Shabbat 62b — Le parfum le Chabbat, le deuil du Temple et les fautes de Chomron et de Jérusalem

Shabbat 62b

Sougya : Le daf achève la discussion sur la femme qui sort le Chabbat avec une kovelet ou une fiole de palyaton : Rabbi Meir la rend passible, Rabbi Eliezer la dispense tant que le récipient contient du parfum ; Rav Adda bar Ahava et Rav Ashi discutent ce qu'on en déduit pour des aliments inférieurs au chiour portés dans un récipient. À partir du mot palyaton, la Guemara passe aux versets d'Amos sur les notables de Chomron et fixe, avec Abaye, le critère de la gezera de deuil après le Hourban : l'interdit porte sur ce qui procure à la fois agrément et joie.

Suivent trois conduites qui mènent à la pauvreté, précisées par Rava, puis le midrach de Yechayahou 3 sur l'orgueil des filles de Tsion et leur punition mesure pour mesure, et le début du passage sur les gens de Jérusalem, "anchei chahats".

Kovelet et palyaton : la mahloket et la déduction de Rav Adda bar Ahava, contestée par Rav Ashi.

Critère d'Abaye : la gezera de deuil vise ce qui joint agrément et joie.

Les trois causes de pauvreté et la manière dont Rava en restreint la portée.

ומאי רבי מאיר? דתניא: לא תצא אשה במפתח שבידה, ואם יצאת — חייבת חטאת, דברי רבי מאיר. רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון.

Et quelle est (l'opinion de) Rabbi Meir ? Comme il a été enseigné (dans une baraita) : une femme ne sortira pas avec une clé qu'elle tient à la main ; et si elle est sortie, elle est passible d'un (sacrifice) hatat.

Ce sont les paroles de Rabbi Meir. Rabbi Eliezer exempte (patour) pour la kovelet et pour la fiole de palyaton.

📜 Rachi (2)

ומאי רבי מאיר היכא אשכחן דאיירי בה רבי מאיר בלא רבנן ופליג רבי אליעזר עליה:

Et quelle est (l'opinion de) Rabbi Meir : où trouve-t-on que Rabbi Meir se prononce sur ce sujet sans les Sages (Rabbanan), et que Rabbi Eliezer le contredit ?

בד"א דרבי אליעזר פוטר והאי פוטר היינו מותר לכתחלה כדאוקימנא:

En quel cas cela est-il dit : que Rabbi Eliezer exempte ; et ce 'patour' signifie 'permis à priori', comme nous l'avons établi.

💡 Explication

Suite de 62a : Rabbi Eliezer dit patour quand il s'oppose à Rabbi Meir seul. La Guemara cite la baraita où cette configuration se trouve. La kovelet est un petit étui à parfum ; le palyaton est une huile de baume précieuse.

כובלת — מאן דכר שמה?

La kovelet : qui en a fait mention ?

💡 Explication

Difficulté de rédaction : Rabbi Meir n'a parlé que de la clé. Pourquoi Rabbi Eliezer répond-il au sujet de la kovelet et de la fiole ?

חסורי מחסרא והכי קתני: וכן בכובלת וכן בצלוחית של פלייטון לא תצא, ואם יצאה — חייבת חטאת, דברי רבי מאיר. רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון. במה דברים אמורים — כשיש בהם בושם, אבל אין בהם בושם — חייבת.

(La baraita) est lacunaire (hassourei mehasra), et voici ce qu'elle enseigne : de même avec une kovelet et de même avec une fiole de palyaton, elle ne sortira pas ; et si elle est sortie, elle est passible d'un hatat. Ce sont les paroles de Rabbi Meir.

Rabbi Eliezer exempte pour la kovelet et pour la fiole de palyaton. En quel cas cela est-il dit ?

Quand il s'y trouve du parfum ; mais s'il ne s'y trouve pas de parfum, elle est passible.

📜 Rachi (2)

כשיש בה בושם פלייטון יש בההוא חומרתא העשויה כקמיע דכיון דיש בה בושם תכשיט היא לזו שריחה רע ולמשלף ואיתויי נמי לא חייש כדאמרן דגנות הוא לה:

Quand il s'y trouve du parfum : (le texte) palyaton inclut cette 'houmreta' faite comme une amulette ; puisqu'elle contient du parfum, c'est une parure pour celle qui sent mauvais. Et quant à la retirer et la porter (à la main), on ne le craint pas non plus, comme nous l'avons dit, car c'est une honte pour elle.

אבל אין בה בושם חומרתא לחודא לאו תכשיט הוא וחייבת:

Mais s'il ne s'y trouve pas de parfum : la houmreta seule n'est pas une parure, et elle est passible.

💡 Explication

Hassourei mehasra : la Guemara complète le texte de la baraita. Rabbi Eliezer considère le récipient de parfum comme une parure (takhchit) tant qu'il contient du parfum. Vide, il devient un simple objet transporté, et la femme est hayevet.

אמר רב אדא בר אהבה: זאת אומרת המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי — חייב. דהא אין בה בושם כפחות מכשיעור בכלי דמי, וקתני חייבת.

Rav Adda bar Ahava a dit : cela revient à dire que celui qui sort des aliments en quantité inférieure au chiour dans un récipient (keli) est passible. Car (la fiole) sans parfum est comparable à (des aliments) inférieurs au chiour dans un récipient, et (la baraita) enseigne : elle est passible.

📜 Rachi (2)

זאת אומרת הא דקתני אין בה בושם חייבת אלמא דקסבר רבי אליעזר המוציא אוכלין בשבת בכלי פחות מכשיעור דלא מיחייב על הוצאת אוכלין פחות מגרוגרת כדלקמן (שבת דף עו:) חייב מיהא על הכלי ולא אמרינן הכלי טפל להן ולא מיחייב עליה שלא נתכוין להוציא אלא משום אוכלין ופלוגתא היא על סתם משנה השנויה בפרק המצניע (לקמן שבת דף צג:) דקתני פטור אף על הכלי:

Cela revient à dire : ce qu'elle enseigne, 'sans parfum, elle est passible', montre que Rabbi Eliezer estime que celui qui sort le Chabbat des aliments dans un récipient, en quantité inférieure au chiour, bien qu'il ne soit pas passible pour la sortie des aliments en dessous d'une figue sèche, comme plus loin (Chabbat 76b), est du moins passible pour le récipient ; on ne dit pas que le récipient est accessoire (tafel) à (son contenu), ce qui l'exempterait parce qu'il n'avait l'intention de sortir que les aliments. Et c'est une opinion divergente par rapport à la michna anonyme du chapitre Hamatsnia (plus loin, Chabbat 93b), qui enseigne : exempt, même pour le récipient.

דהא אין בו בושם כפחות מכשיעור דמי שהכלי קלט את הריח ושיעור הוצאת בשמים בכל שהוא וכיון שאינו כל שהוא הוי ריחה פחות מכשיעור (הוא) וקתני חייבת ולא אמרינן נעשה כלי טפל לריח שבתוכו ואריחא לא מיחייב דפחות מכשיעור הוא:

Car (la fiole) sans parfum est comparable à (des aliments) inférieurs au chiour : le récipient a absorbé l'odeur, et le chiour pour la sortie de parfums est une quantité infime ; puisqu'il n'y a même pas cette quantité infime, l'odeur équivaut à moins que le chiour. Et (la baraita) enseigne : elle est passible ; on ne dit pas que le récipient devient accessoire à l'odeur qu'il contient, et pour l'odeur on n'est pas passible, car c'est moins que le chiour.

💡 Explication

Question de fond : quand on transporte un keli pour son contenu, le keli est-il tafel (accessoire) ? Si le contenu atteint le chiour, on est passible pour le contenu et le keli n'ajoute rien. Si le contenu est inférieur au chiour, Rav Adda déduit de la baraita qu'on est passible pour le keli lui-même.

🖼️ Schéma

Le raisonnement de Rav Adda bar Ahava : l'odeur restante joue le rôle d'un contenu inférieur au chiour.

רב אשי אמר: בעלמא אימא לך פטור, ושאני הכא דליתיה לממשא כלל.

Rav Ashi a dit : en général, je te dirai qu'il est exempt ; mais ici c'est différent, car (l'odeur) n'a aucune substance (mamach).

📜 Rachi (1)

ושאני הכא ליכא למימר נעשה כלי טפל לריח שאין בו שום ממש ואפילו פחות מכשיעור לא מיקרי אבל פחות מכשיעור בדבר שיש בו ממש נעשה כלי טפל לו ופטור:

Mais ici c'est différent : on ne peut pas dire que le récipient devient accessoire à l'odeur, qui n'a aucune substance et qui ne mérite même pas le nom de 'moins que le chiour'. Mais pour une quantité inférieure au chiour d'une chose qui a de la substance, le récipient lui devient accessoire, et on est exempt.

💡 Explication

Rav Ashi refuse la déduction : une odeur n'est pas un contenu. Le récipient ne peut donc pas lui être accessoire. Pour des aliments réels mais en quantité insuffisante, le keli leur reste tafel et on est patour.

״וראשית שמנים ימשחו״, אמר רב יהודה אמר שמואל: זה פלייטון.

"Et ils s'oignent des premières huiles" (Amos 6, 6) : Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : c'est le palyaton.

📜 Rachi (1)

ראשית שמנים מובחר שבשמנים:

Les premières huiles : la meilleure des huiles.

💡 Explication

Transition par association : le mot palyaton amène le verset d'Amos qui reproche aux notables de Chomron de vivre dans le luxe sans se soucier du malheur du peuple.

מתיב רב יוסף: אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא, ולא הודו לו. ואי אמרת, משום תענוג, אמאי לא הודו לו?

Rav Yossef objecta : Rabbi Yehouda ben Bava a décrété (une interdiction) même sur le palyaton, et on ne l'a pas suivi. Or si tu dis (que le verset le critique) en tant que jouissance (taanoug), pourquoi ne l'a-t-on pas suivi ?

📜 Rachi (2)

גזר משום צער חורבן:

Il a décrété : en raison de l'affliction du Hourban (destruction du Temple).

ואי אמרת זה פלייטון והאי קרא בתענוג משתעי שלא היו נותנים לב לדברי הנביאים הניבאים על הפורענות ועסוקים בתענוגים:

Or si tu dis : que c'est le palyaton, et que ce verset parle de jouissance, (au sens) qu'ils ne prêtaient pas attention aux paroles des prophètes qui annonçaient le malheur et s'occupaient de plaisirs.

💡 Explication

Après le Hourban, les Sages ont limité certains plaisirs en signe de deuil. Rabbi Yehouda ben Bava voulait y inclure le palyaton ; les Sages ont refusé. Rav Yossef : si le prophète condamne le palyaton comme luxe, il aurait fallu l'interdire.

אמר ליה אביי: ולטעמיך, הא דכתיב: ״השתים במזרקי יין״ — רבי אמי ורבי אסי, חד אמר קנישקנין, וחד אמר שמזרקין כוסותיהן זה לזה. הכי נמי דאסיר? והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ואישתי בקנישקנין, ולא אמר ליה ולא מידי!

Abaye lui dit : selon ton raisonnement, ce qui est écrit : "ceux qui boivent dans des mizrekei de vin" (Amos 6, 6), Rabbi Ami et Rabbi Assi (en discutent) : l'un dit : (ce sont) des kenichkenin ; l'autre dit : qu'ils se lancent (mezarkin) leurs coupes l'un à l'autre. Est-ce donc aussi interdit ?

Or Rabba bar Rav Houna est venu chez le Rech Galouta (Exilarque), qui a bu dans un kenichkenin, et il ne lui a rien dit !

📜 Rachi (3)

ולטעמיך הא דכתיב בהאי ענינא השותים במזרקי יין ורבי אמי ורבי אסי פירשו זהו קנישקנין כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה:

Selon ton raisonnement, ce qui est écrit : dans ce même contexte, 'ceux qui boivent dans des mizrekei de vin' ; et Rabbi Ami et Rabbi Assi ont expliqué : ce sont des kenichkenin, un récipient de verre allongé à deux becs, et le vin est lancé de l'un à l'autre.

שמזרקין על ידי אומנות כדאמר בהחליל (סוכה דף נג.) מטייל בתמני כסי:

Qu'ils se lancent : par adresse, comme on dit au chapitre Hehalil (Soukka 53a) : il jonglait avec huit coupes.

הכי נמי דאסור למשתי השתא בקנישקנין:

Est-ce donc aussi interdit : de boire aujourd'hui dans des kenichkenin.

💡 Explication

Abaye retourne l'argument : le même verset critique les mizrekei de vin, et pourtant un Amora a vu l'Exilarque boire au kenichkenin sans protester. Être cité dans le reproche d'Amos ne suffit donc pas pour établir un interdit de deuil.

אלא: כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה שמחה — גזרו רבנן, אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה — לא גזרו רבנן.

Mais (la règle est) : toute chose qui comporte de la jouissance et comporte de la joie (simha), les Sages l'ont interdite ; mais une chose qui comporte de la jouissance et ne comporte pas de joie, les Sages ne l'ont pas interdite.

💡 Explication

Le critère : taanoug (agrément physique) seul ne suffit pas ; l'interdit de deuil vise ce qui produit de la simha (réjouissance), comme la musique ou le festin. Le palyaton et le kenichkenin procurent un agrément sans joie : ils restent permis.

🖼️ Schéma

Les deux conditions cumulées de la gezera de deuil.

״השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם״. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים.

"Ceux qui sont couchés sur des lits d'ivoire et vautrés (seroukhim) sur leurs divans" (Amos 6, 4). Rabbi Yossi fils de Rabbi Hanina a dit : cela enseigne qu'ils urinaient nus devant leurs lits.

📜 Rachi (1)

משתינין דדייק מסרוחים:

Ils urinaient : il le déduit de 'seroukhim' (de la racine 'sentir mauvais').

🪔 Ben Yehoyada (1)

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שהיו משתינים מים בפני מטותיהן ערמים מגדף בה רבי אבהו אי הכי, הינו דכתיב: "לכן עתה יגלו בראש גלים". קשא לרבי יוסי ברבי חנינא איך סלקא דעתך למדרש מפני דמשתינים ערומים, דמה יענה לקושית רבי אבהו? ונראה לי בס"ד דגם רבי יוסי ברבי חנינא איירי בהיכא דהוו מטותיהם סמוכין זה לזה דכל אחד כאשר קם להשתין ערום נגלית ערותו לנשים השוכבים בשאר מטות, וכן הנשים גם כן קמים להשתין ערומים ונגלית ערותם לאנשים, ונמצא יצר הרע מתגרה באנשים ובנשים, והרי דבר זה אבזריה דעריות, ולהכי כתיב (עמוס ו, ז) יגלו בראש גלים, ורבי אבהו מגדף במאמר זה, דנקיט בסתם דאינו מפורש שמטותיהם סמוכים. ומה שאמר רבי אבהו דמחליפים נשותיהן נראה לי בס"ד דיליף לה מן (עמוס ו, ד) מטות שן, דמפרש 'שן' לשון שינוי, כי שורש 'שינוי' שן, כלומר כל אחד משנה מטתו במטת אשת חבירו. גם עוד נראה לי המטה עצמה היא כינוי לאשה, ולזה אמר מטות שן לשון שינוי, רצונו לומר משנים ומחליפים את הנשים זה עם זה, גם יש לומר שן ראשי תיבות ש תי נ שים, רצונו לומר ששוכבים על מטות שתי נשים שהם אשתו ואשת חבירו.

Rabbi Yossi fils de Rabbi Hanina a dit : cela enseigne qu'ils urinaient nus devant leurs lits ; Rabbi Abahou s'en moque : 'Si c'est ainsi, c'est pour cela qu'il est écrit : Aussi maintenant ils partiront en exil à la tête des exilés ?' Il est difficile (de comprendre) Rabbi Yossi fils de Rabbi Hanina : comment a-t-il pense interpréter (le verset) du fait qu'ils urinaient nus ? Que répondra-t-il à l'objection de Rabbi Abahou ? Il me semble, avec l'aide du Ciel, que Rabbi Yossi fils de Rabbi Hanina parle lui aussi du cas où leurs lits étaient proches les uns des autres : chacun, quand il se levait nu pour uriner, sa nudité était découverte aux femmes couchées dans les autres lits ; de même les femmes se levaient nues pour uriner et leur nudité était découverte aux hommes. Ainsi le yetser hara s'attaquait aux hommes et aux femmes, et c'est là un accessoire (avizraiha) des interdits sexuels (arayot) ; c'est pourquoi il est écrit (Amos 6, 7) : 'ils partiront en exil à la tête des exilés'. Rabbi Abahou critique cette parole parce qu'elle est dite sans précision, sans expliciter que leurs lits étaient proches. Quant à ce que dit Rabbi Abahou, qu'ils échangeaient leurs femmes, il me semble, avec l'aide du Ciel, qu'il le déduit de 'mitot chen' (Amos 6, 4) : il explique 'chen' au sens de changement, car la racine de 'chinouy' (changement) est chen ; c'est-à-dire que chacun changeait son lit pour le lit de la femme de son prochain. Il me semble encore que le lit lui-même est une désignation de la femme ; c'est pourquoi il dit 'mitot chen', au sens de changement : ils changeaient et échangeaient les femmes les uns avec les autres. On peut aussi dire que chen est l'abréviation (rachei tevot) de 'chtei nachim' (deux femmes) : ils couchaient sur des lits de deux femmes, la sienne et celle de son prochain.

💡 Explication

Retour aux versets d'Amos 6. Rabbi Yossi b. R. Hanina lit seroukhim comme "ceux qui rendent (le lieu) malodorant" : une conduite répugnante.

מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב: ״לכן עתה יגלו בראש גלים״ — משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים?!

Rabbi Abahou s'en moqua : si c'est ainsi, est-ce là ce qui est écrit : "Aussi maintenant ils partiront en exil à la tête des exilés" (Amos 6, 7) ? Parce qu'ils urinaient nus devant leurs lits, ils partiraient en exil à la tête des exilés ?!

💡 Explication

Objection de proportion : une conduite malpropre ne justifie pas une punition aussi grave que l'exil en tête des exilés. Le verset doit viser une faute plus lourde.

אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן.

Mais Rabbi Abahou a dit : ce sont des gens qui mangeaient et buvaient ensemble, joignaient leurs lits les uns aux autres, échangeaient leurs femmes entre eux, et souillaient (masrihin) leurs couches d'une semence qui n'était pas la leur.

💡 Explication

Rabbi Abahou garde la racine serah mais l'applique à une faute d'arayot (unions interdites), ce qui rend compte de la sévérité de l'exil annoncé.

אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא: שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות, ואלו הן: המשתין מים בפני מטתו ערום, ומזלזל בנטילת ידים, ושאשתו מקללתו בפניו.

Rabbi Abahou a dit, et certains disent qu'on l'a enseigné dans une baraita : trois choses amènent l'homme à la pauvreté, et les voici : celui qui urine nu devant son lit, celui qui néglige la netilat yadayim (ablution des mains), et celui dont la femme le maudit en sa présence.

📜 Rachi (2)

לידי עניות דאמרינן בע"פ (פסחים דף קיא:) שרא דעניותא נביל שמיה ונביל קרי ליה ואוהב מקום מיאוס ומשתין מים לפני מטתו היינו מיאוס:

À la pauvreté : comme nous disons au chapitre Arvei Pessahim (Pessahim 111b) : l'esprit (ched) de la pauvreté s'appelle Naval (l'immonde), et il aime le lieu répugnant ; et uriner devant son lit, c'est cela, un lieu répugnant.

ערום אורחא דמילתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין דטורח הוא לו ללבוש ולצאת:

Nu : (la baraita) décrit le cas habituel : étant nu, il ne sort pas dehors pour uriner, car il lui est pénible de s'habiller et de sortir.

🪔 Ben Yehoyada (2)

שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות...והמזלזל בנטילת ידים. הנה דורשי רשומות אמרו רמז לדבר ע ל נ טילת י דים ראשי תיבות 'עני' עד כאן דבריו. ונראה להוסיף עוד ברמז הנזכר ע ל נטיל ת ידי ם סופי תיבות 'למת' פירש עני הדומה למת.

Trois choses amènent l'homme à la pauvreté... et celui qui néglige la netilat yadayim. Les interprètes d'allusions (dorchei rechoumot) ont dit : une allusion à cela : 'Al Netilat Yadayim', les initiales forment 'ani' (pauvre). Fin de leurs paroles. Il me semble qu'on peut ajouter à cette allusion : 'Al netilaT yadayiM', les lettres finales forment 'lamet' (au mort) ; c'est-à-dire un pauvre, qui est comparé à un mort.

ושאשתו מקללתו בפניו. יש להקשות מאי הפרש בין בפניו בין שלא בפניו לענין זה? ונראה לי בס"ד על דרך שאמרו על פסוק (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך ראות את מוריך, שכל אחד יש לו קוין כמו צינורות פתוחין ב'פניו' ואם התלמיד יראה בפנו רבו יקבל הארה בקוין של פניו מן קוין של פני רבו, וכן הענין באיש ואשתו שהאשה היא מקבלת מבעלה ולכן חיבורם זה עם זה הוא פנים כנגד פנים, ואם תקללו בפניו אז קוי פנים שלו הפתוחים יקבלו הבל הקללה ממנה ופועל הבל זה להרע לו בעניות בר מינן, הפך הברכה שהאדם מתברך מאשתו כדכתיב (בראשית יב, טז) ולאברם היטיב בעבורה.

Et celui dont la femme le maudit en sa présence. On peut demander : quelle différence y a-t-il, à cet égard, entre en sa présence et hors de sa présence ? Il me semble, avec l'aide du Ciel, (que cela s'explique) selon ce qu'on a dit sur le verset (Yechayahou 30, 20) : 'Et tes yeux verront ton maître' : chacun a des lignes (kavin), comme des canaux ouverts, sur son visage (panav) ; si l'élève voit le visage de son maître, il reçoit une lumière (hara'a) dans les lignes de son visage, à partir des lignes du visage de son maître. Il en va de même pour le mari et sa femme : la femme reçoit de son mari, et c'est pourquoi leur union est face à face (panim kenegued panim). Si elle le maudit en sa présence, les lignes ouvertes de son visage reçoivent le souffle (hevel) de la malédiction venant d'elle, et ce souffle agit pour lui nuire par la pauvreté, que cela nous soit épargné ; à l'inverse de la bénédiction que l'homme reçoit par sa femme, comme il est écrit (Berechit 12, 16) : 'Et Avram fut bien traité à cause d'elle'.

⚖️ Rosh (1)

אמר רבי אמי ואמרי לה במתניתא תנא שלשה דברים מביאין אדם לידי עניות. ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום. ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייא אבל לא מהדר אפיה לפורייא לית לן בה. וכי מהדר אפיה לפורייא נמי לא אמרן אלא אארעא אבל במנא לית לן בה. והמזלזל בנטילת ידים כדרבי זריקא דאמר רבי זריקא המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם אמר רבא לא אמרן אלא דלא משא כלל אבל משא ולא משא לית לן בה ולאו מילתא היא כרב חסדא דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חופנאי מיא ויהבו לי מלא חופנאי טיבותא. ושאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עסקי תכשיטיה והוא דאית ליה ולא עבד לה:

Rabbi Ami a dit, et certains disent qu'on l'a enseigné dans une baraita : trois choses amènent l'homme à la pauvreté, et les voici : celui qui urine nu devant son lit. Et nous ne l'avons dit que lorsqu'il tourne le visage vers le lit ; mais s'il ne tourne pas le visage vers le lit, nous n'avons pas de problème. Et même lorsqu'il tourne le visage vers le lit, nous ne l'avons dit que sur le sol ; mais dans un récipient, nous n'avons pas de problème. Et celui qui néglige la netilat yadayim : selon Rabbi Zerika, car Rabbi Zerika a dit : celui qui néglige la netilat yadayim est déraciné du monde. Rava a dit : nous ne l'avons dit que lorsqu'il ne se lave pas du tout ; mais s'il se lave sans (vraiment) se laver, nous n'avons pas de problème. Et ce n'est pas exact, selon Rav Hisda, car Rav Hisda a dit : moi, je me lave avec des poignées pleines d'eau, et on m'a donné des poignées pleines de bien. Et celui dont la femme le maudit en sa présence : Rava a dit : au sujet de ses parures, et cela quand il a (les moyens) et ne le fait pas pour elle.

💡 Explication

Enseignement de moussar : trois conduites attirent la pauvreté. Le Roch le reprend dans ses Piskei avec toutes les précisions de Rava et la conclusion selon Rav Hisda : cela a valeur de halakha pour la conduite.

המשתין מים בפני מטתו ערום, אמר רבא: לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה, אבל לבראי — לית לן בה.

Celui qui urine nu devant son lit : Rava a dit : nous ne l'avons dit que lorsqu'il tourne le visage vers son lit ; mais vers l'extérieur, nous n'avons pas de problème.

📜 Rachi (1)

אבל לבראי לית לן בה שהקילוח ארוך וניתז למרחוק:

Mais vers l'extérieur, nous n'avons pas de problème : car le jet est long et projeté au loin.

💡 Explication

Première restriction de Rava : le facteur de pauvreté est lié à la salissure du lieu où il dort ; s'il se tourne vers l'extérieur, le lit reste propre.

ומהדר אפיה לפורייה, נמי לא אמרן אלא לארעא, אבל במנא — לית לן בה.

Et (même) lorsqu'il tourne le visage vers son lit, nous ne l'avons dit que sur le sol ; mais dans un récipient, nous n'avons pas de problème.

💡 Explication

Deuxième restriction : uriner dans un keli ne crée pas de saleté au sol ; la crainte tombe.

ומזלזל בנטילת ידים, אמר רבא: לא אמרן אלא דלא משא ידיה כלל, אבל משא ולא משא — לית לן בה.

Et celui qui néglige la netilat yadayim : Rava a dit : nous ne l'avons dit que lorsqu'il ne se lave pas du tout les mains ; mais s'il se lave sans (vraiment) se laver, nous n'avons pas de problème.

📜 Rachi (1)

משא ולא משא שאינו רוחץ ומשפשף יפה אלא מעט מים כגון רביעית מצומצם:

Il se lave sans (vraiment) se laver : il ne se rince pas et ne frotte pas bien, mais (utilise) peu d'eau, par exemple un revi'it tout juste.

💡 Explication

Selon Rava, seul celui qui omet complètement l'ablution est visé. Le minimum halakhique est un revi'it d'eau.

ולאו מלתא היא, דאמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טיבותא.

Et ce n'est pas exact, car Rav Hisda a dit : moi, je me lave avec des poignées pleines d'eau, et on m'a donné des poignées pleines de bien.

🪔 Ben Yehoyada (1)

אנא משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טיבותא. נראה לי בס"ד כל זה באותיות 'מים' שהוא ראשי תיבות ביושר 'מ ילא י דיו מ ים' ולמפרע ראשי תיבות 'מ ילא י דיו מ בורך' כלומר אם מלא ידיו מים אז יהי' מילא ידיו מבורך. ועוד נראה לי בס"ד היד עד פרק אחרון יש בה טו"ב [17] פרקים, לכך יהב ליה 'טוב' כנגד כל פרקי היד. או יובן בס"ד דידוע דט"ו [15] תיבות של ברכת כהנים יש להם רמז באצבעות וכף שיש בהם ט"ו פרקים, שהכף משלים תיבה אחרונה של שלום, ולזה אמר משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טיבותא ששם רמוז טיבותא דברכה.

Moi, je me lave avec des poignées pleines d'eau, et on m'a donné des poignées pleines de bien. Il me semble, avec l'aide du Ciel, que tout cela est dans les lettres de 'mayim' (eau) : dans l'ordre direct, elles sont les initiales de 'Mile Yadav Mayim' (il a rempli ses mains d'eau), et à rebours les initiales de 'Mile Yadav Mevorakh' (il a rempli ses mains de ce qui est béni) ; c'est-à-dire que s'il remplit ses mains d'eau, il remplira ses mains de bénédiction. Il me semble encore, avec l'aide du Ciel : la main, jusqu'à la dernière articulation, comporte tov (17) articulations ; c'est pourquoi on lui a donné 'tov' (bien), correspondant à toutes les articulations de la main. Ou bien on comprendra, avec l'aide du Ciel, qu'il est connu que les quinze mots de la Birkat Kohanim ont une allusion dans les doigts et la paume, qui comportent quinze articulations, la paume complétant le dernier mot, chalom. C'est pourquoi il dit : je me lave avec des poignées pleines d'eau, et on m'a donné des poignées pleines de bien : là est suggéré le bien de la bénédiction.

💡 Explication

La Guemara rejette la restriction de Rava : l'exemple de Rav Hisda montre qu'on doit se laver les mains généreusement. Se contenter du strict minimum reste une négligence.

ושאשתו מקללתו בפניו, אמר רבא: על עסקי תכשיטיה. והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד.

Et celui dont la femme le maudit en sa présence : Rava a dit : au sujet de ses parures. Et cela, quand il a (les moyens) et ne le fait pas.

📜 Rachi (1)

על עסקי תכשיטיה שאינו רוצה לקנות לה:

Au sujet de ses parures : qu'il ne veut pas lui acheter.

🪔 Ben Yehoyada (1)

ושאשתו מקללתו בפניו, אמר רבא: על עסקי תכשיטיה, והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד. הקשה מהרש"א ז"ל הא ודאי דאיירי ב'אית ליה' כי אם לית ליה והוא עני כבר לא שייך למימר ביה שמביאו לידי עניות עיין שם. ונראה לי בס"ד על פי מה שאמרו המפרשים ז"ל ברמז הברייתא דברכות (דף ג.) שלש משמרות הוי הלילה וכו', דכל שלשה הנזכרים הם רמז על האשה, דיש נשים דרכם לצאת חוצה מחצר לחצר ומדברים בגנות בעליהם, לומר שהם קמצנים ואין מביאים צרכיהם ותכשיטיהם ומתרעמים עליהם ומחרפים אותם, ואלו ידמו לכלבים צועקים בלילה בחוץ ברחובות! ומין הב' ידמו לחמור נוער , כי החמור עומד בלילה בתוך הבית ושם נוטר, כן אלו אין דרכם לצאת חוצה ולחרף אלא הם צועקים בתוך ביתם לפני בעליהם, וקורין הב הב ומחרפין ומקללין בתוך ביתם! ומין הג' הם נשים חכמניות הטובים שאין צועקים על צרכיהם לפני בעליהם, אלא יבקשו מבעליהם צרכיהם בנחת בלי ישמע קולם, וגם לא יבקשו הכל בבת אחת אלא מעט מעט, כי יום זה תאמר לו על מלבוש פלונית, ויום אחר על מלבוש פלונית, בהדרגות מעט מעט כדי שלא ירגיש ברבוי ההוצאות, וזו עושה כמו תינוק יונק משדי אמו שהוא יונק בנחת, שאין נשמע קול לעיסה שם, וגם הוא יונק מעט ואינו אוכל סעודתו בבת אחת, ולזה אמר משמרה שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה, רצונו לומר כמו התינוק שהוא יונק משדי אמו בנחת וגם מעט מעט, כן האשה מספרת עם בעלה על תכשיטיה וצרכיה בנחת בלתי ישמע קולה, וגם מעט מעט שאינה מבקשת הכל בבת אחת עד כאן דבריו. ולזה אמר כאן שמקללתו על עסקי תכשיטיה שרוצה הכל בבת אחת ולא תרצה שיעשה לה מעט מעט, וכיון שאין מביא לה כרצונה בבת אחת מקללתו, וקאמר הני מילי הוא דאית ליה ולא עביד , פירוש יש לו יכולת להביא הכל בבת אחת ואינו מביא לה כרצונה ולכך מקללתו, הנה על זה אמרנו שקללתה גורמת לו עניות. אבל אם הוא באמת אין לו יכולת להביא כל צרכיה בבת אחת, ורק יוכל להביא בהדרגות בזה אחרי זה, אין קללתה גורמת נזק של עניות כי אין עליו אשמת דבר בכך.

Et celui dont la femme le maudit en sa présence : Rava a dit : au sujet de ses parures, et cela quand il a (les moyens) et ne le fait pas. Le Maharcha objecte : il est évident qu'il s'agit de celui qui a (les moyens), car s'il n'a pas et qu'il est pauvre, on ne peut déjà plus dire de lui que cela l'amène à la pauvreté ; voir là-bas. Il me semble, avec l'aide du Ciel, (qu'on peut l'expliquer) d'après ce qu'ont dit les commentateurs sur l'allusion de la baraita de Berakhot (3a) : 'la nuit comporte trois veilles', etc. Les trois (signes) mentionnés font allusion à la femme. Certaines femmes ont l'habitude de sortir de cour en cour et de dire du mal de leurs maris, disant qu'ils sont avares, qu'ils ne leur apportent pas leurs besoins et leurs parures ; elles se plaignent d'eux et les insultent : celles-là ressemblent aux chiens qui aboient la nuit dehors, dans les rues. La deuxième sorte ressemble à l'âne qui brait : l'âne se tient la nuit à l'intérieur de la maison et c'est là qu'il brait ; de même celles-ci n'ont pas l'habitude de sortir pour insulter, mais elles crient à l'intérieur de leur maison devant leurs maris, réclament 'donne, donne', insultent et maudissent dans leur maison. La troisième sorte, ce sont les femmes sages et bonnes, qui ne crient pas pour leurs besoins devant leurs maris, mais demandent à leurs maris leurs besoins calmement, sans qu'on entende leur voix ; et elles ne demandent pas tout à la fois, mais peu à peu : un jour elle lui parle de tel vêtement, un autre jour de tel autre, par degrés, peu à peu, pour qu'il ne ressente pas l'accumulation des dépenses. Celle-ci fait comme le nourrisson qui tête le sein de sa mère : il tête calmement, sans qu'on entende de bruit de mastication, et il tête peu à peu, sans prendre son repas d'un coup. C'est pourquoi il est dit : à la troisième veille, le nourrisson tête le sein de sa mère et la femme converse avec son mari ; c'est-à-dire que, comme le nourrisson tête calmement et peu à peu, ainsi la femme parle avec son mari de ses parures et de ses besoins calmement, sans qu'on entende sa voix, et peu à peu, sans demander tout à la fois. Fin de leurs paroles. C'est pourquoi il est dit ici qu'elle le maudit au sujet de ses parures : elle veut tout à la fois et ne veut pas qu'il le lui fasse peu à peu ; et puisqu'il ne lui apporte pas tout à la fois selon sa volonté, elle le maudit. Et il dit : 'cela quand il a et ne le fait pas' : c'est-à-dire qu'il a la possibilité de tout apporter à la fois et ne le lui apporte pas selon sa volonté, et c'est pourquoi elle le maudit ; c'est de cela que nous avons dit que sa malédiction lui cause la pauvreté. Mais s'il n'a vraiment pas la possibilité d'apporter tous ses besoins à la fois, et qu'il ne peut les apporter que par degrés, l'un après l'autre, sa malédiction ne cause pas le dommage de la pauvreté, car il n'a aucune faute en cela.

💡 Explication

La malédiction n'a d'effet que si elle est fondée : le mari a les moyens de pourvoir aux parures de sa femme et s'y refuse. S'il n'en a pas les moyens, il n'est pas en faute.

דרש רבא בריה דרב עילאי, מאי דכתיב: ״ויאמר ה׳ יען כי גבהו בנות ציון״ — שהיו מהלכות בקומה זקופה. ״ותלכנה נטויות גרון״ — שהיו מהלכות עקב בצד גודל. ״ומשקרות עינים״ — דהוה מליאן כוחלא לעינייהו ומרמזן. ״הלוך וטפוף״ — שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה. ״וברגליהן תעכסנה״ — אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד שמטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים, וכיון שמגיעות אצל בחורי ישראל בועטות בקרקע ומתיזות עליהם ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס.

Rava fils de Rav Ilai a enseigné (darach) : que signifie ce qui est écrit : "Hachem a dit : parce que les filles de Tsion se sont enorgueillies" (Yechayahou 3, 16) ? Qu'elles marchaient la taille redressée.

"Et elles marchent le cou tendu" : qu'elles marchaient le talon à côté du gros orteil. "Et les yeux maquillés (mesaqrot)" : qu'elles remplissaient leurs yeux de kohl et faisaient des signes.

"Allant à petits pas (tafof)" : qu'elles marchaient, une grande à côté d'une petite. "Et avec leurs pieds elles font tinter (te'akasna)" : Rav Yitshak de l'école de Rabbi Ami a dit : cela enseigne qu'elles mettaient de la myrrhe et du baume dans leurs chaussures et marchaient dans les marchés de Jérusalem ; et quand elles arrivaient près des jeunes gens d'Israël, elles frappaient le sol du pied, les aspergeaient et faisaient entrer en eux le yetser hara, comme le venin d'un serpent irrité.

📜 Rachi (9)

גבהו היינו קומה זקופה:

Se sont enorgueillies : c'est la taille redressée.

ותלכנה נטויות גרון שהיו הולכות עקב בצד גודל למעט בהילוכם שהיו מסתכלין בה והיא שוהה בפסיעותיה ודרך נוטין גרון לילך בנחת לפי שאינו רואה לרגליו:

Et elles marchent le cou tendu : elles marchaient le talon à côté du gros orteil, pour raccourcir leur démarche, afin qu'on les regarde, et elle s'attarde dans ses pas ; et on a coutume de tendre le cou pour marcher lentement, car on ne voit pas ses pieds.

ומשקרות עינים דמליין כוחלא לשון סיקרא:

Et les yeux maquillés, qu'elles remplissaient de kohl : du terme 'sikra' (fard rouge).

ומרמזן את הבחורים:

Et faisaient des signes : aux jeunes gens.

סיקור לשון הבטה:

Sikour : terme qui désigne le regard.

הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה שתראה צפה על ראש חברתה והוא נוי לה ונשואות היו לפיכך מספר בגנותן:

Allant à petits pas : qu'elles marchaient, une grande à côté d'une petite : pour qu'elle apparaisse flottant (tsafa) au-dessus de la tête de sa compagne, ce qui est une beauté pour elle. Et elles étaient mariées ; c'est pourquoi (le verset) raconte leur honte.

וטפוף כמו על דאטפת אטפוך (אבות פ"ב מ"ו):

Tafof : comme 'parce que tu as noyé (atefet), on t'a noyé' (Avot 2, 6).

תעכסנה כמו וכעכס אל מוסר אויל (משלי ז׳:כ״ב) והוא ארס של נחש וקרי לה עכס על שם שאינו מטילו אלא על ידי כעס:

Te'akasna : comme 'et comme un venin (ekhes) pour le châtiment du fou' (Michle 7, 22) ; c'est le venin du serpent, et on l'appelle 'ekhes' parce qu'il ne le lance que par colère (ka'as).

בכעוס נחש כעוסה:

Bekhaous : un serpent irrité.

🪔 Ben Yehoyada (1)

מאי דכתיב: (ישעיהו ג, טז) "ויאמר ה': "יען כי גבהו בנות ציון" שהיו מהלכות בקומה זקופה. פירוש אם כפשוטו דקאי על גאוה, למה הקפיד על נשים טפי מאנשים? אדרבה האנשים אשמים בזה יותר, ואומרו אנשי ירושלים, אנשי שחץ היו, פירוש גאוה וגסות הרוח, ולכן כאשר מדברים זה עם זה בדברי כיעור מדברים ברמז, שאם יאמר לחבירו במה שמשת באשת שחורה או לבנה, כחושה או שמנה וכיוצא בזה, יקפיד מחמת גאותו שמדבר לו זה דבר שהוא גנאי אליו בפני בני אדם, וגם זה המדבר עצמו אינו רוצה להראות בפני בני אדם שהוא לייצן, ולכך מדבר עמו ברמז, ולכן אמר בישעיהו (כח, יא), כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה, והיינו מפני שהיו אנשי שחץ שמדברים בלעגי שפה כאמור בגמרא, לכך גם דברי הנבואה מדבר עמהם בתערובת לעג ושפה אחרת.

Que signifie ce qui est écrit (Yechayahou 3, 16) : 'Hachem a dit : parce que les filles de Tsion se sont enorgueillies' : qu'elles marchaient la taille redressée. Explication : si on le prend au sens simple, qui concerne l'orgueil, pourquoi (le verset) est-il plus sévère envers les femmes qu'envers les hommes ? Au contraire, les hommes sont plus coupables en cela ; et il est dit : les gens de Jérusalem étaient des gens de chahats, c'est-à-dire d'orgueil et de hauteur d'esprit. C'est pourquoi, quand ils se parlaient de choses laides, ils parlaient par allusion : si l'un disait à son prochain 'avec quelle femme as-tu eu des rapports, brune ou blanche, maigre ou grasse', et ainsi de suite, (l'autre) se formaliserait par orgueil qu'on lui dise une chose qui lui fait honte devant les gens ; et celui qui parle ne veut pas non plus paraître devant les gens comme un moqueur ; c'est pourquoi il lui parle par allusion. C'est pourquoi il est dit en Yechayahou (28, 11) : 'Car c'est par un langage bégayant et une autre langue qu'il parlera à ce peuple' ; c'est-à-dire que, puisqu'ils étaient des gens de chahats qui parlaient un langage détourné, comme le dit la Guemara, les paroles de la prophétie leur parlent aussi avec un mélange de raillerie et d'une autre langue.

💡 Explication

La Guemara passe d'Amos à Yechayahou 3. Chaque expression du verset est lue comme un comportement d'impudeur destiné à attirer le regard : port altier, démarche lente, fard, contraste de taille, parfum projeté. Te'akasna est rapproché de ekhes (venin).

מאי פורענותיהי? — כדדריש רבה בר עולא: ״והיה תחת בשם מק יהיה״ — מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים. ״ותחת חגורה נקפה״ — מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. ״ותחת מעשה מקשה קרחה״ — מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים. ״ותחת פתיגיל מחגרת שק״ — פתחים המביאין לידי גילה, יהיו למחגרת שק. ״כי תחת יפי״ — אמר רבא, היינו דאמרי אינשי: חלופי שופרא — כיבא.

Quelle fut leur punition ? Comme l'a enseigné Rabba bar Oula : "Et au lieu de parfum (bessem), il y aura de la pourriture (mak)" (Yechayahou 3, 24) : l'endroit où elles se parfumaient devint des plaies purulentes.

"Et au lieu de ceinture, une corde (nikpa)" : l'endroit où elles se ceignaient d'une ceinture ornée (tselitsoul) devint couvert de contusions. "Et au lieu d'une coiffure travaillée, la calvitie" : l'endroit où elles se paraient devint des plaques chauves.

"Et au lieu de petigil, une ceinture de sac" : les ouvertures qui mènent à la réjouissance (pethaim, gila) deviendront (un lieu pour) une ceinture de sac. "Car au lieu de beauté" : Rava a dit : c'est ce que disent les gens : au lieu de beauté, une plaie (kiva).

📜 Rachi (8)

נמקים כמו המק בשרו (זכריה יד):

Nemakim : comme 'sa chair pourrira (hamek)' (Zekharia 14).

צלצול בנדי"ל נאה:

Tselitsoul : une belle ceinture (en vieux français : bendel).

נקפים חבורות לשון המנקף רגלו וניקף סבכי היער (ישעיהו י׳:ל״ד):

Nekafim : des contusions ; du terme 'celui qui se cogne (menakef) le pied', et 'les fourrés de la forêt seront abattus (nikaf)' (Yechayahou 10, 34).

מתקשטות היינו שער שסורקות ומפרכסות:

Se paraient : c'est-à-dire les cheveux qu'elles peignent et apprêtent.

מתקשטות דומה למקשה כעין נוטריקון:

Se paraient : (le mot) ressemble à 'mikcheh', comme une sorte de notarikon.

פתיגיל נוטריקון פתח גילה אותו מקום:

Petigil : notarikon de 'petah gila' (ouverture de réjouissance), cet endroit.

כי תחת יופי כי כל אלה יבא לך תחת יפייך:

Car au lieu de beauté : car tout cela te viendra au lieu de ta beauté.

כיבא קיוטור"א ליחה כמו שיחנא וכיבי דקדושין דפלימו (דף פא:):

Kiva : (en vieux français) une humeur ; comme 'chihna et kivei' de Kiddouchin (81b).

💡 Explication

Principe de mida kenegued mida (mesure pour mesure) : chaque partie du corps utilisée pour séduire est frappée d'une punition correspondante. Petigil est lu en notarikon : petah + gila.

🖼️ Schéma

Chaque parure est remplacée par un châtiment qui atteint le même endroit.

״וספח ה׳ קדקד בנות ציון״ — אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שפרחה בהן צרעת. כתיב הכא ״ושפח״, וכתיב התם: ״לשאת ולספחת״.

"Et Hachem frappera de teigne (sipah) le sommet de la tête des filles de Tsion" (Yechayahou 3, 17) : Rabbi Yossi fils de Rabbi Hanina a dit : cela enseigne que la tsaraat éclata sur elles. Il est écrit ici "vesipah", et il est écrit là-bas : "pour la tumeur et pour la dartre (sapahat)" (Vayikra 14, 56).

💡 Explication

Rapprochement lexical entre sipah (Yechayahou) et sapahat, l'une des formes de tsaraat dans la Torah.

״וה׳ פתהן יערה״. רב ושמואל, חד אמר: שנשפכו כקיתון, וחד אמר: שנעשו פתחיהן כיער.

"Et Hachem mettra à nu (ye'areh) leur intimité (pothen)". Rav et Chmouel (en discutent) : l'un dit : qu'elles se vidaient comme une cruche ; l'autre dit : que leurs ouvertures devinrent comme une forêt (ya'ar).

📜 Rachi (4)

פתהן כמו פתחיהן:

Pothen : comme 'pithehen' (leurs ouvertures).

יערה כמו ותער כדה (בראשית כד):

Ye'areh : comme 'et elle vida (vate'ar) sa cruche' (Berechit 24).

שנשפכו כקיתון שופכות דם זיבה:

Qu'elles se vidaient comme une cruche : elles perdaient du sang de zava.

כיער נתמלאו שער ונמאסות לתשמיש:

Comme une forêt : elles se couvrirent de poils et devinrent repoussantes pour la vie conjugale.

💡 Explication

Deux lectures du mot ye'areh : racine "verser" (Rav ou Chmouel) ou ya'ar (forêt). Dans les deux cas, la punition atteint l'endroit même de la faute.

אמר רב יהודה אמר רב: אנשי ירושלים אנשי שחץ היו. אדם אומר לחברו: במה סעדת היום? בפת עמילה, או בפת שאינה עמילה? ביין גורדלי, או

Rav Yehouda a dit au nom de Rav : les gens de Jérusalem étaient des gens de chahats (arrogance). Un homme disait à son prochain : avec quoi as-tu dîné aujourd'hui ?

Avec du pain pétri ou avec du pain non pétri ? Avec du vin gourdeli ou

📜 Rachi (6)

אנשי שחץ מדברים בלשון גאוה ולעגי שפה:

Gens de chahats : ils parlaient un langage d'orgueil et de raillerie.

סעדת תשמיש:

As-tu dîné : (désigne) les relations conjugales.

פת עמילה בעולה:

Pain pétri : une femme déjà mariée (beoula).

שאינה עמילה בתולה:

Non pétri : une vierge.

פת עמילה ברייאיא"ה בלע"ז:

Pain pétri : (en vieux français) 'braie'.

גורדלי לבן היה:

Gourdeli : il était blanc.

💡 Explication

Rav Yehouda décrit un parler à double sens : sous des termes de repas, on évoque des relations illicites. Le mot chahats désigne cette arrogance. La phrase se poursuit en 63a.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).