Shabbat 54b — Fin de Bameh behema : les objets de l'animal et le devoir de protester

Shabbat 54b

Sougya : Le daf achève la question de la corde du chameau, puis cite la michna finale du chapitre Bameh behema : l'âne, les coqs, les béliers, les brebis, le veau et la vache ne sortent pas avec divers objets. La guemara explique la fonction de chacun : clochette de foire, protection d'une plaie, signe de propriété, petit joug.

Elle discute longuement le terme hanounot (Rav Aha bar Oula, Rav Papa bar Chmouel, Rav Houna, Chimon le nazir). La vache de Rabbi Elazar ben Azarya était en fait à sa voisine : faute d'avoir protesté, elle porte son nom.

D'où le principe : qui peut protester et ne le fait pas est puni pour les fautes de sa maison, de sa ville, du monde entier.

Les objets de la michna, animal par animal, avec la fonction que leur donne la guemara.

Hanounot : deux explications rejetées, deux retenues, et la raison du nom.

Le devoir de protester : la responsabilité s'étend jusqu'où porte l'autorité.

והתניא: ובלבד שיגביה מן הקרקע טפח! כי תניא ההיא בחבלא דביני ביני.

Mais n'a-t-on pas enseigné (dans une baraita) : à condition qu'il la soulève du sol d'un tefah ! Cette (baraita)-là a été enseignée au sujet de la corde intermédiaire.

📜 Rachi (2)

והתניא ובלבד שיגביה מן הקרקע טפח אבל כל כמה דבעי ניפוק מתותיה ידיה:

Mais n'a-t-on pas enseigné : à condition qu'il la soulève du sol d'un tefah : mais (la corde) peut dépasser sous sa main autant qu'on veut.

בחבלא דביני ביני שבין ידו לגמל בההוא קאמר כמה דבעי נהוי ובלבד שיגביהנו מן הקרקע טפח כדי שתהא נראה הבהמה נמשכה בו דאי לא לא מיתחזי נטירותא דבהמה אלא כמשאוי בעלמא שאין נראה שאוחז ראשה בידו:

La corde intermédiaire : celle qui est entre sa main et le chameau ; pour celle-là il dit qu'elle peut être aussi longue qu'on veut, à condition qu'il la soulève du sol d'un tefah, pour qu'on voie que l'animal est tiré par elle ; sinon, on ne verrait pas qu'on garde l'animal, et ce serait un simple fardeau, car on ne verrait pas qu'il tient sa tête dans sa main.

💡 Explication

Suite de 54a : celui qui mène un chameau par une corde doit veiller à ce que la corde reste un moyen de garde (nitra) et ne devienne pas un fardeau (massa). La baraita qui exige de soulever la corde d'un tefah vise la partie entre la main et l'animal : si elle traîne au sol, on ne voit plus que l'animal est tenu.

מתני׳ אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו, ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק, ולא בסולם שבצוארו, ולא ברצועה שברגלו.

MICHNA. L'âne ne sort pas avec le bat (mardaat) lorsqu'il ne lui est pas attaché, ni avec une clochette, même si elle est bouchée, ni avec l'échelle qui est à son cou, ni avec la courroie qui est à sa patte.

📜 Rachi (3)

מתני' בזוג אישקליט"א:

Michna. Avec une clochette : esquilette (en vieux français).

אע"פ שחללו פקוק במוכין שאין העינבל שלו מקשקש להשמיע קול ובגמ' מפרש טעמא:

Même si : son creux est bouche avec de la bourre, de sorte que son battant ne tinte pas pour faire du bruit ; et la guemara en explique la raison.

סולם ורצועה וכל הנך דמתניתין מפרש בגמרא וכולהו משום דחייס עלייהו ואי נפלי אתי לאיתויי:

L'échelle, la courroie et tous ceux de la michna sont expliqués dans la guemara ; et pour tous, (la raison est) qu'on y tient, et s'ils tombent on viendrait à les rapporter.

⚖️ Rosh (1)

גמ' אין חמור יוצא במרדעת כדאמרינן לעיל בזמן שאינה קשורה לו מערב שבת. ולא בזוג משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא. ולא בסולם שבצוארו אמר רב הונא בי לועא למאי עביד להיכא דאית לה מכה דלא הדר חייך לה. ולא ברצועה שברגליה דעבדי לה לגיזרא. ואין התרנגולין יוצאין בחוטין. דעבדי לסימנא כי היכי דלא ליחלפי. ולא ברצועה שברגליהן דעבדי להו כי היכי דלא ליתברו מאני. ואין הזכרים יוצאין בעגלה דעבדי להו כי היכי דלא ליחמטא אליתייהו. ואין הרחלות יוצאות חנונות מאי חנונות אמר רב יהודה עץ אחד יש בכרכי הים וחנון שמו ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני שבראשה. אי הכי זכרים נמי. זכרים כיון דנגחי אהדדי ממילא נפלי. שמעון נזירא אמר קסמא דריתמא אין העגל יוצא בגימון אמר רב הונא בר נירא. מאי משמע דהאי גימון לישנא דמיכף הוא דכתיב הלכוף כאגמון ראשו. ולא פרה בעור הקופר כי היכי דלא לימציוה יאלי. ולא ברצועה שבין קרניה אי לשמואל דאמר לנוי אסור לשמר מותר. אי לרב דאמר בין לנוי בין לשמר אסור. פרתו של רבי אלעזר בן עזריה כו' תנא לא שלו היתה אלא של שכינתו ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו איתמר רב ורבי חנינא רבי יוחנן ורב חביבא. בכולהו מועד כל כה"ג חלופי רבי יוחנן ומעיילי רבי יונתן. כל שאפשר לו למחות באנשי ביתו ואינו מוחה נתפש על אנשי ביתו. באנשי עירו ואינו מוחה נתפש על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפש על העולם כולו. אמר רב פפא הני דבי ריש גלותא מתפשי אכולי עלמא: הדרן עלך במה בהמה

Guemara. L'âne ne sort pas avec le bat, comme nous l'avons dit plus haut : lorsqu'il ne lui est pas attaché depuis la veille de Chabbat. Ni avec une clochette, parce qu'il a l'air de quelqu'un qui va à la foire (hinga). Ni avec l'échelle à son cou : Rav Houna a dit : (une pièce) près de la mâchoire. À quoi sert-elle ? Pour le cas où il a une plaie, afin qu'il ne se retourne pas pour la gratter. Ni avec la courroie à sa patte, qu'on lui fait pour ses pas (guizra). Et les coqs ne sortent pas avec des fils, qu'on leur fait comme signe, pour qu'ils ne soient pas confondus. Ni avec la courroie à leurs pattes, qu'on leur fait pour qu'ils ne cassent pas les ustensiles. Et les béliers ne sortent pas avec le chariot, qu'on leur fait pour que leur queue ne soit pas blessée. Et les brebis ne sortent pas hanounot. Que signifie hanounot ? Rav Yehouda a dit : il y a un arbre dans les villes de la mer, nommé hanoun ; on le leur place dans le nez pour qu'elles éternuent et que tombent les vers de leur tête. S'il en est ainsi, les mâles aussi ! Les mâles, puisqu'ils se donnent des coups de corne les uns aux autres, (les vers) tombent d'eux-mêmes. Chimon le nazir a dit : un éclat de genêt. Le veau ne sort pas avec le guimon : Rav Houna a dit : un petit joug (bar nira). D'où déduit-on que ce guimon est un terme de courbure ? De ce qu'il est écrit : Est-ce pour courber sa tête comme un jonc (agmon) ? Ni la vache avec la peau de hérisson, pour que les bêtes rampantes ne la tètent pas. Ni avec la courroie entre ses cornes : selon Chmouel, qui dit : pour l'ornement, c'est interdit ; pour la garde, c'est permis. Selon Rav, qui dit : pour l'ornement comme pour la garde, c'est interdit. La vache de Rabbi Elazar ben Azarya, etc. : on a enseigné : elle n'était pas à lui mais à sa voisine, et comme il n'a pas protesté contre elle, elle est appelée de son nom. On a rapporté : Rav et Rabbi Hanina, Rabbi Yo'hanan et Rav Haviva. Dans tout (le seder) Moed, partout où figure un tel (groupe), on remplace Rabbi Yo'hanan et on insère Rabbi Yonatan. Quiconque peut protester contre les gens de sa maison et ne proteste pas est saisi pour les gens de sa maison ; contre les gens de sa ville, il est saisi pour les gens de sa ville ; contre le monde entier, il est saisi pour le monde entier. Rav Papa a dit : ceux de la maison de l'Exilarque sont saisis pour le monde entier. Fin du chapitre Bameh behema.

💡 Explication

Dernière michna du chapitre Bameh behema. Elle énumère des objets avec lesquels l'animal ne sort pas le Chabbat dans le domaine public. Deux raisons générales reviennent : l'objet a de la valeur et, s'il tombe, le propriétaire risque de le rapporter (ati leatouye) sur quatre coudées ; ou l'objet n'est pas une parure ou une garde nécessaire et devient un fardeau (massa) porté par l'animal.

Le Roch résume toute la guemara de l'amud et en garde la halakha, y compris le principe final sur le devoir de protester.

ואין התרנגולים יוצאין בחוטין ולא ברצועה שברגליהם, ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן.

Et les coqs ne sortent pas avec des fils, ni avec la courroie qui est à leurs pattes ; et les béliers ne sortent pas avec le chariot qui est sous leur queue.

📜 Rachi (1)

עגלה כגון קרון קטן שעושין לו תחת זנבו שראש זנב אותן האילים רחב כמין כר קטן ואין בו עצם אלא שומן ועב וכבד וכשנגרר לארץ נשרט ונשחת ועושים לו עגלה מתגלגלת אחריו כשהוא הולך והזנב קשור עליה:

Chariot : comme une petite charrette qu'on lui fait sous sa queue ; car le bout de la queue de ces béliers est large comme un petit coussin, sans os, fait de graisse, épais et lourd ; quand il traîne à terre, il est égratigné et abîmé ; on lui fait donc un chariot qui roule derrière lui quand il marche, et la queue y est attachée.

💡 Explication

La queue grasse (alya) des béliers orientaux pouvait être très lourde ; le petit chariot la protégeait du sol.

ואין הרחלים יוצאות חנונות, ואין העגל יוצא בגימון, ולא פרה בעור הקופר, ולא ברצועה שבין קרניה. פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים.

Et les brebis ne sortent pas hanounot ; et le veau ne sort pas avec le guimon ; ni la vache avec la peau de hérisson (koufar), ni avec la courroie qui est entre ses cornes. La vache de Rabbi Elazar ben Azarya sortait avec la courroie entre ses cornes, contre l'avis des Sages.

📜 Rachi (2)

קופר שרץ הוא שנימיו חדין כמחט וקורין לו הריצו"ן וקושרין עורו בדדי הפרה שלא יניקוה שרצים:

Koufar : c'est une petite bête dont les poils sont pointus comme des aiguilles, qu'on appelle hérisson ; on attache sa peau aux mamelles de la vache pour que les bêtes rampantes ne la tètent pas.

ולא ברצועה שבין קרניה דמשאוי הוא לה כדמפרש בגמרא:

Ni avec la courroie entre ses cornes : car c'est pour elle un fardeau, comme l'explique la guemara.

🪔 Ben Yehoyada (1)

משנה: פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת ברצועה שבין קרניה, שלא ברצון חכמים. גמרא: וחדא פרה הויא ליה. כתב הרב עיון יעקב ז"ל מקשים העולם, לפי פירוש רש"י בפסוק (בראשית לב, ה) ויהי לי שור, דרך ארץ לומר על שוורים הרבה 'שור' אם כן מאי מקשה הכא? עיין שם. ונראה לי בס"ד דמשום שורת דרך ארץ לא ישנה אלא תיבה אחת דקרי לרבים בלשון יחיד, אבל היכא דיצטריך לשנות שלש תיבות ויותר כגון הכא, בתיבת היתה , ותיבת יוצאת , ותיבת קרניה , כל כהא לא עביד דמשני משום שורת דרך ארץ. ועוד נראה לי דלשון בני אדם בדברם זה עם זה לחוד, ודברי חכמים בהלכה לחוד. ועוד נראה לי בס"ד הכי קשיא ליה כיון דרבי אלעזר בן עזריה ידוע שהיה לו כמה אלפים פרות, על כן אם בקושטא היו כל פרותיו יוצאין ברצועה לא הוה ליה לתנא למנקט פרתו כלשון בני אדם, כי שמא יש שחושב דברי התנא כפשוטן דחדא פרה היתה יוצאה, ויבא למידק דגם רבי אלעזר בן עזריה לא התיר אלא בכהאי גוונא שלא היה דבר של פרהסייא, כי היתה פרה אחת יוצאה כך בין כמה אלפים פרות דאינו ניכר. ועוד יש לומר כיון דרבי אלעזר בן עזריה היה לו כמה אלפים פרות אם באמת היו כולם יוצאים ברצועה היה לו לתנא למנקט לשון רבים בפירוש, לאשמעינן דעביד רבי אלעזר בן עזריה מעשה רב בכמה אלפים פרות, וראיתי להגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים שהקשה על תירוץ הרב עיון יעקב ז"ל, וכונתו להקשות דלפי זה היה צריך להאריך יותר אות אחת ברצועות, ואות אחת בקרניהם, ועוד אות וא"ו בתיבת יוצאות עיין שם. ונראה להמליץ בעד הרב ז"ל, דלא היה צריך להאריך בכך אלא הכי הוה ליה למימר היו יוצאות ברצועה שבין קרנים, ונמצא לא הוסיף כלום בתיבת רצועה ובתיבת קרנים, ועל אות וא"ו שמוסיף בתיבת יוצאות אין זה תוספת, ועוד דהא חיסר עתה אות בתיבת היו כי בפרתו נקיט היתה ודו"ק. והנה על דרך הרב עיון יעקב ז"ל דתלי טעמא לומר על שוורים 'שור' משום לשון קצר, נראה לי בס"ד לומר התירוץ באופן אחר, והוא דכונת המקשן לומר בעל כרחו צריך לומר דלא נקיט התנא הכא כסדר לשון בני אדם דקורין לשוורים 'שור' דהתם הוא משום לשון קצר ואלו הכא חזינן דלא חש התנא ללשון קצר, דהא הוסיף תיבה שלא לצורך דאמר פרתו של רבי אלעזר בן עזריה והוה ליה למימר 'פרת רבי אלעזר בן עזריה' ונמצא הוסיף וא"ו והוסיף תיבה אחת שלא לצורך, ולכך מקשה אמאי נקיט 'פרתו'? ודע כי על המשנה הוה קשיא לי בלאו הכי אמאי לא נקיט 'פרת רבי אלעזר בן עזריה' ותרצתי דאי נקיט פרת רבי אלעזר בן עזריה הוה משמע טפי שהיתה שלו ממש שתיבת פרה דבוקה עם רבי אלעזר בן עזריה, אך עתה דנקיט 'של' רבי אלעזר בן עזריה שהאריך בא ללמדנו דלא שלו היתה אלא של שכנתו, ונקראת על שמו.

Michna : La vache de Rabbi Elazar ben Azarya sortait avec la courroie entre ses cornes, contre l'avis des Sages. Guemara : N'avait-il donc qu'une seule vache ? Le Rav Iyoun Yaakov z.l. écrit : on objecte communément : selon l'explication de Rachi sur le verset (Berechit 32,5) : j'ai eu un bœuf (chor), l'usage courant (derekh erets) est de dire chor pour de nombreux bœufs ; si c'est ainsi, quelle est la question ici ? Voir là-bas. Il me semble, avec l'aide du Ciel, qu'à cause de l'usage courant on ne change qu'un seul mot, en désignant un pluriel par un singulier ; mais là où il faudrait changer trois mots ou plus, comme ici, le mot hayta, le mot yotset et le mot karneha, on ne le fait pas en invoquant l'usage courant. Il me semble encore que le langage des gens entre eux est une chose, et les paroles des Sages dans la halakha en sont une autre. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel, que la difficulté est la suivante : puisqu'il est connu que Rabbi Elazar ben Azarya possédait plusieurs milliers de vaches, si en vérité toutes ses vaches sortaient avec la courroie, le Tanna n'aurait pas dû dire parato (sa vache) selon le langage des gens ; car quelqu'un pourrait prendre les paroles du Tanna à la lettre, (comprenant) qu'une seule vache sortait (ainsi), et en venir à déduire que même Rabbi Elazar ben Azarya n'a permis que dans un cas pareil, qui n'était pas une chose publique, puisqu'une seule vache sortant ainsi parmi plusieurs milliers ne se remarque pas. On peut dire encore : puisque Rabbi Elazar ben Azarya avait plusieurs milliers de vaches, si en vérité toutes sortaient avec la courroie, le Tanna aurait dû employer explicitement le pluriel, pour nous apprendre que Rabbi Elazar ben Azarya a accompli un acte faisant autorité (maasse rav) sur plusieurs milliers de vaches. J'ai vu que le Gaon Hida z.l., dans Petah Einayim, a objecté à la réponse du Rav Iyoun Yaakov z.l. ; son intention est d'objecter que, selon cela, il aurait fallu allonger seulement d'une lettre le mot retsouot, d'une lettre le mot karnehem, et d'une lettre vav le mot yotseot ; voir là-bas. Il me semble qu'on peut plaider en faveur du Rav z.l. : il n'aurait pas eu besoin d'allonger ainsi, il aurait pu dire : hayou yotseot biretsoua chebein karnayim ; ainsi il n'ajoutait rien au mot retsoua ni au mot karnayim ; et le vav ajouté dans le mot yotseot ne constitue pas un ajout, car il retranchait alors une lettre dans le mot hayou, puisque pour sa vache il emploie hayta ; examine bien. Et selon la voie du Rav Iyoun Yaakov z.l., qui fait dépendre de la concision le fait de dire chor pour des bœufs, il me semble, avec l'aide du Ciel, qu'on peut donner la réponse d'une autre manière : celui qui objecte veut dire qu'on doit forcément admettre qu'ici le Tanna n'a pas suivi le langage des gens, qui appellent des bœufs chor, car là c'est par concision, alors qu'ici nous voyons que le Tanna ne s'est pas soucié de concision : il a ajouté un mot inutile en disant parato chel Rabbi Elazar ben Azarya, alors qu'il aurait pu dire parat Rabbi Elazar ben Azarya ; il a donc ajouté un vav et un mot inutile ; c'est pourquoi il demande : pourquoi a-t-il dit parato ? Sache que sur la michna j'avais de toute façon la difficulté : pourquoi n'a-t-il pas dit parat Rabbi Elazar ben Azarya ? Et j'ai répondu que s'il avait dit parat Rabbi Elazar ben Azarya, cela aurait davantage signifie qu'elle était vraiment à lui, puisque le mot para est lié (à l'état construit) à Rabbi Elazar ben Azarya ; mais maintenant qu'il a dit chel (de) Rabbi Elazar ben Azarya, en allongeant, il vient nous apprendre qu'elle n'était pas à lui mais à sa voisine, et qu'elle est appelée de son nom.

💡 Explication

La michna mentionne un fait (maasse) : la vache de Rabbi Elazar ben Azarya sortait avec une courroie entre les cornes, contre l'avis des Sages. La guemara (segments 17-18) précisera à qui appartenait cette vache.

Le Ben Yehoyada analyse la formulation au singulier (parato, sa vache) et la tournure chel (de), qui marque une attribution moins directe.

גמ׳ מאי טעמא — כדאמרן.

GUEMARA. Quelle est la raison ?

Comme nous l'avons dit.

📜 Rachi (1)

גמ' כדאמרן שאינה קשורה בו מע"ש דלא גלי מאתמול שיהא צריכה לכך שיהא לה למלבוש:

Guemara. Comme nous l'avons dit : qu'il ne lui est pas attaché depuis la veille de Chabbat, car il n'a pas été révélé dès la veille qu'il en aurait besoin comme vêtement.

🗂️ Tossefot (1)

מאי טעמא דילמא נפיל ואתי לאתויי אע"ג דאוקימנא לעיל דאיירי בקשורה הכא מפרש לפום משמעות ריהטא דמתני' ומשום שהאריך לעיל לא חש להאריך הכא ומתוך פי' הקונט' משמע דל"ג דילמא נפיל ואתי לאתויי:

Quelle est la raison ? De peur qu'il tombe et qu'on vienne à le rapporter : bien que nous ayons établi plus haut (que la michna) traite d'un (bat) attaché, ici (la guemara) explique selon le sens obvie de la michna ; et parce qu'elle s'est étendue plus haut, elle n'a pas pris la peine de s'étendre ici. Et d'après l'explication du Kountres (Rachi), il ressort qu'il ne lit pas : de peur qu'il tombe et qu'on vienne à le rapporter.

💡 Explication

Renvoi à 53a. Selon Rachi, le bat non attaché la veille n'a pas été désigné comme vêtement de l'animal ; il est donc un fardeau. Tossefot lisait une autre raison (de peur qu'il tombe) et note que Rachi n'a pas cette lecture.

ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק: משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא.

Ni avec une clochette, même si elle est bouchée : parce qu'il a l'air de quelqu'un qui va à la foire (hinga).

📜 Rachi (2)

פקוק סתום:

Bouchée : fermée.

לחינגא לשוק למכור ותולין לו זוג להנאותו:

À la foire : au marché, pour vendre ; on lui suspend une clochette pour l'embellir.

🗂️ Tossefot (1)

משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא אבל משוי אינו שבטל אגב אפסר ומשום דילמא נפיל נמי ליכא למיחש כדחייש גבי זוג בריש במה אשה (לקמן שבת דף נח: ושם) דהכא מיירי באריג ואמר התם כל שהוא אריג לא גזרו:

Parce qu'il a l'air de quelqu'un qui va à la foire : mais ce n'est pas un fardeau, car elle est annulée par rapport au licol ; et on ne craint pas non plus qu'elle tombe, comme on le craint pour la clochette au début de Bameh icha (plus loin 58b), car ici il s'agit d'une (clochette) tissée, et il est dit là-bas : tout ce qui est tissé, on n'a pas décrété.

⚖️ Rosh (1)

מתני' אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ולא בזוג אע"פ שהוא פקוק ולא בסולם שבצוארו. ולא ברצועה שברגלו ואין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועה שברגליהם ואין הזכרים יוצאים בעגלה שתחת אליה שלהן. ואין הרחלות יוצאות חנונות. ואין העגל יוצא בגימון. ולא פרה בעור הקופר ולא ברצועה שבין קרניה. פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים:

Michna. L'âne ne sort pas avec le bat lorsqu'il ne lui est pas attaché, ni avec une clochette, même si elle est bouchée, ni avec l'échelle qui est à son cou, ni avec la courroie qui est à sa patte. Et les coqs ne sortent pas avec des fils, ni avec la courroie qui est à leurs pattes ; et les béliers ne sortent pas avec le chariot qui est sous leur queue. Et les brebis ne sortent pas hanounot. Et le veau ne sort pas avec le guimon ; ni la vache avec la peau de hérisson, ni avec la courroie qui est entre ses cornes. La vache de Rabbi Elazar ben Azarya sortait avec la courroie entre ses cornes, contre l'avis des Sages.

💡 Explication

La clochette bouchée ne fait pas de bruit ; l'interdit vient de l'apparence : on croirait que le propriétaire mène l'animal à la foire un jour de Chabbat (maarit ayin). Tossefot précise pourquoi les autres raisons (fardeau, chute) ne s'appliquent pas ici.

ולא בסולם שבצוארו: אמר רב הונא: בי לועא. למאי עבדי ליה? — להיכא דאית ליה מכה, דלא הדר חייך ביה.

Ni avec l'échelle qui est à son cou : Rav Houna a dit : (une pièce fixée) près de la mâchoire (bei loua). À quoi sert-elle ?

Pour le cas où il a une plaie, afin qu'il ne revienne pas la gratter.

📜 Rachi (2)

בי לועא שקושרין אצל הלחי:

Bei loua : qu'on attache près de la joue.

דלא הדר חייך לה שלא יוכל להחזיר צוארו לצד המכה לחככה בשיניו וקושרן בצוארו וחשובים הן יותר מקשישין שעל גבי השבר ואי נפלו חייס עלייהו ומייתי להו בשגגה:

Qu'il ne revienne pas la gratter : pour qu'il ne puisse pas tourner son cou du côté de la plaie pour la gratter avec ses dents ; on les attache à son cou, et elles ont plus de valeur que les attelles posées sur une fracture ; si elles tombent, on y tient et on les rapporterait par inadvertance.

💡 Explication

L'échelle est un cadre de barreaux fixé autour du cou, qui empêche l'animal de se retourner vers sa plaie. Rachi explique l'interdit par la valeur de l'objet : s'il tombe, on le rapportera.

ולא ברצועה שברגלו: דעבדי ליה לגיזרא.

Ni avec la courroie qui est à sa patte : qu'on lui fait pour (protéger) ses pas (guizra).

📜 Rachi (1)

לגיזרא אנטורטלייר"י בלעז בהמ' שפסיעותיה קצרים ומכה רגליה זה בזה עושין לה כמין טבעת של עקלים או רצועות עבות וקושרין אותה למעלה מפרסות הרגל מקום שמנקשין זו בזו:

Guizra : entortillier en langue vernaculaire ; un animal dont les pas sont courts et qui se heurte les pattes l'une contre l'autre ; on lui fait une sorte d'anneau de joncs ou de courroies épaisses qu'on attache au-dessus des sabots, à l'endroit où elles se heurtent.

ואין התרנגולין יוצאין בחוטין: דעבדי להו סימנא כי היכי דלא ליחלפו.

Et les coqs ne sortent pas avec des fils : qu'on leur fait comme signe, pour qu'ils ne soient pas confondus.

📜 Rachi (1)

דלא ליחלפו בתרנגולי חבריהם:

Pour qu'ils ne soient pas confondus : avec les coqs de leurs voisins.

ולא ברצועה: דעבדי להו כי היכי דלא ליתברו מאני. ואין הזכרים יוצאין בעגלה: כי היכי דלא לחמטן אלייתיהו.

Ni avec la courroie : qu'on leur fait pour qu'ils ne cassent pas les ustensiles. Et les béliers ne sortent pas avec le chariot : pour que leur queue ne soit pas blessée.

📜 Rachi (2)

דלא ליתברו מאני שקושרין שני רגליה יחד ברצועה קצרה שלא תוכל להרים רגליה ולהתיז:

Qu'ils ne cassent pas les ustensiles : on attache ses deux pattes ensemble avec une courte courroie, pour qu'il ne puisse pas lever les pattes et projeter (des objets).

דלא ליחמטן שלא ילקו בסלעים וטרשים בלניי"ר בלע"ז:

Qu'elle ne soit pas blessée : qu'elle ne soit pas meurtrie par les rochers et les pierres ; blesser en langue vernaculaire.

ואין הרחלים יוצאות חנונות: יתיב רב אחא בר עולא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר: משעה שגוזזין אותה טומנין לה עזק בשמן ומניחין לה על פדחתה כדי שלא תצטנן. אמר ליה רב חסדא: אם כן, עשיתה מר עוקבא.

Et les brebis ne sortent pas hanounot : Rav Aha bar Oula était assis devant Rav Hisda, il était assis et disait : dès qu'on la tond, on trempe pour elle un tissu (azek) dans l'huile et on le lui pose sur le front, pour qu'elle ne prenne pas froid. Rav Hisda lui dit : s'il en est ainsi, tu en as fait Mar Oukva !

📜 Rachi (4)

לאחר שגוזזין אותה טומנים לה עזק בשמן עד שיגדל צמרה:

Après qu'on la tond, on trempe pour elle un tissu dans l'huile : jusqu'à ce que sa laine repousse.

עזק צמר גפן או כל דבר רך:

Azek : coton ou toute chose douce.

פדחתה מצחה:

Son front : son front.

עשיתה מר עוקבא ניהגת ברחל זו חשיבותו של מר עוקבא שהיה עשיר ואב בית דין וכי דרך חשיבותה לכך:

Tu en as fait Mar Oukva : tu traites cette brebis avec l'importance de Mar Oukva, qui était riche et Av beit din ; est-ce l'usage de lui accorder une telle importance ?

💡 Explication

Première explication de hanounot : un tissu huile sur le front de la brebis tondue. Rav Hisda la rejette : un tel soin conviendrait à un homme important comme Mar Oukva, pas à une brebis.

אלא יתיב רב פפא בר שמואל קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר: בשעה שכורעת לילד טומנין לה שני עזקין של שמן, ומניחין לה אחד על פדחתה ואחד על הרחם כדי שתתחמם. אמר ליה רב נחמן: אם כן, עשיתה ילתא.

Mais (plutôt), Rav Papa bar Chmouel était assis devant Rav Hisda, il était assis et disait : au moment où elle s'accroupit pour mettre bas, on trempe pour elle deux tissus d'huile, et on lui en pose un sur le front et un sur la matrice, pour qu'elle se réchauffe. Rav Nahman lui dit : s'il en est ainsi, tu en as fait Yalta !

📜 Rachi (1)

ילתא אשתו של רב נחמן:

Yalta : l'épouse de Rav Nahman.

💡 Explication

Deuxième explication, également rejetée : ce traitement serait digne de Yalta, l'épouse de Rav Nahman, issue de la maison de l'Exilarque.

אלא אמר רב הונא: עץ אחד יש בכרכי הים ו״יחנון״ שמו, ומביאין קיסם ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו דרני ראשה. אי הכי זכרים נמי! כיון דמנגחי זכרים בהדדי ממילא נפלן. שמעון נזירא אמר: קיסמא דריתמא.

Mais (plutôt), Rav Houna a dit : il y a un arbre dans les villes de la mer, dont le nom est hanoun ; on apporte un éclat (de cet arbre) et on le lui place dans le nez, pour qu'elle éternue et que tombent les vers de sa tête. S'il en est ainsi, les mâles aussi !

Puisque les mâles se donnent des coups de corne les uns aux autres, (les vers) tombent d'eux-mêmes. Chimon le nazir a dit : un éclat de genêt (retem).

📜 Rachi (2)

דרני תולעים:

Dirnei : des vers.

קיסמא דריתמא קיסם של רותם שמניחין לה בחוטמה:

Un éclat de genêt : un éclat de genêt qu'on lui place dans le nez.

💡 Explication

Rav Houna rattache hanounot à un arbre nommé hanoun. On objecte : pourquoi la michna ne vise-t-elle que les brebis ? Les béliers se cognent et les vers tombent sans traitement. Chimon le nazir retient le même procédé avec un éclat de genêt.

בשלמא דרב הונא, היינו דקתני ״חנונות״, אלא לרבנן מאי ״חנונות״? דעבדינן להו מילתא דמרחמינן עלייהו.

Cela se comprend selon Rav Houna : c'est pourquoi il enseigne hanounot. Mais selon les (autres) Maîtres, que signifie hanounot ?

Qu'on leur fait une chose par laquelle on a pitié d'elles.

💡 Explication

Le mot hanounot s'explique directement selon Rav Houna (l'arbre hanoun). Pour les autres, on le rattache à la racine hanan (avoir pitié) : on traite l'animal avec compassion.

ואין העגל יוצא בגימון. מאי עגל בגימון? אמר רב הונא: בר נירא. אמר רבי אלעזר: מאי משמע דהאי ״גימון״ לישנא דמיכף — דכתיב: ״הלכוף כאגמון ראשו״.

Et le veau ne sort pas avec le guimon. Que signifie le veau avec le guimon ?

Rav Houna a dit : un petit joug (bar nira). Rabbi Elazar a dit : d'où déduit-on que ce guimon est un terme de courbure ?

De ce qu'il est écrit : Est-ce pour courber sa tête comme un jonc (agmon) ? (Yechaya 58,5).

📜 Rachi (1)

בר נירא עול קטן שמניחין לעגל בצוארו שיהיה למוד לכוף ראשו לכשיגדל:

Bar nira : un petit joug qu'on place au cou du veau, pour qu'il soit habitué à courber la tête quand il sera grand.

💡 Explication

Le guimon sert à dresser le veau. Rabbi Elazar appuie le sens du mot sur le verset où agmon (le jonc) évoque la tête courbée.

ולא פרה בעור הקופר: דעבדי לה כי היכי דלא למציוה יאלי.

Ni la vache avec la peau de hérisson : qu'on lui fait pour que les yaalei ne la tètent pas.

📜 Rachi (1)

דלא למציוה יאלי שלא ינקוה עלוקה שקורין שנשוא"ש:

Que les yaalei ne la tètent pas : que ne la tête pas la sangsue, qu'on appelle sangsue (en langue vernaculaire).

🗂️ Tossefot (1)

דלא למציוה יאלי פירש"י שאנשוא"ש דהיינו עלוקה ואין נראה דאין מוצצות אלא דם ועוד דהוה ליה למימר עלוקות ולא אשכחן דקרי להו יאלי בשום מקום ונראה דיאלי היינו נמי קופר דמתני' כדאמר בריש בבא בתרא (דך ד.) גבי הורדוס אהדר ליה כלילא דיאלי ונקרינהו לעיניה והאנקה מתרגמינן יאלי (ויקרא יא) והוא שקורין הירצו"ן:

Que les yaalei ne la tètent pas : Rachi explique : sangsues, c'est-à-dire aloukot. Cela ne semble pas juste, car elles ne sucent que le sang ; de plus, il aurait fallu dire aloukot, et nous ne trouvons nulle part qu'on les appelle yaalei. Il semble que les yaalei soient aussi le koufar de la michna, comme il est dit au début de Bava Batra (4a) au sujet d'Hordos : il lui rendit une couronne de yaalei et lui creva les yeux ; et anaka (Vayikra 11) est traduit (en araméen) yaalei ; c'est ce qu'on appelle hérisson.

💡 Explication

Les yaalei : selon Rachi des sangsues ; selon Tossefot des hérissons, animaux qui tètent le lait. La peau piquante sur le pis les tient à distance.

ולא ברצועה שבין קרניה. אי לרב דאמר בין לנוי בין לשמר — אסור. אי לשמואל דאמר לנוי — אסור, לשמר — מותר.

Ni avec la courroie qui est entre ses cornes. Selon Rav, qui dit : pour l'ornement comme pour la garde, c'est interdit ; selon Chmouel, qui dit : pour l'ornement, c'est interdit ; pour la garde, c'est permis.

📜 Rachi (1)

בין לנוי בין לשמר אסור דכל נטירותא יתירתא אמרי' משאוי הוא:

Pour l'ornement comme pour la garde, c'est interdit : car toute garde superflue, nous disons que c'est un fardeau.

💡 Explication

La michna s'accorde avec les deux Amoraim : Rav interdit toute courroie entre les cornes ; Chmouel n'interdit que celle d'ornement. Pour Rav, une vache n'a pas besoin de cette garde ; une garde superflue (netirouta yetirta) est un fardeau.

🖼️ Schéma

Rav interdit la courroie dans les deux cas ; Chmouel permet la courroie de garde.

פרתו של רבי אלעזר בן עזריה: וחדא פרה הויא ליה? והא אמר רב, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא.

La vache de Rabbi Elazar ben Azarya : n'avait-il donc qu'une seule vache ? Rav n'a-t-il pas dit, et certains disent que Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Rabbi Elazar ben Azarya prélevait de ses troupeaux la dîme de douze mille veaux chaque année.

🗂️ Tossefot (1)

הוה מעשר ר' אלעזר בן עזריה כל שתא ושתא הקשה ר"ת דאמר בפ' בתרא דבכורות (דף נג: ושם) דאין מעשר בהמה נוהג אחר החורבן מפני התקלה א"כ בזמן הבית הוה מעשר ומסתמא בן י"ג שנה היה כשעישר וא"כ מאי קאמר דהוה מעשר כל שתא ושתא דע"כ לא היה בשעת חורבן הבית לכל היותר כי אם בן י"ד או ט"ו שהרי רבי יוחנן בן זכאי משך נשיאותו אחר החורבן שנה או שנתים דכמה תקנות תקן אחר החורבן כדתנן משחרב בהמ"ק התקין רבי יוחנן בן זכאי ואחריו ר"ג היה נשיא שנתים או ג' קודם שמינו רבי אלעזר בן עזריה כדאמר בפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:) אשתקד צעריה לרבי צדוק וקודם לכן צעריה לרבי יהושע על תקנת המועדות וכשהעמידוהו נשיא היה בן י"ח שנה כדאמר התם הרי בשעת החורבן היה בן י"ד או ט"ו לכל היותר וי"ל דקודם גזרה הוה מעשר אי נמי אפוטרופוס הוה מעשר בקטנותו והר"ר אלחנן מפרש הוה מעשר אחר חורבן בהמת ארנונא למלך:

Rabbi Elazar ben Azarya prélevait la dîme chaque année : Rabbeinou Tam objecte : il est dit dans le dernier chapitre de Bekhorot (53b) que la dîme du bétail ne s'applique pas après la destruction (du Temple), à cause du risque de faute (takala). Il prélevait donc la dîme à l'époque du Temple, et vraisemblablement il avait treize ans quand il prélevait la dîme. Si c'est ainsi, que signifie : il prélevait la dîme chaque année ? Car au moment de la destruction du Temple il n'avait au plus que quatorze ou quinze ans : en effet Rabbi Yo'hanan ben Zakai a prolongé sa fonction de nassi un ou deux ans après la destruction, puisqu'il a institué plusieurs décrets après la destruction, comme nous l'avons appris : depuis que le Temple a été détruit, Rabbi Yo'hanan ben Zakai a institué ; et après lui Rabban Gamliel a été nassi deux ou trois ans avant qu'on nomme Rabbi Elazar ben Azarya, comme il est dit au chapitre Tefilat hachahar (Berakhot 27b) : l'an dernier il a fait souffrir Rabbi Tsadok, et auparavant il a fait souffrir Rabbi Yehochoua au sujet (de la fixation) des fêtes ; et quand on l'a nommé nassi il avait dix-huit ans, comme il est dit là-bas. Il avait donc, au moment de la destruction, quatorze ou quinze ans au plus. On peut répondre qu'il prélevait la dîme avant le décret ; ou bien un tuteur (apotropos) prélevait la dîme pendant sa minorité. Et Rabbi Elhanan explique qu'il prélevait, après la destruction, la dîme du bétail de l'arnona (impôt) pour le roi.

🪔 Ben Yehoyada (1)

תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא. נראה לי בס"ד דמן השמים זיכו אותו לכך, להורות על תיקון שהיה עושה במעשר שלו כנגד י"ב פרצופי האצילות שהם סוד אלפים, ובמסכת ביצה גרסינן תליסר ושם פרשתי בס"ד טעם לתליסר יעוין שם.

Rabbi Elazar ben Azarya prélevait de ses troupeaux la dîme de douze mille veaux chaque année. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que le Ciel l'en a rendu digne pour signifier le tikoun (réparation) qu'il accomplissait par sa dîme, correspondant aux douze partsoufim (configurations) de l'Atsilout, qui sont dans le sod (secret) des milliers (alafim). Dans le traité Beitsa nous lisons treize, et j'y ai expliqué, avec l'aide du Ciel, la raison de treize ; voir là-bas.

💡 Explication

Le maasser behema (dîme du bétail) porte sur un animal sur dix : douze mille veaux de dîme supposent cent vingt mille naissances par an. Parler de sa vache au singulier fait donc difficulté.

Tossefot soulève une question de chronologie : cette dîme ne se pratiquait plus après la destruction du Temple, et Rabbi Elazar ben Azarya était alors très jeune.

תנא: לא שלו היתה אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו.

On a enseigné : elle n'était pas à lui, elle était à sa voisine ; et comme il n'a pas protesté contre elle, elle est appelée de son nom.

🪔 Ben Yehoyada (1)

תנא: לא שלו היתה, אלא של שכנתו היתה, ומתוך שלא מחה, נקראת על שמו. יש להקשות למה לא מיחה, ואם דסבירא ליה 'מותר' שחולק על חכמים, הוה ליה לתנא לומר להדיה דרבי אלעזר בן עזריה מתיר ואמאי נקיט באופן זה? ונראה לי בס"ד דרבי אלעזר בן עזריה לא פליג על חכמים להדיא, ורק כשראו פרת שכנתו יוצאה ולא מיחה בה ידעו שסברתו להתיר. ומה שאמר בביצה (פ"ב משנה ח') שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר, וחכמים אומרים רק שתים בפירושא אתמר, אבל האי דפרה יוצאה לאו בפירושא אתמר, וגדולה מזו אמרו בחולין על רב, עיין שם.

On a enseigné : elle n'était pas à lui, mais elle était à sa voisine, et comme il n'a pas protesté, elle est appelée de son nom. On peut objecter : pourquoi n'a-t-il pas protesté ? Et s'il pensait que c'est permis, en désaccord avec les Sages, le Tanna aurait dû dire explicitement : Rabbi Elazar ben Azarya permet ; pourquoi a-t-il choisi cette formulation ? Il me semble, avec l'aide du Ciel, que Rabbi Elazar ben Azarya n'était pas en désaccord explicite avec les Sages ; c'est seulement quand on a vu la vache de sa voisine sortir sans qu'il proteste qu'on a su que son avis était de permettre. Et ce qui est dit dans Beitsa (chapitre 2, michna 8) : Rabbi Elazar ben Azarya permet trois choses, et les Sages disent : seules deux ont été dites explicitement, mais celle de la vache qui sort n'a pas été dite explicitement. Et on a dit plus fort que cela dans Houlin au sujet de Rav ; voir là-bas.

💡 Explication

La Tossefta résout la difficulté : la vache appartenait à une voisine. Rabbi Elazar ben Azarya ne l'a pas reprise, et le fait lui est attribué. Cette attribution sert de transition vers le principe de responsabilité du segment suivant.

רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו: בכוליה דסדר מועד כל כי האי זוגא חלופי רבי יוחנן ומעייל רבי יונתן. כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה — נתפס על אנשי ביתו. באנשי עירו — נתפס על אנשי עירו. בכל העולם כולו — נתפס על כל העולם כולו.

Rav, Rabbi Hanina, Rabbi Yo'hanan et Rav Haviva ont enseigné. Dans tout le seder Moed, partout où figure un tel groupe, on remplace Rabbi Yo'hanan et on insère Rabbi Yonatan.

Quiconque a la possibilité de protester contre les gens de sa maison et ne proteste pas est saisi pour les gens de sa maison ; contre les gens de sa ville, il est saisi pour les gens de sa ville ; contre le monde entier, il est saisi pour le monde entier.

📜 Rachi (4)

(מתנו) בכולי סדר מועד כל כי האי זוגא ארבעתן יחד:

Dans tout le seder Moed, partout où figure un tel groupe : les quatre ensemble.

חלופי ר' יוחנן יש מחליפין ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן:

On remplace Rabbi Yo'hanan : certains remplacent Rabbi Yo'hanan et insèrent Rabbi Yonatan.

נתפש נענש על עבירות שבידן:

Est saisi : est puni pour les fautes qu'ils commettent.

בכל העולם כולו בכל ישראל כגון מלך ונשיא שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו:

Dans le monde entier : dans tout Israël, par exemple un roi ou un nassi, qui peut protester, car on le craint et on exécute ses paroles.

🗂️ Tossefot (1)

רב ור' חנינא ור' יוחנן ורב חביבא מתני פירוש מתני הך שמעתא דאמר בסמוך והשתא פסק הש"ס למילתיה וקאמר בכולי (הש"ס) כל כה"ג זוגא מיחלפא רבי יוחנן כו' ולא קאי מתני אחילוף כך קבל רבינו שמואל בשם רבינו שלמה ששמע מרבי אליעזר רבו:

Rav, Rabbi Hanina, Rabbi Yo'hanan et Rav Haviva ont enseigné : c'est-à-dire qu'ils ont enseigné l'enseignement cité juste après ; et maintenant le Chas interrompt son propos et dit : dans tout (le Chas), partout où figure un tel groupe, on remplace Rabbi Yo'hanan, etc. ; (le mot) matnou ne se rapporte pas au remplacement. C'est ainsi que Rabbeinou Chmouel l'a reçu au nom de Rabbeinou Chlomo, qui l'a entendu de Rabbi Eliezer son maître.

💡 Explication

Principe de la mehaa (protestation) : la responsabilité suit la capacité d'influence. Celui dont la parole serait écoutée et qui se tait est nitpas (saisi, puni) pour les fautes commises. Rachi précise que le troisième niveau vise un roi ou un nassi, que tout Israël écoute.

La remarque sur les noms est une note de transmission : dans ce groupe de quatre, on lit Rabbi Yonatan à la place de Rabbi Yo'hanan.

אמר רב פפא: והני דבי ריש גלותא מיתפסו אכולי עלמא. כי הא דאמר רבי חנינא: מאי דכתיב ״ה׳ במשפט יבא עם זקני עמו ושריו״ — אם שרים חטאו,

Rav Papa a dit : et ceux de la maison de l'Exilarque sont saisis pour le monde entier. Comme l'a dit Rabbi Hanina : que signifie ce qui est écrit : Hachem viendra en jugement avec les anciens de Son peuple et ses princes (Yechaya 3,14) ?

Si les princes ont fauté,

💡 Explication

L'Exilarque (Rech Galouta) avait autorité sur toute la diaspora de Babylonie : sa maison relève du troisième niveau. Rabbi Hanina appuie cela sur le verset d'Yechaya, dont l'explication se poursuit en 55a : pourquoi les anciens sont-ils jugés avec les princes ?

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).