Shabbat 84a — Chariots, coffres et bateaux : déplacement et impureté de midras

Shabbat 84a

Sougya : Le daf poursuit la discussion sur l'impureté du bateau (mishna de 83b). Selon Hanania, un ustensile de bois reçoit l'impureté s'il se déplace plein et vide, comme le sac ; la Guemara établit que le déplacement par des bœufs compte, à partir de la mishna des trois chariots et de la remarque de R.

Yo'hanan. Elle cite ensuite les trois coffres, puis une baraita sur le midras du kli hères (ustensile de terre cuite), que Rav Zevid et Rav Papa lisent différemment.

Enfin, Hizkiya et l'école de R. Yichmael tirent des versets que seul un objet purifiable au mikve devient midras ; R.

Ila soulève une objection à partir de la natte (mapats).

Mishna de Kelim citée par la Guemara : quelle impureté reçoit chaque chariot et chaque coffre.

Deux lectures de la baraita. Rav Papa rejette celle de Rav Zevid à cause du mot aussi.

ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול? אין דתנן: שלש עגלות הן. עשויה כקתידרא — טמאה מדרס. כמטה — טמאה טמא מת. של אבנים — טהורה מכלום. ואמר רבי יוחנן: ואם יש בה בית קבול רמונים, טמאה טמא מת.

Et selon Hanania, le déplacement au moyen de bœufs s'appelle-t-il un déplacement ? Oui, car nous avons appris : il y a trois [sortes de] chariots.

Celui qui est fait comme une cathedra (siège) est impur de midras (impureté par pression du zav). Comme un lit, il est impur de l'impureté du mort.

De pierres, il est pur de toute [impureté]. Et Rabbi Yo'hanan a dit : s'il comporte un réceptacle [retenant des] grenades, il est impur de l'impureté du mort.

📜 Rachi (8)

ולחנניא דאמר ספינה המיטלטלת מלאה טמאה אפילו אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים מרוב גודלה הוי טילטול וטמאה:

Et selon Hanania - qui dit que le bateau qui se déplace plein est impur : même s'il ne se déplace que par des bœufs, à cause de sa grande taille, c'est un déplacement, et il est impur.

כקתידרא קצרה ומוקפת משלש צדדין:

Comme une cathedra - courte et entourée de trois côtés.

טמאה מדרס שלישיבה מיוחדת היא:

Impur de midras - car il est spécialement destiné à s'asseoir.

כמטה שהיא ארוכה ומתחתיה מקבלת כמטה של עור שאין בה שום נקב:

Comme un lit - il est long et son dessous reçoit [des objets], comme un lit de cuir qui n'a aucun trou.

טמאה טומאת מת כלומר מקבלת שאר טומאות כולן חוץ מטומאת מדרס דכלי הוה לקבל טומאה ולישיבה אינה מיוחדת שטוענין בה פרגמטיא ואומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו והא דנקט טמא מת משום דאב הטומאה הוא והכי קאמר אב הטומאה הוא על ידי מת ולא על ידי זב:

Impur de l'impureté du mort - c'est-à-dire qu'il reçoit toutes les autres impuretés sauf l'impureté de midras, car c'est un ustensile [apte] à recevoir l'impureté, mais il n'est pas spécialement destiné à s'asseoir, puisqu'on y charge des marchandises et qu'on dit [à celui qui y est assis] : lève-toi, que nous fassions notre travail. S'il mentionne le mort, c'est parce que [l'ustensile] devient av hatouma (source primaire d'impureté) ; voici ce qu'il dit : il devient av hatouma par le mort, et non par le zav.

ושל אבנים העשויה להוליך בה אבנים:

Et celui de pierres - fait pour transporter des pierres.

טהורה מכלום אינה מקבלת שום טומאה לפי שפרוצה מתחתיה נקבים גדולים ולא כלי הוא דכל הכלים שיעורן כרמונים:

Pur de toute [impureté] - il ne reçoit aucune impureté, car il est ouvert en dessous par de grands trous, et ce n'est pas un ustensile, car la mesure de tous les ustensiles est [un trou laissant passer] des grenades.

ואמר רבי יוחנן כו' אלמא אף על גב דשל עץ איתקש לשק דבעינן מיטלטל מלא וריקן וזו אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים קאמר טמאה טמא מת:

Et Rabbi Yo'hanan a dit, etc. - on voit donc que, bien que [l'ustensile] de bois soit comparé au sac, pour lequel il faut qu'il se déplace plein et vide, et que celui-ci ne se déplace que par des bœufs, il dit qu'il est impur de l'impureté du mort.

🗂️ Tossefot (2)

ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול נראה לר"י אפילו ביש בה מ' סאה תימה לר' יצחק אמאי נקט חנניא הא רבנן נמי לא פליגי בהא דמה שמטהרין ספינת הירדן היינו משום דרך אניה בלב ים (משלי ל׳:י״ט) ולאו משום דלא שמיה טילטול ועוד דנראה דספינת הירדן מיטלטלת אפילו על ידי בני אדם דאי אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים אם כן ממתניתין דכלים דתנן ספינת הירדן טמאה הוי מצי לאוכוחי דלחנניה שמיה טילטול:

Et selon Hanania, le déplacement par des bœufs s'appelle-t-il déplacement - il semble au Ri [qu'il en est ainsi] même lorsqu'il contient quarante sea. Rabbi Yitshak s'étonne : pourquoi mentionner Hanania ? Les Rabbanan non plus ne sont pas en désaccord sur ce point, car s'ils déclarent pur le bateau du Jourdain, c'est à cause de : le chemin d'un navire au cœur de la mer (Michle 30,19), et non parce que [ce déplacement] ne s'appellerait pas déplacement. De plus, il semble que le bateau du Jourdain se déplace même par des hommes, car s'il ne se déplaçait que par des bœufs, on aurait pu prouver de la mishna de Kelim, où nous avons appris : le bateau du Jourdain est impur, que selon Hanania [ce déplacement] s'appelle déplacement.

ואמר רבי יוחנן אם יש בה בית קיבול רימונים כו' מהא דקתני במטה טמאה טמא מת לא מצי לאתויי ראייה דאיכא למימר שמיטלטלת על ידי בני אדם:

Et Rabbi Yo'hanan a dit : s'il comporte un réceptacle [retenant des] grenades, etc. - de ce qu'il enseigne pour [le chariot fait comme] un lit qu'il est impur de l'impureté du mort, on ne pouvait pas apporter de preuve, car on peut dire qu'il est déplacé par des hommes.

💡 Explication

Selon Hanania (83b), un ustensile de bois reçoit l'impureté à condition de pouvoir se déplacer plein et vide, comme le sac auquel le verset le compare. Un très grand bateau ne se déplace que tiré par des bœufs : cela compte-t-il ?

La Guemara répond par la mishna de Kelim. Le chariot de pierres est pur parce que ses trous sont trop grands pour en faire un ustensile. R. Yo'hanan précise que s'il retient des grenades, il est impur du mort. Or ce lourd chariot n'est tiré que par des bœufs : le déplacement par des bœufs est donc un déplacement. Tossefot explique pourquoi la preuve vient de R. Yo'hanan et non du chariot fait comme un lit, qu'on peut déplacer à la main.

שלש תיבות הן: תיבה שפתחה מצדה — טמאה מדרס. מלמעלה — טמאה טמא מת. והבאה במדה, טהורה מכלום.

Il y a trois [sortes de] coffres : un coffre dont l'ouverture est sur le côté est impur de midras ; [ouvert] en haut, il est impur de l'impureté du mort ; et celui qui vient en mesure est pur de toute [impureté].

📜 Rachi (5)

תיבה שפתחה מצדה טמאה מדרס לפי שמשמשת שכיבה עם מלאכתה שמשתמשין בה דרך פתחה ואין צריך לומר לשוכב עליה עמוד ונעשה מלאכתנו:

Un coffre dont l'ouverture est sur le côté est impur de midras - car il sert au coucher en même temps qu'à son usage, puisqu'on l'utilise par son ouverture, et on n'a pas besoin de dire à celui qui y est couché : lève-toi, que nous fassions notre travail.

מלמעלה פתחה כאותן שלנו:

En haut - son ouverture est comme [celle] des nôtres.

טמאה טמא מת כלומר נעשה אב הטומאה על ידי מת כשאר כל הכלים הראויין לקבל טומאה שאם האהיל אהל המת עליהן נעשין אב הטומאה ולענין שאר טומאות הויין ראשון לטומאה ככל הכלים ולא שמעינן ממתניתין אלא דכלי הוא לטומאה ומדרס לא הויא דאינה מיוחדת לשכיבה דצריך לומר לו עמוד יש מקשין הבל על משנה זו הא דאמר רבי יוחנן בפרק במה אשה (לעיל שבת דף נט.) אף אומר בטומאת מת עמוד ונעשה מלאכתנו והבל הוא בפיהם דכי איתמר ההיא לענין כלי שנשבר ועודנו ראוי למלאכה ולא מעין מלאכה ראשונה וקאמר רבי יוחנן דטהור מטומאתו ראשונה ואומר בו עמוד ונעשה מלאכתנו הראשונה והרי הוא אינו ראוי אבל לומר שתהא מיוחדת למת ולא למלאכה אחרת לא תהא זאת בישראל דהא כתיב (במדבר י״ט:י״ד) כל אשר באהל יטמא וכל כלי פתוח וגו' וכל טמא מת שבתלמוד הנזכר אצל מדרס הוא הדין לטמא שרץ או לטומאת נבלה ולא הוזכר מת אלא משום דעל ידי מת נעשה אב הטומאה [כמו] על ידי מדרס שלא בא ללמדנו אלא לומר שהוא כלי מקבל כל טומאה חוץ מטומאת מדרס אם ישב עליו זב אינו נעשה אב הטומאה:

Impur de l'impureté du mort - c'est-à-dire qu'il devient av hatouma par le mort, comme tous les autres ustensiles aptes à recevoir l'impureté : si la tente du mort les recouvre, ils deviennent av hatouma, et pour les autres impuretés ils sont rishon letouma (premier degré d'impureté), comme tous les ustensiles. On n'apprend de la mishna que ceci : c'est un ustensile [susceptible] d'impureté, et il ne devient pas midras, car il n'est pas spécialement destiné au coucher, puisqu'il faut dire [à celui qui y est couché] : lève-toi. Certains soulèvent une objection vaine sur cette mishna, à partir de ce qu'a dit Rabbi Yo'hanan au chapitre Bameh Icha (plus haut, Chabbat 59a) : on dit aussi pour l'impureté du mort : lève-toi, que nous fassions notre travail. Mais c'est vanité dans leur bouche, car cela a été dit à propos d'un ustensile qui s'est brisé et reste apte à un usage, mais non à un usage semblable au premier ; Rabbi Yo'hanan dit qu'il est pur de sa première impureté, et on dit à son sujet : lève-toi, que nous fassions notre premier travail, alors qu'il n'y est plus apte. Mais qu'un ustensile soit destiné au mort et non à un autre usage, cela ne sera pas en Israël, car il est écrit (Bamidbar 19,14) : tout ce qui est dans la tente sera impur, et tout ustensile ouvert, etc. Et partout où le Talmud mentionne l'impureté du mort à côté du midras, il en va de même pour l'impureté du cherets ou de la nevela ; il ne mentionne le mort que parce que par le mort [l'ustensile] devient av hatouma, [comme] par le midras. Il ne vient nous apprendre que ceci : c'est un ustensile qui reçoit toute impureté sauf celle de midras ; si un zav s'y est assis, il ne devient pas av hatouma.

הבאה במדה תיבה גדולה שאינה מיטלטלת ויש לה חלון מלמעלה להשתמש בתוכה:

Celui qui vient en mesure - un grand coffre qui ne se déplace pas, et qui a une fenêtre en haut pour s'en servir à l'intérieur.

טהורה מכלום למדרס לא חזיא הואיל וחלולה מלמעלה אינה משמשת שכיבה עם מלאכתה ולשאר טומאות לא חזיא דאינה מטלטלת מליאה ולא איתפרש מה לשון באה במדה ולי נראה על שם אנשי מדות כלומר שצריכה למוד ארכה ורחבה:

Pur de toute [impureté] - pour le midras il n'est pas apte, puisqu'il est ouvert par le haut et ne sert pas au coucher en même temps qu'à son usage ; et pour les autres impuretés il n'est pas apte, car il ne se déplace pas plein. On n'a pas expliqué le sens de l'expression ba bamida ; il me semble que c'est d'après [l'expression] anche middot (hommes de haute taille), c'est-à-dire qu'il faut mesurer sa longueur et sa largeur.

🗂️ Tossefot (2)

שלש תיבות הן קשה לר"י דאמאי מייתי לה דאי משום דהיא סיפא דההיא דג' עגלות הן אם כן הוה ליה לאתויי ההיא דג' עריבות שהן בינתים:

Il y a trois [sortes de] coffres - le Ri trouve difficile : pourquoi la citer ? Si c'est parce qu'elle est la suite de celle des trois chariots, il aurait fallu citer celle des trois pétrins, qui se trouve entre les deux.

הבאה במדה טהורה מכלום אפתחה למעלה קאי דפתחה מצידה דחזיא למדרס לא בעי מיטלטל מלא וריקן כדאמרי' בבכורות (דף לח.):

Celui qui vient en mesure est pur de toute [impureté] - cela se rapporte à [un coffre] dont l'ouverture est en haut, car celui dont l'ouverture est sur le côté, qui est apte au midras, n'a pas besoin de se déplacer plein et vide, comme nous le disons dans Bekhorot (38a).

💡 Explication

Deux critères distincts. Le midras suppose un objet destiné à s'asseoir ou se coucher : si l'on doit dire à celui qui y est assis lève-toi, que nous fassions notre travail, l'objet a un autre usage principal et ne devient pas midras. Les autres impuretés (mort, cherets) supposent un ustensile de bois qui se déplace plein et vide.

Le coffre ouvert sur le côté remplit le premier critère. Celui ouvert en haut n'a que le second. Le très grand coffre (ba bamida) n'en remplit aucun. Rachi précise longuement que l'expression impur du mort désigne toute impureté autre que le midras.

תנו רבנן: מדרס כלי חרס טהור. רבי יוסי אומר: אף הספינה. מאי קאמר? אמר רב זביד, הכי קאמר: מדרס כלי חרס — טהור, ומגעו טמא, וספינה של חרס טמאה כחנניא. רבי יוסי אומר: אף הספינה טהורה, כתנא דידן. מתקיף לה רב פפא: מאי ״אף״? אלא אמר רב פפא, הכי קאמר: מדרס כלי חרס — טהור, ומגעו טמא. ושל עץ, בין מדרסו ובין מגעו — טמא, וספינת הירדן — טהורה כתנא דידן. רבי יוסי אומר: אף הספינה טמאה, כחנניא.

Nos Maîtres ont enseigné : le midras d'un ustensile de terre cuite est pur. Rabbi Yossi dit : aussi le bateau.

Que dit-il ? Rav Zevid a dit, voici ce qu'il dit : le midras d'un ustensile de terre cuite est pur, mais son contact est impur ; et un bateau de terre cuite est impur, comme Hanania.

Rabbi Yossi dit : aussi le bateau est pur, comme notre Tana. Rav Papa objecte : que signifie aussi ?

Rav Papa a donc dit, voici ce qu'il dit : le midras d'un ustensile de terre cuite est pur, et son contact est impur ; [pour celui] de bois, tant son midras que son contact sont impurs ; et le bateau du Jourdain est pur, comme notre Tana. Rabbi Yossi dit : aussi le bateau est impur, comme Hanania.

📜 Rachi (8)

מדרס כלי חרס טהור שאם ישב עליו הזב ולא נגע באוירו טהור ואינו מטמא משום מדרס ולקמיה יליף לה מקרא:

Le midras d'un ustensile de terre cuite est pur - si le zav s'y est assis sans toucher son espace intérieur, il est pur et ne devient pas impur par midras ; plus loin on l'apprend d'un verset.

מאי קאמר מה ענין ספינה אצל מדרס ספינה טהורה אף מטומאת מגע ולמדרס לא חזיא:

Que dit-il - quel rapport entre le bateau et le midras ? Un bateau est pur même de l'impureté de contact, et il n'est pas apte au midras.

ומגעו טמא אם נגע הזב בתוכו:

Et son contact est impur - si le zav a touché son intérieur.

וספינה של חרס טמאה במגעה:

Et un bateau de terre cuite est impur - par son contact.

כחנניא דיליף טעמא משק וחרס לא איתקש לשק:

Comme Hanania - qui tire la raison du sac, et la terre cuite n'est pas comparée au sac.

כתנא דידן דיליף מבלב ים והא נמי בלב ים היא:

Comme notre Tana - qui l'apprend de au cœur de la mer, et celui-ci aussi est au cœur de la mer.

מאי אף ספינה על כרחיך טהורה ממגע קאמר ומאי אף הא לא טיהר תנא קמא כלי ממגע דנימא אף זו כיוצא בו:

Que signifie aussi le bateau - tu es obligé de dire qu'il parle [d'un bateau] pur du contact ; que signifie donc aussi, alors que le premier Tana n'a déclaré aucun ustensile pur du contact, pour qu'on dise : aussi celui-ci de même ?

וספינת הירדן טהורה כתנא דידן דיליף מבלב ים לא שנא גדולה לא שנא קטנה והוא הדין נמי דמצי לתרוצי וספינה של חרס טהורה בתר דמפכינן דתנא קמא לרבי יוסי אלא משום דשכיחא טפי של עץ משל חרס:

Et le bateau du Jourdain est pur, comme notre Tana - qui l'apprend de au cœur de la mer, sans distinction entre grand et petit. Il aurait pu aussi répondre : et un bateau de terre cuite est pur, en inversant [les avis] du premier Tana et de Rabbi Yossi ; mais [il parle du bois] parce que celui de bois est plus fréquent que celui de terre cuite.

🗂️ Tossefot (1)

אלא אמר רב פפא ה"ק כו' ושל עץ בין מדרסו בין מגעו טמא תימה לרבינו תם דלמה לו להגיה של עץ וספינת הירדן לא הוה ליה אלא לאפוכי שינויא קמא דלת"ק ספינה של חרס טהורה כתנא דידן ולר' יוסי אף הספינה טמאה כחנניה ואף דרבי יוסי אמגע דקאמר ת"ק דטמא על כן נראה לרבינו תם כגי' ר"ח דגרסינן במילתיה דרב זביד וספינה של חרס טהורה כתנא דידן ורבי יוסי אומר אף הספינה טמאה כחנניא כמו מגע [דכלי חרס] ופריך מאי אף דהשתא לא קאי אעיקר מילתיה דת"ק אלא אדקדוק דבריו דדייקינן הא מגעו טמא אלא א"ר פפא ה"ק כו' וספינה של חרס טמאה כחנניא ר' יוסי אומר אף הספינה טהורה כתנא דידן כמו מדרס כלי חרס דקתני תנא קמא בהדיא דטהור:

Rav Papa a donc dit, voici ce qu'il dit, etc. : [pour celui] de bois, tant son midras que son contact sont impurs - Rabbenou Tam s'étonne : pourquoi lui faut-il ajouter au texte celui de bois et le bateau du Jourdain ? Il lui suffisait d'inverser la première réponse : selon le premier Tana, le bateau de terre cuite est pur, comme notre Tana, et selon Rabbi Yossi, aussi le bateau est impur, comme Hanania, le aussi de Rabbi Yossi se rapportant au contact dont le premier Tana dit qu'il est impur. C'est pourquoi Rabbenou Tam retient la version de Rabbenou Hananel, qui lit dans les propos de Rav Zevid : et un bateau de terre cuite est pur, comme notre Tana, et Rabbi Yossi dit : aussi le bateau est impur, comme Hanania, comme le contact [d'un ustensile de terre cuite]. Et [la Guemara] objecte : que signifie aussi ? Car il ne se rapporte alors pas à l'énoncé principal du premier Tana, mais à une déduction de ses paroles, puisque nous déduisons : donc son contact est impur. Rav Papa a donc dit, voici ce qu'il dit, etc. : et un bateau de terre cuite est impur, comme Hanania ; Rabbi Yossi dit : aussi le bateau est pur, comme notre Tana, comme le midras d'un ustensile de terre cuite, que le premier Tana déclare pur explicitement.

💡 Explication

La baraita dit seulement : aussi le bateau, sans préciser pur ou impur. Le kli hères (ustensile de terre cuite) ne devient pas midras, mais reçoit l'impureté si le zav touche son intérieur.

Rav Zevid fait dire à R. Yossi que le bateau est pur. Rav Papa objecte : le mot aussi suppose que R. Yossi ajoute un cas à une liste déjà énoncée. Or le premier Tana n'a déclaré pur aucun ustensile pour le contact. Rav Papa ajoute donc à la baraita le cas du bois, impur de midras et de contact ; R. Yossi dit alors : aussi le bateau est impur, comme les ustensiles de bois. Tossefot rapporte la version de Rabbenou Hananel, retenue par Rabbenou Tam, qui inverse les avis dans la lecture de Rav Zevid.

ומדרס כלי חרס מנלן דטהור? אמר חזקיה, דאמר קרא: ״ואיש אשר יגע במשכבו״, מקיש משכבו לו: מה הוא אית ליה טהרה במקוה — אף משכבו נמי אית ליה טהרה במקוה.

Et le midras d'un ustensile de terre cuite, d'où savons-nous qu'il est pur ? Hizkiya a dit : car le verset dit : Et l'homme qui touchera sa couche (Vayikra 15,5).

Il compare sa couche à lui : de même que lui peut être purifié dans un mikve, de même sa couche doit pouvoir être purifiée dans un mikve.

📜 Rachi (1)

משכבו הוא והמשכב הוזכר כאן:

Sa couche - lui et la couche sont mentionnés ici.

🗂️ Tossefot (1)

מה הוא דאית ליה טהרה במקוה לאו דוקא נקט מקוה דהא זב בעי מים חיים אלא משום דבעי למינקט מקוה גבי משכב ומושב ולענין מים חיים לא מצרכי' שיהא טעון במשכב ומושב כזב דלא בעינן אלא דדמי ליה פורתא דאית ליה טהרה:

De même que lui peut être purifié dans un mikve - il ne mentionne pas le mikve de façon précise, puisque le zav a besoin d'eaux vives ; mais il voulait mentionner le mikve pour la couche et le siège. Quant aux eaux vives, on n'exige pas que la couche et le siège en aient besoin comme le zav, car il suffit qu'ils lui ressemblent un peu, en ce qu'ils ont une purification.

💡 Explication

Source du principe : le verset met côté à côté l'homme (le zav) et sa couche. C'est un hekesh (comparaison tirée de la juxtaposition) : la couche qui reçoit le midras doit ressembler au zav, qui a une purification. Un kli hères impur n'a pas de purification par immersion ; il n'est purifié qu'en étant brisé. Il ne peut donc devenir midras.

Tossefot note que le zav se purifie en fait dans des eaux vives (source) ; il suffit que l'objet ait une forme de purification.

🖼️ Schéma

Hizkiya et l'école de R. Yichmael : la couche est comparée à la personne, qui a une purification.

דבי רבי ישמעאל תנא: ״כמשכב נדתה יהיה לה״, מקיש משכבה לה: מה היא אית לה טהרה במקוה — אף משכבה נמי אית לה טהרה במקוה, לאפוקי כלי חרס דלית ליה טהרה במקוה. מתיב רבי אילעא: מפץ במת מנין?

L'école de Rabbi Yichmael a enseigné : Comme la couche de sa nida, elle sera pour elle (Vayikra 15,26). Il compare sa couche à elle : de même qu'elle peut être purifiée dans un mikve, de même sa couche doit pouvoir être purifiée dans un mikve, à l'exclusion de l'ustensile de terre cuite, qui ne peut être purifié dans un mikve.

Rabbi Ila objecte : une natte, pour [l'impureté du] mort, d'où [le sait-on] ?

📜 Rachi (3)

כלי חרס אין לו טהרה במקוה דכתיב ישבר אין לו טהרה אלא שבירתו:

L'ustensile de terre cuite n'a pas de purification dans un mikve - car il est écrit : il sera brisé (Vayikra 11,33) ; il n'a d'autre purification que d'être brisé.

מפץ של קנים:

Natte - de roseaux.

במת מניין שהוא טמא לפי שמצינו שפשוטי כלי עץ טהורין מטומאת מגע שרץ מניין שכלי הראוי למשכב ומושב מקבל טומאת מגע במת:

Pour le mort, d'où - [sait-on] qu'elle est impure ? Car nous trouvons que les ustensiles de bois plats sont purs de l'impureté du contact du cherets ; d'où [sait-on] qu'un ustensile apte à la couche et au siège reçoit l'impureté du contact d'un mort ?

🗂️ Tossefot (2)

לאפוקי כלי חרס דלית ליה טהרה במקוה תימה דהא כופת שאור שיחדה לישיבה טמאה מדרס כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קכט.) אע"ג דלית ליה טהרה במקוה ואומר רבינו תם דיש במינו בגידולי קרקע טהרה במקוה כגון כלי עץ:

À l'exclusion de l'ustensile de terre cuite, qui ne peut être purifié dans un mikve - on s'étonne : une masse de levain qu'on a destinée à s'asseoir est impure de midras, comme nous le disons au chapitre HaOr vehaRotev (Houlin 129a), bien qu'elle n'ait pas de purification dans un mikve. Rabbenou Tam répond : dans son espèce, [les produits] qui poussent du sol, il y a une purification dans un mikve, comme les ustensiles de bois.

מפץ במת מניין פירש בקונטרס דמיירי במפץ של עץ ואין נראה לרבינו תם דהא פשוטי כלי עץ יש להם טהרה במקוה כדמוכח בפרק קמא דסוכה (דף טז.) דאמר מטה מיטהרת איברים ומוקי לה בפשוטי כלי עץ כגון ארוכה ושתי כרעים ואומר ר"ת דהכא במפץ של שיפה ושל גמי דאין לו שום טומאה אלא מדרבנן לבד מטומאת מדרס כדפירש לעיל בפרק במה אשה (שבת דף סו.) והא דפשוטי כלי עץ אית להו טהרה במקוה אומר ר"י דנפקא לן מדכתיב (במדבר ל״א:כ׳) וכל כלי עץ תתחטאו דמשמע אפילו פשוטי דומיא דכלי מתכות דכתיבי התם אף על גב דכתיב וכל מעשה עזים ליכא למילף מה מעשה עזים מיטלטל מלא וריקן אף כלי עץ דלא שייך למילף הכי אלא משק כדכתיב (בראשית מ״ב:ל״ה) ויהי הם מריקים שקיהם ולהכי נקט נמי בכל דוכתא מה שק מיטלטל מלא וריקן כו' ולא נקט מה בגד מיטלטל מלא וריקן אף על גב דבגד נמי כתיב גבי שק או בגד או עור או שק:

Une natte pour le mort, d'où - le Kountres (Rachi) explique qu'il s'agit d'une natte de bois. Cela ne paraît pas juste à Rabbenou Tam, car les ustensiles de bois plats ont une purification dans un mikve, comme il ressort du premier chapitre de Soucca (16a), où il est dit : un lit se purifie par parties, et on l'établit pour des ustensiles de bois plats, comme un montant long et deux pieds. Rabbenou Tam dit donc qu'il s'agit ici d'une natte de chifa et de gomi (sortes de joncs), qui n'a aucune impureté sinon d'ordre rabbinique, en dehors de l'impureté de midras, comme il l'a expliqué plus haut au chapitre Bameh Icha (Chabbat 66a). Quant au fait que les ustensiles de bois plats ont une purification dans un mikve, le Ri dit que nous l'apprenons de ce qui est écrit (Bamidbar 31,20) : et tout ustensile de bois, vous le purifierez, ce qui implique même les plats, à l'instar des ustensiles de métal écrits à cet endroit. Et bien qu'il soit écrit [là aussi] : et tout ouvrage de poil de chèvre, on ne peut en apprendre : de même que l'ouvrage de poil de chèvre se déplace plein et vide, de même l'ustensile de bois ; on ne peut l'apprendre que du sac, comme il est écrit (Bereshit 42,35) : et comme ils vidaient leurs sacs. C'est pourquoi partout on dit : de même que le sac se déplace plein et vide, etc., et non : de même que le vêtement se déplace plein et vide, bien que le vêtement aussi soit écrit avec le sac : ou vêtement, ou peau, ou sac.

💡 Explication

Deuxième source, de l'école de R. Yichmael, sur la zava : même hekesh, même conclusion. Le kli hères est exclu parce qu'il ne se purifie qu'en étant brisé.

R. Ila commence une objection avec la natte (mapats) : d'où sait-on qu'elle reçoit l'impureté du mort ? Selon Rachi, les ustensiles de bois plats ne reçoivent pas l'impureté ; la natte reçoit pourtant le midras, et l'on cherche la source de son impureté pour le mort. La suite est au daf suivant. Rabbenou Tam conteste : il s'agit d'une natte de joncs, d'impureté rabbinique hors midras.

Texte hébreu et araméen vocalisé : édition numérique William Davidson du Talmud Koren Noé, via Sefaria (licence CC BY-NC). Traduction française, notes et schémas : Chiourim BA (licence CC BY 4.0).