50a) : s'il a mérité, on lui ajoute ; s'il n'a pas mérité, on lui retranche (car il n'y a pas de mazal pour Israël).

🪔 Ben Yehoyada (1)

רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. אין להקשות לרבי חנינא מהא דאברהם אבינו ועובדי דמייתי הש"ס, דגם רבי חנינא יודה אם מורה המזל לרעה ישתנה, ורק על הטובה לא ישתנה, ולכך נקיט 'מחכים מעשיר' וזהו דומיא דנבואה של נביא שיש בזה חילוק. והא דכתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי נראה ודאי גם רבי יהושע בן לוי לא דיבר אלא לפי הרוב, גם עוד יודה רבי יהושע בן לוי שהאדם בבחירתו ישנה טבעו ומזגו מרעה לטובה או להפך, וכנודע מאותו עובדא דאותו פלוסוף בענין השרטוט. והא דמקשי מן רב אשי ולא אמר דהוה מן המיעוט, היינו דקיימא לן להש"ס דכונתו לומר מזל יום גרם לי לטובה, ולהכי מקשי עוד ממה שאמר אנא ודימי בר קקוזתא הויין בחד בשבא, אנא מלך, והוא הוה ריש גנבי, כי היה יום אחד וגרם לי לטובה ולדימי בהפך? ומתרץ או כוליה לטיבו, או כוליה לבישו.

Rabbi Hanina dit : le mazal rend sage, le mazal rend riche, et il y a un mazal pour Israël. On ne peut pas objecter à Rabbi Hanina le cas d'Avraham avinou et les récits que cite la Guemara, car même Rabbi Hanina admettra que si le mazal indique le mal, il changera ; c'est seulement pour le bien qu'il ne changera pas. C'est pourquoi il a choisi 'rend sage, rend riche' ; cela ressemble à la prophétie d'un prophète, où l'on fait cette distinction. Quant à ce qui était écrit dans le carnet de Rabbi Yehochoua ben Levi, il semble certain que Rabbi Yehochoua ben Levi aussi n'a parlé que selon la majorité (des cas) ; de plus, Rabbi Yehochoua ben Levi admettra que l'homme, par son libre choix, change sa nature et son tempérament du mal vers le bien ou inversement, comme on le sait par le récit de ce philosophe au sujet des lignes (de la main). Et si la Guemara objecte à partir de Rav Achi sans répondre qu'il fait partie de la minorité, c'est que la Guemara comprend qu'il voulait dire : le mazal du jour m'a été favorable ; c'est pourquoi elle objecte encore de ce qu'il a dit : moi et Dimi bar Kakouzta sommes nés le premier jour de la semaine, moi je suis devenu roi et lui chef de voleurs - comment un même jour m'a-t-il été favorable et à Dimi le contraire ? Et elle répond : ou bien entièrement pour le bien, ou bien entièrement pour le mal.

💡 Explication

La question de fond : le mazal détermine-t-il le sort d'un Juif ? Pour Rabbi Hanina, oui ; Rachi précise : la prière et la tsedaka ne le changent pas. Pour Rabbi Yo'hanan, non : le mérite et la prière changent le mazal en bien. Preuve : le verset de Yirmeyahou, 'les nations' sont effrayées par les signes du ciel, pas Israël.

Tossefot concilie avec Moed Katan 28a ('enfants, vie et subsistance dépendent du mazal') : un grand mérite change le mazal, mais pas toujours. Le Ben Yehoyada limite la position de Rabbi Hanina : un mazal mauvais peut être annulé, seul le bon ne se retire pas.

ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל? — שנאמר: ״ויוצא אותו החוצה״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ״בן ביתי יורש אותי״, אמר לו: לאו — ״כי אם אשר יצא ממעיך״.

Rav aussi pense qu'il n'y a pas de mazal pour Israël, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : d'où (sait-on) qu'il n'y a pas de mazal pour Israël ? Car il est dit : 'Il le fit sortir dehors' (Berechit 15,5).

Avraham dit devant le Saint béni soit-Il : Maître du monde, 'celui qui est né dans ma maison héritera de moi' (Berechit 15,3). Il lui dit : non, 'mais celui qui sortira de tes entrailles' (Berechit 15,4).

💡 Explication

Deuxième preuve, chez Rav : l'expression vayotsé oto ha-houtsa, 'Il le fit sortir dehors', sera interprétée au segment suivant. Avraham pensait que son serviteur Eliezer hériterait de lui ; Hachem lui promet un fils.

אמר לפניו: רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי, ואיני ראוי להוליד בן. אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך?

Il dit devant Lui : Maître du monde, j'ai regardé dans mon astrologie (itstagninout), et je ne suis pas apte à engendrer un fils. Il lui dit : sors de ton astrologie, car il n'y a pas de mazal pour Israël.

Quelle est ta pensée ?

📜 Rachi (2)

איצטגנינות חכמת המזלות:

Itstagninout : la science des astres.

צא מאיצטגנינותיך היינו דכתיב ויוצא אותו החוצה חוץ מאיצטגנוניתו:

Sors de ton astrologie : c'est ce qui est écrit : 'Il le fit sortir dehors', hors de son astrologie.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אמר לפניו: רבונו של עולם, נסתכלתי באצטגנינות שלי, ואיני ראוי להוליד בן. יש להקשות כיון דאמר לו רחמנא (בראשית טו, ד) אשר יצא ממעיך מה מקום יש לדברים אלה שדבר עתה, שנראה כאלו אומר חס וחלילה הבטחה זו לא אפשר להיות?! ונראה לי בס"ד דודאי מאמין שהקב"ה ישנה לו המזל ויוליד אך חושש על אשר נמצא בזה נהנה הוא ממעשה נסים, ולכך הציע דברים אלו לפניו יתברך לידע אם יעשה לו הקב"ה תיקון לדבר? והשיב לו אין בזה משום נהנה ממעשה נסים, כי אני משנה המזל תחלה קודם שתעשה התשמיש של ההריון בכמה שנים, והנס הוא בשינוי המזל, באותה שעה עדיין לא יהיה בתשמיש שלך הריון, ואחר זה כשיהיה בתשמיש שלך הריון הנה הא זו אתיא ממילא, ואין כאן חשש נהנה ממעשה נסים.

Il dit devant Lui : Maître du monde, j'ai regardé dans mon astrologie, et je ne suis pas apte à engendrer un fils. On peut objecter : puisque Rahamana (Celui qui a pitié) lui avait dit (Berechit 15,4) 'celui qui sortira de tes entrailles', quelle place y a-t-il pour ces paroles qu'il dit maintenant ? Cela semble comme s'il disait, à D.ieu ne plaise, que cette promesse ne peut pas se réaliser ! Il me semble, avec l'aide du Ciel, qu'il croyait certainement que le Saint béni soit-Il changerait pour lui le mazal et qu'il engendrerait ; mais il craignait de se trouver ainsi profiter d'un miracle. C'est pourquoi il présenta ces paroles devant Lui, béni soit-Il, pour savoir si le Saint béni soit-Il lui ferait une réparation (tikoun) à ce sujet. Et Il lui répondit : il n'y a pas là de profit d'un miracle, car je change le mazal d'abord, plusieurs années avant que tu accomplisses l'union de la conception ; le miracle est dans le changement du mazal, et à ce moment il n'y aura pas encore de conception dans ton union ; ensuite, quand il y aura conception dans ton union, cela viendra de soi-même, et il n'y a pas ici de crainte de profiter d'un miracle.

💡 Explication

Le midrach lit 'Il le fit sortir dehors' comme : sors de ton astrologie. Selon les astres, Avraham ne devait pas avoir de fils ; Hachem lui répond que le mazal ne gouverne pas Israël. 'Quelle est ta pensée ?' introduit la suite (156b).

Le Ben Yehoyada explique la question d'Avraham : il ne doutait pas de la promesse, mais il craignait de profiter d'un miracle (nehene mi-maasse nissim), ce qui diminue les mérites. Réponse : le mazal est changé longtemps avant, et la naissance vient ensuite de façon naturelle.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).